למרות העדות המצטברת בדבר יתרונותיה הבריאותיים של הפעילות הגופנית, המגמה העולמית היא כלפי אורח חיים יושבני1 (sedentary) ופחות פעילות גופנית. ארגון הבריאות העולמי הצהיר כי יתרונות בריאותיים ממשיים יכולים להיות מושגים על ידי פעילות גופנית בעצימות (intensity) מתונה במשך 150 דקות בשבוע לפחות או פעילות גופנית בעצימות נמרצת (vigorous) במשך 75 דקות בשבוע או כל שילוב שהוא של פעילות מתונה ונמרצת. ההנחיות הקיימות מתייחסות בעיקר למבוגרים בגיל הביניים.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה, שהתפרסם ב-European Journal of Preventive Cardiology, בדק האם בקשישים עצימויות שונות של פעילות גופנית מִתָרְגמות ליתרונות בריאותיים קרדיו-ווסקולריים.
המחקר נערך במסגרת המחקר האנגלי של המחקר האירופאי לחקר סרטן ותזונה (Norfolk-based European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition – EPIC-Norfolk). גיוס המשתתפים למחקר החל ב-1993 והושלם ב-1997, ונערך מקרב מבוגרים בגילאי 79-39 שנה הרשומים בקליניקות כלליות.
המשתתפים מלאו שאלונים מפורטים על בריאות ואורח-החיים. הם עברו בדיקה רפואית ונלקח דם לבדיקות, כולל רמות הכולסטרול. נלקחו מדידות גובה ומשקל לצורך חישוב ה-BMI, ונמדד לחץ הדם. מצב עישון נשאב מהשאלונים. נתוני המוות והאשפוזים נשלפו ממרשם רשויות הבריאות של נורפולק. פעילות גופנית הוערכה על ידי שאלונים. פעילות גופנית סווגה ל-4 רמות: (1) פעילה (active); (2) פעילה באופן מתון (moderately active); (3) לא פעילה באופן מתון (moderately inactive); (4) לא פעילה (inactive).
גיל המשתתפים חולק ל-3 קטגוריות: (1) פחות מ-55 שנה; (2) 65-55 שנה; (3) 65 שנה ומעלה. עוקבת נורפולק כללה כ-25,600 משתתפים. לא נכללו אנשים אשר חסרים היו להם נתוני פעילות גופנית, וכמו כן, חולים במחלות לב כליליות וכאלה שעברו שבץ מוחי. כך שניתוח נתוני המחקר נערך על כ-24,500 משתתפים.
ממצאים
כ-44% ממשתתפי המחקר היו גברים. הגיל הממוצע בקטגוריית הגיל 'מתחת ל-55 שנה' היה 49, בקבוצת 'גילאי 65-55' הגיל הממוצע היה 60, ובקבוצת 'גילאי 65 ומעלה' הגיל הממוצע היה 70 שנה. במשך מעקב חציוני של 18 שנה, אירעו 4,450 מקרים חדשים (כ-18%) של מחלות לב כליליות ושל כ-1230 מקרים חדשים (5%) של שבץ מוחי. בכ-430 משתתפים אירעו הן מחלת לב כלילית והן שבץ מוחי. בקרב משתתפים בני 'פחות מ-55 שנה' אירעו 875 מקרים חדשים של מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם), בקרב משתתפים בני 65-55, 1,650, ובקרב בני 65 ומעלה, 2,716 מקרים חדשים של מחלות קרדיו-ווסקולריות.
קשרים בין פעילות גופנית לבין הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות
לאחר תקנון לגורמים המבלבלים, מעמד סוציו-אקונומי, גיל, מגדר, מצב עישון, לחץ דם סיסטולי, סוכרת, BMI, LDL-כולסטרול ו-HDL-כולסטרול, הסיכון למחלות קרדיוווסקולריות היה:
1. במשתתפים בגילאי פחות מ-55 שנה לא נמצא הבדל מובהק בין סוגי הפעילויות השונות (פעילה, פעילה באופן מתון, לא פעילה באופן מתון ולא פעילה) לבין הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות.
2. במשתתפים בגילאי 65-55 שנה הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות:
א. בהשוואה לחוסר פעילות גופנית (inactive), משתתפים פעילים (active) היו בסיכון הנמוך ב-16% למחלות קרדיו-ווסקולריות; בין שתי הפעילויות האחרות לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות לא נמצא קשר מובהק.
3. במשתתפים בני 65 ומעלה הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות:
א. בהשוואה לחוסר פעילות גופנית (inactive), משתתפים לא פעילים באופן מתון (moderately inactive) היו בסיכון הנמוך ב-14% למחלות קרדיו-ווסקולריות.
ב. בהשוואה לחוסר פעילות גופנית (inactive), משתתפים פעילים באופן מתון (moderately active) היו בסיכון הנמוך ב-13% למחלות קרדיו-ווסקולריות.
ג. בהשוואה לחוסר פעילות גופנית (inactive), משתתפים פעילים (active) היו בסיכון נמוך באופן לא מובהק ב-12% למחלות קרדיו-ווסקולריות (כנראה בגלל מספרם הנמוך באופן יחסי: כשליש ממספר בני פחות מ-55 וכמחצית ממספר בני 65-55 שנה).
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהקשישים הפיקו תועלת מפעילות גופנית לגבי הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות לפחות בדומה למשתתפים בגיל הביניים. בנוסף, למשתתפים שהיו לא פעילים באופן מתון היה סיכון נמוך יותר למחלות לב קרדיו-ווסקולריות מאשר למשתתפים לא פעילים כלל, דבר המצביע על כך שאף פעילות גופנית צנועה (modest) בקשישים עשויה להיות קשורה בסיכון נמוך יותר באופן משמעותי למחלות קרדיו-וסקולריות.
1התנהגות יושבנית (sedentary behavior) – התנהגות המתייחסת לפעילויות בזמן ערות שכמעט אינן מגדילות את הוצאת האנרגיה מעבר לרמת האנרגיה הממוצעת הנצרכת במנוחה (פי 1.5-1.0) וכוללות ישיבה ושכיבה.
