השפעת דיאטה בעלת תכולה מתונה של שומן עם ובלי אבוקדו על מספר חלקיקי ליפופרוטאינים , גודלם וסוגיהם בקרב מבוגרים בעודף משקל ושמנים

השפעת דיאטה בעלת תכולה מתונה של שומן עם ובלי אבוקדו על מספר חלקיקי ליפופרוטאינים , גודלם וסוגיהם בקרב מבוגרים בעודף משקל ושמנים

תזונה בריאה ללב מומלצת למניעה ראשונית1 ושניוניתשל מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם). הנחיות איגוד הלב האמריקאי (American Heart Association) משנת 2013, לגבי ניהול אורח חיים לשם הורדת הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, ממליצות על תבנית דיאטה בריאה המכילה 5% עד 6% חומצות שומן רוויות (saturated fatty acids  SFA) מסך הקלוריות ליום, כדי להוריד את רמות ה-LDL-כולסטרול בדם, שהיא המטרה העיקרית בהורדת הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות. הן חומצות שומן חד-בלתי רוויות (monosaturated fatty acids ‒ MUFA) והן חומצות שומן רב-בלתי רוויות (polyunsaturated fatty acids ‒ PUFA) מומלצות כתחליף תזונתי לחומצות שומן רוויות. המקורות התזונתיים לחומצות השומן החד-בלתי רוויות שבדיאטה הים-תיכונית, מספקים רכיבי תזונה וחומרים בעלי פעילות ביולוגית העשויים להיטיב עם הלב ‒ ראה מאמר 'מניעה ראשונית של מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) על ידי דיאטה ים תיכונית'. אבוקדו, אחד ממקורות התזונתיים לחומצות שומן חד-בלתי רוויות, הוא בעל צפיפות תזונתית גבוהה ומכיל ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים, פיטוסטרולים3 ופוליפנולים (חומרים נוגדי חמצון), אשר לא נחקרו בהרחבה.

ראיות מחקריות אודות השפעתו המיטיבה של אבוקדו על אפיון השומנים ו/או הליפופרוטאינים4 מבוססות על מחקרי תזונה מעטים באופן יחסי. ניסוי קליני מוצלב (crossover), שהתפרסם ב-Journal of the American Heart Association, בדק את השפעת אבוקדו על רמות השומנים והליפופרוטאינים כגורמי סיכון, על ידי החלפת צריכת שומן רווי לא רק בשומן חד בלתי-רווי אלא גם בפחמימות.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



הניסוי נערך בקרב מבוגרים (בני 21 עד 70) בעודף משקל ושמנים (BMI, 25-35) ובאחוזון ה-25 עד 90 של רמות ה-LDL-כולסטרול (עבור גברים מ-194-105 מיליגרם לדציליטר; עבור נשים מ-190-98)בתחילת המחקר. המשתתפים חולקו באקראי ל-3 דיאטות למשך 5 שבועות כל אחת: (1) דיאטה בעלת תכולה מופחתת של שומן (24%); (2) שתי דיאטות בעלות תכולה מתונה של שומן (34%), אשר סיפקו מזונות דומים והותאמו לגבי רכיבי תזונה עיקריים וחומצות שומן: א. דיאטת אבוקדו, אשר כללה אבוקדו טרי אחד מסוג האס במשקל 136 גרם (משקל נקי ללא קליפה וגלעין); ב. דיאטה בעלת תכולת שומן מתונה, אשר כללה שמנים בעלי תכולה גבוהה של חומצת השומן החד בלתי-רוויה (חומצה אוֹלֵאית) במקום השומן החד-בלתי רווי שמקורו באבוקדו. דוגמה לארוחות ביום אחד בשלושת הדיאטות מוצגת בטבלה 1.

על מנת להתחיל את הניסוי מאותו מצב התחלתי, לפני שהמשתתפים חולקו באופן אקראי לסדרה של שלוש דיאטות בנות 5 שבועות כל אחת, כל המשתתפים קבלו במשך שבועיים דיאטה אמריקאית ממוצעת שכללה 34% שומן, 51% פחמימות, ן-16% חלבון. לכל קבוצת דיאטה הייתה הפסקה בת שבועיים כל פעם לפני מעבר לדיאטה אחרת. בדיאטה בעלת תכולה מופחתת של שומן (24%), 6% עד 7% של שומן רווי מסך הקלוריות הוחלפו על ידי פחמימות שמקורן בגרעיני דגנים. בדיאטות בעלות תכולה מתונה של שומן (34%), 6% עד 7% של שומן רווי מסך הקלוריות הוחלפו, בדיאטת אבוקדו, בשומן חד בלתי-רווי שמקורו באבוקדו (כ-13 גרם שומן חד בלתי-רווי), ובדיאטה בעלת תכולה מתונה של שומן עם שמנים בעלי תכולה גבוהה של שומן חד בלתי-רווי, הוחלפו הם בשמן קנולה ובשמן חמניות. כדי להשוות את צריכת הקלוריות, רכיבי התזונה העיקריים וצריכת שומן חד בלתי-רווי בין שתי הדיאטות בעלות תכולה מתונה של שומן, השתמשו בשמנים בעלי תכולה גבוהה של חומצת שומן חד-בלתי רוויה (החומצה האולאית), בגבינה בעלת תכולה נמוכה של שומן ובאגוזים.  בשתי הדיאטות 90% מהמזונות היו זהים, כך שהשוני העיקרי ביניהן באפיון התזונתי נבע מהחומרים בעלי הפעילות הביולוגית של האבוקדו מעבר לאפיון השומנים שלו. במשך השבועיים שקדמו לניסוי לכל משתתף חושבה צריכת האנרגיה הדרושה לו, והותאמה להם דיאטה לשמירה על משקלם. המשתתפים נשקלו יום-יום (בימים שני עד שישי), על מנת לוודא דבקות בדיאטה ושמירה על המשקל.

טבלה 1. דוגמה לתפריטי שלושת הדיאטות.

דיאטה בעלת תכולה מופחתת של שומן (24%)

דיאטה בעלת תכולה מתונה של שומן (34%)

דיאטת אבוקדו (34% שומן)

ארוחת בוקר

דגן, קמח חיטה או גרעינים אחרים

דגן, שיבולת שועל

דגן, שיבולת שועל

אוכמניות

אוכמניות

אוכמניות

סוכר חום

שקדים (חתוכים)

שקדים (חתוכים)

חלב רזה

חלב רזה

חלב רזה

מיץ תפוזים

מיץ תפוזים

מיץ תפוזים

יוגורט דל שומן

יוגורט 0% שומן

יוגורט 0% שומן

ארוחת צהריים

סלט עוף (חזה עוף צלוי, סלרי, חמוציות מיובשות, פלפל אדום, בצל, מיונית משמן קנולה)

סלט עוף (חזה עוף צלוי, סלרי, חמוציות מיובשות, פלפל אדום, בצל, מיונית משמן קנולה)

סלט עוף עם חצי אבוקדו (חזה עוף צלוי, סלרי, חמוציות מיובשות, פלפל אדום, בצל, מיונית ללא שומן, חצי אבוקדו)

לחם מחיטה מלאה

קרקרים

קרקרים

אפרסקים, חתיכות

אגסים

אגסים

ארוחת ערב

בייגלה (pretzel)

גזר

גזר

חטיף דגנים

חטיף דגנים

חטיף דגנים

קציצת הודו  (taco) (קציצת בשר הודו, צ'יפס טורטייה,  רוטב טאקו, תירס צהוב מתוק, גבינת צ'דר, חמאה ללא מלח)

  עם קציצת הודו (taco) (קציצת בשר הודו, צ'יפס טורטייה,  רוטב טאקו, תירס צהוב מתוק, גבינת צ'דר, חמאה ללא מלח, שמן חמניות)

 קציצת הודו (taco) וחצי אבוקדו (קציצת בשר הודו, צ'יפס טורטייה, רוטב טאקו, תירס צהוב מתוק, גבינת צ'דר, חמאה ללא מלח, חצי אבוקדו טרי)

חטיף

תפוח

תפוח

תפוח

מאפינס אנגלי

מאפינס אנגלי

מאפינס אנגלי

מרגרינה

מרגרינה

מרגרינה

ג'לי

כל המשתתפים נתבקשו לשמור על רמת פעילות גופנית רגילה. בתום כל סדרת דיאטה נערכו בדיקות דם בצום במשך יומיים והדמים הוקפאו עד לבדיקתם בסוף המחקר.

ממצאים

הדבקות בשלושת הדיאטות הייתה גבוהה וכל המשתתפים שמרו על משקל גופם.

  1. שלושת הדיאטות הורידו באופן מובהק את רמות הLDL-כולסטרול ('הכולסטרול הרע') ואת כלל הכולסטרול (total cholesterol) מרמותיהם בתחילת המחקר, אולם הירידה ברמות שניהם הייתה גדולה יותר כמעט פי שניים בדיאטת אבוקדו מאשר בשתי הדיאטות האחרות.
  2. ירידה קטנה יותר ברמות ה-HDL כולסטרול ('הכולסטרול הטוב') חלה בשתי הדיאטות בעלות תכולה מתונה של שומן (34%) – דיאטת אבוקדו ודיאטה אשר כללה שמנים בעלי תכולה גבוהה של חומצת השומן החד בלתי-רווי (חומצה אוֹלֵאית) – מאשר בדיאטה בעלת תכולה מופחתת של שומן (24%).
  3. בו בזמן ששתי הדיאטות בעלות תכולה מתונה של שומן לא העלו את רמות הטריגליצרידים (שומנים) ו-VLDL-כולסטרול 6דיאטה בעלת תכולה מופחתת של שומן העלתה את רמות הטריגליצרידים ו-VLDL-כולסטרול ב-17.6% וב-10.9%, בהתאמה.
  4. בו בזמן שדיאטה בעלת תכולה מופחתת של שומן לא הורידה את רמות הפרקציה שאינה כולסטרול (non-HDL-cholesterol),  שתי הדיאטות בעלות תכולה מתונה של שומן עשו כן; יתר על כן דיאטת אבוקדו הורידה את רמות הפרקציה הזו יותר מאשר דיאטה אשר כללה שמנים בעלי תכולה גבוהה של חומצת השומן החד-בלתי-רוויה (חומצה אוֹלֵאית).
  1. היחסים כלל כולסטרול ל-HDL כולסטרול ו-LDL-כולסטרול ל-HDL– כולסטרול ירדו באופן מובהק לאחר דיאטת אבוקדו ושני היחסים היו נמוכים יותר בדיאטת אבוקדו מאשר בדיאטה בעלת תכולה מופחתת של שומן ודיאטה אשר כללה שמנים בעלי תכולה גבוהה של חומצת השומן החד בלתי-רווי (חומצה אוֹלֵאית).
  2. השפעה על מספר וגודל חלקיקי HDL– וLDL-כולסטרול:

  א.         הירידה במספר חלקיקי LDL-כולסטרול הייתה גדולה יותר בדיאטת אבוקדו מאשר בדיאטה

          אשר כללה שמנים בעלי תכולה גבוהה של חומצת השומן החד בלתי-רוויה (חומצה אוֹלֵאית),

          וזאת בגלל העלייה במספר החלקיקים הקטנים של LDL-כולסטרול  בדיאטה האחרונה.

  ב.         ירידה דומה בגודל החלקיקים של LDL-כולסטרול נצפתה לאחר שלושת הדיאטות

   ג.          החלקיק הגדול של LDL-כולסטרול היה גדול יותר לאחר דיאטת אבוקדו בהשוואה לדיאטה

          בעלת תכולה מופחתת של שומן.

    ד.         מספר חלקיקי HDL-כולסטרול לא השתנה בעקבות שלושת הדיאטות.

  ה.         חלה ירידה דומה במספר החלקיקים הגדולים של HDL-כולסטרול בעקבות שלושת הדיאטות.

    ו.          גודל חלקיק HDL-כולסטרול ירד במקצת בדיאטת אבוקדו ובדיאטה עם תכולה מופחתת של

           שומן.

     7.   רמות חלבון מגיב C, אינסולין, גלוקוז, אינדקס תנגודת לאינסולין (HOMA) ולחץ דם לא       השתנו בעקבות שלושת הדיאטות.

מסקנות החוקרים

לאבוקדו טרי אחד מסוג האס ליום השפעות מיטיבות, מעבר להשפעת אפיון חומצות השומן שלו, על הורדת LDL-כולסטרול ועל גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים10 אחרים. הוספה לתפריט דיאטה של מקור מזון, אבוקדו, העשיר הן בחומצות שומן חד-בלתי רוויות ווהן בחומרים בעלי פעילות ביולוגית, מעניקה יתרונות בריאותיים נוספים בהשוואה לדיאטה המכילה שמנים בעלי תכולה גבוהה של חומצות שומן חד-בלתי רוויות.

מניעה ראשונית של מחלות קרדיו-ווסקולריות – מוגדרת כמניעת מחלות אלה מלהתרחש על ידי מניעה או טיפול בגורמי סיכון קליניים  למחלות, וזאת באמצעות שמירה או אימוץ אורח חיים בריא ותרופות.

מניעה שניונית של מחלות קרדיו-ווסקולריות – טיפול בחולים עם היסטוריה של מחלות לב וכלי הדם (חולים שחוו כבר אירוע ראשן של מחלות לב וכלי הדם, כמו התקף לב).

3  פיטוסטרולים – רכיבים דמויי כולסטרול שמצויים בצמח, ומתחרים על ספיגתו של הכולסטרול במעי הדק, ובכך מפחיתים את ספיגתו.

ליפופרוטאינים – ליפופרוטאין הוא תרכובת ביוכימית המורכבת מחלבונים ושומנים (כמו HDL-כולסטרול, LDL-כולסטרול), המאפשרת לשומנים להיות מועברים באמצעות הדם לחלקי הגוף השונים.

רמות תקינות של LDL-כולסטרול בקרב אנשים בעלי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות הן מתחת ל-100 מיליגרם לדציליטר.

VLDL -כולסטרול (very low-density lipoprotein) – ליפופרוטאין שתפקידו לפזר את הטריגליצרידים הנוצרים בכבד; רמות גבוהות שלו עלולות לגרום להצטברות כולסטרול בכלי הדם.

non-HDL-cholesterol – פרקציה של כולסטרול לאחר הורדת HDL-כולסטרול ('הכולסטרול הטוב'); פרקציה זו מצביעה על כמות הכולסטרול שהינו אתרוגני (יוצר טרשת עורקים).

מספר החלקיקים הקטנים של LDL-כולסטרול – לאנשים שחלקיקי ה-LDL-כולסטרול אצלם הם בעיקר קטנים סיכון גבוה פי שלוש למחלת לב כלילית.

חלקיק הגדול של HDL-כולסטרול –אחוז גבוה של חלקיקי HDL-כולסטרול גדולים קשור בשיעור קטן יותר של אירועים קרדיו-וודקולריים.

10 גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים –גורמי סיכון למחלת לב או שבץ מוחי הקשורים בכלי הדם.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם