דיאטות דלות-פחמימות ותמותה מכל הסיבות ותמותה מסיבה ספציפית: מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה ושילוב מחקרים פרוספקטיביים

השמנה מהווה גורם המשפיע (predisposing factor) על התפתחות מספר מחלות כרוניות, כולל מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם, יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), סוכרת מסוג 2 וסרטן. לא קיימת מחלוקת לגבי היתרון של צריכת תזונה מאוזנת ושמירה על היות פעיל עבור בריאות קרדיו-ווסקולרית. אולם, קיימת מחלוקת לגבי מספר דיאטות, במיוחד לגבי דיאטה דלת-פחמימות. היעילות של דיאטות דלות-פחמימות עתירות חלבון ושומן בקידום ירידה במשקל והורדת הסיכון הקרדיו-מטבולי התפרסמה בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות. אולם, קיימת מחלוקת לגבי בטיחותה לטווח-ארוך של דיאטה דלת-פחמימות.

מחקר עוקבה, שהתפרסם ב-European Heart Journal, בדק את הקשר בין דיאטה דלת-פחמימות לבין תמותה מכל הסיבות ותמותה מסיבה ספציפית (מחלות קרדיו-ווסקולריות, שבץ מוחי וסרטן) בעוקבה גדולה ומייצגת של משתתפים בארה"ב. החוקרים גם בצעו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של ממצאי מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בהקשר לממצאיהם. המחקר השתמש בנתוני מחקר לאומי אמריקאי לבריאות ותזונה (National Health and Nutrition Examination Survey – NHANES). המחקר הנוכחי מבוסס על מחזורי סקרים דו-שנתיים בין השנים 2010-1999, והוגבל למשתתפים בגילאי 20 ומעלה.

הערכה תזונתית בוצעה על ידי מראיין מאומן באמצעות שימוש בשאלון שחזור מזון של 24 שעות, כאשר השתמשו בשיטת ראיון תזונתי הנעזר במחשב (computer-assisted dietary interview system – USDA Automated Multiple-Pass Method). נאספו נתוני צריכת מזון ומשקאות יומיים לפני הריאיון התזונתי (מחצות עד חצות). הוערכה צריכת חלבון, שומן ופחמימות ביחס לצריכת האנרגיה (קלוריות). קטגוריות הפחמימות נוקדו מ-10 (הצריכה הנמוכה ביותר) עד 0 (הצריכה הגבוהה ביותר), בו בזמן שחלבון ושומן נוקדו מ-0 (הצריכה הנמוכה ביותר) עד 10 (הצריכה הגבוהה ביותר). הוספו דרוגים על מנת ליצור ניקוד כולל בעל ערך מירבי של 30 נקודות, אשר מייצג את סך הצריכה הגבוהה ביותר של חלבון וסך הצריכה הגבוהה ביותר של שומן והצריכה הנמוכה ביותר של פחמימות. הניקוד הגבוה ביותר של צריכת חלבון והניקוד הנמוך ביותר של פחמימות נחקר בנפרד מהצריכה הגבוהה ביותר של שומן והצריכה הנמוכה ביותר של פחמימות.

הנתונים האנונימיים של המשתתפים חוברו לביטוח הרפואי הפדרלי האמריקאי (Medicare), לזיהוי התמותה הכללית ומסיבות ספציפיות. נתוני המעקב של תמותה היו זמינים עד 31 בדצמבר 2011.

ממצאים

 ממצאי ניתוח נתוני מחקר NHANES

במחקר נכללו סך הכל 24,825  משתתפים (51.4% נשים) בגיל ממוצע של 47.6 שנה. הניקוד החציוני של דיאטות דלות-הפחמימות ברביעון הנמוך ביותר (הצריכה הגבוהה ביותר) היה 12, וברביעון הגבוה ביותר (הצריכה הנמוכה ביותר), 21. בשלושת הרביעונים הראשונים הניקוד היה גבוה יותר בקרב נשים, ואילו ברביעון הגבוה ביותר אחוז הנשים היה גבוה יותר. מרבית בעלי ההשכלה הנמוכה מבית-ספר תיכון היו ברביעון הגבוה ביותר של ניקוד צריכת דיאטות דלות פחמימות. ברביעון הנמוך ביותר של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות, צריכת פחמימות היוותה 66% מסך צריכת הקלוריות, ואילו ברביעון הגבוה ביותר, 39%; ברביעון השני, 57% וברביעון השלישי, 49%.

במשך מעקב של 144 חודשים דווח על 3,432 מקרי מוות, כולל 827 מקרי מוות מסרטן, 709 מקרי מוות ממחלת לב כלילית ו-228 מקרי מוות ממחלות כלי-דם במוח (cerebrovascular diseases).

קשרים בין דיאטה דלת פחמימות לבין תמותה מכל הסיבות

1. לאחר תקנון למשתנים נוספים, כגון גיל, השכלה, מצב, משפחתי, מצב סוציו-אקונומי, צריכת אנרגיה (קלוריות), BMI, ופעילות גופנית:

• למשתתפים ברביעון הגבוה ביותר (רביעון רביעי) של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות היה הסיכון הגבוה ביותר לתמותה מכל הסיבות בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר (רביעון ראשון, הרביעון הנמוך ביותר), גבוה ב-32%. הקשר היה חזק יותר בקרב המשתתפים הלא-שמנים מאשר בקרב המשתתפים השמנים. כמו כן, הקשר היה חזק יותר בקרב משתתפים בגילאי 55 ומעלה שנה מאשר בקרב משתתפים צעירים מגיל 55.
• למשתתפים ברביעון השני של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-11% בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר.
• למשתתפים ברביעון השלישי של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-23% בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר.

קשרים בין דיאטה דלת פחמימות לבין תמותה מסיבה ספציפית

1. למשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות היה הסיכון הגבוה ביותר לתמותה מסיבות ספציפיות בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר (רביעון ראשון, הרביעון הנמוך ביותר).

לאחר תקנון למשתנים נוספים, כגון גיל, השכלה, מצב, משפחתי, מצב סוציו-אקונומי, צריכת אנרגיה, BMI, (קלוריות) ופעילות גופנית:

• למשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות, הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית וממחלות כלי-הדם במוח היה גבוה ב-50% וב-51%, בהתאמה, בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר.
• למשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות, הסיכון לתמותה מסרטן היה גבוה ב-35% בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר.,

בדומה,  נמצא קשר חיובי בין דיאטות דלות-פחמימות ועתירות חלבון לבין תמותה מכל הסיבות ותמותה מסיבות ספציפיות.

לאחר תקנון למשתנים נוספים, כגון גיל, השכלה, מצב, משפחתי, מצב סוציו-אקונומי, צריכת אנרגיה, BMI, (קלוריות) ופעילות גופנית:

1. למשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות ועתירות חלבון, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-21% בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר.
2. למשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות ועתירות חלבון, הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית ומחלות כלי-הדם במוח היה גבוה ב-44% וב-41%, בהתאמה, בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר.
3. למשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של ניקוד דיאטות דלות-פחמימות ועתירות חלבון, הסיכון לתמותה מסרטן היה גבוה ב-22% בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר.

ממצאי ניתוח נתוני מטא-אנליזה וסקירה שיטתית

המטא-אנליזה כללה 9 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים עם כ-463,000 משתתפים וכ-45,610 מקרי מוות. חמישה  מחקרים הציגו ממצאים ספציפיים למגדר, 2 מחקרים הציגו ממצאים של גברים ו-2 מחקרים, ממצאים של נשים. משך המעקב היה 29-4.9 שנה עם ממוצע של כ-16 שנה.

קשר בין דיאטה דלת פחמימות לבין תמותה

1. על פי 8 מחקרים, דיאטה דלת-פחמימות הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-22% לתמותה מכל הסיבות.
2. על פי 6 מחקרים, ניקוד גבוה יותר של דיאטה דלת-פחמימות היה קשור בסיכון הגבוה ב-13% למחלות קרדיו-ווסקולריות.
3. על פי 3 מחקרים, ניקוד גבוה יותר של דיאטה דלת-פחמימות היה קשור בסיכון הגבוה ב-8% לסרטן.

קשר בין דיאטה דלת פחמימות עתירת חלבון לבין תמותה

1. על פי 5 מחקרים, דיאטה דלת-פחמימות הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-16% לתמותה מכל הסיבות.
2. על פי 5 מחקרים, דיאטה דלת-פחמימות הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-35% לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות.

מסקנות החוקרים

על בסיס ממצאי המחקר, ניסו החוקרים להגדיר מהי דיאטה דלת-פחמימות, אשר עלולה להגביר לטווח-ארוך את הסיכון לתמותה, וקבעו שזו דיאטה דלת-פחמימות שהניקוד החציוני שלה הוא 21, והוא מתאים לצריכת פחמימות בשיעור של 39% מסך צריכת האנרגיה ול-214 גרם פחמימות ליום.

אמנם, דיאטות דלות-פחמימות לטווח-קצר יעילות בשיפור משקל גוף, לחץ דם, פרמטרים של גלוקוז (סוכר) בדם,  שומני הדם וכבד שומני, בטיחותן לטווח ארוך אינה ברורה ועלולה להיות קשורה בנזקים. חשוב לשקול אם כדאי להמליץ על דיאטות כאלה בפרקטיקה קלינית להורדה במשקל, וזאת עד שמחקרים נוספים בעלי איכות גבוהה יותר יעריכו סוגיה זו ביתר פירוט.

מאמר מערכת בהקשר למחקר הנ"ל מציין כי המסר המשכנע ביותר מכל המחקרים הוא כנראה של מתינות (moderation) ודיאטות המתמקדות על צריכת רכיב תזונה עיקרי (macronutrient) אחד, אם זו צריכת חלבון קיצונית, או צריכת שומן קיצונית, עלולות להשפיע לרעה על הבריאות. נראה כי העצה הטובה ביותר היא לבחור מזונות מלאים ממגוון מקורות מזון ולהימנע מקיצוניות.