השפעות אינטראקטיביות של פעילות גופנית ומדד מסת הגוף על הסיכון ליתר לחץ-דם

השפעות אינטראקטיביות של פעילות גופנית ומדד מסת הגוף על הסיכון ליתר לחץ-דם

יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה) הינו ההפרעה הבריאותית הנפוצה ביותר הפוגעת באחד לארבעה מבוגרים בארה"ב וברחבי העולם. שכיחותו עלתה במשך עשרים השנים האחרונות במקביל לעלייה בהשמנה ובאורח חיים יושבני1. יתר לחץ-דם קשור בסיכון מוגבר לשבץ מוחי, מחלת לב איסכמית2, אי-ספיקת לב3, מחלת כליות ותמותה מוקדמת.

מדד מסת גוף (body mass index  BMI) גבוה, פעילות גופנית מועטה וכושר גופני (physical fitness) נמוך מהווים גורמי סיכון ברי-שינוי מבוססים למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם), ראה מאמר 'קשר בין סיבולת לב-ריאה בגיל צעיר לבין הישרדות וסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות'. כושר גופני (במיוחד כושר אירובי), נמצא כגורם מנבא טוב יותר של מחלות קרדיו-ווסקולריות מאשר פעילות גופנית ומדד טוב יותר לביצוע פעילות גופנית שגרתית מאשר דיווח על פעילות גופנית. לא נחקרו עד כה השפעות אינטראקטיביות בין BMI לבין כושר גופני בשלב מוקדם בחיים בהקשר לסיכון ליתר-לחץ דם מאוחר יותר במבוגרים.

מחקר עוקבה שבדי רב היקף, שהתפרסם ב-JAMA Internal Medicine, בדק את ההשפעות האינטראקטיביות בין כושר גופני (כולל כושר אירובי וחוזק שרירים) לבין BMI בשלב מוקדם בחיים בהקשר לסיכון ליתר לחץ-דם מאוחר יותר במבוגרים. המחקר נערך בקרב כ-1,500,000 מתגייסים לצבא (גברים) בני כ-18 שנה, שעברו בדיקות חובה בין השנים 1997-1969. לא גויסו בחורים שהיו כלואים או שהיו להם מצבים רפואיים חמורים או נכות מאובחנים על ידי רופא. לא נכללו במחקר בחורים שאובחנו כבעלי יתר לחץ-דם בעת אשפוז בבית-חולים. המעקב אחר המתגייסים נערך עד 31 בדצמבר 2011 והמשתתפים הגיעו לגיל מירבי של 62 שנה.

במתגייסים נמדדו גובה ומשקל וחושב ה-BMI. עודף משקל או השמנה בגילאי 19-2 שנה הוגדר, על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, כאחוזון BMIלגיל בטווח האחוזון ה-85 או גבוה ממנו, המקביל ל- 25.6 BMI עבור בני 18 שנה ומעלה. מצב כושר אירובי התקבל ממרשם לשכת הגיוס השבדית, המכיל מידע על בדיקות גופניות ופסיכולוגיות סטנדרטיות בנות יומיים הנדרשות לגבי מתגייסים החל משנת 1969.

כושר אירובי נבדק באמצעות אופני כושר אֶרְגוֹמֶטְריים4. כושר אירובי נמדד ביחידות וואט ומסווג כ-: (א) כושר אירובי נמוך – פחות מ-240; (ב) כושר אירובי בינוני – בין 240 לבין 288; (ג) כושר אירובי גבוה – 289 ומעלה. כוח שרירים נמדד כסכום משוקלל של מדידות בשלוש מקומות באמצעות דינמומטרים מתאימים: ברך (maximal knee extension), מרפק (elbow flexion) וכף היד (hand grip). כוח שרירים נמדד ביחידות ניוטון (1 ניוטון שווה לכ-100 גרם) ומסווג כ-: (א) כוח שרירים נמוך – פחות מ-1900; (ב) כוח שרירים בינוני – 2170-1900; (ג) כוח שרירים גבוה – 2171 ומעלה. לחץ דם ראשוני (essential hypertension) נדלה מרשומות בתי החולים ורשומות מרפאות החוץ (מרפאות מומחים) בששה מחוזות מאוכלסים בצפיפות בדרום שבדיה.

נתונים דמוגרפיים ונתונים נוספים הקשורים ביתר לחץ-דם נלקחו מרשומות לשכת הגיוס ורשומות בתי החולים ומרפאות החוץ. הנתונים שנשלפו היו: גיל, שנת גיוס, היסטוריה משפחתית של יתר לחץ-דם אצל הורה, אח או אחות, רמת ההשכלה הגבוהה ביותר שהושגה, וכן המצב הסוציו-אקונומי של השכונה, כי מאפייני המצב הסוציו-אקונומי נמצאו קשורים ליתר לחץ-דם, לפעילות גופנית ול-BMI. המצב הסוציו-אקונומי חושב כאינדקס, הכולל רמת השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה, אבטלה וקבלת תמיכה מלשכת הרווחה. אינדקס הנמוך מסטיית תקן אחת מהממוצע מצביע על מצב סוציו-אקונומי נמוך; אינדקס המצוי בתוך סטיית תקן אחת מהממוצע מצביע על מצב סוציו-אקונומי בינוני; ואינדקס הגבוה מסטיית תקן אחת מהממוצע מצביע על מצב סוציו-אקונומי גבוה.

ממצאים

במשך מעקב ממוצע של 25.7 שנים כ-93,000 משתתפים אובחנו, בגיל ממוצע של 49.8 שנה, כבעלי יתר לחץ-דם. ה-BMI החציוני שלהם בתחילת המחקר היה זהה (21.1) לזה של אלה שלא פתחו יתר לחץ-דם. הכושר האירובי החציוני בתחילת המחקר בקרב אלו שאובחנו כבעלי יתר לחץ-דם היה נמוך יותר (231.8 וואט) מאשר בקרב אלו שלא פתחו יתר לחץ-דם (264.0 וואט). כוח-השרירים החציוני בקרב בעלי יתר לחץ-דם היה נמוך יותר (2,000 ניוטון) מאשר בקרב אלו שלא פתחו יתר לחץ-דם (2020 ניוטון).

לאחר תקנון לגורמים מבלבלים5 (confounders), כגון גיל והשכלה, נמצאו הקשרים העיקריים הבאים בין כושר אירובי, חוזק שרירים ו-BMI לבין הסיכון ליתר לחץ-דם:

      1. משתתפים בעלי כושר אירובי נמוך בתחילת המחקר היו בעלי סיכון מוגבר ליתר לחץ-דם בגיל העמידה; משתתפים בעלי כושר אירובי בשלישון הנמוך בהשוואה לשלישון הגבוה, היו בעלי סיכון  הגבוה ב-50% ליתר לחץ-דם בגיל העמידה.

  1. BMI גבוה בתחילת המחקר היווה גורם סיכון מובהק ליתר לחץ-דם בגיל העמידה; משתתפים בעודף משקל או שמנים (BMI באחוזון 85 ומעלה) היו בעלי סיכון הגבוה פי 2.5 לאבחון יתר לחץ-דם בגיל העמידה בהשוואה למשתתפים בעלי BMI תקין.
  2. כאשר במקום BMI הוכנסו למודל הניתוח הסטטיסטי גובה ומשקל, גובה נמוך ומשקל גבוה היו קשורים באופן בלתי תלוי בסיכון מוגבר ליתר לחץ-דם בגיל העמידה, אם כי משקל היווה גורם סיכון חזק יותר; משתתפים בעלי משקל הגבוה מ-80 ק"ג היו בסיכון הגבוה פי יותר משניים ליתר לחץ-דם בגיל העמידה מאשר אלו בעלי משקל 79-60 ק"ג; משתתפים הנמוכים מ-175 ס"מ היו בסיכון הגבוה ב-14% ליתר לחץ-דם בגיל העמידה מאשר אלו בעלי גובה של 184-175 ס"מ.
  3. משתתפים עם היסטוריה משפחתית של יתר לחץ-דם מקרבה ראשונה היו בסיכון הגבוה פי 1.5 ליתר לחץ-דם בגיל העמידה מאשר באלו ללא היסטוריה כזו.
  4. משתתפים בעלי השכלה של 15 שנה ומעלה בהשוואה לאלו בעלי השכלה של 14-12 שנה היו בסיכון הנמוך ב-19% ליתר לחץ-דם בגיל העמידה.
  5. משתתפים בעלי אינדקס סוציו-אקונומי גבוה בהשוואה לאלו בעלי אינדקס בינוני היו בעלי סיכון נמוך יותר ב-8% ליתר לחץ-דם בגיל העמידה; משתתפים בעלי אינדקס סוציו-אקונומי נמוך בהשוואה לאלו בעלי אינדקס בינוני היו בסיכון מוגבר במקצת (3%) ליתר לחץ-דם בגיל העמידה.

לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (confounders), כגון גיל והשכלה, נמצאו הקשרים האינטראקטיביים  הבאים בין כושר אירובי, BMI וחוזק שרירים לבין הסיכון ליתר לחץ-דם:

    1. במשתתפים עם שילוב של כושר אירובי נמוך ו-BMI גבוה בתחילת המחקר, הסיכון ליתר לחץ-דם בגיל העמידה היה גבוה פי 3.5 מאשר באלו בעלי כושר אירובי גבוה ו-BMI תקין.

     2. במשתתפים עם שילוב של כושר אירובי נמוך ו-BMI תקין בתחילת המחקר, הסיכון ליתר לחץ-דם בגיל העמידה היה גבוה ב-62% מאשר באלו בעלי כושר אירובי גבוה ו-BMI תקין.

     3. לכוח שרירים היה קשר מועט לסיכון ליתר לחץ-דם בגיל העמידה, ללא קשר ל-BMI או לכושר אירובי בתחילת המחקר, אם כי בקרב גברים בעלי כוח שרירים נמוך בהשוואה לאלו עם כוח שרירים גבוה, כושר אירובי נמוך בתחילת המחקר היה  אחראי למספר רב יותר של גברים עם יתר לחץ-דם בגיל העמידה.

מסקנות החוקרים

כושר אירובי נמוך בקרב נערים בגיל הגיוס היווה גורם סיכון חשוב אף בקרב נערים בעלי BMI תקין. ממצא זה מצביע על כך שתוכניות התערבות למניעת יתר לחץ-דם צריכות להתחיל מוקדם בחיים ולכלול לא רק שמירה על המשקל, אלא גם כושר גופני אירובי, וזאת אף בקרב אנשים בעלי BMI תקין.

מאמר מערכת למאמר זה תומך בעמדה זו בציינו כי כיוון שיתר לחץ-דם מהווה גורם מוביל האחראי למעמסה של התחלואה בעולם, המאמצים למניעת יתר לחץ-דם צריכים להתחיל מוקדם על ידי מניעת השמנה ושיפור סיבולת לב-ריאה בקרב ילדים ונוער.


1התנהגות יושבנית (sedentary behavior) – התנהגות המתייחסת לפעילויות בזמן ערות שכמעט אינן מגדילות את הוצאת האנרגיה מעבר לרמת האנרגיה הממוצעת הנצרכת במנוחה (פי 1.5-1.0) וכוללות ישיבה ושכיבה.

2איסכמיה – הספקה לא מספקת של דם לחלק מהגוף עקב סתימה או היצרות בכלי-הדם המספקים דם לאזור זה; איסכמיה של הלב גורמת לתעוקת-חזה (angina pectoris); תעוקת חזה מתבטאת בכאב בחזה במאמץ.

3אי-ספיקת לב – מחלה בה הלב אינו מסוגל להזרים דם בכמות מספקת לכל חלקי הגוף.

4ארגומטר – מכשיר הבודק עבודת השריר או קבוצת שרירים; הלב הוא השריר החשוב ביותר בגוף האדם; הכושר נבדק תחת עומס עבודה מירבי.

5גורם מבלבל – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי והן לגורם הבלתי תלוי.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.