השפעת צריכת שמן קוקוס על גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של ניסויים קליניים

דיאטות בעלות תכולה גבוהה של שומן רווי מעלות את ריכוזי ה-LDL-כולסטרול (הכולסטרול הרע) בדם ועלולות להגביר את הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם) בהשוואה לשמנים רב בלתי-רוויים. הפופולריות של שמן קוקוס זינקה בשנים האחרונות בגלל השפעותיו הבריאותיות המיטיבות לכאורה, למרות שהוא מכיל 90% שומן רווי, כשההנחיות התזונתיות ממליצות בדרך כלל לצמצם צריכת שומן רווי.  

הטיעון השכיח ביותר לטובת צריכת שומן קוקוס הוא שהוא מורכב מחומצות שומן בעלות שרשרת בינונית (medium chain amino-acids – MCFA), אשר נספגות מהר דרך וריד השער בכבד, ועשויות לכן לשחק תפקיד חשוב יותר בחמצון שומנים ליצירת אנרגיה מאשר בסינתזה של כולסטרול. אולם, חומצה לָאוּרית (MCFA) המהווה כ-50% מכלל חומצות השומן של שמן קוקוס עלולה שלא לפעול ביולוגית כשאר MCFA. חומצה לאורית נספגת ומועברת במידה רבה על ידי כילוֹמיקרוֹנים[1] בדומה לחומצות שומן ארוכות-שרשרת. יתר על כן, 25% משומן קוקוס מורכב מחומצות השומן הרוויות ארוכות-השרשרת, חומצה מיריסטית וחומצה פָּלְמיטית. 


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



ממצאי ניסויים קליניים על השפעות צריכת שמן קוקוס על הפרופילים של שומנים (lipids) אינם חד משמעיים, כשחלקם, אך לא כולם, מצביעים על כך ששומן קוקוס מוריד את רמות הכולסטרול בדם בהשוואה לשמנים צמחיים לא-טרופיים[2]. לעומת זאת, מטא-אנליזה של 6 ניסויים קליניים אשר ניתחה השפעת צריכת שמן קוקוס על שומני הדם שונים לא מצאה השפעה מובהקת בהשוואה לשמנים לא-טרופיים. בנוסף, להורדת ריכוזי השומנים, נטען כי שמן קוקוס, בניסויים בבעלי חיים, משכך דלקת (inflammation), משפר מאזן גלוקוז (סוכר) ומוריד את רמת השומן בגוף (body fatness). 

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של ניסויים קליניים, שהתפרסמה ב-Circulation, השוותה את השפעת צריכת שמן קוקוס להשפעתם של שמנים צמחיים בעלי תכולה נמוכה של שומן רווי ושומן טרנס (שמנים לא-טרופיים) וכן שמני בישול אחרים, על גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים[3]. נכללו במטא-אנליזה 16 מאמרים (17 ניסויים קליניים שכללו 730 משתתפים). ב-17 ניסויים קליניים, שהעריכו השפעת צריכת שמן קוקוס על גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, דוּוְחו תוצאות בדיקות שומנים בדם (LDL-כולסטרול, HDL-כולסטרול, טריגליצרידים וכלל כולסטרול). בנוסף, 8 ניסויים קליניים דיווחו על משקל גוף, 5 ניסויים קליניים על אחוז שומן הגוף, 4 ניסויים קליניים על היקף מותניים, 4 ניסויים קליניים על רמות גלוקוז בדם בצום, ו-5 ניסויים קליניים על חלבון מגיב C
(C-reactive protein – CRP).
שבעה ניסויים קליניים בוצעו בארה"ב, 2 ניסויים באירופה, 6 באסיה ו-2 בברזיל. מרבית המשתתפים היו בעלי רמות כולסטרול תקינות או משתתפים בריאים. בין השמנים הצמחיים הלא-טרופיים, בהם השתמשו בשכיחות הגבוהה ביותר להשוואה עם שמן קוקוס, היו שמן סויה, שמן זית ושמן קנולה.

ממצאים 

השפעת צריכת שמן קוקוס על רמות שומני הדם בהשוואה לצריכת שמנים לא-טרופיים

בניתוח משולב (pooled) של הנתונים בהשוואה של צריכת שמן קוקוס לצריכת שמנים לא-טרופיים:

  1. שמן קוקוס העלה באופן מובהק את רמות כלל הכולסטרול בדם בכ-14.7 מיליגרם/דציליטר.
  2. שמן קוקוס העלה באופן מובהק את רמות ה-LDL-כולסטרול בדם בכ-10.5 מיליגרם/דציליטר, שינוי מוערך של 8.6%, בהתבסס על רמותיו לפני ההתערבות.
    א'. במחקרים, בהם הייתה צריכה גבוהה יותר של שמן קוקוס או בכאלה שסיפקו מזון מבושל ולא שמן קוקוס לשימוש בבית, הייתה נטייה חזקה יותר להשפעה על רמות ה-LDL-כולסטרול בדם.
  3. שמן קוקוס העלה באופן מובהק את רמות ה-HDL-כולסטרול בדם ב-4.0 מיליגרם/דציליטר, שינוי מוערך של 7.8%, בהתבסס על רמותיו לפני ההתערבות.
  4. שמן קוקוס לא שינה את רמות הטריגליצרידים בדם.
  5. לאחר הוצאה מניתוח הנתונים של מחקרים לא-אקראיים ומחקרי התערבות לירידה במשקל, שמן קוקוס העלה את רמות ה-LDL-כולסטרול בדם בכ-13 מיליגרם/דציליטר, ואת רמות ה-HDL-כולסטרול בכ-3.5 מיליגרם/דציליטר.

בניתוח משולב (pooled) של הנתונים בהשוואה של צריכת שמן קוקוס לצריכת שמן דקלים (בעל תכולה של 50% שומן רווי לעומת שמן קוקוס בעל תכולה של 90% שומן רווי):

  1. שמן קוקוס העלה באופן מובהק את רמות כלל הכולסטרול בדם בכ-25.6 מיליגרם/דציליטר.
  2. שמן קוקוס העלה באופן מובהק את רמות ה-LDL-כולסטרול בדם ב-20.5 מיליגרם/דציליטר.
  3. שמן קוקוס העלה באופן מובהק את רמות ה-HDL-כולסטרול בדם בכ-2.8 מיליגרם/דציליטר.
  4. שמן קוקוס לא שינה את רמות הטריגליצרידים בדם.

השפעת צריכת שמן קוקוס על גורמי סיכון אחרים למחלות קרדיו-ווסקולריות בהשוואה לשמנים לא-טרופיים

  1.  לצריכת שמן קוקוס לא הייתה השפעה על משקל גוף, היקף מותניים, אחוז שומן הגוף, CRP או גלוקוז בצום.

תופעות לוואי שליליות אפשריות של שמן קוקוס

תופעות לוואי של שמן קוקוס תוארו רק בשני ניסויים קליניים. משתתף אחד דווח על עקצוץ בגרון (scratchy throat) ותחושה של היות לא בריא (feeling of being unhealthy). בניסוי אחר, משתתפים דיווחו על שלשול (משתתף 1), דלקת הקיבה והמעיים [(gastroenteritis) משתתף 1] ועלייה במשקל (2 משתתפים).

 מסקנות החוקרים

ממצאי המטא-אנליזה אינם תומכים בטיעונים, שצריכת שמן קוקוס יעילה בהקלה על דלקת, בשיפור באיזון הגלוקוז בדם או בירידה בהשמנה. הממצאים מעלים חששות לגבי צריכה גבוהה של שמן קוקוס, כיון שהוא העלה באופן מובהק את רמות ה-LDL-כולסטרול בהשוואה לשמנים לא-טרופיים. את ההשפעה ההיפֶּרכולסטרולמית (מעלה רמות כולסטרול) של שמן קוקוס נתן כנראה לייחס לתכולה הגבוהה של השומן הרווי. בו בזמן שצריכת שמן קוקוס מעלה גם את ה-HDL-כולסטרול כשלעצמו, ספק אם ריכוזים ממוצעים של HDL-כולסטרול יעילים בהורדת הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, כיון שלא צלחו ניסיונות להוריד את הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות באמצעות העלאת רמות ה-HDL-כולסטרול. 

לכן, אין לראות בשמן קוקוס כשמן בריא להורדת הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות. רצויה הגבלת צריכת שמן קוקוס בשל תכולת השומן הרווי הגבוהה בו.

במאמר מערכת, שהתפרסם בעקבות המטא-אנליזה,  נטען כי שמן קוקוס יכול להיחשב כשמן הבישול המזיק ביותר לבריאות. בפרקטיקה קולינרית אין להשתמש בשמן קוקוס כשמן בישול קבוע, אם כי ניתן להשתמש בו במשורה להקנות טעם ומרקם.

[1] כילומיקורנים כדורי שומן קטנים המורכבים בעיקר מטריגליצרידים, מפוספוליפידים, מעט כולסטרול וחלבונים; הם מעבירים, באמצעות מערכת הלימפה, את השומנים, שנאכלו, מהמעיים למחזור הדם, אשר מעביר את השומנים לאחסון ברקמת השומן ואת הכולסטרול לכבד.

[2] שמנים צמחיים לא-טרופיים שמנים צמחיים כמו שמן קנולה, שמן תירס, שמן חריע ושמן חמניות.

[3] גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים גורמי סיכון הגורמים להתפתחות מחלות קרדיו-ווסקולריות, ביניהם גורמים שלא ניתנים לשינוי, כמו גיל ומגדר, וגורמים ברי-שינוי שהם הרוב, כמו עישון , פעילות גופנית, צריכת אלכוהול ותזונה. 


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם