כורכום ובריאות – חלק ב'

פעילות הכורכום במניעת מחלות נבחרות והטיפול בהן – המשך

2. מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) – הממצאים לגבי השפעת כורכום על שומני הדם, הגורמים לטרשת העורקים, אשר מהווה גורם סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, אינם עקביים. בניסוי בקרב 30 אנשים שמנים, שהתפרסם ב-Phytotherapy Research, תוספת כורכום בכמות של 1 גרם ליום במשך 30 יום הורידה את רמות הטריגליצרידים ללא השפעה על סך הכולסטרול, HDL–  ו-LDL-כולסטרול. החוקרים מציינים כי יתכן שלטיפול ארוך יותר הייתה השפעה מיטיבה על הכולסטרול. בניסוי בקרב 33 חולים בתסמונת מטבולית¹, שהתפרסם לאחרונה באותו עיתון מדעי, תוספת תמצית כורכום בכמות של 1890 מיליגרם ליום (630 מיליגרם  3 פעמים ביום) במשך 12 שבועות הביאה לירידה ברמות ה-LDL-כולסטרול, עליה ברמות ה-HDL-כולסטרול ולירידה ברמות הטריגליצרידים ב-65 מיליגרם לדציליטר, ללא שיפור באיזון רמות הגלוקוז (סוכר). מטא-אנליזה שהתפרסמה לאחרונה באותו העיתון מצאה כי תוספת כורכום הביאה לירידה ברמות החלבון המגיב C, המהווה גורם מנבא חזק של מחלות קרדיו-ווסקולריות וגורם סיכון עצמאי למחלות אלה. אולם, על פי סקירה, שהתפרסמה לאחרונה ב-Clinical Nutrition, בהתחשב באוכלוסיות הטרוגניות, לתוספת כורכום אין כנראה השפעה על ריכוזי השומנים (סך כולסטרול, LDL– ו-HDL-כולסטרול וטריגליצרידים) בדם. החוקרים מסיקים כי ההשפעה המיטיבה המוצעת של כורכום על מחלות קרדיו-ווסקולריות יכולה להיות מיוחסת למנגנונים אחרים מאשר השפעה על רמות השומנים בדם, כמו הפחתה בחמצון השומנים (lipid peroxidation), הפחתה בצבירת טסיות הדם (platelet aggregation), מניעת פקקת², מניעת תפקוד לקוי של תאי האנדותל של כלי הדם ועיכוב דלקת. החוקרים מציינים כי יתכן שלתכשירים החדשים של הכורכום המשפרים את ספיגתו וזמינותו הביולוגית תהיה השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים. לשם כך דרושים ניסויים בהיקף גדול.
3. סוכרת – בניסויים בעכברים ובחולדות, כורכום שיפר תסמינים הקשורים בסוכרת מסוג 2, כמו תנגודת לאינסולין, רגישות לאינסולין והיפרגליקמיה (רמות גבוהות של סוכר בדם). אולם, בניסוי בקרב 14 אנשים בריאים, שהתפרסם ב-Nutrition Journal, תוספת כורכום בכמות של 6 גרם ליום העלתה את רמות האינסולין בדם, אך לא הורידה את רמות הגלוקוז לאחר העמסת סוכר לבדיקת הסבילות לגלוקוז. מחקר אחר, אשר התפרסם ב-Diabetes Care, בדק בקרב 240 אנשים טרום-סוכרתיים את יעילות מתן כורכום בכמות של 1.5 גרם ליום במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2. לאחר תשעה חודשי טיפול, אף אחד מקבוצת הניסוי לא חלה בסוכרת, ואילו בקבוצת הביקורת 16.4% מהאנשים חלו  במחלה. בנוסף, בקרב המשתתפים בקבוצת הניסוי, תפקוד הלבלב היה טוב יותר עם רגישות גבוהה יותר לאינסולין, וכמו כן חלה עליה ברמות האֶדיפּונֶקטין (חלבון המעורב בוויסות רמות הגלוקוז  בדם, והינו חומר נוגד-חמצון).

4. סרטן – במדינות בהן תבלין הכורכום מהווה מוצר מזון בסיסי, פקיסטן והודו, מתהדרים כי היארעות הסרטן נמוכה יותר מאשר במדינות בהן תבלין הכורכום אינו נצרך באופן שגרתי. מחקרים רבים נערכו בבעלי חיים לגבי פעילותו המגוונת של כורכום בגוף, וכעת קיימת עדות מחקרית, כי כורכום עשוי למנוע או לטפל בסרטן. אולם, למרות שהממצאים בבעלי חיים נראים כמבטיחים, במיוחד לגבי סרטן המעי הגס והחלחולת (colorectal cancer), קיימת עדות מחקרית מועטה שנערכה בהיקף קטן לגבי יעילותה של צריכה גבוהה של כורכום או תבלין הכורכום בהקטנת הסיכון לסרטן בבני אדם. אין להשתמש בתוספי כורכום כטיפול יחיד בסרטן, וניתן להשתמש בהם בשילוב עם טיפול רפואי מקובל, אך כמובן יש לעשות זאת בידיעת הרופא המטפל.

בניסוי, שהתפרסם ב-Prostate, מתן תוסף שהכיל כורכום בכמות של 100 מיליגרם בשילוב איזופלאבונים³ מסויה בכמות של 40 מיליגרם במשך 6 חודשים, בניגוד לפלצבו, הביא לירידה ברמות ה-PSA (prostate- specific antigen) בדם ב-43 גברים בעלי רמות הגבוהות מ-10 ננוגרם למיליליטר^4.

בניסויים, שהתפרסמו ב-Anticancer Research וב-Journal of Oral Science, מתן כורכום בכמויות עד 8 גרם ליום במשך 3 חודשים ובכמות של 1 גרם ליום במשך שבוע, בהתאמה, הביא במספר חולים לשיפור נגעים טרום-סרטניים בסיכון גבוה.

בניסוי בקרב 63 חולים עם סרטן המעי הגס והחלחולת, שהתפרסם ב-Cancer Investigation, מתן כורכום דרך הפה בכמות של 360 מיליגרם 3 פעמים ביום, 30-10 יום לפני הניתוח להסרת הגידול, שיפר באופן מובהק את משקל החולים והוריד את רמות ה-TNF-alpha בסרום בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, בחולים שטופלו בכורכום נצפו תאי סרטן מתים רבים (apoptotic cells), בו בזמן שבקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי. כמו כן, טיפול בכורכום דיכא שגשוג תאי הסרטן.

       5. תפקוד קוגניטיבי ומחלת האלצהיימר – מחקר חתך⁵ שנערך בקרב כ-1,000 אסיאתים (83% מהם ממוצא סיני) בני 93-60 לא-דמנטיים (במצב קוגניטיבי תקין) בסינגפור, והתפרסם ב-American Journal of Epidemiology, מצא כי לאלו שצרכו את תבלין הקארי מדי פעם, לעתים קרובות ולעתים קרובות מאד היה ניקוד גבוה יותר במבחן קוגניטיבי מאשר לאלו שצרכו את תבלין הקארי לעתים רחוקות או אף פעם.  מחלת האלצהיימר בקרב זקנים בהודו נפוצה פחות פי יותר מארבעה מאשר בארה"ב. בתרביות תאים ובמודלים של מחלת האלצהיימר בבעלי חיים, כורכום הקטין סמנים ביולוגיים (biomarkers) של דלקת ונזקי עקה חמצונית ⁶(oxidative stress), עיכב ייצורו של אמילואיד ביתא (חומר השוקע במוח) והצטברותו, וכמו כן הקטין את השפעתו המזיקה של אמילואיד ביתא על הזיכרון. לא ברור אם כורכום יכול לעבור, כמו בבעלי חיים, את מחסום דם-מוח או לעכב את התקדמותה של מחלת האלצהיימר בבני אדם. בניסויים המועטים שנערכו בבני אדם נתקבלו ממצאים לא משכנעים. בניסוי שהתפרסם ב-Alzheimer’s Research and Therapy, שני מינוני כורכום (2 גרם ו-4 גרם) שניתנו במשך 24 שבועות, לא שיפרו את התפקוד הקוגניטיבי של חולי האלצהיימר בהשוואה לפלצבו, וכמו כן לא נמצא הבדל בהשפעה בין שני המינונים. החוקרים טוענים, כי יתכן שהממצאים לגבי השפעת כורכום על מחלת האלצהיימר מאכזבים, כיון שהניסויים נערכו בשלבים מאוחרים של המחלה.

      6. תסמונת המעי הרגיז – תסמיני התסמונת הם שלשולים, נפיחות, גזים, התכווצויות, כאבי בטן  ועצירות. בניסוי, שהתפרסם ב-Complementary and Alternative Medicine, בקרב 102 מבוגרים אשר נטלו פעם אחת  ביום כדור אחד שהכיל 72 מיליגרם תמצית תבלין הכורכום, ובקרב 105 מבוגרים אשר נטלו 2 כדורים ביום, שניהם במשך 8 שבועות, שכיחות תסמונת המעי הרגיז ירדה ב-53% וב-60%, בהתאמה והייתה קשורה בירידה בולטת בתסמינים.

השפעות רעילות, אינטראקציות והתוויות-נגד

שיעור השימוש בתבלין הכורכום שונה במדינות השונות. בנפאל הצריכה לנפש היא עד 1.5 גרם ליום (שווה ערך לכ-75-50 מיליגרם כורכום) ובהודו הצריכה הממוצעת היא 2.5-2.0 גרם ליום (שווה ערך לכ-150-100 מיליגרם כורכום). לא נצפו תופעות לוואי בכמויות צריכה אלה. מִנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הכיר בתבלין הכורכום כנסבל היטב, וארגון הבריאות העולמי אישר רמת צריכה מקובלת (acceptable daily intake level) של כורכום של 3-0.1 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף ליום. במרבית המחקרים כורכום נמצא בטוח אף במינון של 8 גרם ליום. למרות שרעילותו מזערית, נמצאו בחלק ממשתתפי המחקרים מספר תופעות לוואי הקשורות בצריכתו, כמו שלשול, בחילה, כאב בטן, כאב ראש, פריחה וצואה צהובה (בגלל חסימת זרימת המרה).

התוויות נגד – בגלל יכולתו להנמיך את שיעור גורמי הקרישה בדם, דוגמת פיבְּרינוֹגֶן, צריכים אנשים הנוטלים תרופות נוגדות-קרישה להיוועץ ברופא קודם לנטילת מינונים גדולים של כורכום. כמו כן, יש לנהוג זהירות במתן כורכום לחולים עם אבני כיס המרה, כיון שכורכום עלול לגרום להתכווצויות של כיס המרה. חולי סוכרת המטופלים בתרופות נגד סוכות או באינסולין צריכים להיוועץ ברופא לפני נטילת תוספי הכורכום, שכן תוספים אלה עלולים להגביר את פעילות התרופות ולגרום להיפוגליקמיה⁷, כאשר ניטלים ביחד עם טיפול מקובל נגד סוכרת.

לכורכום פעילות-גומלין (interaction) עם מספר תרופות, כמו תרופות כימותרפיות, סותרי-חומצה למיניהם, כמו טָגָמֶט, זַנְטָג ולוֹסֶק/אוֹמֶפְּרָדֶקְס (omeprazole). כורכום מגביר את הפרשת החומצה, כך שהוא נוגד את פעילות סותרי- החומצה. לפני נטילת תוסף כורכם יש לבדוק עם איזה תרופות יש לו פעילות-גומלין.

מדריך הבטיחות הבוטני (Botanical Safety Handbook) כולל את תבלין הכורכום ברשימה של צמחי המרפא שאין להשתמש בהם בהריון, אלא אם כן נתקבלה הוראה אחרת על ידי מומחה מוסמך בשימוש המתאים של חומר זה. מותר בהריון ובתקופת ההנקה לאכול מזון המתובל באבקת תבלין הכורכום, אך אין להשתמש בתוספי כורכום.

לסיכום, התכונות הריפּוּייות של תבלין הכורכום ידועות כבר במשך אלפי שנים. מרבית המחקרים נערכו במבחנה ובבעלי חיים בכמויות הגבוהות מאלו המסופקות על ידי תיבול המזון בתבלין מזון זה. ההתקדמות במדע המודרני סיפקה בסיס מדעי לשימוש בתוספי כורכום נגד מספר מחלות בבני אדם. אך עד כה המחקרים בבני אדם לבדיקת יעילותו של הכורכום נעשו בקנה-מידה קטן מאד והממצאים היו לא עקביים, בין השאר, בגלל המינון השונה בו השתמשו ובגלל זמינותו הביולוגית הירודה המגבילה את יכולת הריפוי שלו, וזאת בשל ספיגתו הירודה, חילוף החומרים המהיר והפרשתו המהירה. לכן, נעשים מאמצים רבים לשפר את זמינותו של הכורכום על ידי תרכובות עם חומרים שונים, הפיכתו לחלקיקים זעירים או הגשתו עם רכיב שומני בצורת ליפּוֹזוֹם. למשל, בתרכובת עם פּיפֶּרין מפלפל שחור, פעילות הכורכום חזקה פי 2,000. דרושים מחקרים מבוקרים כפולי-סמיות אקראיים, על מנת לאשרר את הממצאים המיטיבים של הכורכום, ולמצוא את המינונים היעילים ואת התרכובות היעילות. אכן, יותר מ-35 ניסויים קליניים בבני אדם מצויים בשלבי ניסוי שונים. לאחרונה מתוכננת סקירה שיטתית, שתכלול מחקרים על הפרעות במערכת העיכול, כגון ריפְלוּקְס (זרימה בכיוון הפוך לכיוון התנועה התקין, כלומר חזרת תוכן הקיבה), דלקת כיבית של המעי הגס ומחלת קרון. תכנון הסקירה התפרסם ב-Systematic Reviews, אך ממצאיה טרם פורסמו.

צריכה מתונה של תבלין הכורכום במסגרת תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת אפשרית ורצויה, אך למרות שנראה כי לתוספי הכורכום פוטנציאל ריפוי בטיפול במצבי מחלה שונים, רצוי להיזהר בצריכתו, במיוחד צריכים להיזהר אנשים הנוטלים תרופות, תוספי תזונה וצמחי מרפא אחרים. יש להיוועץ ברופא אם כדאי להשתמש בתכשירי כורכום ובאיזה מינון, וכשנוטלים תכשיר כורכום, מן הראוי להיות במעקב רפואי, כולל בדיקות דם מתאימות.