השפעת צריכת קפה על רמות הכולסטרול בדם ומחלות קרדיו-ווסקולריות

השפעת צריכת קפה על רמות הכולסטרול בדם ומחלות קרדיו-ווסקולריות

קפה הוא אחד המשקאות הנצרכים ביותר ברחבי העולם. קפה הוא משקה חלוט (brew) מפולי קפה קלויים, אשר הינם זרעי פירות יער מצמח ה-Coffea. על פי הסקירות שהתפרסמו ב-Current Cardiology Reports וב-Critical Reviews in Food Science and Nutrition, קפה הינו תערובת כימית מורכבת המכילה מאות חומרים כימיים, כולל פחמימות, שומנים (ביניהם דיטרפנים[1]), תרכובות חנקניות, פיטוכימיקלים[2], כגון קפאין וחומצה כלורוגנית (חומר נוגד חימצון), ויטמינים (ניאצין, ריבופלאבין וחומצה פנתוטנית) ומינרלים (מגנזיום, מנגן ואשלגן). החלק היחסי של תרכובות אלה במשקה משתנה בהתאם לסוגי פולי הקפה, דרגת הקלייה ושיטות סינון. קפה Robusta מכיל רמות גבוהות יותר של חומצה כלורוגנית ורמות נמוכות יותר של דיטרפנים בהשוואה לקפה מסוג Arabica. לכן תערובות קפה תעשייתיות המכילות שיעור גבוה יותר של פולי קפה רובובטה, עשויות להוריד את צריכת הדיטרפנים. קליית הקפה יכולה להביא לשינויים כימיים שונים, כמו אובדן 99% של חומצה כלורוגנית. למרות זאת קפה הקלוי קל עד בינוני-כהה מכיל כמויות ניכרות של חומצה כלורוגנית.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



דיטרפנים

סקירה, שהתפרסמה ב-Toxicological Reviews, מציינת כי בתחילה חוקרים סברו כי קפאין הוא הגורם המשפיע על העלאת הכולסטרול בדם, אולם כיון שבמחקרים שערכו השוואה בין קפה עם קפאין לבין קפה נטול-קפאין נתקבלו ממצאים דומים של חוסר השפעה על רמות השומנים בדם, הגיעו למסקנה כי לקפאין בקפה אין תפקיד בהעלאת רמות השומנים בדם. בהמשך נערכו מחקרים שהשתמשו בשמן פולי קפה, אשר מצאו כי המרכיבים האחראים להעלאת הכולסטרול בדם הם הדיטרפנים, cafestol ו-kahweol, ובמיוחד קָפֶסְטוֹל. קָפֶסְטוֹל מצוי הן בפולי קפה מסוג רובוסטה והן בפולי קפה מסוג ערביקה, בו בזמן ש-kahweol מצוי בעיקר בפולי קפה מסוג ערביקה. קפה רובוסטה מכיל בעיקר קפסטול.

במחקר, שהתפרסם ב-Food Research International, נטען כי גורמים שונים יכולים להשפיע על ריכוזי הדיטרפנים בקפה קלוי, כמו סוג הקפה, זן שפותח בתהליך עיבוד (cultivar), השנה בה פולי הקפה נקטפו, ודרגת הקלייה. סקירה ,שהתפרסמה ב- Journal of the Royal Society of Medicine, מציינת כי בבדיקת שמן קפה, שמן קפה רובוסטה העלה את רמות הכולסטרול ב-11%, בו בזמן ששמן קפה ערביקה, בו כמות הדיטרפנים גבוהה פי 5, בעיקר בגלל תכולת ה-kahweol, העלה את רמות הכולסטרול רק ב-21%.

בניסוי בעכברים שהתפרסם ב-Molecular Endocrinology, נמצא כי קפסטול מעכב 3 גנים בכבד המווסתים את הכולסטרול בגוף. כאשר קפסטול מצוי במעי הדק הוא מאותת לכבד להוריד את ייצור חומצות המרה המשתמשות בכולסטרול לייצורן. כיוון שחומצות המרה אינן משתמשות בכולסטרול, הוא חוזר לדם ומעלה שם את רמותיו.

השפעת שיטת חליטת הקפה על רמות השומנים בדם

על פי הסקירות שהתפרסמו ב-Current Cardiology Reports וב-Critical Reviews in Food Science and Nutrition, קיימים דיווחים מנוגדים לגבי השפעת הקפה על רמות הכולסטרול בדם והם מוסברים, בין השאר, על ידי השוני בשיטת חליטת הקפה. בין שיטות הכנת הקפה אפשר להזכיר את הקפה המורתח (boiled) או הקפה הסקנדינבי, קפה טורקי (קפה בוץ), קפה המוכן במכונת קפה איטלקית או קפה מוקה, קפה המוכן במכונת קפה צרפתית (French coffee press), אספרסו וקפה פילטר.

קפה לא-מסונן מכיל כ-2-1 גרם שומנים/ליטר, מהם 10% דיטרפנים, בו בזמן שקפה מסונן מכיל כמויות זניחות של שומנים, וזאת על פי סקירה, שהתפרסמה ב-Polish Journal of Food and Nutrition Sciences, בגלל מגע קצר יותר בין המים החמים לבין הקפה ולכידת חלקיקי הקפה הטחון, כולל מרבית הדיטרפנים, על ידי הפילטר. אי-לכך, מרבית הדיטרפנים מסולקים באמצעות סינון הקפה.

על פי הסקירות לעיל, שהתפרסמו ב-Current Cardiology Reports וב-Critical Reviews in Food Science and Nutrition, הקפה המורתח או הקפה הסקנדינבי, הקפה הטורקי והקפה המוכן במכונת קפה צרפתית מכילים כמויות גדולות יותר באופן יחסי של cafestol ו-kahweol (12-6 מיליגרם/ספל), בו בזמן שקפה פילטר, קפה המוכן בפֶּרְקוּלָטֹור (מכונה המסננת קפה) וקפה נמס מכילים כמויות נמוכות (0.6-0.2 מיליגרם/ספל) של חומרים אלה. למרות שריכוזי הדיטרפנים בקפה אספרסו גבוהים באופן יחסי, המנה הקטנה שלו  (40-25 מיליליטר) הופכת אותו למקור בינוני של cafestol ו-kahweol. מחקרים בחולים שעברו פיום המעי הדק (ileostomy) מצביעים על כך ש-70% מה-cafestol וה-kahweol בקפה לא-מסונן נספגים במעי.

סקירה, שהתפרסמה ב-Journal of the Royal Society of Medicine, מציינת כי צריכת קפסטול בכמות של 10 מיליגרם/יום במשך 4 שבועות מעלה את רמות הכולסטרול ב-5 מיליגרם/דציליטר, בו בזמן ש-10 מיליגרם של kahweol, רק ב-0.9 מיליגרם/דציליטר. קפה-לא-מסונן עשוי להכיל כ-90% מהדיטרפנים שבקפה. חליטות שונות מכילות כמויות שונות של cafestol ו-kahweol טבלה 1.

ספל קפה (150 מיליליטר) מורתח או סקנדינבי מספק 3 ו-4 מיליגרם של קפסטול ו-kahweol, בהתאמה. כך, 5 ספלי קפה ליום מספקים 15 מיליגרם קפסטול בממוצע, כמות אשר באופן תיאורטי, מעלה את רמות הכולסטרול בדם ב-10 מיליגרם/דציליטר. ריכוזים גבוהים של דיטרפנים נמצאו גם בקפה טורקי וקפה המוכן במיכל עם בוכנה. כמויות זניחות של דיטרפנים מצויים בקפה נמס.

מטא-אנליזה של 14 ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, שהתפרסמה ב-American Journal of Epidemiology, מצאה קשר מנה-תגובה (dose-response) בין צריכת קפה מורתח לבין רמות סך הכולסטרול ורמות ה-LDL-כולסטרול. העליות ברמות הליפידים היו גדולות יותר בחולים בעלי רמות גבוהות של שומנים בדם (hyperlipidemia) ובניסויים בקפה עם קפאין וקפה מורתח. ניסויים שהשתמשו בקפה פילטר הצביעו על השפעה מזערית על רמות הכולסטרול. על פי אותה מטא-אנליזה לצריכת קפה מורתח או קפה לא-מסונן הייתה השפעה חזקה יותר על העלאת רמות הכולסטרול ורמות ה-LDL-כולסטרול מאשר לקפה מסונן.

במטא-אנליזה של 12 מחקרים, שהתפרסמה מספר שנים מאוחר יותר ב-European Journal of Clinical Nutrition, צריכה של קפה לא-מסונן הביאה לעליה של כ-13 מיליגרם/דציליטר, כ-12 מיליגרם/דציליטר וכ-20 מיליגרם/דציליטר ברמות סך הכולסטרול, ברמות ה-LDL-כולסטרול וברמות הטריגליצרידים (שומנים), בהתאמה. קפה מסונן לא שינה באופן מובהק את רמות ה-LDL-כולסטרול והטריגליצרידים. ההשפעה ההיפרכולסטרולמית (השפעה על עליית רמות הכולסטרול בדם) הייתה בולטת יותר בצריכה יומית גבוהה של קפה (6 ספלים ומעלה/יום), באנשים בעלי רמות גבוהות של שומנים (lipids) ובמחקרים בהם השתתפו נשים.

ניסוי קליני מבוקר על ידי קבוצת ביקורת, שהתפרסם בשנה האחרונה ב-European Journal of Nutrition, השווה צריכת 5 ספלים (150 מיליליטר כל אחד) של קפה ערביקה טחון 100%, מסופק בשקיות של 50 גרם וחלוט במכונת פילטר וצריכת 3 ספלי קפה (ו-2 ספלי מים) לקבוצת ביקורת שצרכה 5 ספלי מים. הקפה הכיל 15.7 גרם שומנים ל-100 גרם קפה, מתוכם 0.85 גרם קפסטול ו-0.37 גרם kahweol. לאחר 8 שבועות ניסוי, לא נמצא הבדל בין 3 הקבוצות ברמות סך הכולסטרול, LDL-כולסטרול, HDL-כולסטרול ורמות הטריגליצרידים.

טבלה 1. דיטרפנים, cafestol ו-kahweol, בספל קפה (150 מיליליטר)

שיטת חליטה אופן הכנה קפסטול (מיליגרם) (מיליגרם) kahweol
 

קפה פילטר (מסונן)

(filtered)

שופכים מים רותחים על פולי קפה טחונים דק המונחים על נייר פילטר, או ידנית או על ידי מכונת קפה חשמלית  

0.1

 

 

0.1

 

 

קפה מוכן בפרקולטור

(perculated)

ממצים פולי קפה טחונים גס על ידי העברה מחזורית של מים רותחים עד שמושג החוזק הרצוי של החליטה  

0.1

 

 

0.1

 

 

קפה נמס (instant)

3-2 גרם גרגרי קפה מומסים ב-190-150 מיליליטר מים חמים  

0.2

 

0.2

 

אספרסו (espresso)

מים חמים מועברים בלחץ גבוה דרך מצע פולי קפה טחונים דק, בדרך כלל קלויים כהה  

1.5

 

 

1.8

 

מוקה (mocha)

רק מים מחוממים-יתר מועברים דרך מצע פולי קפה טחונים דק  

1.1

 

1.4

 

 

קפה מורתח (boiled)

פולי קפה טחונים גס מורתחים במים במשך 10 דקות או יותר או 'מושרים' (‘infused’), והנוזל נמזג ללא שימוש בפילטר  

 

3.0

 

 

 

3.9

 

קפה המוכן במיכל עם בוכנה (plunger pot)

שופכים מים רותחים על פולי קפה טחונים גס ולאחר 5-2 דקות דוחפים את לוח המתכת מטה כדי להפריד את הקפה הטחון מהנוזל  

 

3.5

 

 

 

4.4

 

 

קפה טורקי

פולי קפה טחונים דק מאד/אבקתיים מובאים לרתיחה פעם או באופן חוזר או שהם מודגרים עם מים חמים ('קפה בוץ') והנוזל נמזג ללא שימוש בפילטר  

 

3.9

 

 

 

 

3.9

 

השפעת צריכת קפה על בריאות ותמותה

סקירות שהתפרסמו ב-Polish Journal of Food and Nutrition Sciences וב-Critical Reviews in Food Science and Nutrition, מציינות כי צריכת קפה קשורה בהשפעות בריאותיות שונות. לפני שלושה עשורים קפה דווח בעיקר כגורם סיכון, והשפעתו על הבריאות שנויה במחלוקת עד היום. אולם, מרבית מחקרים שהתפרסמו לאחרונה,  מצביעים על כך שלצריכת קפה אין תופעות לוואי מזיקות והוא עשוי אף לסייע במניעת מספר מחלות כרוניות, כולל סוכרת מסוג 2, סרטן כבד ומחלת פרקינסון. כך למשל, מחקר עוקבה גרמני בקרב כ-43,000 משתתפים, שנערך במסגרת מחקריEPIC  (European Investigation into Cancer and Nutrition ), ושהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, מצא כי צריכת קפה בכמות הגבוהה מ-4 ספלים/יום בהשוואה לצריכה בכמות הנמוכה מ-1 ספל /יום[3] אינה מעלה את הסיכון לכלל מחלות כרוניות (סוכרת מסוג 2, מחלות קרדיו-ווסקולריות, התקף לב, שבץ מוחי וסרטן), אבל צריכתו עשויה להיות קשורה בסיכון הנמוך ב-23% וב-30% לסוכרת מסוג 2 בצריכת קפה עם קפאין וקפה נטול-קפאין, בהתאמה.

מאמר מערכת, שהתפרסם ב-Journal of the American Heart Association, טוען כי מחקרים שהתפרסמו לאחרונה באופן כללי מצביעים על כך שצריכת קפה בטוחה ללב. יש ראיות מועטות לכך שצריכה ממושכת של קפה מעלה את לחץ הדם. קפה מורתח עלול לעלות את רמות השומנים האתרוגניים (מחוללי טרשת העורקים), אולם לשיטות חליטה אחרות לא נראה שיש השפעה כזו.

שתי הסקירות לעיל, שהתפרסמו ב-Polish Journal of Food and Nutrition Sciences וב-Critical Reviews in Food Science and Nutrition, מציינות כי מרבית מחקרי עוקבה פרוספקטיביים לא מצאו שצריכת קפה קשורה בעליה במספר גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, כולל יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה). עבור מבוגרים הצורכים כמויות מתונות של קפה (4-3 ספלי קפה/יום המספקים 400-300 מיליגרם קפאין) יש ראיות מועטות לגבי סיכונים בריאותיים, ויש מספר ראיות לגבי יתרונותיו הבריאותיים (ראה מאמר ' קשר בין צריכת קפאין לבין תמותה מכל הסיבות ותמותה ממחלות ספציפיות: מחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה').

לעומת זאת, מחקר עוקבה יווני פרוספקטיבי בקרב כ-3040 משתתפים, שהתפרסם בשנה האחרונה ב-European Journal of Nutrition, מצא במשך מעקב של 10 שנים, לאחר תקנון לגורמים מבלבלים[4], קשר בצורתJ [5] בין צריכה יומית של קפה לבין הסיכון למקרה ראשון של מחלת לב קרדיו-ווסקולרית. זאת אומרת, הסיכון למחלות לב קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-56% בצריכה יומית נמוכה של קפה (פחות מ-150 מיליליטר/ יום), נמוך ב-51% בצריכה יומית מתונה של קפה (250-150 מיליליטר/יום) והסיכון היה גבוה כמעט פי 2.5 בצריכה יומית גבוהה של קפה (למעלה מ-250 מיליליטר/יום).

ביחס לתמותה, מחקר עוקבה פרוספקטיבי בריטי בקרב כ-500,000 משתתפים, שהתפרסם בשנה האחרונה ב-JAMA Internal Medicine, מצא כי צריכת קפה קשורה ביחס הפוך בתמותה מכל הסיבות, כולל צריכה של 8 ספלים ומעלה של קפה טחון, קפה נמס וקפה נטול קפאין הן בקרב אנשים בעלי כושר לפרק קפאין במהירות והן אלה בעלי כושר נמוך לפרקו. טוענים כי למרות שהממצאים מבוססים על נתונים תצפיתיים ולכן צריך לפרשם בזהירות, קפה יכול להוות חלק מתזונה בריאה, והממצאים יכולים לספק ביטחון לאלה השותים קפה ונהנים ממנו.

לסיכום, ההשפעות המיטיבות של הקפה מיוחסות לתכולת התרכובות הפוליפנוליות, הפועלות כחומרים נוגדי חימצון (ראה כתבה 'יין אדום ובריאות'). במספר מדינות לצריכת קפה תרומה גדולה לצריכה יומית של הפוליפנולים. על פי סקירה, שהתפרסמה ב-Polish Journal of Food and Nutrition Science, תרכובות אלה יכולות לאזן את ההשפעות המזיקות של מרכיבי קפה אחרים. יתר על כן, צריכת קפה מסונן מורידה את כמות הקפסטול הנצרכת מקפה.

על פי אתר האינטרנט של המכון הלאומי האמריקאי לבריאות, MedlinePlus, המספק מידע לחולים ומשפחותיהם, צריכה מתונה של קפה בדרך כלל לא גורמת לתופעות לוואי, והיא נחשבת כצריכה יומית של 3 ספלי קפה של 237 מיליליטר כל אחד (300-250 מיליגרם קפאין). לצריכה גבוהה יותר עלולות להיות השפעות שליליות על הבריאות.

סקירה שהתפרסמה ב-Toxicological Reviews, טוענת כי למרות שההשפעה המזערית של קפה מסונן על רמות הכולסטרול נראית כלא משמעותית מבחינה קלינית באוכלוסייה בריאה, הממצאים עלולים להיות חשובים לגבי אנשים שכבר סובלים מיתר-שומנים בדם. אנשים הסובלים מיתר-שומנים בדם צריכים להיוועץ ברופא/דיאטן לגבי כמות הקפה שהם יכולים לצרוך ליום.

 

 

 

 

 

 

[1]דיטרפנים – תרכובות אורגניות המצויות באופן טבעי בפרקציה השומנית בצמחים, כולל פולי קפה.

[2]פיטוכימיקלים – חומרים המצויים באופן טבעי במקורות מזון צמחיים, והם בדרך כלל בעלי השפעה חיובית על בריאות האדם.

[3]1 ספל/יום – 150מיליליטר/יום.

[4] גורמים מבלבלים (ערפלנים confounders) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע). במחקר זה הכוונה לגורמי סיכון קלאסיים למחלות קרדיו-ווסקולריות, כמו יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), סוכרת ויתר כולסטרול בדם (hypercholesterolemia).

[5]קשר בצורת J – קשר בין גורם משפיע לבין גורם מושפע, כאשר הסיכון נמוך בתחילת עקומת הפיזור של הנתונים ועולה עם העלייה בגורם המשפיע; באופן ספציפי במאמר זה, הסיכון נמוך בצריכה נמוכה של קפה ועולה עם צריכתו.

 


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. אני שם לב שבקרב אוכלוסיית ה-LCHF לקפה יש השפעה על הטריגליצרידים בעיקר, הוא מעלה אותם ולפעמים יותר ממכפיל אותם. זו השפעה ששמתי לב גם על עצמי. זה נמשך כמה ימים עד שזה חולף. לא ראיתי את זה מוזכר ולכן חשבתי ששווה לכתוב.

    https://cholesterolcode.com/guest-post-impact-of-coffee-on-triglycerides/

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם