רובנו מפריזים באכילה לא בגלל שאנחנו רעבים. אז מה כן משפיע עלינו לאכול, ואיך זה מתבטא בכמויות שאנחנו מכניסים לגופנו? ספר חדש ושאלון שיעזור גם לכם
אנחנו עושים מדי יום יותר מ-200 החלטות הקשורות לאכילה. כ-90% מהחלטות אלו נעשות בצורה בלתי מודעות.
אנו סבורים, שאנו מחליטים בנושא אכילה רק 3 פעמים ביום – בארוחת הבוקר, ארוחת הצהרים ובערב. האמנם?
אנו בוחרים כמה חלב לשים בנס קפה וכמה אחוז שומן יהיה בחלב, האם לקחת פרוסת לחם נוספת, האם להוסיף סוכר לקפה או לא ואם כן אז כמה, האם לאכול את הקרואסונים שמציעים במשרד ואם כן אז כמה. אלה רק כמה דוגמאות על קצה המזלג…
בספרו "אכילה לא מודעת" מציין דר' Wansink מאוניברסיטת קורנל בארה"ב, כי רובנו לא מפריזים באכילה משום שאנו רעבים אלא בגלל השפעות מרובות, כמו משפחה, חברים, גודל וצורה של אריזות המזון, גודל הצלחת, תוויות המזון וצורת המזון. מחקריו של דר' Wansink מדגימים כי אנו יכולים לאכול 20% יותר או פחות מבלי לשים לב. החלטה מודעת אפילו לגבי פריט מזון אחד ביום עשויה להיות משמעותית. אכילה לא מודעת בעודף של 100 קק"ל ליום יכולה להסתכם בעלייה של כ- 5 ק"ג בשנה!
ענה/י על שאלון קצר זה ובחן/י האם את/ה יכול/ה לנחש תוצאות של מחקר אמת שבוצע באוניברסיטת נברסקה:
המשתתפים אכלו ארוחת צהרים משותפת. לחלקם הייתה בתחתית קערת המרק צינורית, שהמשיכה להזרים מרק לקערה ללא הפסקה בזמן האכילה ולחלקם הייתה קערה רגילה עם כמות נתונה של מרק. הניסוי התבצע ללא ידיעת המשתתפים.
1. כמה תוספת מרק את/ה חושב/ת צרכו משתתפי הקבוצה, שקערת המרק שלהם המשיכה להתמלא?
א. 13%
ב. 56%
ג. 73%
תשובה נכונה: המשתתפים סברו כי הם צרכו כמות זהה לקבוצה ללא הצינורית אולם בפועל, הם צרכו 73% יותר!
2. כאשר לשתי כוסות נפח זהה, לתוך איזו כוס לדעתך מזגו אנשים יותר שתייה?
א. כוס נמוכה ורחבה
ב. כוס גבוהה וצרה
תשובה נכונה: אנשים נוטים לשתות כ 25-30% יותר בכוס נמוכה ורחבה בהשוואה לכוס גבוהה וצרה.
3. לכל המשתתפים חולקה כמות זהה של אוכל, אך הצלחות היו בגדלים שונים. כיצד לדעתך השפיע גודל הצלחת על תפישת כמות המזון שחולקה?
א. לגודל הצלחת לא הייתה כל השפעה על הכמות שהם חשבו שאכלו.
ב. אנשים חשבו שהם אוכלים יותר כאשר הוגשה להם צלחת גדולה.
ג. אנשים חשבו שהם אוכלים יותר כאשר הוגשה להם צלחת קטנה.
תשובה נכונה: אנשים העריכו כי הם אוכלים כמות גדולה יותר כאשר אכלו מצלחת קטנה.
ככל שגודל הצלחת גדל, כך גדלה המנה שהם הגישו לעצמם. לדוגמא, אנשים אכלו 31% יותר גלידה כאשר קיבלו קערה גדולה בהשוואה לקערה קטנה.
חשוב/י על כך, כ- 72% מהמזון שאנו אוכלים נמצא בכוס/צלחת/קערה/קופסא.
טיפ: שינוי גודל כלי ההגשה בלבד עשוי להפחית משמעותית את הצריכה הקלורית שלנו!
4. הניחו קופסאת שוקולד סגורה על מדף גלוי ונראה לעיין במקומות עבודה. כמה שוקולד לדעתך אנשים אכלו מקופסא בצבע שקוף בהשוואה לקופסא בצבע לבן?
א. הם אכלו אותה כמות של שוקולד
ב. אכלו יותר מהכלי הלבן
ג. אכלו יותר מהכלי השקוף
תשובה נכונה: המשתתפים עם הקופסא השקופה אכלו 71% יותר שוקולד (7.7 לעומת 4.6) בהשוואה לאלה שאכלו מקופסא לבנה. הפרש זה הסתכם ב- 77 קק"ל יותר ליום, דבר העלול להביא לעלייה של 2.2 ק"ג בשנה.
אנו נוטים לאכול יותר ממזון גלוי. אנחנו חושבים עליו כל הזמן משום שאנו רואים אותו כל הזמן. סביר להניח שבמצב כזה, יכולת השליטה העצמית שלנו תלך ותפחת.
5. באיזה מקום אנשים נטו לאכול יותר מקופסת שוקולד סגורה ושקופה?
א. כשהיא הונחה בפינת שולחן העבודה
ב. כשהיא הונחה במגירה הראשונה מצד שמאל
ג. כשהיא הונחה בארונית המסמכים כ – 2 מטר מהשולחן
ד. הם אכלו אותה כמות בכל המקומות.
תשובה נכונה: אנשים נטו לאכול יותר כשהקופסא הייתה במקום נוח. זה הסתכם ב- 9 שוקולדים (225 קק"ל) כשהקופסא הייתה על השולחן לעומת 6 כשהיא הייתה במגירה לידם ורק 4 כשהם נאלצו ללכת 2 מטר.
בתשאול שהתבצע לאחר הניסוי, הסוקרים שמו לב כי כאשר היו צריכים ללכת 2 מטר, היה לאנשים יותר זמן לחשוב שנית ולהניא את עצמם מאכילה.
טיפ: אם יש מזון כלשהו שאת/ה מעוניין/ת לאכול ממנו פחות, אחסן/י אותו במקום מרוחק ולא נראה לעין או אל תכניס/י אותו לתוך הבית/המשרד כלל.
6. איזה אחוז ממה שאנו אוכלם נקבע על ידי "שומרי הסף של התזונה"? (עורכי הקניות ו/או מכיני המזון בבית/בעבודה)
א. 26%
ב. 61%
ג. 72%
תשובה נכונה: 72% מהמזון שאנו אוכלים מושפע מהאדם שהכין אותו עבורנו.
על ידי אכילה מודעת ומחושבת, "שטור התזונה" שלנו בבית יכול להשפיע על התזונה שלנו ושלו/ה במידה רבה.
לסיכום, דאג/י שמזון פחות בריא יהיה פחות זמין. עודד/י אכילה במנות סבירות על ידי בחירת כלי הגשה בגדלים הגיוניים, עודד/י את בני משפחתך למדוד את הכמות שהם אוכלים ולא לאכול היישר מהקופסא/מהסיר.
תרגום ועריכה: הדס אור
