המחקר נעשה ביוזמת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובמימונו
רקע למחקר. נכון לשנת 2016 אוכלוסיית נושאי תעודת העיוור במדינת ישראל מונה כ- 23 אלף אנשים. על פי קריטריונים שהנהיג ארגון הבריאות העולמי ואומצו במדינת ישראל, עיוורון מוגדר כאחד משלושה מצבים: א. היעדר ראייה מוחלט; ב. חדות ראייה מרבית של 60/3 בעין הטובה לאחר תיקון ראייה ניתוח או משקפיים. ממחקרים שנערכו בארץ ובעולם עולה שאנשים עם עיוורון או לקויות ראייה חווים בעקבות זאת פגיעה ביכולות התפקודיות שלהם, בחיי החברה ובאיכות חייהם בכלל. מחקרים אלה מדגישים את חשיבות השיקום וההעצמה של אנשים עם עיוורון או לקות ראייה, במטרה לבסס את עצמאותם. השירות לעיוור שבמשרד הרווחה והשירותים החברתיים אמון על מתן שירותים אלה. שירותים אלה כוללים שיקום רגשי ותפקודי, שיקום חברתי, שיקום מקצועי ותעסוקתי, סיוע חומרי ועוד. אחד משירותי הליבה המוצעים לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה הוא הדרכה שיקומית על ידי מורות מומחיות שהוכשרו לכך.
מטרת ההדרכה היא לפתח מיומנויות הנחוצות לחיי היומיום של מקבל ההדרכה, על מנת לקדם את עצמאותו ולאפשר לו לנהל חיים מלאים – בהתאם ליכולותיו הפיזיות והנפשיות. שירותי ההדרכה השיקומית ניתנים לאנשים עם עיוורון, במימון השירות לעיוור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ובהשתתפות הרשות המקומית – שנושאת ברבע מהעלות.
ההדרכות הפרטניות מועברות בידי מורה שיקומית המתמחה בתחום זה. ההדרכות מתקיימות בבית מקבל ההדרכה ומחוצה לו ועוסקות במגוון נושאים בהתאם לבקשה. ההדרכות מקיפות טווח רחב של תחומים: ניידות, התמצאות בבית ובחוץ, קריאה וכתיבה, מטלות בית, הכנה לתעסוקה ועוד. שירותים אלו ניתנים בידי העמותות מגדל-אור ואלי"ע שנבחרו לכך מכוח מכרז. נכון לשנת 2016, שירותים אלה ניתנו ל- 1,667 מקבלי הדרכה ועלותם מוערכת בעשרה מיליון שקלים לשנה. מחקר זה בוחן את מידת יעילותם של שירותי ההדרכה השיקומית הניתנים לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה בישראל ואת שביעות הרצון של מקבלי ההדרכה.
מערך המחקר. המחקר בחן את השפעת ההדרכה השיקומית על מצבם התפקודי של אנשים עם עיוורון או לקות ראייה לפני תחילת ההדרכה, לעומת מצבם בסיום ההדרכה וחצי שנה לאחר מכן – וזאת באמצעות השוואה בין נתונים לפני ההדרכה ולאחריה. בנוסף המחקר בחן את הקשר שבין המשתנים הקשורים להדרכה– ובהם מאפייני הטיפול ואפיוני מקבלי ההדרכה – לבין שיעור ההצלחה (שינוי חיובי בתפקוד) של תכנית ההדרכה במועד סיום הטיפול ובמועד סיום המעקב כמו כן, המחקר בחן את מידת שביעות הרצון של מקבלי ההדרכה מההתערבות הטיפולית.
המחקר התבסס על מתכונות כמותית ואיכותנית. יעילות ההדרכות השיקומיות נבחנה באמצעות שאלון שעליו ענו 188 נבדקים בשלושה מועדים: לפני תחילת ההדרכה השיקומית, בסיומה ושישה חודשים לאחר מכן. השאלון כלל מדדים תפקודיים ובהם: ניידות ואוריינטציה, טיפול עצמי, תקשורת ופנאי, מדד איכות חיים ומדדי שביעות רצון מהטיפול. בנוסף, נערכו ראיונות עומק עם גורמים נוספים במערך הטיפולי: מפקחים, אנשי אקדמיה, עובדים סוציאליים, מורות שיקומיות ומקבלי ההדרכה בעצמם.
ממצאים. הממצאים מצביעים על השפעה חיובית מובהקת של ההדרכה השיקומית על מקבלי ההדרכה. השפעת ההדרכה השיקומית מתבטאת בשיפור משמעותי במדדים התפקודיים של המשתתפים, וכן בשיפור מתון במדדי איכות החיים ובשביעות רצון גבוהה של כלל המעורבים: מקבלי ההדרכה ועו"סים במחלקות לשירותים חברתיים.
באותה העת נמצא שבמקרים רבים מקבלי הדרכה נאלצים להמתין תקופות ממושכות עד לתחילת ההדרכה. עוד עולה מהראיונות כי לעתים העו"סים במחלקות לשירותים החברתיים אינם מכירים באופן מעמיק את שירותי ההדרכה השיקומית ולכן אינם מציעים אותם לזכאים. במקרים אחרים נמנעו עו"סים מהצעת השירות למטופליהם בשל מחסור במורות .
מסקנות החוקרים. מהמחקר עולה שהדרכות שיקומיות המיועדות לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה מביאות לשיפור משמעותי במיומנויות התפקודיות של המשתתפים ולשיפור מתון באיכות חייהם. בנוסף לכך, נמצאה שביעות רצון גבוהה מהשירות בקרב כלל הגורמים המעורבים: מקבלי ההדרכה ועו"סים במחלקות לשירותים חברתיים. במקביל, ניכר צורך בתגבור מערך המורות השיקומיות, במטרה לקצר את ההמתנה של אוכלוסיית הזכאים, ולשפר את הידע המקצועי של המחלקות לשירותים חברתיים בנושא זה.
