הסקירה של קרן התזונה (Nutrition Foundation), שהתפרסמה ב-Nutrition, Metabolism & Cardiovascular Diseases, התייחסה גם לקשר שבין צריכת אלכוהול לבין בעיות בריאותיות מעבר לההשפעותיו על מחלות לב ומחלות קרדיו-ווסקולריות. היתרונות הבריאותיים האפשריים של אלכוהול אינם, כנראה, מוגבלים ללב בלבד.
1. השפעות מטבוליות של אלכוהול
תסמונת מטבולית – מחקרים תצפיתיים מדווחים על שכיחות נמוכה יותר של התסמונת המטבולית בקרב צרכני אלכוהול מתונים ושכיחות מוגברת בקרב מתנזרים משתיית אלכוהול, שתיינים כבדים וכאלו שהחלו לשתות אלכוהול מוקדם בחייהם. אופי הקשר הוא בצורת עקומתJ או U. מטא-אנליזה של מחקרים תצפיתיים, שהתפרסמה ב-Atherosclerosis, הצביעה על ירידה של 16% בסיכון לתסמונת המטבולית בצריכת אלכוהול הנמוכה מ-40 גרם (כ-3.5 משקאות) ליום, בקרב גברים, ובקרב נשים, ירידה ב-25% בסיכון לתסמונת בצריכת אלכוהול הנמוכה מ-20 גרם (כ-2 משקאות) ליום.במחקר פרוספקטיבי בקרב גברים בארה"ב, שהתפרסם ב-British Journal of Nutrition, בכל רמות צריכה של אלכוהול (נמוכה, מתונה, מתונה עד כבדה וכבדה), כפי שהוגדרו במחקר1, נצפה קשר הפוך עם היארעות התסמונת המטבולית. בהשוואה למתנזרים משתייה, הסיכון לתסמונת מטבולית היה נמוך ב-19% בקרב שתיינים קלים, ב-32% בקרב שתיינים מתונים, ב-30% בקרב שתיינים מתונים עד כבדים וב-22% בקרב שתיינים כבדים.
אלכוהול ורגישות לאינסולין – ההשפעות המיטיבות של צריכה מתונה של אלכוהול על התסמונת המטבולית וחלק ממרכיביה יוחסו לשיפור ברגישות לאינסולין, המתווכת בחלקה על ידי השמנה בטנית מופחתת. השפעה זו נצפתה במחקרים אפידמיולוגיים, אך לא אומתה באופן החלטי במחקרי התערבות המעטים שנערכו, אשר הניבו תוצאות לא עקביות. במחקרים תצפיתיים צריכת אלכוהול בכמות של 10 גרם עד 30 גרם קשורה ברמות נמוכות יותר בדם של אינסולין ושל סמנים של תנגודת לאינסולין הן בצום והן במצב של העמסת סוכר.
עודף משקל והשמנה – צריכה גבוהה של אלכוהול קשורה בסיכון מוגבר לעודף משקל והשמנה. למרות שתוספת מתונה של אלכוהול לדיאטה רגילה מגדילה את הצריכה הקלורית, מחקרים תצפיתיים לא הצליחו להוכיח שקיים קשר בין צריכת אלכוהול לבין עליה במשקל. במחקר פרוספקטיבי בקרב נשים אמריקאיות, שהתפרסם ב-Obesity Research, ה-BMI הנמוך ביותר היה קשור בצריכת אלכוהול בכמות של 30-5 גרם אלכוהול ליום. מחקר פרוספקטיבי אחר בקרב נשים אמריקאיות, שהתפרסם ב-Archives of Internal Medicine, מצא כי במשך כ-13 שנה של מעקב, העליה במשקל הייתה קטנה יותר בקרב נשים שצרכו כמות קטנה עד מתונה של אלכוהול ליום בהשוואה לנשים שהתנזרו משתיית אלכוהול, והסיכון שלהן להיות בעודף משקל או שמנות היה נמוך יותר. המחקר האמריקאי הלאומי לבריאות ותזונה (NHANES) בקרב גברים ונשים לא מעשנים, שהתפרסם ב-BMC Public Health, הראה קשר הפוך בין צריכה מתונה של אלכוהול לבין הסיכון להשמנה ובמדה קטנה יותר לבין הסיכון לעודף משקל.
סוכרת – צריכת אלכוהול נחשבה בעבר כגורם סיכון לסוכרת. אולם, מחקרים אחרונים מעידים על כך שצריכה מתונה של אלכוהול קשורה בשכיחות נמוכה יותר של סוכרת מסוגII וסיבוכיה הווָסְקוּלָריים (של כלי הדם). במטא-אנליזה של 15 מחקרים, שהתפרסמה ב-Diabetes Care, הסיכון לסוכרת מסוג II היה נמוך ב-30% בקרב אנשים שצרכו 48-6 גרם אלכוהול (חצי עד 4 משקאות) ליום בהשוואה לאלו שהתנזרו משתיית אלכוהול או צרכו יותר מ-48 גרם אלכוהול ליום. ההנחיות הנוכחיות לחולי סוכרת הן זהירות ומורות שבמידה שחולה סוכרת בוחר לשתות אלכוהול, הצריכה חייבת להיות מתונה, בנשים 13-10 גרם ליום או פחות, ובגברים 25-20 גרם ליום או פחות, כדי לא לגרום לעליה במשקל וסיבוכים ווסקולריים. בנוסף, כדי לא לגרום להיפּוֹגְליקֶמיָה (רמה נמוכה מדי של סוכר בדם) לילית, יש לשתות את האלכוהול עם האוכל.
2. הקשר בין צריכה מתונה של אלכוהול לבין מחלת כבד
אנשים, הצורכים 50-30 גרם אלכוהול ליום במשך 10-5 שנים, חשופים לסיכון מוגבר לפתח מחלת כבד אלכוהולית. לא כולם יפתחו את המחלה. השמנה, סוכרת, תנגודת לאינסולין, תסמונת מטבולית ומחלת כבד נגיפית מסוגC מגבירים את הנזקים הנגרמים לכבד על ידי אלכוהול. חולים עם מחלת כבד מוזהרים, בדרך כלל, שלא לצרוך משקאות אלכוהוליים. אולם, חולים עם כבד שומני שלא נגרם על ידי אלכוהול מצויים בסיכון למחלה קרדיו-ווסקולרית. צריכה מתונה של אלכוהול משפרת גורמי סיכון מטבוליים הקשורים למחלה קרדיו-ווסקולרית ולמחלת כבד שומני שלא נגרם על ידי אלכוהול. לכן, חולים עם מחלת כבד שומני שלא נגרם על ידי אלכוהול, השותים לא יותר מ-3-2 משקאות אלכוהוליים ליום, יתכן כי יכולים להמשיך לצרוך אלכוהול, אם כי נושא זה שנוי עדיין במחלוקת.
צריכה יתרה של אלכוהול היא אחד הגורמים לשחמת הכבד, בה תאי הכבד נהרסים ונוצרות רצועות של רקמה סיבית הגורמות להצטלקות הכבד ופוגעות בתיפקודו.
3. הקשר בין צריכת אלכוהול לבין ירידה קוגניטיבית ושטיון
מחקרים אפידמיולוגיים, בעיקרם ארוכי טווח, הצביעו על ירידה בסיכון לשטיון ולאלצהיימר בצריכה מתונה של אלכוהול בהשוואה להתנזרות מאלכוהול. צריכה עודפת של אלכהול גורמת לתסמונות בהן תוארה צורה של שטיון הנגרמת על ידי אלכהול ומלווה בניוון מוחי ושינויים בחומר הלבן והאפור במוח.
4. הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הֵחָלְשוּת השלד ואוסטאופורוזיס
במחקרים תצפיתיים, לצריכה מתונה של אלכוהול אין, באופן כללי, השפעה משמעותית על צפיפות העצם או שיש לה אפילו השפעה חיובית. הנתונים לגבי השפעת צריכה גבוהה אינם עקביים, אם כי צריכה יתרה ארוכת טווח מקטינה את צפיפות העצם ונחשבת כגורם סיכון חשוב לשברים. במחקר בגברים ונשים, שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, צריכת שתי כוסות משקה אלכוהולי ליום הגדילה את צפיפות העצם, ואילו צריכה של יותר משתי כוסות של אלכוהול גרמה לנזקים הן לשלד והן לעצם הירך. משערים כי צריכה מתונה של אלכוהול מאטה פרוק עצם ללא השפעה על ייצור העצם, כך שהתוצאה נטו היא צפיפות עצם גבוהה יותר.
5. הקשר בין צריכת אלכוהול לבין סרטן
צריכה מתונה של אלכוהול בכמות של עד משקה אחד ליום מגבירה את הסיכון לסרטן הפה והלוע ב-30%-20% וכמו כן של הוושט, אם כי ממצאים אלה שנויים במחלוקת עקב תת-דיווח. הקשר בין צריכה מתונה של אלכוהול לבין סרטן הגרון, המעי הגס ופי הטבעת וסרטן הלבלב לא הוכח. הממצאים לגבי הקשר עם סרטן השד אינם עקביים, אך מצביעים על עליה קטנה מאד בסיכון אף בצריכה קטנה של אלכוהול ליום. בנשים צעירות יש לקחת בחשבון אף סיכון קטן לסרטן, כי שלא כמו בנשים לאחר הפסקת הווסת, לא נתן לשקול סיכון זה כנגד הסיכון למחלה קרדיו-ווסקולרית אשר אותו האלכוהול מפחית.
6. הקשר בין צריכת אלכוהול לבין תמותה מכל הסיבות
הדרך האובייקטיבית ביותר לאמוד את תפקידו של האלכוהול בבריאות היא על ידי הערכת כלל התמותה הקשורה בצריכתו. החל משנות ה-90 של המאה העשרים מספר מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בצורת עקומת J בין צריכת אלכוהול לבין תמותה. העקומה מצביעה גם על 'חלון' צריכה מיטיב שיכול להיות משולב באורח חיים בריא. מטא-אנליזה של 34 מחקרים פרוספקטיביים, שהתפרסמה ב-Archives of Internal Medicine, מצאה קשר הפוך בין צריכה של אלכוהול בכמות של עד 40 גרם ליום לבין תמותה מכל הסיבות, כשמירב ההשפעה המיטיבה נמצאה בצריכה של 6 גרם ליום. לעומת זאת, צריכה של 4-3 משקאות אלכוהוליים ליום הייתה קשורה בעליה ליניארית פרוגרסיבית בכלל תמותה. מחקר רב היקף שנערך ברוסיה בקרב שתייני וודקה והתפרסם ב-Lancet, מחזק את הממצאים ששתייה מופרזת של וודקה מהווה גורם עיקרי לסיכון הגבוה לתמותה מוקדמת בקרב המבוגרים ברוסיה.
הנחיותיהם העיקריות של חברי קרן התזונה
הבחירה לשתות אלכוהול צריכה להעשות על בסיס שיקולים אישיים, בהתחשב בהשפעתו על בריאות ותזונה, הסיכון לאלכוהוליזם , ההשפעה על התנהגות וגורמים אחרים העלולים להשתנות בהתאם לגיל ואורח החיים.
הנחיות עיקריות:
1. במבוגרים וזקנים צריכה מתונה של אלכוהול יכולה להחשב כמתקבלת על הדעת ואינה מצריכה התערבות של רופא או מומחה אחר במקצועות הבריאות.
2. חולים בעלי סיכון מוגבר למחלות ספציפיות, כמו נשים עם הסטוריה משפחתית של סרטן או אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלה קרדיו-ווסקולרית מוקדמת צריכים להיוועץ ברופא לגבי מנהגי שתיית האלכוהול שלהם.
3. חולים הנוטלים תרופות צריכים להיוועץ ברופא לגבי אינטראקציות אפשריות עם אלכוהול.
4. אין לייעץ לאף מתנזר משתיית אלכוהול לצרוך אלכוהול מסיבות בריאותיות.
5. יש לייעץ להימנע מצריכת אלכוהול במצבים פיסיולוגיים או אישיים מסויימים וגילאים נבחרים (בני נוער, נשים בהריון ונשים מיניקות ואנשים בגמילה מאלכוהול).
