מספר מצבים הקשורים בהתפתחות מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), כגון סוכרת, השמנה יתר לחץ-דם ויתר שומנים בדם (dyslipidemia) ידועים כגורמים הניתנים לשינוי על ידי שינויים באורח החיים. בין גורמי אורח החיים, הדיאטה, כולל איכות התזונה והרגלי התזונה הנרכשים, מהווה יעד עיקרי באסטרטגיות למניעת מחלות קרדיו-ווסקולריות.
מספר מחקרים מצאו קשר בין ההרגל לפסוח על ארוחת הבוקר לבין עלייה בסמנים ביולוגיים קרדיומטבוליים[1] (ראה מאמרים 'ארוחה עשירה בקלוריות בארוחת הבוקר משפיעה באופן שונה מארוחת הערב, על ירידה במשקל בקרב נשים בעודף משקל ושמנות' ו-'אכילת ארוחת בוקר וגורמי סיכון למחלות לב וכלי הדם בקרב בני נוער באירופה').
למרות שקיימים כמה מחקרים הקושרים דילוג על ארוחת הבוקר עם מחלת לב כלילית, לא קיים עד כה מחקר על הקשר בין הרגל תזונתי זה לבין טרשת עורקים תת-קלינית (subclinical atherosclerosis). מחקר עוקבה ספרדי (Progression of Early Subclinical Atherosclerosis – PESA) פרוספקטיבי מתמשך בקרב כ-4,100 עובדי בנק במדריד, שהתפרסם ב-Journal of the American College of Cardiology, אפיין את הקשר בין דפוסי ארוחת בוקר שונים לבין גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, ובדק במיוחד האם דילוג קבוע על ארוחת הבוקר קשור בטרשת עורקים תת-קלינית באוכלוסייה ללא היסטוריה קודמת של מחלות קרדיו-ווסקולריות, וזאת על ידי בדיקת נוכחות רבדים טרשתיים (atherosclerotic plaques) בעורקי התרדמה (carotid arteries), אבי העורקים (aorta) ובעורקי כסל-ירך (iliofemoral arteries), וכמו כן על ידי בדיקת סידן בעורקים הכליליים.
המחקר הנוכחי נערך במסגרת מחקר שמטרתו לגלות גורמים הקשורים להתפתחות והתקדמות של טרשת עורקים. גברים ונשים מתנדבים בגילאי 54-40 שנה נכללו במחקר, אם בתחילתו לא היו חולים במחלה קרדיו-ווסקולרית כלשהי או במחלת כליות, לא היו תחת טיפול פעיל בסרטן, לא עברו השתלה, לא היו בעלי BMI של 40 ק"ג/מ2, לא הייתה להם מחלה כלשהי העלולה להשפיע על תוחלת החיים ולהוריד אותה למשך זמן הנמוך מ-6 שנים. לאחר הוצאת משתתפים מסיבות שונות (כמו נתונים חסרים או צריכה קלורית נמוכה או גבוהה מדי), נותרו לניתוח נתוניהם של כ-4050 משתתפים.
הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון ספרדי, שכלל 861 פריטי מזון, כולל 184 ארוחות ומנות ספרדיות הנאכלות באופן טיפוסי. המשתתפים נתבקשו לדווח על צריכת מזונות שנאכלו על ידם במשך 15 ימים האחרונים, בהתחשב בזמנים בהם הם נאכלו [התעוררות (waking up), ארוחת בוקר, אמצע הבוקר, ארוחת צהריים, ארוחת ארבע (midafternoon), וארוחת ערב[. כאשר פריט מזון נאכל פעם אחת לפחות הוא נחשב כ'נאכל בדרך כלל. תדירות אכילה שנתית חושבה באמצעות מקדמי המרה, וצריכת האנרגיה (קלוריות) של ארוחת הבוקר חושבה בהתאם. דפוסי ארוחת הבוקר במחקר התבססו על שיעור צריכת האנרגיה בארוחת הבוקר. ארוחת בוקר נחשבה לארוחה שנאכלה לפני השעה 10:00. ארוחת בוקר עתירת קלוריות (high energy breakfast) נחשבה לארוחה בת למעלה מ-20% מסך צריכת האנרגיה היומית. קפה, מים ומשקאות לא-אלכוהוליים, המייצגים כ-5% מצריכת האנרגיה היומית לא נכללו בקבוצות המזון. צריכה קלורית בארוחת הבוקר הנמוכה מ-5% מצריכת האנרגיה היומית נקבעה כ'דילוג על ארוחת הבוקר'. המשתתפים סווגו, אם כן, ל-3 קבוצות עיקריות: (1) משתתפים בעלי צריכה קלורית נמוכה מ-5% מסך הצריכה הקלורית היומית; (2) משתתפים בעלי צריכה קלורית הגבוהה מ-20% מסך הצריכה הקלורית היומית, אשר נקבעו כצרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות; (3) משתתפים בעלי צריכה קלורית בין 5% לבין 20% מסך הצריכה הקלורית היומית, אשר נקבעו כצרכני ארוחת בוקר דלת קלוריות.
איכות התזונה נקבעה בדיעבד על ידי הערכת הדבקות של המשתתפים ב-3 דפוסי אכילה: (1) תזונה ים-תיכונית, המאופיינת בצריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, דגים ושמן זית (ראה מאמר ['מניעה ראשונית של מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) על ידי דיאטה ים תיכונית']; (2) תזונה מערבית, המאופיינת בצריכה גבוהה יותר של בשר מעובד, בשר אדום, חמאה, מוצרי חלב עתירי שומן, ביצים ודגנים מעובדים (3) תזונה עסקית-חברתית (social-business) – דפוס תזונה המאופיין על ידי צריכה גבוהה של בשר אדום, מוצרי מזון מוכנים, חטיפים, אלכוהול, ואכילה תכופה בחוץ.
נערכו מדידות אנתרופומטריות (גובה, משקל והיקף מותניים) ומדידות קליניות. גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות הוגדרו כדלהלן: השמנה, אם ה-BMI היה גבוה מ-30 ק"ג/מ2; היפרכולסטרולמיה (יתר כולסטרול בדם), אם סך הכולסטרול היה 240 ומעלה מיליגרם לדציליטר או LDL-כולסטרול היה 160 ומעלה מיליגרם לדציליטר או HDL-כולסטרול היה נמוך מ-40 מיליגרם לדציליטר או שהיה שימוש בתרופות להורדת הליפידים (השומנים) בדם; יתר לחץ-דם, אם לחץ הדם הממוצע היה 140/90 מילימטר כספית או שהיה שימוש בתרופות נגד יתר לחץ-דם; סוכרת, אם רמות הגלוקוז (סוכר) בצום היו גבוהות מ-126 מיליגרם לדציליטר או שרמות ההמוגלובין המסוכרר היו גבוהות מ-6.5 או שהיה שימוש באינסולין או בתרופות להורדת הסוכר בדם.
הערכת רבדים טרשתיים בוצעה באמצעות אולטרה-סאונד דו-ממדי. רובד טרשתי הוגדר כחדירה מוקדית לתוך חלל (lumen) העורק. טרשת עורקים תת-קלינית הוגדרה כנוכחות רובד טרשתי בעורק התרדמה הימני, בעורק התרדמה השמאלי, אבי העורקים, עורק כסל-ירך ימני, עורק כסל-ירך שמאלי, או כנוכחות סידן בעורקים הכליליים. כאשר רבדים טרשתיים נמצאו ב-6-4 מיקומים המצב הוגדר כטרשת עורקים כללית (generalized atherosclerosis). בדיקת סידן בעורקים הכליליים הוערכה על ידי טומוגרפיה ממוחשבת. פעילות גופנית נמדדה באמצעות מד-תאוצה (accelerometer) שהונח במשך 7 ימים על המותניים, וסיפק יחידות פעילות ליום.
משתנים אחרים (גיל, מגדר, מצב משפחתי, השכלה, עישון, דיאטות לירידה במשקל) נאספו באמצעות דיווח עצמי.
ממצאים
שיעור המשתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר, צרכו ארוחת בוקר דלת קלוריות וצרכו ארוחת בוקר עתירת קלוריות היה 2.9%, 69.4% ו-27.7%, בהתאמה. בהשוואה לקבוצת צרכני ארוחת בוקר דלת קלוריות וצרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות, בקבוצת משתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר, מרבית המשתתפים היו גברים, אשר עישנו בהווה, דיווחו שעשו בשנה האחרונה דיאטה לירידה במשקל וצרכו את האחוז הגבוה ביותר של אנרגיה בצהריים.
בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, קבוצת המשתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר נטו להיות גברים בעלי השכלה נמוכה יותר, מעשנים בהווה וגם צרכו את האחוז הגבוה ביותר של אנרגיה בצהריים. במונחים של איכות תזונתית, משתתפים שדלגו אל ארוחת הבוקר נטו יותר לצרוך יותר אנרגיה, חלבון (במיוחד ממקור מהחי) וכולסטרול; והיו בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של סיבים תזונתיים ופחמימות; וכן נטו יותר לצרוך משקאות אלכוהוליים ומשקאות ממותקים בסוכר כמו גם בשר אדום.
בהשוואה לצרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות, משתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר צרכו יותר אנרגיה, יותר חלבון ממקור מהחי, יותר כולסטרול וצרכו פחות סוכר ורב-סוכרים[2]. לקבוצה זו הייתה גם צריכה נמוכה יותר של ירקות ופירות, דגנים מלאים ושמן זית, וצריכה גבוהה יותר של דגנים מעובדים, בשר אדום, מזון מהיר (fast food), ארוחות מוכנות (precooked meals), כמו גם בשר רזה ופירות-ים (seafood). משתתפים בקבוצת ארוחת הבוקר עתירת הקלוריות הציגו צריכה גבוהה יותר באופן משמעותי של פחמימות וסיבים תזונתיים, ונטו יותר לצרוך כמויות גדולות יותר של ירקות ופירות, דגנים מלאים, מוצרי חלב שמנים וממתקים.
משתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר הקדישו לא יותר מ-5 דקות לארוחת הבוקר וצרכו בעיקר קפה ומיץ תפוזים. הבחירות התדירות ביותר בקבוצת צרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות היו קפה, מיץ תפוזים, טוסטים עם שמן זית, עגבנייה, פסטרמת חזיר, פרי טרי, דגני בוקר, עוגיות מדגנים מלאים או מוצרי מאפה עם ריבה. צרכני ארוחת בוקר דלת קלוריות העדיפו קפה, מיץ תפוזים כמו גם פרי טרי, טוסט, עוגיות או מוצרי מאפה.
למשתתפים שדילגו על ארוחת הבוקר, בצהריים ובארוחת הערב, הייתה הצריכה הגבוהה ביותר של בשר אדום ובשר מעובד, מתאבנים, משקאות ממותקים בסוכר ואלכוהול, והייתה להם הצריכה הנמוכה ביותר של פירות בארוחת הצהריים. בצרכני ארוחת בוקר דלת קלוריות, צריכת פירות הייתה דומה לזו של צרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות, אולם צריכת מתאבנים הייתה גבוהה יותר בארוחת הצהריים, ובארוחת הערב הייתה גובהה יותר צריכת ירקות, בשר רזה, פירות ים, ביצים כמו גם תפוחי אדמה, פסטה, מוצרי מאפה תעשייתיים, בשר אדום ובשר מעובד, משקאות ממותקים בסוכר ואלכוהול.
בהשוואה לצרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות, בצרכני ארוחת בוקר דלת קלוריות ובמשתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר, הסמנים הקרדיומטבוליים שבסיכון היו שכיחים יותר, כשהיקף המותניים, ה-BMI, לחץ הדם, שומני הדם ורמות הגלוקוז בצום היו הגבוהים ביותר במשתתפים שדילגו על ארוחת הבוקר. הסיכויים להשמנה, השמנה ביטנית, תסמונת מטבולית[3], רמות נמוכות של HDL-כולסטרול וליתר לחץ-דם היו גבוהים יותר באופן מובהק במשתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר מאשר בצרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות.
שכיחות טרשת עורקים תת-קלינית, טרשת עורקים שלא-בעורקים הכליליים (noncoronary atheroslerosis) וטרשת עורקים כללית בקרב משתתפי המחקר הייתה 62.5%, 60.3% ו-13.4%, בהתאמה. השכיחות הגבוהה ביותר של רבדים טרשתיים נמצאה בעורקי כסל-ירך (44.2%) ובעורקי התרדמה (31.5%), והשכיחות הנמוכה ביותר נמצאה באבי העורקים (24.6%). נוכחות גבוהה של סידן בעורקים זוהתה ב-18.1% מהמשתתפים.
קשרים בין דילוג על ארוחת הבוקר לבין טרשת עורקים (לאחר תקנון לגורמים מבלבלים) [4]
- שכיחות טרשת עורקים תת-קלינית נצפתה תדירות יותר בקרב משתתפים שדלגו על ארוחת הבוקר, כשהסיכון לרבדים טרשתיים באבי העורקים הבטני היה גבוה ב-79%, בעורקי התרדמה היה גבוה ב-76% ובעורקי כסל-ירך גבוה יותר ב-72%.
- בהשוואה לצרכני ארוחת בוקר עתירת קלוריות, במשתתפים שדילגו על ארוחת הבוקר, הסיכון לטרשת שלא-בעורקים הכליליים וטרשת עורקים כללית היה גבוה ב-55% וגבוה יותר מפי 2.5, בהתאמה.
- בצרכני ארוחת בוקר דלת קלוריות, הסיכון לרבדים טרשתיים בעורקי התרדמה ובעורקי כסל-ירך היה גבוה ב-21% וב-17% בהתאמה.
מסקנות החוקרים
דילוג על ארוחת הבוקר הוא התנהגות הנוטה להתחבר עם התנהגויות אחרות, כלומר מי שאוכל בבוקר לא יהיה כל כך רעב באמצע הבוקר, ולא ילך למכונה למכירת חטיפים וכך הלא וכך הלאה. דילוג על ארוחת הבוקר עשוי לשמש כסמן לתזונה לא-בריאה ולאורח חיים לא-בריא, והוא קשור בטרשת שלא-בעורקים הכליליים ובטרשת עורקים כללית, וזאת באופן בלתי תלוי בגורמי סיכון מקובלים למחלות קרדיו-ווסקולריות. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות אכילה בריאה, כולל ארוחת בוקר בעלת אנרגיה גבוהה.
[1] סמנים קרדיומטבוליים –מתייחסים לסמנים של קבוצת גורמי סיכון המעמידים את הפרט בסיכון גבוה לחלות בסוכרת, מחלת לב או שבץ מוחי
[2] רב-סוכרים – פחמימות מורכבות המורכבות ממספר רב של מולקולות חד-סוכר, הקשורות זו לזו בקשרים גליקוזידיים (קשרים בין חד-סוכרים לבין קבוצות אלכוהוליות).
[3] תסמונת מטבולית – מאובחנת כאשר קיימים שלושה או יותר מהתסמינים הבאים: רמות גלוקוז גבוהות בדם, השמנה ביטנית, יתר-לחץ דם, יתר-שומנים (טריגליצרידים) בדם ורמות נמוכות של HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') בדם.
[4] גורם מבלבל (ערפלן) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע), כגון גיל, מגדר, היקף מותניים, BMI.
