תכניות התערבות מבוססות אורח חיים במבוגרים ותיקים (older adults) שמנים מצביעות על שיפור בכוח-שריר ובתפקוד. אסטרטגיות אובדן משקל המביאות למקסימום אובדן שומן, תוך צמצום מרבי של אובדן מסת הגוף הרזה (lean body mass, בעיקר שרירים ועצמות) צריכות לספק את התועלת הבריאותית הרבה ביותר עבור אוכלוסיית הזקנים. רקמת השומן פחות פעילה מבחינה מטבולית מרקמת השריר, כך שכאשר מאבדים מסת שריר, קצב חילוף החומרים יורד ופחות קלוריות נשרפות, דבר המגביר את הנטייה להשמין. במקביל, חלה ירידה בחוזק השרירים.
אימון גופני כשלעצמו אינו מביא לירידה משמעותית במשקל. שינוי בהרכב הגוף בהשפעת הגבלה קלורית המביאה לירידה במשקל ניתן לאפנן (modify) באמצעות אימון גופני (exercise). ההשפעות הסינרגיסטיות1 של הגבלה קלורית מלווה באימון גופני, כדי להגביר את הירידה במשקל ולשנות את הרכב הגוף נחקרו רק בקומץ של ניסויים קליניים אקראיים. השוואה ישירה בין השפעות אימון אירובי (areobic training) או אימון התנגדות כנגד כוח2 (resistance training) בזמן הגבלה קלורית הוערכה לאחרונה במחקר קצר טווח (6 חודשים), אשר הצביע על יכולת גבוהה יותר של אימון התנגדות כנגד כוח בהשוואה לאימון אירובי למתן את אובדן מסת הגוף הרזה הקשור בירידה במשקל. אולם, נתונים מאשררים ארוכי טווח היו חסרים.
מחקר התערבות רב מרכזי, Cooperative Lifestyle Intervention Program II (CLIP II),שהתפרסם ב-Obesity, השווה השפעות ארוכות טווח של אובדן משקל המושרה על ידי הגבלה קלורית בלבד (caloric restriction-induced weight loss alone – WL), הגבלה קלורית מלווה באימון אירובי (WL + AT) וכזו המלווה באימון התנגדות כנגד כוח (WL + RT) על השינוי בהרכב הגוף במבוגרים ותיקים שמנים העוברים התערבות מבוססת-קהילה לאובדן משקל בת 18 חודשים.
למחקר גויסו כ-250 משתתפים (71% נשים), בגילאי 79-60 שנה, אשר עסקו בפעילות גופנית בעלת עצימות מתונה (פחות מ-60 דקות לשבוע), היו בעלי BMIהשווה ל-28 אך נמוך מ-42 ק"ג/מ2, דיווחו על מגבלות בהליכה (דיווח עצמי) והיה להם עדות ממוסמכת לגבי מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) או אבחון של תסמונת מטבולית3 על פי פנל תכנית חינוכית לאומית לטיפול בכולסטרול במבוגרים III4.
שלושת זרועות המחקר קבלו אותה התערבות התנהגותית WL בשלושה שלבים בני 6 חודשים כל אחד: (1) שלב אינטנסיבי (חודשים 6-1); (2) שלב מעבר (transient), חודשים 12-7; (3) שלב התחזוקה (maintenance), חודשים 18-13. המטרה הייתה להשיג ירידה במשקל של 0.3 ק"ג לשבוע בשלב האינטנסיבי (הפחתת צריכת אנרגיה של כ-330 קילוקלוריות), ובסך הכל ירידה במשקל של 7% עד 10%.
אימון אירובי (הליכה), כלל תכנית הליכה שנתפרה לכל אחד מהמשתתפים באופן אישי והתבצעה תחת פיקוח. תדירות האימון הייתה 4 פעמים/שבוע, כשהמטרה הייתה להגיע למשך 45 דקות/יום הליכה בעצימות של 12 עד 14 בסולם בּוֹרְג (מדרג את תפיסת תחושת מבצע הפעילות מ-'0' עד מקסימום מאמץ).
אימון התנגדות כנגד כוח (הרמת משקולות) גם הוא נתפר לכל אחד מהמשתתפים באופן אישי וכלל תדירות אימון של 4 פעמים/שבוע, כשהמטרה הייתה להגיע למשך 45 דקות/יום בעצימות של 15 עד 18 בסולם בורג עבור כל תרגיל התנגדות כנגד כוח. המשתתפים השלימו שלושה סטים של 10 עד 12 חזרות על 8 מכשירים. כאשר משתתף השלים 12 חזרות בסט השלישי בשני ימים עוקבים, העצימות הוגברה על מנת הגיע לעומס המטרה.
בתחילת המחקר בביקור הראשון של המשתתף, נאספו הפרטים הבאים על סמך דיווח עצמי: גיל, מגדר, גזע/מוצא אתני והיסטוריה רפואית/מצב מחלות נלוות (comorbid status). בתחילת המחקר המשתתפים נמדדו ונשקלו. כל משתני הרכב הגוף נמדדו בתחילת המחקר, לאחר 6 חודשים ולאחר 18 חודש. סך מסת שומן הגוף ומסת הגוף הרזה נמדדו באמצעות סריקת Dual energy X-ray absorptiometry – DXA. נבדק גם תפקוד גופני בתחילת המחקר, לאחר 6 חודשים ולאחר 18 חודש באמצעות מבחן מתוקף של הליכה 400-m, הדורש ביצוע 10 הקפות בהליכה במהירות הגבוהה ביותר האפשרית על מסלול 20-m בין 2 חרוטים (cones) כשהזמן נמדד בשניות וכן נמדד כוח התכווצות הברך (מדד לכוח השרירים) באמצעות דינמומטר.
ממצאים
הגיל הממוצע של המשתתפים היה כ-67 שנה. ה-BMI הממוצע של המשתתפים היה 34.4 ק"ג/מ2. משתתפי שלושת הקבוצות ירדו במשקל: בקבוצת WL ירדו המשתתפים ב-5.7 ק"ג; בקבוצת WL + AT המשתתפים ירדו במשקל ב-8.5 ק"ג; ובקבוצת WL + RT, ב-8.7 ק"ג. בקבוצת WL מסת הגוף הכוללת (total body mass) של המשתתפים הייתה נמוכה ב-6.1%; בקבוצת WL + AT מסת הגוף הכוללת של המשתתפים הייתה נמוכה ב-8.6%; ובקבוצת WL + RT, ב-9.7%.
בסוף המעקב למשתתפי שתי הקבוצות שהתאמנו בנוסף להתערבות התזונתית הייתה מסת גוף כוללת נמוכה יותר בהשוואה למשתתפים בקבוצת התערבות תזונתית בלבד (WL + AT, 85.9 ק"ג; WL + RT, 85.6 ק"ג; WL, 88.6 ק"ג). בנוסף, למשתתפי שתי הקבוצות שהתאמנו בנוסף להתערבות התזונתית הייתה ירידה גדולה יותר במסת שומן הגוף (WL + AT, 7.3 ק"ג; WL + RT, 7.9 ק"ג; WL, 4.4 ק"ג). הירידה במסת הגוף הרזה בקבוצתWL + RT (1.2 ק"ג) הייתה נמוכה יותר מאשר בקבוצתWL + AT (1.7 ק"ג). מסת הגוף הרזה המחלטת (absolute) הייתה נמוכה יותר בקבוצת WL + AT (47.8 ק"ג) מאשר בקבוצתWL + RT (48.8 ק"ג) ובקבוצת WL (48.4 ק"ג). אולם, בגלל ירידה גדולה יותר במסת שומן הגוף בקבוצת WL + AT בהשוואה לקבוצת WL בלבד, אחוז מסת הגוף הרזה ממסת הגוף הכוללת בסוף המעקב היה גבוה יותר באופן משמעותי בקבוצת WL + AT בהשוואה לקבוצת WL בלבד, 55.8% לעומת 54.5%.
השיפור בהליכה ובכוח התכווצות הברך היו טובים יותר בשתי הקבוצות שהתאמנו בנוסף להתערבות התזונתית, כשההבדל הממוצע בזמן היה כ-17 שניות.
קשר בין מסת הגוף הכוללת והרכב הגוף לבין תפקוד פיזי
גודל השינוי במסת הגוף הכוללת היה קשור בשינוי במבחן ההליכה, כאשר כל ירידה במשקל ב-1 ק"ג הייתה קשורה בירידה בזמן הליכה ב-0.97 שניות. קשר זה נבע בעיקר משינוי במסת השומן. גודל השינוי במסת הגוף הכוללת לא היה קשור בשינוי בכוח התכווצות הברך. אולם, השינוי בכוח התכווצות הברך היה קשור באופן ישיר בשינוי במסת הגוף הרזה.
מסקנות החוקרים
אובדן מסת השומן אחראי בעיקר לשיפור בניידות הנובע מירידה במשקל, בו בזמן שירידה במסת הגוף הרזה אחראית בעיקר לירידה בכוח הנובעת מירידה במשקל. ממצאי המחקר מצביעים שבהגבלה קלורית בשילוב עם אימון התנגדות כנגד כוח (WL + RT), הירידה במסת הגוף הרזה נמוכה יותר מאשר בהגבלה קלורית בשילוב עם אימון אירובי (WL + AT), והירידה במשקל בשתי הקבוצות המשלבות אימון גדולה יותר מאשר בקבוצת ההגבלה הקלורית בלבד (WL).
שילוב הגבלה קלורית עם אימון הרמת משקולות (אימון התנגדות כנגד כוח) מניב את הירידה הגדולה ביותר במשקל ואת השינוי הטוב ביותר בהרכב הגוף בהשוואה להגבלה קלורית בשילוב עם אימון אירובי והגבלה קלורית בלבד, ועל ידי כך ממקסם את הפוטנציאל של הרווח התפקודי.
1השפעות סינרגיסטיות – תוצאת פעולתם המשולבת חזקה יותר מאשר הצירוף של פעולות כל אחת מהן בנפרד.
2אימון כוח כנגד התנגדות – אימון שבו שריר יחיד או קבוצת שרירים פועלים כנגד התנגדות (כוח) חיצונית (כמו משקולות, גומיות, משקל גוף).
3תסמונת מטבולית – מאובחנת כאשר קיימים שלושה או יותר מהתסמינים הבאים: רמות גלוקוז גבוהות בדם, השמנה ביטנית, יתר-לחץ דם, יתר-שומנים (טריגליצרידים) בדם ורמות נמוכות של HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') בדם.
4תכנית חינוכית לאומית לטיפול בכולסטרול במבוגרים III National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel – III
