כשמדברים על פעילות גופנית אין הכוונה לאימון ספורטיבי, אלא לרמת פעילות השרירים השונים במהלך היום, בין אם במקום העבודה ובין אם בעבודות הבית. לכן גם לפעילות גופנית מתונה יתרונות בלתי מבוטלים
ארגון הבריאות העולמי מדרג חוסר פעילות גופנית במקום הרביעי בין גורמי התמותה המרכזיים. יתרה מזאת, אורח חיים יושבני אחראי לכרבע ממקרי סרטן השד, לכשליש ממקרי הסוכרת ולכשליש ממחלות הלב וכלי הדם.
פעילות גופנית שומרת על חוזק העצם בקשישים, משפרת פונקציות קוגניטיביות, מקלה על סימפטומים של דיכאון וחרדה, משפרת את השינה ואפילו מטיבה עם חיי המין!
רבים חושבים שכדי להיות פעילים, עליהם להתאמן במכון הכושר, לרוץ מרתון או להגיע לשיעורי אירובי לפחות 3 פעמים בשבוע. אך לא כך הוא הדבר. גם לפעילות גופנית מתונה ישנם יתרונות בלתי מבוטלים בשמירה על בריאותנו.
ארגוני הבריאות ממליצים כיום על לפחות 60 דקות ביום של פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית-גבוהה עבור ילדים ובני נוער.
למבוגרים מומלץ לבצע 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות גופנית בעצימות גבוהה בשבוע. ניתן לחלק את הפעילות למרווחים של 10 דקות לפחות.
אני לא מצליח להגיע ל-150 דקות פעילות בשבוע. האם להפסיק להתאמץ?
במחקר שנערך על 400,000 גברים ונשים ופורסם בשנה שעברה בעיתון הרפואי הנחשב Lancet נמצא כי גם מי שהיה פעיל במשך 92 דקות ממוצעות בשבוע או כ-15 דקות ביום, הוריד את הסיכון שלו לתמותה ב-14% והאריך את תוחלת החיים המצופה ב-3 שנים לעומת מי שלא היה פעיל.
ככל שזמן הפעילות הממוצע עלה כך ירד גם הסיכון היחסי למוות.
מהו ההבדל בין עצימות בינונית לעצימות גבוהה?
פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית אמורה להעלות את קצב הלב והנשימה. ניתן לבחון זאת באמצעות "מבחן השיחה": אם אתם מתעמלים ומזיעים, אך עדיין מסוגלים לנהל שיחה בנוחות זוהי עצימות בינונית. בעצימות גבוהה עדיין תוכלו לנהל שיחה אך המשפטים יהיו קצרים יותר. לכן מובן כי ההבחנה בין פעילות בעצימות בינונית לגבוהה היא אישית ומושפעת מגיל, מרמת הכושר ומגורמים נוספים.
הכותבת הינה סטאז'רית לתזונה קלינית באגודה לבריאות הציבור
