הרגלי תזונה

השירות לקידום בריאות בתעסוקה של אגודה לבריאות הציבור מוביל תוכנית חדשנית להפיכת מקומות עבודה למקדמי בריאות: "עובד בריא – בארגון מצליח". במסגרת השירות שותפים המעסיקים והעובדים לתהליך פעיל של אומדן בריאות ואומדן צרכים של הארגון, על פיו נקבעת תוכנית קידום בריאות המותאמת אישית לצורכי הארגון והתרבות הארגונית שלו. היעד של התוכנית: להטמיע את נושא הבריאות באורח החיים של הארגון מיום כניסתו של העובד החדש למקום העבודה ועד פרישתו לגמלאות.

אחד הצרכים המרכזיים שעולים בתהליך אומדן הצרכים של מקומות העבודה הוא הצורך להטמיע הרגלי תזונה נבונה לשיפור איכות חייו של העובד.

הרגלי תזונה:

להרגלי תזונה השפעה מכרעת על רווחתו, בריאותו ותיפקדו של הפרט . צריכה בריאה ומאוזנת של מזון חיונית לאדם. צריכת יתר של רכיבים תזונתיים מסוימים עלולה לגרום להשמנת יתר, לתת תזונה ומחלות כרוניות רבות, כגון: מחלות לב, שבץ, סרטן השד והמעי, יתר לחץ דם, סכרת, דלקת פרקים וסיבוכי הריון. השמנת יתר היא תוצר של צריכת יתר כרונית של אנרגיה, המתרחשת תדיר כתוצאה מצריכת מזונות עתירי קלוריות בשילוב  עם אורח חיים יושבני, האופייני לחברה המערבית. צריכת יתר של מרכיבים מסוימים, לעיתים  גוררת אחריה תת צריכה של אוכל מזין (ירקות ופירות) ומוביל למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים וברזל (1,2,3).

לגורמי סיכון הקשורים בתזונה השפעה רבה על היחידים ועל סביבתם. פרט לפגיעה הקשה בבריאות, הם גורמים לירידה באיכות החיים, ביצרנות בעבודה, מעלים את הוצאות הבריאות ומקדמים חוסר תפקוד ומוות. ההשלכות הכלכליות מתזונה לקויה משמעותיות עבור יחידים – אובדן הכנסה והוצאות בריאות, ועבור המעסיקים – היעדרויות, ירידה בתפוקה, חוסר תפקוד ושימוש נרחב בשרותי הבריאות.

לתוכניות קידום בריאות בתחום התזונה תועלת מוכחת הן למעסיק והן לעובדים. (4) חשיבותן אינה נופלת מתחומי בטיחות אחרים, כגון חשיפה לרעש או כימיקלים הפוגעים בבריאות. תזונה לא מתאימה גורמת למקום עבודה להפסד עד 20% בתפוקה הכוללת. לעומת זאת במדינות מתפתחות כל עליה של 1% בסך צריכת הקלוריות מביאות לעליה בת 2.27% בסך התפוקה הלאומית. על פי הדו"ח של ILO (4) כמיליארד עובדים בעולם סובלים מעודף משקל , מרביתם בעולם המערבי. מספר זהה של עובדים סובלים מתת תזונה, על אף שחלקם נמצאים במשקל תקין.

במדיניות מערביות מתועשות עלות הטיפול הרפואי בהשמנה מהווה נתח שבין 2%-7% מסך התקציב הבריאותי השנתי. בארצות הברית לבדה ,ההוצאות הרפואיות לאנשים עם השמנת יתר מסתכמות בכ-51.6 מיליארד דולר, ובכל שנה הירידה בתפוקה של אותם עובדים מוערכת בעלות שנתית של כ-3.9 מיליארד דולר לפחות. ההערכה היא כי עודף משקל בקרב אוכלוסיות העובדים בארצות הברית גורם בכל שנה: אובדן של 39.2 מיליון ימי עבודה, 239 מליון ימים של הפסקות עבודה זמניות ,89.5 מיליון ימי אשפוז, 62.6 מליון ימי בקורים אצל רופא.

על פי הדו"ח של ILO (4) חסר ברזל לבדו, הקיים במחצית מהאוכלוסייה בעולם גורם לפגיעה של 30% בתפוקת העבודה בקרב נשים וגברים כאחד. היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר)  גורמת לירידה בעירנות וגורמת להאטה בתפקוד העובד, בכושרו לעבד נתונים ובמהירות התגובה שלו.

גורמים אלה מהווים גורמי סיכון מהותיים לתאונות עבודה ולטעויות או כמעט טעויות בעבודה.

שרשרת הפגיעה של  תזונה לקויה בעובד ובמקום העבודה

תזונה  לקויה  גורמת לפגיעה בבריאות העובד. מה שגורם למחסור באנרגיה, ירידה בכוח, פגיעה בקואורדינציה, ירידה בכושר למידה. זה גורם לירידה באיכות העבודה, לירידה בתפוקה, לירידה בתחרותיות הארגון. כל אלו גורמים לעלייה בעלויות ובהשקעה הנדרשת ממעסיק, ירידה בצמיחה כלכלית, לירידה בשכר, גידול בפערים חברתיים  – וכל אלו גורמים שוב – לתזונה לקויה.

התעלמות המעסיק מתזונת העובדים הינה הזדמנות מבוזבזת להעלאת התפוקה ולשיפור מצב רוחם של העובדים. אספקת מזון בריא על ידי המעסיק במקום עבודה היא הדרך הטובה ביותר להבטיח תזונה ראויה, מאוזנת ומגוונת, לפחות בארוחה אחת במהלך היממה (4).

לסיכום:

לגורמי סיכון הקשורים בתזונה השפעה רבה על היחידים ועל סביבתם. פרט לפגיעה הקשה בבריאות, הם גורמים לירידה באיכות החיים, ביצרנות בעבודה, מעלים את הוצאות הבריאות ומקדמים חוסר תפקוד ומוות. ההשלכות הכלכליות מתזונה לקויה משמעותיות עבור יחידים – אובדן הכנסה והוצאות בריאות, ועבור המעסיקים – היעדרויות, ירידה בתפוקה, חוסר תפקוד ושימוש נרחב בשרותי הבריאות.

ביבליוגרפיה:

1. O’Donnell M.P, Health Promotion in the Workplace, third edition. Delmar; 2002
2. The Health Status of the European Union: Narrowing the Health Gap. European Commission; 2003. http://ec.europa.eu/health/ph_information/documents/health_status_en.pdf
3. The World Health Report 2002: Reducing Risks, Promoting Healthy Life. World Health Organisation. http://www.who.int/whr/2002/en/whr02_en.pdf
4. Wanjex  C. food at work. Workplace solution for malnutrition, obesity and chronic diseases;2005 Frome: http://www.ilo.org/global/lang–en/index.htm