שמו המדעי של הרימון הוא Punica granatum, והוא מורכב משני שמות לטיניים: 1. malum punicum, שפירושו 'תפוח פיניקי' (השם ניתן לרימון מכיוון שהובא לרומא העתיקה על ידי הפיניקים); 2. malum granatum, שפירושו 'תפוח רב גרעינים'. מוצאו של הרימון באיראן, משם הופץ לארצות אגן הים התיכון לפני יותר מ-4000 שנה. הרימון הוא אחד משבעת המינים, בהם נתברכה ארץ ישראל: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ-זית שמן ודבש". במאה ה-18 שתלו מיסיונרים ספרדים את עצי הרימון הראשונים בקליפורניה ומאז התפשט גידולם באזורים החמים של צפון אמריקה.
תרבויות ודתות רבות הפכו אותו לסמל של יופי, שפע, פריון (היה מקובל כסגולה בקרב נשים קדמוניות), חוכמה וצדיקות. לפי האמונה היהודית מכיל כל רימון 613 גרגירים בדיוק, כמניין תרי"ג המצוות שנצטוו ישראל בתורה, מה שהופך אותו לסמל לצדיקות. אולם, בפועל מספר הגרגירים משתנה בין רימון לרימון, והוא נע בין מאתיים לאלף גרגירים. בזכות ערכו הסמלי צורתו מקשטת אינספור מבנים קדושים, כלי חרס, מטבעות והוא ממלא תפקיד נכבד באגדות ובשירה.
הרימון נחשב כבר בימי קדם לפרי בעל סגולות מרפא רבות. אלפי שנים השתמשו בפרי הרימון, על כל חלקיו, לטיפול בקשת רחבה של בעיות בריאותיות. ברפואה העממית והטבעית נוהגים להשתמש בפרי הרימון לסילוק טפילים מהמעיים, ריפוי פצעים, טיפול בקמטי עור, עצירת דימום, הקלה על טחורים, שלשולים, שיעול ובצקות, טיפול באנמיה וחיזוק האון המיני.
בעולם המערבי החלה התעוררות לגבי יתרונותיו הרפואיים של מיץ הרימונים מסוף שנות ה-90, לא מעט הודות לחוקרים ישראלים מהטכניון, אשר בעקבות ממצאיהם החיוביים נערכו גם מחקרים בארה"ב. על פי מחקר באוניברסיטת קליפורניה, שתיית מיץ רימון בריאה יותר מאכילת הפרי עצמו, וזאת בניגוד לפירות רבים אחרים, כיוון ש-70% מנוגדי החמצון (antioxidants) משתחררים מהקליפה בזמן הסחיטה.
ברימון ובמיץ הנסחט ממנו תכולה גבוהה מאד של חומרים נוגדי חמצון רבי עוצמה הקרויים פוליפנולים, בעיקר טאנינים ופלבונואידים (כולל אנטוציאנינים, המעניקים לגרגרי הרימון את צבעם האדום). למיץ הרימון יכולת נוגדת חמצון גבוהה מאד, יותר מאשר לאוכמניות, חמוציות, יין אדום, או תה ירוק.
בכוחם של פוליפנולים נוגדי חמצון לנטרל רדיקלים חופשיים ולמזער את נזקי העקה החמצונית בתאי הגוף. כך הם מסייעים לגוף להתגונן מפני גורמי סרטן סביבתיים, כגון זיהום אויר, חומרי הדברה, כימיקלים שונים ווירוסים.
הפוליפנולים פועלים ב-2 תחומים:
1. עיכוב גדילת תאי סרטן שונים, כמו סרטן השד, סרטן העור,סרטן הערמונית;
2. מניעת טרשת עורקים, שיפור זרימת דם, הורדת רמות LDL-כולסטרול והורדת לחץ דם.
ניסויים שנערכו בארה"ב בעכברים ובתרביות תאים של בני אדם רמזו על כך שלמיץ רימונים ותמציותיו עשויות להיות השפעות מועילות על גידולים סרטניים. תמצית מיץ רימונים שהוספה לתרבית תאים סרטניים של בלוטת הערמונית, גרמה להאטת קצב התרבותם, והביאה למות התאים בתהליך הידוע כהתאבדות התא (apoptosis). מריחה של תמצית מיץ רימונים על גידולים בעורם של עכברים דכאה את התהליך הסרטני. כמו כן, ניסויים מִקדָמיים הראו כי למיץ רימונים פעילות המעכבת היווצרות כלי דם חדשים (angiogenesis), תהליך קריטי לאספקת חמצן וגורמי גדילה המסייעים לתאי הגידול הסרטני לנדוד לרקמות סמוכות וליצור גרורות.
נראה כי, מיץ רימונים עשוי להגן מפני התקפי לב ואירועים מוחיים. מחקרים הצביעו על ההשפעות הבאות של צריכה יומית של מיץ רימונים:
- הפחתה של 5% בלחץ הדם הסיסטולי של פרטים עם יתר לחץ דם
- הפחתה ב-90% בריכוז ה-LDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הרע') בדם ועיכוב חמצונו (ה-LDL-כולסטרול הוא אחד הגורמים בהתהוות התהליך הטרשתי בכלי הדם)
- הגדלה ב-20% בריכוז ה-HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') בדם
- הגברת פירוק השומנים המחומצנים (המהווים רדיקלים חופשיים) ברובד הטרשתי בכלי הדם
- הקטנת עובי הדופן של העורק התרדמני (carotid), כלומר נסיגה של טרשת העורקים, בחולים שסבלו מהיצרותו של העורק
- בחולים עם מחלת לב כלילית, שפיעת דם טובה יותר בעורקי הלב ושיפור זרימת הדם ללב, שנראו במבחני המאמץ שלהם.בחיות מעבדה, נמצא הרימון כמעכב את התקדמות מחלת האלצהיימר. לרימון גם סגולות נוגדות דלקת ולכן עשוי לסייע בטיפול דלקת פרקים ודלקת חניכיים ולהקל על כאבי גרון. למיץ רימון יש כנראה גם השפעות על מערכת החיסון במניעת זיהומים נגיפיים וחיידקיים. בנוסף, נמצא במחקר בתרבית תאי רקמה כי הוא עשוי לסייע בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) על ידי עיכוב חלבון מסויים הפוגע בסחוסים. לבסוף, יש הסוברים כי נוגדי החמצון שבו תורמים להאטת תהליכי הזדקנות.
בנוסף לפוליפנולים, מכיל הרימון ויטמין C, פולאט, וויטמין K בשיעור ניכר (כ-10% מהמלצתם ליום). הוא עשיר גם באשלגן. בין תפקידיו החשובים של האשלגן, הורדת לחץ דם.
פרי הרימון נחשב אמנם לפרי ייחודי (superfruit), פרי העשיר במגוון רכיבי תזונה, כולל חומרים נוגדי חימצון, אולם כמו לגבי כל מזון אחר אין להגזים בצריכתו, אלא להשתמש בו בתבונה במסגרת תזונה מאוזנת ומגוונת. גודל המנה הוא חצי כוס גרגרי רימונים.
מיץ רימונים יכול גם להזיק. יש בו ריכוז גבוה של חומצה אוקסלית, ולכן פרטים הסובלים מבעיות של אבנים בכליות צריכים להמעיט בשתייתו. לאנשים הסובלים מעצירות כרונית או מבעיות במערכת העיכול (דלקות, פוליפים, חסימת מעיים), מומלץ להפחית בצריכת הרימון, ובכל מקרה להיוועץ בדיאטנית או ברופא. על פרטים הנוטלים תרופות, במיוחד נגד יתר לחץ דם, להיוועץ ברופא לגבי אינטראקציות אפשריות בינן לבין מיץ רימון.
פרי הרימון מבשיל בין ספטמבר לדצמבר. הוא נחשב לפרי בעל חיי מדף ארוכים במיוחד ויש השומרים אותו אף יותר מחודש ימים ללא קירור. ניתן להקפיא גרגרי רימונים לתקופה של 4 חודשים לפחות וכך ליהנות מתכונותיו התזונתיות והבריאותיות לאורך זמן רב יותר. ערכיו התזונתיים הגבוהים וגידולו הקל והנוח יחסית של הרימון גרמו להפיכתו, בשנים האחרונות, מפרי אקזוטי לפרי מוכר יותר ויותר. בתוך שנים אחדות הפך הרימון למלך השולחן של שפים ובשלני גורמה ברחבי העולם.
