צמחונים מוגדרים, באופן כללי, כאנשים אשר אינם אוכלים בשר, עוף או דגים כלשהם. אולם, הם יכולים להיות צמחונים האוכלים ביצים וְ/או חלב ומוצריו (lacto-ovo vegetarians), צמחונים האוכלים דגים בנוסף למזונות מהצומח (pesco-vegetarians), טבעונים (vegans) שאינם אוכלים כלל מוצרי מזון מן החי וכן יכולים הם להיות חצי-צמחונים (semi-vegetarians) האוכלים בשר לפעמים (ראה כתבה 'דיאטה צמחונית – השפעותיה הבריאותיות והדאגה לצריכת רכיבי תזונה מסויימים').
ממצאי המחקר על הקשר בין צמחונות לבין תמותה אינם עקביים. מספר מחקרים מצאו שיעורי היארעות נמוכים יותר של מחלות כרוניות מסוימות, אולם לא ברור אם זה מיתרגם לשיעורי תמותה נמוכים יותר.
מחקר שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, בחן תמותה מ-18 סיבות שכיחות, וכולל כל הסיבות יחד, בקרב צמחונים, טבעונים, אנשים הצורכים דגים אך לא צורכים בשר ואנשים הצורכים בשר לפעמים.
המחקר השתמש בנתוני תמותה מאוחדים1 (pooled) של שני מחקרים פרוספקטיביים שנערכו בממלכה המאוחדת: 1. מחקר אוקספורד של צמחונים; 2. מחקר עוקבה, EPIC-Oxford. אנשים בגילאים הנמוכים מ-20 שנה ובגילאים הגבוהים מ-89 שנה הוצאו מניתוח נתוני המחקר. כמו כן, הוצאו מניתוח נתוני המחקר אנשים שבעת גיוסם למחקר דיווחו כי הם סובלים מגידול ממאיר, שבץ מוחי, התקף לב, אי-ספיקת לב או כאלה שהמעקב אחריהם לא היה בטוח או כאלה שלא היה לגביהם מידע אחד או יותר על גיל, מגדר, עישון וקבוצת דיאטה בעת הגיוס. בסופו של דבר, נותרו כ-60,300 משתתפים. כ-2,700 משתתפים תרמו נתוני מעקב.
בעת גיוסם למחקר המשתתפים נשאלו 4 שאלות: 1. האם הם צרכו בשר; 2. האם הם צרכו דגים; 3. האם הם צרכו מוצרי חלב; 4. האם הם צרכו ביצים. בנוסף, הם נשאלו 2 שאלות על תדירות צריכת בשר.
במחקר EPIC נערך מעקב אחר משתתפים ששרדו, והם קבלו שאלונים אחרי 5, 10 ו-15 שנה, אשר כללו אותן 4 השאלות על צריכה נוכחית של בשר, דגים, מוצרי חלב וביצים, ושאלה אחת או יותר על תדירות צריכת בשר, דבר שאפשר להם לסווג את המשתתפים בהתאם לקבוצת הדיאטה בכל נקודת זמן.
חולקו ארבע שאלונים: (1) ל-2 קבוצות גיוס, של מחקר EPIC-Oxford ושל מחקר EPIC ; (2) לשלוש קבוצות מעקב של מחקר EPIC. בכל קבוצה סווגו המשתתפים על פי 4 השאלות: א. אוכלי בשר (ללא קשר אם הם אכלו דגים, מוצרי חלב או ביצים); ב. אוכלי דגים (משתתפים שאכלו דגים אך לא אכלו בשר); ג. צמחונים (משתתפים שלא אכלו בשר או דגים, אך אכלו ביצים או מוצרי חלב או שניהם); ד. טבעונים (משתתפים שלא אכלו בשר, דגים, ביצים או מוצרי חלב). על פי המידע שהתקבל ועל פי תדירות צריכת הבשר, יכלו החוקרים לחלק את אוכלי הבשר לאוכלי בשר קבועים (regular), אשר דיווחו כי אכלו בשר ב-5 הזדמנויות ומעלה בשבוע בממוצע, ולאוכלי בשר בעלי צריכה נמוכה של בשר, אשר דיווחו כי אכלו בשר פחות מ-5 פעמים בשבוע.
לצורך הניתוח העיקרי של תמותה לפני גיל 90 שנה, המשתתפים חולקו ל-4 קבוצות דיאטה: 1. אוכלי בשר קבועים; 2. אוכלי בשר בעלי צריכה נמוכה של בשר; 3. אוכלי דגים; 4. צמחונים וטבעונים (שתי הקבוצות חוברו יחד).
שמונה עשרה המחלות שהיוו סיבת המוות נרשמו על פי הקודים של סיווג מחלות בינלאומי. ניתוח נתוני תת-קבוצות בוצע עבור 6 סיבות עיקריות של מוות: סרטן, מחלות מחזור הדם (circulatory disease), מחלת לב איסכמית, מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם), מחלות מערכת הנשימה וכל הסיבות יחד.
ממצאים
מאפייני המשתתפים:
1. שבעים וחמישה אחוז מהמשתתפים היו נשים.
2. כשליש מהמשתתפים היו צמחונים או טבעונים; שני שליש מהצמחונים או הטבעונים התמידו בדיאטה שלהם במשך למעלה מ-5 שנים.
3. חמישים ותשעה אחוז מאוכלי הבשר אכלו בשר בתדירות של 5 פעמים ומעלה בשבוע בממוצע.
4. הגיל הממוצע בעת הגיוס למחקר היה נמוך יותר בקרב אוכלי דגים מאשר בקרב אוכלי בשר ועוד יותר נמוך בקרב הצמחונים או הטבעונים, כשגיל הנשים היה נמוך יותר מאשר של הגברים בשלוש קבוצות הדיאטה.
5. ששה עשר אחוז מהגברים ו-12% מהנשים עישנו בהווה בעת גיוסם למחקר.
6. ה-BMI היה נמוך יותר בשתי יחידות בקרב צמחונים וטבעונים מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים; שיעור המשתתפים בעלי BMI הנמוך מ-20 היה גבוה פי 3-2 בקרב צמחונים וטבעונים מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים; BMI אוכלי הדגים היה גבוה במקצת מזה של הצמחונים והטבעונים.
7. צריכת אלכוהול ממוצעת הייתה גבוהה יותר בקרב נשים אוכלות דגים ובקרב גברים אוכלי בשר קבועים.
8. השיעור הגבוה ביותר של משתתפים שעסקו בפעילות גופנית היה בקרב אוכלי הדגים והנמוך ביותר בקרב אוכלי בשר קבועים.
9. כשני שליש מהמשתתפים היו נשואים או חיו עם בני זוג, כשהשיעור הגבוה ביותר מבינם היו אוכלי בשר קבועים והנמוך ביותר, מבין צמחונים וטבעונים.
10. השיעור הגבוה ביותר מבין המשתתפים שהשתמשו בתוספי תזונה היה בקרב אוכלי דגים והנמוך ביותר בקרב אוכלי בשר קבועים, כשלמעלה משליש מהגברים ולמעלה ממחצית מהנשים נטלו תוספי תזונה.
11. שיעור הנשים שלא ילדו אף פעם היה הגבוה ביותר בקרב צמחוניות וטבעוניות והנמוך ביותר בקרב אוכלות בשר קבועות.
12. שיעור הנשים שנטלו אי-פעם גלולות למניעת הריון היה הגבוה ביותר בקרב אוכלות דגים והנמוך ביותר בקרב אוכלות בשר קבועות.
13. פחות מ-2% מהמשתתפים דיווחו על אבחון קודם של סוכרת, כשהשיעור הגבוה ביותר היה בקרב אוכלי בשר קבועים והנמוך ביותר בקרב צמחונים וטבעונים.
14. כ-10% ו-20% מהמשתתפים דיווחו על אבחון קודם של יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה) וטיפול תרופתי ארוך טווח, בהתאמה.
צריכת מזון ורכיבי תזונה:
1. צריכת חלבון, צריכת סך שומן וצריכת שומן רווי כמבוטא מסך צריכת האנרגיה היו הגבוהות ביותר בקרב אוכלי בשר קבועים והנמוכות ביותר בקרב צמחונים וטבעונים.
2. צריכת פחמימות, צריכת סיבים תזונתיים וצריכת חלבון מהצומח כמבוטא מסך צריכת האנרגיה היו הגבוהות ביותר בקרב צמחונים וטבעונים והנמוכות ביותר בקרב אוכלי בשר קבועים.
3. צריכת בשר הייתה גבוהה ביותר מפי 3 בקרב אוכלי בשר קבועים (כ-110 גרם ליום) מאשר בקרב אוכלי בשר בעלי צריכה נמוכה של בשר (כ-35 גרם ליום), בו בזמן שצריכת דגים הייתה כ-40 גרם ליום בקרב משתתפי כל אחת מהקבוצות הלא-צמחוניות, כשכשליש מהדגים היו דגים שמנים.
4. צריכת פירות וירקות הייתה הנמוכה ביותר בקרב אוכלי בשר קבועים ובאופן כללי הגבוהה ביותר בקרב צמחונים וטבעונים, אם כי ההבדל בין הצריכה הגבוהה הממוצעת לבין הצריכה הנמוכה הממוצעת היה כ-50 גרם ליום.
במשך מעקב של למעלה מ-1 מיליון שנות מעקב אחר המשתתפים2, נפטרו כ-5,290 איש.
קשרים בין 4 קבוצות הדיאטה (משתתפים אוכלי בשר קבועים, משתתפים בעלי צריכה נמוכה של בשר, משתתפים אוכלי דגים וקבוצה מאוחדת של צמחונים וטבעונים) לבין הסיבות למוות
לאחר תקנון לגורמים מבלבלים3 (כל מאפייני המשתתפים, כולל BMI):
1. לא נמצא קשר בין כל אחת מקבוצות הדיאטה לבין תמותה מכל הסיבות.
2. מבין 18 המחלות/הפרעות בריאותיות שנרשמו כסיבות אפשרויות לתמותה:
א. בקרב אוכלי דגים, הסיכון לתמותה מכלל מחלות סרטן שנרשמו היה נמוך יותר ב-19% מאשר בקרב צרכני בשר קבועים.
ב. בקרב משתתפים בעלי צריכה נמוכה של בשר, הסיכון לתמותה מסרטן הלבלב היה נמוך יותר ב-46% מאשר בקרב צרכני בשר קבועים; בקרב קבוצת צמחונים וטבעונים, הסיכון לתמותה מסרטן הלבלב היה נמוך יותר ב-56% מאשר בקרב צרכני בשר קבועים.
ג. בקרב משתתפים בעלי צריכה נמוכה של בשר, הסיכון לתמותה ממחלות מערכת הנשימה היה נמוך יותר ב-30% מאשר בקרב צרכני בשר קבועים.
ד. בקרב קבוצת צמחונים וטבעונים, הסיכון לתמותה מסרטן רקמת הלימפה4 או הרקמה ההֶמָטוֹפּוייֶטית5 (lymphatic/hematopoietic tissue) היה נמוך יותר ב-53% מאשר בקרב צרכני בשר קבועים.
ה. בקרב משתתפים אוכלי דגים, הסיכון לתמותה ממחלות של מחזור הדם (circulatory disease) היה גבוה ב-26% מאשר בקרב צרכני בשר קבועים.
ו. לא נמצא קשר בין כל אחת מקבוצות הדיאטה לבין תמותה מיתר המחלות שנרשמו, פרט לכלל מספר מחלות שהקודים שלהם נרשמו ללא פירוט המחלה, ושהסיכון לגביהן בקרב משתתפים בעלי צריכה נמוכה של בשר, היה נמוך יותר ב-27% מאשר בקרב צרכני בשר קבועים.
3. בניתוח נתונים של תת-קבוצות נמצא כי מלבד משתתפים אוכלי דגים וקבוצת צמחונים וטבעונים בעליBMI 25 ומעלה, אשר אצלם הסיכון לתמותה ממחלות של מחזור הדם (circulatory disease) היה גבוה ב53% וב-28%, בהתאמה, מאשר באוכלי בשר קבועים, ומלבד קבוצת צמחונים וטבעונים שלא עישנו אף פעם אשר אצלם הסיכון למוות ממחלות מערכת הנשימה היה גבוה ב-53%:
א. בקרב משתתפים בכל אחת מ-4 קבוצות הדיאטה, לא נמצא הבדל בין גברים לבין נשים לגבי הסיכון ל-6 סיבות המוות השכיחות [(סרטן, מחלות של מחזור הדם (circulatory disease), מחלת לב איסכמית, מחלות כלי-הדם במוח (cerebrovascular disease), מחלות מערכת הנשימה וכלל הסיבות לתמותה שנרשמו].
ב. בקרב משתתפים בכל אחת מ-4 קבוצות הדיאטה, לא נמצא הבדל בין מעשנים בהווה לבין לא מעשנים אף פעם לגבי הסיכון ל-6 סיבות המוות השכיחות [(סרטן, מחלות של מחזור הדם (circulatory disease), מחלת לב איסכמית, מחלות כלי הדם במוח (cerebrovascular disease), מחלות מערכת הנשימה וכלל הסיבות לתמותה שנרשמו].
ג. בקרב משתתפים בכל אחת מ-4 קבוצות הדיאטה, לא נמצא הבדל בין משקל נמוך, משקל תקין ומשקל עודף לגבי הסיכון ל-6 סיבות המוות השכיחות [(סרטן, מחלות של מחזור הדם (circulatory disease), מחלת לב איסכמית, מחלות כלי הדם במוח (cerebrovascular disease), מחלות מערכת הנשימה וכלל הסיבות לתמותה שנרשמו].
4. כאשר הוצאו מניתוח הנתונים משתתפים אשר במשך המעקב שינו לפחות פעם אחת את הדיאטה שלהם:
א. לא נמצא הבדל בין 4 קבוצות הדיאטה לגבי הסיכון לתמותה מכל הסיבות, מלבד קבוצת צמחונים וטבעונים אשר אצלם הסיכון למוות מכל הסיבות היה נמוך יותר ב-10%.
ב. בקרב משתתפים אוכלי דגים וקבוצת צמחונים וטבעונים, הסיכון לתמותה מכלל מחלות הסרטן היה נמוך יותר ב-25% וב-19%, בהתאמה, מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים.
ג. בקרב משתתפים בעלי צריכה נמוכה של בשר, הסיכון לתמותה מסרטן הלבלב היה נמוך יותר ב-45% מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים.
ד. בקרב משתתפים אוכלי דגים, הסיכון לתמותה מסרטן הלבלב היה נמוך יותר ב-33% מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים.
ה. בקרב קבוצת צמחונים וטבעונים, הסיכון למוות מסרטן הלבלב היה נמוך יותר ב-58% מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים.
ו. בקרב קבוצת צמחונים וטבעונים, הסיכון לסרטן רקמת הלימפה או הרקמה ההמטופוייטית היה נמוך יותר ב-60% מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים.
ז. בקרב משתתפים בעלי צריכה נמוכה של בשר, הסיכון לתמותה ממחלות מערכת הנשימה היה נמוך יותר ב-30% מאשר בקרב אוכלי בשר קבועים.
מסקנות החוקרים
הממצאים מצביעים על כך שלצמחונים (כולל אלה שאוכלים דגים אך אינם אוכלים בשר, אלה שאוכלים בשר פחות מ-5 פעמים בשבוע בממוצע וטבעונים) וללא-צמחונים, בממלכה המאוחדת, יש שיעור דומה של תמותה מכל הסיבות. ההבדלים שנמצאו בין קבוצות הדיאטה לגבי תמותה ממחלות מסוימות ראויים למחקר נוסף.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי אוסטרלי בקרב כ-267,000 משתתפים בגיל ממוצע של כ-62 שנה, שהתפרסם מספר חודשים מאוחר יותר ב-Preventive Medicine, לא נמצאה עדות לכך שלדבקות בדיאטה צמחונית, דיאטה חצי-צמחונית ודיאטה צמחונית הכוללת צריכת דגים יש השפעה מגנה בלתי תלויה מפני מוות מכל הסיבות, כלומר לא נמצא הבדל בתמותה מכל הסיבות בין אוכלי בשר קבועים לבין צמחונים, חצי-צמחונים וצמחונים אוכלי דגים.
1נתונים מאוחדים (pooled) – מנתחים יחד את כלל הנתונים הגולמיים של המחקרים הכלולים.
2שנות אדם – סכום יחידות הזמן שכל אחד ממשתתפי המחקר היה חשוף לגורם הסיכון הנחקר; משתתף נחשב לתורם זמן-אדם (במחקר הזה שנים) כל אימת שאינו חולה ולכן מצוי בסיכון לפתח את המחלה אשר את הופעתה מעוניינים לחקור; שנות אדם מחושבים על ידי הכפלת מספר המשתתפים במחקר במספר השנים שכל אחד מהם תרם.
3גורם מבלבל (confounder) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
4רקמת הלימפה – רקמה הקשורה בהיווצרות תאי דם לבנים.
5הרקמה ההמטופוייטית – רקמה הקשורה בהיווצרות תאי דם.
