הצריכה המסורתית של חומצות השומן הרב בלתי רוויות אומגה-3 בקרב האינוּאיטים1 נקשרה בסיכון נמוך יותר לתמותה ממחלת לב איסכמית באוכלוסייה זו. במחקר עוקבה הולנדי, בו צריכת הדגים הממוצעת הייתה 20 גרם ליום, צריכה גבוהה יותר של דגים הייתה קשורה, בין השנים 1980-1960, בסיכון נמוך יותר לתמותה ממחלות לב כליליות. מטא-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים מצאה סיכון נמוך ב-16% לתמותה ממחלות לב כליליות בקרב אנשים שצרכו מנה אחת בשבוע של דגים בהשוואה לצריכה נמוכה יותר, אולם המחקרים שנכללו במטא-אנליזה, נבדלו באופן איסוף הנתונים.
הקשר בין צריכת דגים לבין מחלות לב כליליות מיוחס לחומצות השומן הרב בלתי רוויות אומגה-3, שמקורן העיקרי בדגים שמנים. בהתאם לסקר תזונה לאומי משנים 2001/2000, פחות מ-50% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת צרכו דגים. תוספי תזונה יכולים לספק 50% מצריכת חומצות השומן אומגה-3.
למרות שקיימים מספר מחקרים על הקשר בין צריכת חומצות השומן אומגה-3 לבין מחלות לב כליליות, העדות לקשר מגן בין צריכת תוספי חומצות השומן אומגה-3 לבין מחלות לב כליליות אינו חד-משמעי. מרבית המחקרים כללו משתתפים בסיכון למחלות לב כליליות או כאלה שכבר חוו אירוע מחלת לב כלילית. השפעות צריכת תוספת חומצות השומן אומגה-3 באוכלוסייה כללית נחקרו פחות, וניסוי קליני אקראי כפול-סמיות מבוקר על מניעה ראשונית של מחלות לב כליליות נמשך עדיין בקרב 20,000 גברים ונשים בארה"ב.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-British Medical Journal, בדק את הקשר בין השימוש בתוספי חומצות שומן אומגה-3 לבין צריכת תוספי חומצות שומן אומגה-3 בעוקבה מבוססת-אוכלוסייה כללית. המחקר נערך במסגרת המחקר האנגלי של המחקר האירופאי לחקר סרטן ותזונה (Norfolk-based European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition – EPIC-Norfolk). הגיוס למחקר החל ב-1993 והושלם ב-1998. המחקר כלל 35 קליניקות כלליות באזור נורפולק במזרח אנגליה, ו-35,445 פציינטים רשומים הסכימו להשתתף במחקר. המשתתפים השלימו שאלוני בריאות ואורח חיים כלליים והשתתפו בשלוש בדיקות רפואיות עד לשנת 2011.
החשיפה העיקרית שנאספה הייתה סכום חומצות השומן הרב בלתי רוויות אומגה-3, EPA ו-DHA, שהתייחסו אליה כ-n-3 PUFA. הערכת צריכת n-3 PUFA שמקורן במזון התאפשרה רק בהערכת תזונה ראשונה. נערכו 3 הערכות תוספי תזונה (dietary supplement assessmentsי – DSAי), DSA2, DSA1, ו-DSA3, אשר כיסו כל אחד מהם שחזור צריכה של שבוע אחד. בכל DSA, המשתתפים קובצו בהתאם לסוג התוסף שהם צרכו:
1. משתתפים שלא השתמשו בתוספים (non-supplement users – NSU)
2. משתתפים שהשתמשו בתוספים שלא הכילו n-3 PUFA י(non-n-3 PUFA supplement users – SU-n3)
3. משתתפים שהשתמשו בתוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים (n-3 PUFA supplement users – SU+n3)
המשתתפים סווגו גם בהתאם לשינויים בשימוש בתוספי n-3 PUFA: א. משתתפים שבעקביות לא השתמשו בתוספים (consistent NSU); ב. משתתפים שהיוSU-n3 ושינו ל-SU+n3; ג. משתתפים SU+n3 עקביים; ד. משתתפים שהשתמשו בתוספים (SU) אחרים.
נאספו נתונים לגבי גורמים מבלבלים (ערפלנים)2: מצב סוציו-אקונומי (על פי מקצוע), השכלה, סיכון גבוה יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות ל וכלי הדם), עישון ופעילות גופנית; נמדדו גובה ומשקל לצורך חישוב אינדקס מסת הגוף (BMI).
בניתוח הנתונים השתמשו בנתוניהם של המשתתפים שסיפקו נתונים לגבי צריכת תוספים באחת מש-3 ההערכות התזונתיות (DSA1, DSA2, DSA3) ועברו בדיקה רפואית. נתוני המוות נשלפו ממרשם סטטיסטי לאומי, ונתוני המחלה אשר בעטיה המשתתפים אושפזו נתקבלו מבתי החולים.
ממצאים
ניתוחי הנתונים מבוססים על כ-22,000 משתתפים ב-DSA1, כ-16,000 משתתפים ב-DSA2 וכ-10,100 משתתפים ב-DSA3. במשך מעקב חציוני של 19 שנה, מתוך 22,000 המשתתפים נפטרו 1562 משתתפים ממחלות לב כליליות. הגיל החציוני של המשתתפים היה 59, 65 ו-69 שנה ב-DSA1, ב-DSA2 וב-DSA3, בהתאמה. שיעור הגברים היה 45%, 43% ו-44% ב-DSA1, ב-DSA2 וב-DSA3, בהתאמה. עם הזמן, נצפו שכיחות נמוכה יותר של עישון, פחות משתמשי אלכוהול ויותר חוסר פעילות גופנית. שיעור ה-NSU (משתתפים שלא השתמשו בתוספים) ירד מ-61% ב-DSA1 ל-50% ב-DSA3. שיעור משתמשי תוספי תזונה מכילי n-3 PUFA היה 24%, 31% ו-34% ב-DSA1, ב-DSA2, וב-DSA3, בהתאמה.
מעמד חברתי שלא של עובדי כפיים (non-manual social class) והשכלה גבוהה יותר היו קשורים ב-SU-n3, (תוספי תזונה שלא הכילו n-3 PUFA). לעומת זאת, משתתפים מבוגרים יותר, אי-עישון, צריכת אלכוהול ודיווח על פחות מחלות היו קשורים ב-SU+n3, כלומר משתמשי תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים.
צריכת דגים באוכלוסיית המחקר הייתה נמוכה מאד (23% מהמשתתפים).
קשרים בין משתמשי תוספי n-3 PUFA לבין הסיכון למחלות לב כליליות
לאחר תקנון לגיל, עישון, BMI, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, עונת מילוי השאלון, מצב משפחתי, דיווח עצמי על התקף לב, על שבץ מוחי או על סוכרת בנקודת זמן ספציפית, כמו גם תקנון למגדר, מעמד סוציו-אקונומי והשכלה בזמן DSA1 (בזמן הערכה תזונתית ראשונה):
1. בתחילת המחקר (הערכה תזונתית ראשונה – DSA1 בין השנים 1998-1993), משתתפים שהשתמשו ב-SU-n3 (תוספים שלא הכילו n-3 PUFA) ומשתתפים שהשתמשו ב-SU+n3 (משתמשי תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים) לא נבדלו ממשתתפים שלא השתמשו בתוספים (NSU) בסיכון למחלות לב כליליות; אולם, צריכת n-3 PUFA במזון ובתוספים יחד, הייתה קשורה באופן הפוך לסיכון למוות ממחלות לב כליליות לאחר תקנון לצריכת דגים.
2. בהערכה תזונתית שניה (DSA2) בין השנים 2004-2002, בהשוואה למשתתפים שלא השתמשו בתוספים (NSU), משתתפים שהשתמשו ב-SU+n3 (תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים), היו בסיכון נמוך יותר למוות ממחלות לב כליליות:
א. לאחר 4 שנות מעקב, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך ב-36%.
ב. לאחר מעקב עד להערכה תזונתית הבאה, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך ב-25%.
ג. לאחר תקופת מעקב מלאה, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך ב-19%.
3. בהערכה תזונתית שלישית (DSA3) בין השנים 2011-2004, בהשוואה למשתתפים שלא השתמשו בתוספים (NSU), משתתפים שהשתמשו ב-SU+n3 (תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים), היו בסיכון נמוך יותר למוות ממחלות לב כליליות:
א. לאחר שנתיים של מעקב, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך ב-62%.
ב. לאחר 4 שנות מעקב, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך ב-48%.
ג. לאחר מעקב עד גמר המחקר בשנת 2015, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך ב-30%.
4. בהשוואה למשתתפים שלא השתמשו בתוספים (NSU), משתתפים ששינו משימוש ב-SU-n3 (תוספים שלא הכילו n-3 PUFA) ב-DSA2 לשימוש ב- SU+n3 (תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים) ב-DSA3, היו בסיכון נמוך יותר למוות ממחלות לב כליליות:
א. לאחר שנתיים מעקב, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך ב-88%.
ב. לאחר 4 שנות מעקב, הסיכון למוות ממחלות לב כליליות היה נמוך באופן לא מובהק ב-46%.
ג. משתמשי SU+n3 (תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים) עקביים היו בסיכון נמוך ב-59% וב-46% לאחר שנתיים ולאחר 4 שנים, בהתאמה, למוות ממחלות לב כליליות.
הקשרים בין SU+n3 (תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים) לבין מוות ממחלות לב כליליות היה דומה בגברים ונשים, במשתתפים בעודף משקל וכאלה שלא היו בעודף משקל, במשתתפים שהיו בעלי דיווח-עצמי על התקף לב או סוכרת וכאלה שלא לא היו בעלי דיווח כזה, וכמו כן, במשתתפים מעשנים ולא מעשנים.
בניתוח נפרד של משתמשי תוסף n-3 PUFA ומשתמשי תוספים אחרים:
1. במשתמשי SU+n3 (תוספי n-3 PUFA או כתוסף בודד או בשילוב עם תוספים אחרים), הסיכון למוות ממחלות לב וכלי הדם היה נמוך ב-17%בהשוואה ל-NSU (משתתפים שלא השתמשו ב-NSU).
2. במשתמשי תוספים, שלא הכילו n-3 PUFA, הסיכון למוות ממחלות לב וכלי הדם היה נמוך באופן לא מובהק ב-9%.
3. במשתתפים שהשתמשו בשני סוגי התוספים, הסיכון למוות ממחלות לב וכלי הדם היה נמוך ב34% בהשוואה ל-NSU (משתתפים שלא השתמשו ב-NSU).
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך ששימוש בתוספי n-3 PUFA באוכלוסייה, בה צריכת דגים נמוכה, קשור בסיכון נמוך יותר למוות ממחלות לב כליליות.
1אינואיטים – שם כולל למספר עמים אסקימואים החיים באזור הארקטי (סביב הקוטב הצפוני של כדור הארץ); האזור הארקטי כולל את האוקיינוס הארקטי, וחלקים מקנדה, מגרינלנד, מרוסיה, מארצות הברית (אלסקה), מאיסלנד, מנורבגיה, משוודיה ומפינלנד.
2גורמים מבלבלים (ערפלנים ) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
