בנזודיאזפינים הם קבוצה של תרופות לטיפול בחרדה, נדודי שינה, התקפים ועוויתות שרירים שנרשמות לעיתים קרובות על ידי רופא משפחה או פסיכיאטר. למרות היעילות שלהם, הם לא חפים מסיכונים, ויש לשקול את השימוש בהם בזהירות. הנה מה שעליך לדעת במידה וקיבלת מרשם לבנזודיאפינים לפני תחילת הטיפול בהם.
מנגנון פעולה והתוויות
משפחת הבנזודיאזפינים פועלת על ידי הגברת הפעילות של חומצה גאמא-אמינובוטירית (GABA), נוירוטרנסמיטר, חומר כימי הפעיל במערכת העצבים, שמאט את פעילות המוח. פעולה זו מסייעת להקל על תסמיני חרדה, לעודדשינה ולמנוע התקפים.
בנזודיאזפינים נפוצים כוללים:
- דיאזפם (Valium) (וואליום) לטיפול בחרדה, עוויתות שרירים והתקפים.
- אלפרזולם (Xanax) לטיפול בחרדה והפרעות פאניקה.
- לוראזפם (Ativan) לטיפול בחרדה וכהרגעה לפני פרוצדורות רפואיות.
- קלונזפם (Klonopin) (קלונקס) לטיפול בהתקפים ובהפרעות פאניקה.
שימוש קצר טווח מול שימוש ארוך טווח
בנזודיאזפינים מומלצים לרוב לשימוש קצר טווח, לרוב מוגבל לכמה שבועות. למרות שהם יעילים מאוד להקלה על תסמינים אקוטיים, שימוש ממושך יכול להוביל ל"סבילות", שבה הגוף דורש מינונים גבוהים יותר כדי להשיג את אותו אפקט. תופעה זו עלולה להוביל ל"תלות פיזית", מה שמקשה על הפסקת השימוש בתרופה.
סיכונים בנטילת בנזודיאפינים ותופעות לוואי פוטנציאלי
בנזודיאזפינים קשורים למגוון תופעות לוואי פוטנציאליות, כולל:
- נמנום והרגעה, שעלולים לפגוע בתפקוד היומיומי ולהעלות את הסיכון לתאונות, במיוחד בזמן נהיגה או הפעלת מכונות.
- פגיעה קוגניטיבית, המשפיעה על הזיכרון והריכוז.
- תלות פיזית, שיכולה להתרחש גם בשימוש קצר טווח.
- הפסקה פתאומית עלולה להוביל לתסמיני גמילה כמו חזרת החרדה, נדודי שינה, עצבנות, ובמקרים חמורים התקפים
- התמכרות, במיוחד בקרב אנשים עם היסטוריה של שימוש לרעה בחומרים ממכרים.
שיקולים מיוחדים
ישנן אוכלוסיות מסוימות שצריכות להשתמש בבנזודיאזפינים בזהירות או להימנע מהם לחלוטין:
- מבוגרים: ההשפעות המרגיעות עלולות להגביר את הסיכון לנפילות ושברים, וכן להידרדרות קוגניטיבית.
- נשים בהריון ומניקות: בנזודיאזפינים יכולים לעבור דרך השליה ולהיכנס לחלב אם, מה שעלול להשפיע על התינוק.
- אנשים עם היסטוריה של התמכרות: בנזודיאזפינים נושאים סיכוןלהתמכרות, ויש לנקוט זהירות ומעקב קפדני במקרים אלו.
אלטרנטיבות וטיפולים משלימים
במקרים רבים, טיפולים שאינם תרופתיים עשויים להיות בטוחים ויעילים באותה מידה, במיוחד לטווח הארוך. אלטרנטיבות כוללות:
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), במיוחד לחרדה ונדודי שינה, אשר הוכח כיעיל לטווח הארוך ללא
- הסיכון לתלות.
- טיפול בביופידבק, ללמידת תגובות הגוף וטכניקות הרגעה (קיים בקופות החולים).
- תרופות אחרות, כמו מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRIs) או מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRIs), עשויות להיחשב לטיפול בחרדה או דיכאון עם פחות סיכונים לתלות. וכן תרופות נוספות, שפסיכיאטר עשוי להתאים באופן פרטני לכל מטופל, לפני נסיבותיו והתרופות המקבילות אותן הוא נוטל.
- שינויים באורח חיים, כולל פעילות גופנית סדירה, טכניקות לניהול מתחים ושמירה על היגיינת שינה, יכולים לתמוך בבריאות הנפשית.
מעקב והפסקה הדרגתית
אם יש צורך בטיפול בבנזודיאזפינים, חשוב להשתמש במינון הנמוך ביותר היעיל למשך הזמן הקצר ביותר האפשרי. כאשר מפסיקים את התרופה, יש להפסיק אותה בהדרגה תחת פיקוח רפואי על מנת להימנע מתסמיני גמילה.
לסיכום
בנזודיאזפינים יכולים להיות טיפול יעיל למצבים מסוימים כאשר משתמשים בהם בצורה נכונה. עם זאת, הם טומנים בחובם סיכונים משמעותיים, במיוחד בשימוש ממושך. לפני תחילת טיפול בבנזודיאזפינים, חשוב לדון בתופעות הלוואי האפשריות, בטיפולים האלטרנטיביים, ובתוכנית ברורה למעקב ולהפסקת השימוש יחד עם הרופא המטפל שלך. בחינת גורמים אלו בקפידה תסייע לך להחליט האם זו קבוצת התרופות המתאימה עבורך.
אל תהיה פזיז! בדוק היטב עם הרופא שלך את היתרונות, החסרונות בשימוש בקבוצה זו של תרופות, ואת המינון והסוג המתאים לך, ובכל מקרה, אין להשתמש בתרופות אלו במינון או התוויה מנוגדת להוראות הרופא, או לערבב בנזודיאפינים ואלכוהול או תרופות נוספות להן לא קיבלת אישור נטילה מקבילה קודם לכן.
מעוניין בייעוץ והכוונה נוספת? פנה אל המומחים שלנו במרפאות לייעוץ וגמילה ממשככי כאבים ותרופות מרשם בקופות החולים או במרכזים לטיפול בהתמכרות למשככי כאבים ותרופות מרשם.
שתפו אותי
