יכולת נוגדת החימצון של הדיאטה (תזונה) והסיכון להתפתחות קָטָרַקְט (יָרוּד) תלוי-גיל

יכולת נוגדת החימצון של הדיאטה (תזונה) והסיכון להתפתחות קָטָרַקְט (יָרוּד) תלוי-גיל

שכיחות הקטרקט בקרב הקשישים ברחבי העולם גבוהה ומהווה גורם מוביל לעיוורון. משערים כי עקה חימצונית1 (ראה שני מאמרים: 'לתפוחי עץ ולמיץ תפוחים צלול השפעות מנוגדות על שומני הדם בצעירים מתנדבים בריאים''ירקות, פירות והסיכון לדלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה') מעורבת בהתפתחות הקטרקט תלוי-הגיל על ידי גרימת נזק לחלבוני ושומני אפיתל עדשת העין. תוצאות ניסויים קליניים אקראיים ומחקרי תצפית קודמים, אשר התמקדו במעורבות חומרים נוגדי-חימצון (antioxidants) בודדים, כגון ויטמין C, ויטמין E וקָרוֹטֶנוֹאידים, היו בלתי עקביות. סקירה של ניסויים קליניים, שהתפרסמה לאחרונה ב-Cochrane Database Systematic Reviews, לא מצאה עדות לכך שתוספים של חומרים נוגדי-חימצון בודדים (ביתא קרוטן, ויטמין  או ויטמין E) מונעים את התפתחות הקטרקט תלוי-הגיל או מאיטים את התקדמותו.

במחקר, שהתפרסם ב-JAMA Ophthalmology, בדקו חוקרים ממכון לרפואה סביבתית בשטוקהולם (שוודיה) את הקשר בין כלל היכולת נוגדת החימצון של חומרים נוגדי-חימצון, שמקורם בתזונה, לבין התפתחות קטרקט. לכ-56,000 משתתפות בגיל 83-49 שנה, מתוך מחקר ממוגרפיה פרוספקטיבי, נשלח שאלון, שכלל שאלות בנושא תזונה, שימוש בתוספי תזונה,  אורח החיים (פעלות גופנית, עישון סיגריות, צריכת אלכוהול), שימוש בתרופות מסויימות, כולל קוֹרטיקוֹסְטֶרוֹאידים וטיפול הורמונלי חֲלוּפי, ואיבחון יתר לחץ דם וסוכרת מסוג II. שאלון מלא נתקבל מכ-39,000 נשים. לא נכללו נשים חולות סרטן, מלבד חולות סרטן העור שאינו מֶלָנוֹמָה, נשים עם קטרקט ונשים שעברו לגור במקום אחר. על מנת למנוע הטייה של שינויים בתזונה עקב איבחון מחלה, לא נכללו נשים, אשר בתחילת המחקר היו בעלות היסטוריה של אוטם בשריר הלב, אי-ספיקת לב ושבץ מוחי וכמו כן סוכרת מסוג II. בנוסף, לא נכללו נשים בעלות צריכה קלורית חריגה (נמוכה או גבוהה). בניתוח נתוני המחקר הוכנסו נתונים של כ-30,000 נשים.

הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות בן 96 פריטים. המשתתפות נשאלו באיזו תדירות הן צרכו בשנה האחרונה כל סוג של מזון ומשקה, כשנקבעו שמונה תדירויות אפשרויות שנעו בין 'אף פעם/לעתים רחוקות' לבין 'שלוש פעמים או יותר ליום'. כמו כן, נשאלו שאלות פתוחות עבור מזונות הנצרכים בדרך כלל (כגון תה, קפה ולחם).

ממצאים

במשך כשמונה שנות מעקב בממוצע, אובחנו כ-4,300 מקרי קטרקט. נשים בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון נטו להיות בעלות השכלה הגבוהה מ-12 שנות לימוד, נטו פחות לעשן, ונטו יותר לצרוך תוספי תזונה.

התורמים הגדולים ביותר לכלל היכולת נוגדת החימצון היו פירות וירקות (44%), דגנים מלאים (17%) וקפה (15%).

1.       לנשים בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון היה סיכון נמוך ב-12.8% לקטרקט בהשוואה לחמישון התחתון. לאחר תקנון לגיל הסיכון היה נמוך יותר באופן דומה, 13%.

2.       בניתוח נפרד של נתוני נשים שלא השתמשו בתוספי תזונה, הסיכון לקטרקט היה נמוך ב-13% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון.

3.       בניתוחים שתקננו לגורמי סיכון נוספים לקטרקט, נמצא קשר הפוך מובהק בין כלל היכולת נוגדת החימצון לבין גיל בקרב נשים בנות 65 ומטה בלבד ובקרב נשים שהשתמשו בקורטיקוסטרואידים:

א.      בניתוח הנתונים על פי גיל בקרב נשים בגיל 65 שנה ומטה, הסיכון לקטרקט היה נמוך ב-22% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון; בקרב נשים בגיל הגבוה מ-65 שנה, הסיכון לקטרקט היה נמוך באופן לא מובהק ב-8% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון.

4.   בניתוח הנתונים על פי עישון, בקרב נשים לא מעשנות ומעשנות בעבר הסיכון לקטרקט היה נמוך ב-12% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון;  בקרב נשים מעשנות, הסיכון לקטרקט היה נמוך באופן לא מובהק ב-19% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון.

5.    בניתוח הנתונים על פי היקף מתניים, בקרב נשים בעלות היקף מתניים הנמוך מ-80 ס"מ, הסיכון לקטרקט היה נמוך באופן לא מובהק ב-15% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון; בקרב נשים בעלות היקף מתניים השווה ל-80 ס"מ או גבוה ממנו, הסיכון לקטרקט היה נמוך באופן לא מובהק ב-12% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון.

6.   בניתוח הנתונים על פי שימוש בקורטיקוסטרואידים,  בקרב נשים שלא השתמשו בתרופות אלה, הסיכון לקטרקט היה נמוך באופן לא מובהק ב-10% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון; בקרב נשים שהשמתשו בתרופות אלה, הסיכון לקטרקט היה נמוך באופן מובהק ב-26% בחמישון העליון של כלל היכולת נוגדת החימצון בהשוואה לחמישון התחתון.

מסקנות החוקרים

ממצאי מחקר פרוספקטיבי זה מצביעים על כך שתזונה בעלת יכולת נוגדת חימצון גבוהה קשורה בסיכון נמוך יותר לפתח קטרקט תלוי-גיל בקרב נשים בגיל הביניים ונשים זקנות. חומרים נוגדי-חימצון עשויים למנוע התפתחות קטרקט על ידי עיכוב היווצרות עכירות בעדשה, הנגרמת על ידי עקה חימצונית המביאה לנזק לחלבונים ושומנים השוקעים בעדשת העין.

כלל יכולת נוגדת החימצון של מזון מספקת קנה-מידה מסכם יחיד, הכולל לא רק רכיבים, כמו הקָרוֹטֶנואידים (לוּטֵאין וזיאָקְסַנְטין), ויטמין  וויטמין E, אלא גם רכיבים אחרים בעלי פעילות נוגדת חימצון, כמו למשל פּוֹליפֶנוֹלים, המצויים בין השאר, בתה, יין ומיני פירות, כגון תפוחים.


1עקה חימצונית(oxidative stress) – עקה חימצונית, הנוצרת על ידי רדיקלים חופשיים, מוגדרת כחוסר שיווי משקל בין הפעילות החימצונית המתבצעת לצורך הרחקת גורמים מזיקים לבין הפעילות הנוגדת חימצון, כאשר מתרחשת פעילות-יתר חימצונית.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.