אוכלוסיית החיידקים במעי הפכה למוקד התעניינות , בעיקר בשל תרומתה במשך החיים לבריאות ולסיכון למחלות. ידוע ששינוי בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעי קשור במספר מחלות ותסמונות, כולל אוטיזם, מחלות מערכת העיכול, השמנה ומחלות הקשורות בה. במצבי השמנה וההפרעות המטבוליות הכרוכות בה רמות נמוכות יותר של החיידק, Akkermansia muciniphilla. הוכחה עליונות התזונה בהשפעתה על חיידקי המעי במצבי השמנה.
בנוסף לתזונה, אלמנטים רבים של אורח-החיים המודרני משפיעים על חיידקי המעי, אולם מדת ההשפעה של פעילות גופנית על אוכלוסיית חיידקי המעי לא ברורה.
הקשר בין חיידקי המעי לבין פעילות גופנית או אורח חיים יושבני (sedentary lifestyle) זכה לתשומת לב מועטה.
מספר מחקרים מצאו כי פעילות גופנית עשויה לשנות את אוכלוסיית חיידקי המעי. מחקר אירלנדי, שהתפרסם ב-Gut, חקר את השפעת פעילות גופנית ותזונה על חיידקי המעי של ספורטאים. החוקרים שיערו שלספורטאים מגוון גדול יותר של חיידקים מאשר לאנשים בעלי התנהגות יושבנית. במטרה לחקור נושא זה בחרו בקבוצת שחקני רוּגְבּי מקצועית בגיל ממוצע של 29 שנים ששהו במחנה אימונים טרום-עונתי. כיון שקיצוניות של פעילות גופנית קשורה לעתים קרובות בקיצוניות בצריכה תזונתית, נבדק הקשר בין ממצאי הפעילות הגופנית לבין תזונה. בגלל ממדי הגוף של שחקני רוגבי המודרניים, הם נבדקו כנגד שתי קבוצות ביקורת, האחת בממדים דומים לאלה של שחקני הרוגבי, בעלי BMI 28 ומעלה, והקבוצה השניה שקפה נתוני האוכלוסיה, בעלת BMI 25 ומטה. הרכב הגוף (% שומן ו-% מסת הגוף הרזה) נבדק על ידי סריקתDual energy X-ray absorptiometry – DEXA. נערכו בדיקות DNA של החיידקים בצואה בשילוב עם מדידות בו-זמניות של ציטוקינים (חומרים מעודדי דלקת) ומדדים מטבוליים של בריאות השחקנים, כמו HDL-כולסטרול ושומנים (טריגליצרידים). כמו כן, נערכו מדידות של היקף מותניים וירכיים. הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות, אשר הועבר על ידי תזונאית המחקר. פעילות גופנית נבדקה באמצעות שאלון, וקריאטין קינאז1 בדם שימש כסמן ביולוגי לפעילות גופנית קיצונית.
ממצאים
ה-BMI הממוצע של הספורטאים (29.1) היה דומה לזה של קבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הגבוה יותר (31.2). אחוז השומן בגוף הספורטאים היה נמוך בהרבה מאשר בקבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הגבוה יותר (16.9 לעומת 33.9) וגבוה במקצת מקבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הנמוך יותר (16.9 לעומת 15.0). אחוז מסת הגוף הרזה היה גבוה יותר מאשר בכל אחת משתי קבוצות הביקורת. צריכת האנרגיה, החלבון, השומן והפחמימות הייתה גבוהה יותר בקרב הספורטאים מאשר בכל אחת משתי קבוצות הביקורת. הספורטאים צרכו יותר פירות וירקות מאשר כל אחת משתי קבוצות הביקורת, בו בזמן שקבוצות הביקורת, יותר חטיפים.
הממצאים העיקריים:
- למרות רמות גבוהות יותר של קריאטין קינאז מאשר בקבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הגבוה מ-28, לספורטאים היו רמות נמוכות יותר של סמני דלקת, כמו IL-1B, IL-6 ו-TNF-alpha.
- למרות רמות גבוהות יותר של קריאטין קינאז, לספורטאים היו רמות נמוכות יותר של סמן הדלקת, IL-8, מאשר בכל אחת משתי קבוצות הביקורת.
- בקרב הספורטאים הסמנים המטבוליים היו טובים יותר.
א. HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') היה גבוה יותר בקרב הספורטאים מאשר בקבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הגבוה.
ב. השומנים (טריגליצרידים) היו נמוכים יותר בקרב הספורטאים מאשר בקבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הגבוה.
ג. רמות האינסולין היו נמוכות יותר בקרב הספורטאים מאשר בקבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הגבוה.
- מגוון החיידקים היה גדול יותר בקרב הספורטאים מאשר בכל אחת משתי קבוצות הביקורת.
- רמות החיידק, Akkermansia muciniphilla, היו גבוהות יותר בקרב הספורטאים ובקרב קבוצת הביקורת בעלת ה-BMI הנמוך יותר.
- נמצא קשר חיובי בין צריכת חלבון ורמות בדם של קריאטין קינאז ושל שתנן (אוּרֵאה)לבין מגוון החיידקים.
- לא נמצא קשר בין פעילות גופנית לבין מגוון החיידקים; שילוב של פעילות גופנית וצריכת חלבון נמצא כקשור באופן חיובי במגוון החיידקים.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שבנוסף לתזונה, לפעילות גופנית השפעה חיובית על מגוון חיידקי המעי. כמו במחקרים אחרים, הוכח הקשר בין תזונה לבין מגוון חיידקי המעי. לפעילות גופנית השפעה מיטיבה על מגוון חיידקי המעי, אולם דרושים מחקרים נוספים על מנת להוכיח כי היא מהווה גורם עצמאי המשפיע על המגוון.
1 קריאטין קינאז – אנזים המצוי בעיקר בלב, המוח ושרירי השלד. רמה גבוהה מעידה על מתח (stress) בשריר, פעילות גופנית מאומצת (strenuous exercise) או נזק (injury) לשריר.
