פעילות גופנית מהווה גורם קובע חשוב בבריאות האדם לאורך מעגל החיים. לעיסוק בפעילות גופנית מתונה עד נמרצת1 (moderate and vigorous physical activity – MVPA) יתרונות בריאותיים חשובים, במיוחד בטיפול בהפרעות הקשורות בתסמונת מטבולית, כגון השמנה, מחלות לב וריאות, מחלות עצם ומפרקים, סרטן, דכאון, אסתמה ותפקוד קוגניטיבי (שכלי). שני הפרמטרים החשובים למדידת מכלול התהליכים השכליים (cognition) בילדים ובני נוער הם קשב/הקשבה (attention) וריכוז (concentration), כיון שהם מהווים יסודות חיוניים בהבנה (comprehension) ותהליכי למידה. הקשבה היא תהליך התנהגותי וקוגניטיבי של התרכזות סלקטיבית בפן (aspect) אחד בסביבה תוך התעלמות מדברים אחרים.
מחקר חתך2, שהתפרסם ב-Journal of Pediatrics, בדק את הקשר בין פעילות גופנית לבין יכולת הקשבה בקרב בני נוער בגילאי 17.5-12.5 שנה במספר בתי ספר במדינות אירופאיות (צרפת, ספרד, אוסטריה, גרמניה, הונגריה ויוון). המחקר הנוכחי הוא מחקר נלווה של מחקר הלנה (HELENA: Healthy Lifestyle in Europe by Nutrition in Adolescence) ונכללו בו כל התלמידים בעלי נתונים תקפים על פעילות גופנית, מדדים אנתרופומטריים (משקל וגובה לחישוב BMI), כושר אירובי (aerobic fitness) ויכולת הקשבה.
רמת ההשכלה של ההורים סווגה ל-4 קטגוריות: השכלה נמוכה, השכלה תיכונית נמוכה, השכלה תיכונית גבוהה והשכלה גבוהה או אוניברסיטאית.
הערכת מצב תזונתי התבססה על סולם כוח-המשימה הבינלאומי להשמנה (International Obesity Task Force scale). אחוז השומן בגוף הוערך באמצעות מכשירbioelectrical impedance למדידת הרכב הגוף.
יכולת ההקשבה נבדקה באמצעות מבחן d2T, המעריך ביצוע (performance) משימה במונחים של מהירות תפישתית חזותית ויכולות ריכוז על ידי הערכת יכולת הפרט להתמקד במהירות ובדייקנות בהיבטים רלבנטיים מסוימים במשימה תוך התעלמות מהיבטים לא רלבנטיים אחרים. מבחן זה משקף שלושה מרכיבים של התנהגות הקשבה/ריכוז: (1) קצב/מהירות (speed/velocity) – מבוסס על כמות העבודה שבוצעה בזמן נתון; (2) ריכוז – מבוסס על איכות העבודה; (3) איכות הביצוע – מבוססת על היחס בין קצב/מהירות לבין ריכוז. המבחן מורכב מ-14 שורות, שכל אחת מהן מכילה 47 אותיות, כשהאותיות d ו-p מפוזרות באופן אקראי בין סך הכל 658 והן בגרשיים יחידים או כפולים. על הנבחן לבדוק אם הגרשיים הכפולים מצויים מתחת או מעל האות d בקצב של 20 שניות לשורה. משך זמן המבחן הוא 4 דקות ו-30 שניות. כל המבחנים בוצעו לפני הערכת הפעילות הגופנית. שיעור נמוך של שגיאות במבחן מצביע על ביצוע באיכות גבוהה.
אחוזוני יכולת הקשבה חולקו ל-2 קטגוריות: (1) פחות מהאחוזון ה-25 – יכולת הקשבה נמוכה; (2) אחוזון ה-25 וגדול ממנו עד אחוזון ה-75 – יכולת הקשבה נורמלית עד גבוהה.
הילדים ענדו במשך שבעה ימים (מלבד בזמן שינה, רחצה ושחיה) מד-תאוצה (accelerometer) למדידת הפעילות הגופנית. הפעילות במכשיר מתבטאת ביחידות לדקה (counts per minute). רמות הפעילות נקבעו על פי הטווחים הבאים: (1) 500-0 יחידות לדקה – פעילות יושבנית; (2) 1999-501 יחידות לדקה – פעילות קלה; (3) 2999-2000 יחידות לדקה – פעילות מתונה; (4) למעלה מ-2999 יחידות לדקה – פעילות נמרצת.
הקשר בין כל משתנה פעילות גופנית לבין יכולת הקשבה נבדק באמצעות ניתוח רגרסיה ליניארית רבת משתנים נפרד, כולל תקנון לגורמים מבלבלים (גיל, מגדר, BMI, מצב תזונתי, רמת ההשכלה של ההורים, מסת שומן, כושר אירובי והמרכז בו בוצע המחקר).
ממצאים
כ-48% מבני הנוער עסקו בפעילות גופנית מתונה עד נמרצת במשך יותר מ-60 דקות ליום.
נמצאו הקשרים הבאים:
לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (השכלת האם והאב, גיל, מגדר, BMI, המרכז בו בוצע המחקר, מסת השומן, ורמת הכושר האירובי)
1. הזמן המוקדש לפעילות גופנית מתונה או מתונה עד נמרצת היה קשור באופן מובהק בעליה ביכולת ההקשבה.
2. בנוסף לפעילות גופנית, רק רמת ההשכלה של האם והמרכז בו בוצע המחקר היו קשורים באופן מובהק ביכולת ההקשבה.
3. הקדשה של למעלה מ-58 דקות ליום לפעילות גופנית מתונה עד נמרצת קשורה ביכולת הקשבה טובה יותר.
4. ניקוד יכולת ההקשבה הממוצע היה גבוה יותר בקרב בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מתונה עד נמרצת במשך למעלה מ-60 דקות ליום, בהשוואה לאלה שהיו בעלי פעילות יושבנית (כ-49 לעומת כ-41).
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר תומכים בהשערה שקיים קשר חיובי בין פעילות גופנית וכושר הקשבה בקרב בני נוער. פעילות מתונה ופעילות מתונה עד נמרצת היו קשורות ביכולת ההקשבה, דבר המצביע על כך שמשך העיסוק בפעילות גופנית מתונה עד נמרצת הוא התורם העיקרי לעליה ביכולת ההקשבה.
ממצאי המחקר תורמים להבנה טובה יותר של הקשר בין פעילות גופנית לבין יכולת הקשבה בקרב בני נוער. על מחקרים עתידיים להשתמש בניסויים קליניים על מנת לאשש את ממצאי המחקר התצפיתי הנוכחי.
1פעילות גופנית מתונה עד נמרצת – בפעילות בעצימות מתונה עד נמרצת הגוף שורף 6-3 METs לדקה; הוצאת אנרגיה (קלוריות) של MET (שווה ערך מטבולי, metabolic equivalent) אחד מוגדרת ככמות האנרגיה הנשרפת בזמן ישיבה במנוחה ושווה לכ-0.0175 קילוקלוריות לקילוגרם משקל גוף לדקה.
