סרטן המעי הגס והחלחולת (colorectal cancer) דורג כגידול הנפוץ ביותר במקום השלישי בעולם עם כ-1,200,000 מקרים חדשים המאובחנים בשנה. הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת עשוי להיות מופחת על ידי מספר גורמים מגנים פוטנציאליים, כולל כאלה הקשורים לתזונה. ירקות מסוג אליום, כולל שום, גבעולי שום, כרישה, בצל ועירית, שייכים לירקות הנצרכים ביותר בעולם. תרכובות הפעילות ביולוגית (bioactive compounds) ביקרות מסוג אליום, במיוחד פְלָבָנוֹלים[1] ותרכובות אורגניות המכילות גפרית (organosulfur compounds) הוכחו כבעלות השפעה מיטיבה נגד הסרטן. גם מספר מחקרים במבחנה הראו כי לירקות אליום ותוספי תזונה קשורים להם יש תפקיד מדכא גידול במספר סוגי סרטן, כולל סרטן המעי הגס והחלחולת. אולם, ממצאים לא עקביים נתקבלו במחקרים אפידמיולוגיים לגבי השפעת ירקות אליום על התפתחות סרטן המעי הגס והחלחולת.
מחקר מקרה-ביקורת (case-control), שנערך בבית חולים בצפון מזרח סין, ושהתפרסם ב-Asia-Pacific Journal of Clinical Oncology, בדק בקרב גברים ונשים את הקשר בין צריכת כלל ירקות אליום (שום, גבעולי שום, כרישה, בצל ועירית) וסוגים ספציפיים לבין הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת. המחקר נערך בין יוני 2009 לבין נובמבר 2011. כל המשתתפים היו תושבים סינים. על מנת להיכלל במחקר, המשתתפים היו צריכים להיות חולים בעלי אבחנה פתולוגית של סרטן המעי הגס והחלחולת בני 18 ומעלה. קריטריונים לאי-הכללה: היסטוריה של מחלות נפשיות; סוגים אחרים של סרטן; מחלה הדורשת טיפול הורמונלי, כולל סוכרת; ונגעים (lesions) שפירים במעיים. אנשים שביקרו באותה תקופה במרפאות חוץ של בית-החולים לצורך בדיקות כלליות וטיפול רפואי גויסו כקבוצת ביקורת, אשר כללה משתתפים מתאימים במגדר, אזור מגורים והפרשי גיל בתחום 2.5 שנים.
כל המשתתפים רואיינו פנים-אל פנים לגבי צריכת מזון במשך 12 החודשים שקדמו לראיון, כדי להבטיח שלא חל לאחרונה שינוי בהרגלי תזונה. אם חלו שינויים, הוערכה צריכת מזון בתקופה שלפני השינויים. במשך הריאיון נאסף מידע לגבי: (1) נתונים דמוגרפיים ומאפיינים בסיסיים (גובה ומשקל, אזור מגורים ורמת השכלה); (2) גורמי אורח-החיים (צריכת אלכוהול, מצב עישון, פעילות גופנית); (3) היסטוריה רפואית (היסטוריה משפחתית של סרטן בקרב קרובים מדרגה ראשונה); (5) תדירות וכמות של 99 פריטי מזון נפוצים, לדוגמא חלב, בשר אדם (חזיר, בקר וכבש), מזון כבוש, גרעינים (grains), 7 מוצרי סויה, דגים, 34 ירקות (5 ירקות אליום, 5 ירקות ממשפחת המצליבים[2], 7 ירקות ממשפחת הסולניים[3] ו-17 סוגים אחרים, 12 פירות (כגון תפוח, תפוז, בננה, ענבים, אבטיח ואננס), 3 משקאות אלכוהוליים (בירה, ליקר ויין). התדירות דורגה כ-'אף פעם', תדירות חודשית (3-2 פעמים בחודש), תדירות שבועית (3-2 או 5-4 פעמים בשבוע), ותדירות יומית (פעמיים או 3 פעמים ומעלה). חושבה הכמות הממוצעת של כל ירק אליום במשך 12 החודשים האחרונים. צריכת אנרגיה ורכיבי התזונה הוערכה באמצעות בסיס סיני של נתוני הרכב מזון.
ממצאים
בהשוואה למשתתפי קבוצת הביקורת, יותר חולים היו חשופים לעישון והייתה להם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס והחלחולת. לא היה הבדל בין שתי הקבוצות ב-BMI, רמת ההשכלה, ומצב עישון פסיבי. בנוסף, בחולים נצפתה צריכה גבוהה יותר של אלכוהול, בשר אדום, אנרגיה (קלוריות) ושומן, וצריכה נמוכה יותר של חלב, פירות, ויטמין C, ירקות אליום וירקות אחרים. לא היה הבדל בין שתי הקבוצות בצריכת סיבים תזונתיים, סידן, ויטמין D וחומצה פולית.
קשרים בין צריכת ירקות אליום לבין הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת
לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (כמו BMI, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס והחלחולת, רמת ההשכלה, צריכת אלכוהול ועישון)
- בהשוואה לצריכה כוללת של ירקות אליום בכמות הקטנה מ-13 ק"ג/שנה:א. בצריכה בכמות של 20-13 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-49%.
ב. בצריכה בכמות של 27-20 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-74%.
ג. בצריכה בכמות הגבוהה מ-27 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-79%.
- בהשוואה לצריכה של שום בכמות הנמוכה מ-0.6 ק"ג/שנה:א. בצריכה בכמות של 6-0.6 ק"ג /שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-51%.
ב. בצריכה בכמות של65-2.6 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-57%.
ג. בצריכה בכמות הגבוהה מ-3.65 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-44%.
- בהשוואה לצריכה של כרישה בכמות הנמוכה מ-1.5 ק"ג/שנה:א. בצריכה בכמות של 0-1.5 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-52%.
ב. בצריכה בכמות של 2-3.0 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-47%.
ג. בצריכה בכמות הגבוהה מ-5.2 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-50%.
- בהשוואה לצריכה של בצל בכמות הנמוכה מ-1.2 ק"ג/שנה:א. בצריכה בכמות של6-1.2 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-42%.
ב. בצריכה בכמות של 2-2.6 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-75%.
ג. בצריכה בכמות הגבוהה מ-5.2 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-62%.
- בהשוואה לצריכה של עירית בכמות הנמוכה מ-2.6 ק"ג/שנה:א. בצריכה בכמות של 125-7.8 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-30%.
ב. בצריכה בכמות הגבוהה מ-9.125 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת היה נמוך ב-48%.
קשרים בין צריכת ירקות אליום לבין הסיכון לסרטן על פי מיקומו
לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (כמו BMI, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס והחלחולת, רמת ההשכלה, צריכת אלכוהול ועישון)
- בהשוואה לצריכה כוללת של ירקות אליום בכמות הנמוכה מ-13 ק"ג/שנה:
- בצריכה של 20-13 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס הקדמי (proximal), המעי הגס המרוחק (distal) ובחלחולת היה נמוך ב-63%, ב-23% וב-56%, בהתאמה.
- בצריכה בכמות של 27-20 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס הקדמי (proximal), המעי הגס המרוחק (distal) ובחלחולת היה נמוך ב-60%, ב-75% וב-79%, בהתאמה.
- בצריכה בכמות הגבוהה מ-27 ק"ג/שנה, הסיכון לסרטן המעי הגס הקדמי (proximal), המעי הגס המרוחק (distal) ובחלחולת היה נמוך ב-90%, ב-70% וב-78%, בהתאמה.
- בדומה, צריכה של כל אחד מירקות אליום אינדיבידואליים הייתה קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס הקדמי.
- צריכת כרישה, בצל ועירית הייתה קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס המרוחק.
- צריכה של כל אחד מירקות אליום אינדיבידואליים הייתה קשורה בירידה בסיכון לסרטן החלחולת.
בניתוח הנתונים על פי מגדר, צריכת ירקות אליום הייתה קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת הן בגברים והן בנשים.
- הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת בגברים ברביעון הגבוה של הצריכה, בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר, היה נמוך ב-74%.
- הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת בנשים ברביעון הגבוה ביותר של הצריכה, בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר, היה נמוך ב-85%.
- בדומה, צריכה של כל אחד מירקות אליום אינדיבידואליים הייתה קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת הן בגברים והן בנשים.
מסקנות החוקרים
צריכת ירקות אליום קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן המעי הגס והחלחולת הן בגברים והן בנשים. כמו כן, צריכת ירקות אליום אינדיבידואליים קשורה בסיכון מופחת לסרטן המעי הגס והחלחולת ללא קשר במיקום הסרטן במעי הגס, מלבד שום שלא נמצא קשר בינו לבין הסיכון לסרטן המעי הגס המרוחק.
[1] פלבנולים – אחד מסוגי הפלבונואידים (חומרים בעלי פעילות ביולוגית המצויים באופן טבעי בצמחים.
[2] ירקות ממשפחת המצליבים – כוללים ירקות, כגון כרוב, כרוב עלים (kale) ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים וכולרבי; הגברת צריכת ירקות ממשפחת המצליבים הומלצה כמרכיב מפתח בתזונה בריאה להורדת הסיכון למחלות כרוניות, כגון סרטן ומחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם); ראה כתבה "צריכת ירקות ממשפחת המצליבים במֽתְאָם הפוך לרמות סֲמָנים בדם של חומרים מעודדי דלקת בנשים".
[3] ירקות ממשפחת הסולניים – כוללים ירקות, כגון עגבניות, חצילים, פלפל ותפוחי אדמה.