בו בזמן שקיימת עדות ברורה שצריכה גבוהה של אלכוהול קשורה באופן חיובי עם יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), הקשר בין צריכה מתונה של אלכוהול לבין לחץ דם אינו ברור במחקרים תצפיתיים. בחלקם נצפית מגמה של לחץ דם גבוה יותר בצריכה מתונה של אלכוהול, במיוחד בגברים, ובאחרים האלכוהול מיטיב עם צרכני אלכוהול בכמות מתונה (ראה כתבה 'יין אדום ובריאות'). בחלק מניסויים אקראיים מבוקרים קצרים לא דווח על השפעה של יין אדום בקרב חולים עם יתר לחץ דם או אנשים בעלי לחץ דם תקין או בחולי סוכרת. מרבית המחקרים מבוססים על קריאות לחץ דם במרפאה, המושפעות מגורמים שונים, כמו השפעת החלוק הלבן או זמן הקריאה. מחקרים קצרים שהשתמשו בניטור אמבולטורי1 של לחץ דם לא הצביעו על השפעה מובהקת של צריכה מתונה של אלכוהול על לחץ דם ממוצע שנמדד במשך 24 שעות. בבני אדם אתנול (אלכוהול בשפת היום-יום) אלכוהול מתפרק בכבד,בעיקר על ידי האנזים אלכוהול דֶהידְרוֹגֶנָאז.
מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך שהוָוריאַנְט הגנטי של האנזים אלכוהול דהידרוגנאז המפרק אלכוהול באיטיות בהשוואה לזה המפרק במהירות קשור בלחץ דם גבוה יותר באוכלוסייה היפנית. אולם קשר כזה לא נמצא באוכלוסייה לבנה (caucasian). ניסוי קליני אקראי, שהתפרסם ב-American Journal of Hypertension, בדק במשך 6 חודשים את השפעת צריכה מתונה של יין אדום על הדינמיקה של לחץ דם בקרב חולי סוכרת מסוג 2 בהשוואה למשתתפים ששתו מים מינרלים. נכללו משתתפים שנחשבו למתנזרים משתיית אלכוהול (צריכה של 1 כוס משקה אלכוהולי ופחות לשבוע). תת-הניסוי הנוכחי נערך במסגרת ניסוי דו-שנתי, (Cardiovascular Diabetes & Ethanol – CASCADE), הנערך בשני אתרים: 1. מרכז לחקר הגרעין בנגב; 2. אוניברסיטת בן גוריון ובית-חולים סורוקה. עבור תת-הניסוי הנוכחי נדגמו רק משתתפים במרכז לחקר הגרעין, והם חולקו באופן שווה בין שתי קבוצות: קבוצה שקבלה יין אדום יבש (14.2%/נפח – 16.9 גרם אלכוהול) וקבוצה שקבלה מים (מינרלים).
משתתפי שתי הקבוצות הונחו לצרוך תזונה ים-תיכונית (ראה כתבה דיאטה ים-תיכונית2 בבריאות וחולי – חלק א' וחלק ב') ללא הגבלה קלורית. התזונה הייתה מבוססת יותר על איכות ולא על כמות, כיון שהיא עשירה בירקות, דלה בבשר אדום ומכילה לא יותר מ-35% מהקלוריות שמקורן בשומן (כשהמקורות העיקריים של שומן היו משמן זית ואגוזים). בנוסף, קבלו הם הנחיה לשתות בזמן ארוחת הערב 150 מיליליטר משקה שהוקצה להם (יין אדום או מים) במשך 6 חודשים. היין והמים סופקו למשתתפים חינם כל חודש בכמות המתאימה לאותו חודש. המשתתפים שהוקצו לשתות יין אדום בערב נתבקשו לעשות כן בהדרגה, וכן נתבקשו לא לנהוג לאחר מכן. המשתתפים נפגשו עם רופא בתחילת המחקר, לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים.
ניטור אמבולטורי של לחץ הדם בוצע בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשי התערבות במקום עבודת המשתתפים. המשתתפים נשאו את המכשיר לניטור לחץ דם במשך 24 שעות, ונתבקשו עד כמה שאפשר להמשיך בשגרת יומם. במשתתפים שעבדו במשמרות, הניטור בוצע בזמן משמרת הבוקר בלבד. ביום הדיווח המשתתפים נתבקשו לדווח על שעת שתיית המשקה, השעה בה הלכו לישון והשעה בה התעוררו.
הנתונים האנתרופומטריים שנמדדו היו: גובה ומשקל לצורך חישוב ה-BMI, והיקף מותניים. המדידות נערכו בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים. נבדק גם האפיון הגנטי של האנזים אלכוהול דהידרוגנאז.
ממצאים
הגיל הממוצע של המשתתפים היה 57 שנה. גברים היוו 85% מהמשתתפים. ה-BMI הממוצע היה 29.2. ההמוגלובין המסוכר3 (HbA1c) הממוצע היה 6.7%. יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה) אובחן בקרב 61% מהמשתתפים ו-35% היו בטיפול תרופתי נגד יתר לחץ-דם. בקרב המשתמשים בתרופות נגד יתר לחץ-דם המספר הממוצע של תרופות אלה היה 1.5.
בתחילת המחקר
- בניטור אמבולטורי של לחץ הדם, לחץ הדם הסיסטולי4 הממוצע היה 129 מילימטר כספית, והדיאסטולי5, 77.
- לא נמצא הבדל מובהק בין לחץ הדם ביום לבין זה שבלילה בקרב חולי הסוכרת, אם כי בקרב אוכלוסיית הלא-סוכרתיים צפוי להיות הבדל.
- בהתאם לנתוני שאלון תדירות צריכת מזונות Food Frequency Questionnaire , 76% וכ-81% מהמשתתפים דבקו בשתייה היומית של יין אדום ומים, בהתאמה.
- הצריכה הממוצעת של אלכוהול, בתחילת המחקר, הייתה 2.6 גרם (כמשקה אחד) לשבוע.
לאחר 6 חודשי התערבות
- בשתי הקבוצות חלה ירידה ממוצעת דומה במשקל של 1.3 קילוגרם, ולא קיים מִתאם בין השינויים במשקל לבין לחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי.
- ההבדלים בין שתי הקבוצות בלחץ הדם היו זניחות: לחץ הדם הסיסטולי, -2.1 מילימטר כספית ו-2.0, בקבוצת היין האדום וקבוצת המים, בהתאמה; לחץ הדם הדיאסטולי, +0.5 מילימטר כספית ו--0.6 בקבוצת היין האדום וקבוצת המים, בהתאמה.
- הבדלים בין שתי הקבוצות בלחץ הדם נמצאו בחצות (4-3 שעות לאחר צריכת יין אדום או מים):
א. בקבוצת היין האדום חלה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, -10.6מילימטר כספית לעומת עליה של 2.3 מילימטר כספית בקבוצת המים; ההשפעה המיטיבה של יין אדום על לחץ דם סיסטולי הייתה בולטת יותר בקרב חולים שהשתמשו בתרופות נגד יתר לחץ-דם.
ב. בקבוצת היין האדום חלה ירידה בלחץ הדם הדיאסטולי, -7.7 מילימטר כספית לעומת עליה של 0.7 מילימטר כספית בקבוצת המים.
- הבדלים בין שתי הקבוצות בלחץ הדם הסיסטולי נמצאו בשעות הבוקר (בין 9-7); בקבוצת היין האדום חלה ירידה, -6.2מילימטר כספית לעומת עליה של 5.6 מילימטר כספית בקבוצת המים; ההשפעה המיטיבה של יין אדום על לחץ דם סיסטולי הייתה בולטת יותר בקרב חולים שהשתמשו בתרופות נגד יתר לחץ-דם בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות אלה.
- בחולים בעלי הווריאנט הגנטי של האנזים אלכוהול דהידרוגנאז המפרק אלכוהול במהירות, במדידה במשך 24 שעות, חלה ירידה ממוצעת בלחץ הדם הסיסטולי של -8.0 מילימטר כספית לעומת עליה של 3.7 מילימטר כספית בקבוצת המים.
- בקבוצת המים לא נמצאו הבדלים בהשפעה על לחץ הדם בין שני הווריאנטים הגנטיים של האנזים אלכוהול דהידרוגנאז.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך ששתייה מתונה של יין אינה משפיעה על לחץ דם ממוצע שנמדד במשך 24 שעות בכלל אוכלוסיית המחקר, עם רמז לכך שיש לה פוטנציאל לתגובה היפוטנסיבית6 חולפת בטווחי זמן ספציפיים. השפעה היפוטנסיבית בולטת במיוחד בקרב חולים סוכרתיים בעלי הווריאנט הגנטי של האנזים אלכוהול דהידרוגנאז המפרק אלכוהול במהירות. לא ידוע אם קיימת השפעה כזו בקרב חולים לא-סוכרתיים ויש צורך לבדוק.
1ניטור אמבולטורי של לחץ דם – מדידת לחץ דם במשך 24 שעות באמצעות מכשיר נייד הנישא על ידי האדם.
2דיאטה ים-תיכונית – הכוונה לתבנית תזונה ים-תיכונית.
3המוגלובין A1C – בודק את רמת הגלוקוז (הסוכר) הממוצעת בדם במשך 3-2 חודשים אחרונים.
4לחץ דם סיסטולי – הלחץ הנמדד כאשר החדר השמאלי של הלב מתכווץ ודוחף את הדם בכיוון אברי הגוף; זהו הערך הנמדד העליון של לחץ הדם.
5לחץ דם דיאסטולי – הלחץ הנמדד כאשר הלב מתרחב, נמצא במצב הרפיה וחדריו מתמלאים בדם; זהו הערך הנמדד התחתון של לחץ הדם.
6תגובה היפוטנסיבית – גורמת לירידה בלחץ הדם.
שתפו אותי
