ירקות ופירות מספקים חלק משמעותי מתזונת האדם, כיון שהם מהווים מקורות חשובים לסיבים תזונתיים ולפיטוכימיקלים. פיטוכימיקלים הם חומרים המצויים באופן טבעי בפירות וירקות, והם בעלי השפעה חיובית על הבריאות. בין הפיטוכימיקלים נמנים, בין היתר, קָרוֹטֶנוֹאידים ופְלָבוֹנוֹאידים, שהם חומרים נוגדי חימצון. אולם, לא היה ברור אם הסיכון למחלות כרוניות מסויימות יכול להיות מופחת על ידי צריכה מוגברת של ירקות ופירות על ידי הציבור.
לכן, קבוצת עבודה בחברה הגרמנית לתזונה ערכה נתוח מקיף של המחקרים העוסקים בהשפעת צריכת ירקות ופירות על השמנה, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), מחלת לב כלילית, שבץ מוחי, סרטן, מחלת מעיים דלקתית כרונית, דלקת מפרקים שגרונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אסתמה, אוסטאופורוזיס, מחלות עיניים ודמנציה. נתוח המחקרים התפרסם כסקירה ביקורתית ב-European Journal of Nutrition.
חוזק העדות להשפעה של הגברת צריכת ירקות ופירות על הסיכון למחלות השונות חולק לארבע קטגוריות:
- עדות משכנעת (convincing evidence) – נקבעה כאשר כל המחקרים הראו תוצאות עקביות ובין המחקרים היו לפחות שני מחקרים בעלי האיכות הגבוהה ביותר (מחקרי התערבות) שנערכו באוכלוסיה גדולה לאורך זמן.
- עדות סבירה (probable evidence) – נקבעה כאשר ממצאי מחקרים אפידמיולוגיים היו די עקביים, כלומר היו ביניהם מקצת מחקרים עם ממצאים מנוגדים שלא איפשרו שיפוט החלטי.
- עדות אפשרית (possible evidence) – נקבעה כאשר מרבית המחקרים האפידמיולוגיים, אך לפחות שלושה, הראו תוצאות עקביות. ההחלטה התבססה בעיקר על מחקרי מקרה-ביקורת ומחקרי חתך.
- עדות בלתי מספקת (insufficient evidence) – נקבעה כאשר לא היו מספיק מחקרים על מנת להצביע על הקשר בין הגברת צריכת ירקות ופירות לבין הסיכון למחלות כרוניות.
לירקות ופירות השפעות מיטיבות על המסלולים המטבוליים הקשורים במחלות כרוניות שונות, במיוחד מחלות לב וכלי הדם.
ממצאים עיקריים
- קיימת עדות משכנעת לכך שהגברת צריכת פירות וירקות מקטינה את הסיכון ליתר לחץ דם, מחלת לב כלילית ושבץ מוחי.
- קיימת עדות סבירה לכך שקיים קשר הפוך בין הסיכון לסרטן לבין הגברת צריכת ירקות ופירות.
- קיימת עדות אפשרית לכך שהגברת צריכת ירקות ופירות תורמת ליציבות במשקל, כלומר עשויה למנוע עליה במשקל.
- קיימת עדות סבירה לכך שהגברת צריכת ירקות ופירות עשויה להקל בירידה במשקל במבוגרים, אם היא באה במקום צריכת מזונות עתירי אנרגיה ושומן. הגברת צריכת ירקות ופירות לבדה אינה יכולה להביא לירידה במשקל. העדות לגבי השפעת הגברת צריכת ירקות ופירות בילדים אינה מספקת בגלל מיעוט מחקרים.
- קיימת עדות סבירה לכך שלא קיים קשר ישיר בין הגברת צריכת ירקות ופירות לבין התפתחות סוכרת מסוג 2. אולם, קיימת עדות לכך שהגברת צריכת ירקות ופירות עשויה להשפיע באופן עקיף על הקטנת הסיכון לסוכרת מסוג 2, כיון שהשמנה הינה גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות סוכרת מסוג 2.
- קיימת עדות אפשרית לכך שהגברת צריכת ירקות ופירות מקטינה את הסיכון למחלות עיניים מסויימות (קטרקט וניוון מַקוּלָרי), לדמנציה ולאוסטאופורוזיס.
- קיימת עדות אפשרית לכך שהגברת צריכת ירקות ופירות עשויה להקטין את הסיכון לאסתמה, כאשר צריכת פירות חשובה יותר מזו של הירקות.
- קיימת עדות אפשרית לכך שהגברת צריכת ירקות ופירות מקטינה את הסיכון למחלת ריאות חסימתית כרונית ודלקת מפרקים שגרונית.
- קיימת עדות לא מספקת לגבי הקשר בין הגברת צריכת ירקות ופירות לבין מחלת מעיים דלקתית כרונית, גלאוקומה ומחלת רשתית סוכרתית.
מסקנות המחברים
סקירה ביקורתית זו מצביעה על כך שהגברת צריכת ירקות ופירות על ידי אוכלוסיה כללית עשויה למנוע מספר מחלות כרוניות, כלומר שצריכה יומית גדולה של ירקות ופירות מקדמת בריאות. לכן, מנקודת מבט מדעית, קמפיינים לאומיים להגברת צריכת ירקות ופירות הינם מוצדקים. קידום מדיניות של הגברת צריכת ירקות ופירות על ידי מערכות בריאות ותזונה מהווה אסטרטגיה מועדפת להקטנת הנטל של מספר מחלות כרוניות בחברות המערביות.
כיוון שירקות ופירות והפיטוכימיקלים שבהם משפיעים לא רק על תהליכים דלקתיים, אלא גם על תהליכי חימצון-חיזור בתא, כמו גם על תהליכים אנדותליים1 ותהליכים מטבוליים, המעורבים בהיתהוות מחלות שונות, החוקרים מניחים כי מנגנונים אלה הם האחראים להורדת הסיכון למחלות הבודדות על ידי ירקות ופירות. מסקנה זו מתייחסת גם לגבי מחלות שעד כה קיימת עדות אפשרית בלבד לגבי השפעת צריכת ירקות ופירות עליהן. החוקרים ממליצים על עריכת מחקרי התערבות אשר יתרמו להבהרת מנגנונים אלו.
1 אנדותל – שכבה יחידה של תאים שטוחים המרפדת את מדורי הלב ואת כלי הדם והלימפה.
