במשך מספר עשורים אחרונים חלה התקדמות בהבנת האֶטיוֹלוגיה (חקר הגורמים) והפָּתופיסיולוגיה[1] של אוסטאופורוזיס, כמו גם חלה התקדמות בפתוח טיפולים תרופתיים למחלה. אולם, התרופות יקרות ויש להן תופעות לוואי וההיענות ללקיחתן נמוכה. בנוסף לתזונה ואורחות חיים אחרות, כגון פעילות גופנית, קיימת עדות לכך שמזונות פונקציונליים עשויים לשפר גדילה והתפתחות כמו גם להקטין את הסיכון למחלות כרוניות, כגון אוסטאופורוזיס. בין המזונות הפונקציונליים, שהוכחו כבעלי השפעה מגנה על העצם, נמצאו שזיפים יבשים כבעלי יכולת ייחודית למנוע אובדן עצם ולהחזיר לקדמותו אבדן קיים של עצם במודלים של אוסטאופורוזיס בחולדות. שני מחקרים קטנים בנשים לאחר הפסקת הווסת, הראו כי מתן 100 גרם שזיפים במשך 3 ו-12 חודשים שיפר סמנים ביולוגיים של בריאות העצם ומנע אובדן עצם, בהתאמה.
בין המנגנונים המשוערים להשפעות מגנות-העצם של השזיפים היבשים: (1) יכולתם של השזיפים להגדיל את ריכוזיהם של גורמי גדילה, כמו IGF-1, אשר ריכוזיהם יורדים עם הגיל; (2) השפעה חזקה של חומרים נוגדי- החימצון בשזיפים; (3) תכונות נוגדות-דלקת המורידות את ייצורן של מולקולות מעודדות דלקת, כמו TNF-alpha; (4) השפעה על בנייה והרס העצם באמצעות וויסות פעילותם של אֹוסְטֶאוֹבְּלָסְטים (תאים יוצרי עצם האחראיים לבניית העצם) ואוֹסְטֶאוֹקְלָסְטים (תאים סופגי/מפרקי עצם).
דרושים מחקרים, אשר יוכיחו כי כמויות הגיוניות יותר של שזיפים יבשים ישפיעו על בריאות העצם. ניסוי קליני אקראי מבוקר, שהתפרסם ב-Osteoporosis International, בדק באיזו מידה 50 גרם שזיפים יבשים יכולים למנוע אובדן עצם ולשפר סמנים ביולוגיים בנשים זקנות לאחר הפסקת הווסת.
הניסוי נערך במשך 6 חודשים בנשים אוסטאופניות (T-score בין -1לבין -2.5, שפרושו שצפיפות העצם היא נמוכה בממוצע בערכי סטיות תקן אלה מצפיפות עצם של נשים בגיל 30 שנה) בגילאי 79-65 שנה, אשר לא סבלו מאוסטאופורוזיס ( T-scoreשווה או נמוך מ–2.5) בעת הגיוס למחקר. כמו כן, הוצאו מהמחקר נשים אשר טופלו במשך 3 חודשים שלפני המחקר בתרופות אשר עלולות היו לשנות את מטבוליזם העצם והסידן, כמו ביפוספונטים (כגון אָקְטוֹנֶל, פוֹסָלַן, אָלֶנְדְרוֹנַט), רָלוֹקְסיפֶן (אֶויסְטָה), הורמון גדילה או סטרואידים. בנוסף, הוצאו מהמחקר נשים אשר סבלו ממחלה מטבולית של העצם, מחלות כליה, סרטן, מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), סוכרת, מחלות נשימה, מחלות של מערכת העיכול, מחלות כבד או מחלות כרוניות אחרות וכמו גם מעשנות כבדות (למעלה מ-20 סיגריות ליום). נשים שצרכו באופן שיגרתי שזיפים יבשים או מיץ שזיפים יבשים לא נכללו במחקר. המשתתפות נתבקשו להמשיך במשך כל תקופת המחקר בשגרת הפעילות הגופנית והתזונה.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות טיפול: (1) 50 גרם שזיפים יבשים ליום; (2) 100 גרם שזיפים יבשים ליום; (3) קבוצת ביקורת – 0 שזיפים יבשים ליום.
המשתתפות נתבקשו לרשום את הימים בהם לא צרכו שזיפים יבשים ולהחזיר את השזיפים שלא צרכו, כדי שהחוקרים יוכלו לחשב היענות. כל המשתתפות קבלו תוסף של 500 מיליגרם סידן ו-10 מיקרוגרם (400 יחידות בינלאומיות) ויטמין D.
נתוני מצב רפואי וצריכת ויטמין D וסידן נתקבלו מהמשתתפות באמצעות שאלון אותו מלאו לפני תחילת המחקר. הערכה תזונתית נערכה באמצעות יומן אכילה תלת-יומי בתחילת המחקר, לאחר שלושה חודשים ולאחר 6 חודשים. גובה ומשקל נמדדו לחישוב ה-BMI. צפיפות עצם נמדדה באמצעות סריקת Dual energy X-ray absorptiometry – DEXA, מצויד בתוכנה מיוחדת להערכת צפיפות העצם של כלל הגוף, השלד המותני, הירך ושל האמה.
לביצוע בדיקות שונות, כולל סמנים ביולוגיים של בריאות העצם, ויטמין D וסידן, נלקח דם מהמשתתפות לאחר צום לילה בתחילת המחקר, לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים.
ממצאים
צריכת מזון בתקופת הטיפולים לא נבדלה מזו שבתחילת המחקר. הפעילות הגופנית הייתה דומה בשלושת הקבוצות. הקבוצות לא נבדלו בנטילת סידן וויטמין D. ככלל, המשתתפות בשתי קבוצות הטיפול אהבו את השזיפים היבשים וציינו שהם טעימים. ההיענות בקבוצת 50 גרם שזיפים ובקבוצת 100 גרם שזיפים הייתה 95% ו-97%, בהתאמה.
בשתי קבוצות הניסוי, לשזיפים יבשים הייתה השפעה מיטיבה על העצם כפי שזה התבטא באי-שינוי בצפיפות העצם מהמצב בתחילת המחקר, בכל הגוף ובחוליות השלד המותני. לעומת זאת, המשתתפות בקבוצת הביקורת המשיכו לאבד עצם.
בשתי קבוצות הניסוי השתפרו הסמנים הביולוגיים של בריאות העצם, כשהסמן לספיגת עצם (bone resorption) ירד, בו בזמן שבקבוצת הביקורת לא חל שינוי בסמן הביולוגי. רמות גורם הגדילה, IGF-1, ירדו בקבוצת הביקורת ואילו בשתי קבוצות הניסוי לא השתנו.
מסקנות החוקרים
על פי ממצאי המחקר נראה כי צריכה של 50 גרם שזיפים יבשים ליום במשך ששה חודשים יעילה באותה המידה כמו צריכה של 100 גרם במניעת אובדן העצם בנשים אוסטאופניות לאחר הפסקת הווסת. דרושים מחקרים לטווח ארוך יותר ובאוכלוסייה נרחבת יותר על מנת לאשש ממצאים אלו.
[1] פתופיסיולוגיה – תהליכים פיסיולוגיים מופרעים הקשורים במחלה או בחבלה.
שתפו אותי
