דיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן, שכוללת אבוקדו אחד ליום, מגבירה את רמות החומרים נוגדי-החימצון בפלסמה ומפחיתה את חימצון חלקיקי ה-LDL-כולסטרול הצפופים הקטנים במבוגרים בעודף משקל ושמנים: ניסוי קליני אקראי מבוקר

דיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן, שכוללת אבוקדו אחד ליום, מגבירה את רמות החומרים נוגדי-החימצון בפלסמה ומפחיתה את חימצון חלקיקי ה-LDL-כולסטרול הצפופים הקטנים במבוגרים בעודף משקל ושמנים: ניסוי קליני אקראי מבוקר

חלקיקי LDL-כולסטרול מחומצנים משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות טרשת העורקים. חלקיקי LDL-מחומצנים נבלעים על ידי מקרופאגים [1] וגורמים להצטברות ניכרת של כולסטרול והיווצרות תאי קצף. מספר מחקרים ארוכי טווח הצביעו על כך שריכוזים גבוהים של LDL-כולסטרול מחומצן מהווים גורם סיכון בלתי תלוי למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם). חומרים נוגדי-חימצון בפלסמה מהווים סמן למצב נוגד-חימצון ונמצאו כקשורים באופן הפוך לסיכון למחלות קרדיו-ווסקלריות.

אבוקדו עשיר בחומצות שומן חד בלתי-רוויות וגם מהווה מקור עשיר לחומרים נוגדי-חימצון ולפּוֹליפֶנוֹלים (ראה מאמר 'צריכת אבוקדו קשורה באיכות תזונה טובה יותר וצריכת רכיבי תזונה טובה יותר ובסיכון נמוך יותר לתסמונת מטבולית'). אולם, ההשפעות נוגדות-החימצון של אבוקדו לא נחקרו כמו אלו של ירקות, פירות, אגוזים והדיאטה הים-תיכונית. ניסוי קליני מבוקר אקראי אחד הוכיח בעבר כי לתוספת של אבוקדו אחד/יום לדיאטה, כחלק מדיאטה בעלת תכולת שומן בינונית להורדת רמות הכולסטרול בדם, יש יתרון נוסף של הפחתת מספר חלקיקי LDL-כולסטרול צפופים קטנים (small dense LDL – sdLDL) באנשים בעודף משקל ושמנים בהשוואה לדיאטה בעלת תכולת חומצות שומן דומה (ראה מאמר 'השפעת דיאטה בעלת תכולה מתונה של שומן עם ובלי אבוקדו על מספר חלקיקי ליפופרוטאינים[2], גודלם וסוגיהם בקרב מבוגרים בעודף משקל ושמנים'). לחלקיקים צפופים קטנים יש נטייה גדולה יותר להיות מועברים (transport) דרך דופן כלי-הדם למרחב שמתחת לאנדותל [3] (subendothelial space), להידבקות לעורקים ונטייה גדולה יותר להתחמצנות. הצטברות LDL-מחומצן גורמת לביטויים של גנים מעודדי-דלקת (proinflammatory gene expression).

לא ברור כיצד אבוקדו משנה את המסלולים המטבוליים של הליפופרוטאינים ואת השפעתם על חימצון ה-LDL-כולסטרול וכן על ביטוי הגנים מעודדי-הדלקת. ניסוי קליני אקראי מבוקר, שהתפרסם ב-Journal of Nutrition, בהמשך לניסוי הקודם (המוזכר לעיל), בדק האם צריכת אבוקדו כחלק מדיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן תפחית את ריכוזי  חלקיקי LDL-כולסטרול הצפופים הקטנים בהשוואה לדיאטה אמריקאית ול-2 דיאטות אחרות להורדת ריכוזי כולסטרול. בנוסף, נבדקו השפעותיו של אבוקדו על חלבוני העברת השומנים (lipid transfer proteins), על חומרים נוגדי-חימצון בפלסמה, על עקה חימצונית [4] (oxidative stress), ועל ביטוי גנים מעודדי-דלקת.

ניסוי מוצלב (crossover) אקראי נערך בקרב מבוגרים (בני 21 עד 70 שנה) בעודף משקל ושמנים (BMI, 25-35) ובאחוזון ה-25 עד 90 של רמות ה-LDL-כולסטרול בדם (עבור גברים מ-194-105 מיליגרם לדציליטר; עבור נשים מ-98-190) [5]. על מנת להתחיל את הניסוי מאותה נקודה התחלתית, לפני שהמשתתפים חולקו באופן אקראי לסדרה של שלוש דיאטות בנות 5 שבועות כל אחת, כל המשתתפים קבלו במשך שבועיים דיאטה אמריקאית ממוצעת שכללה 34% שומן, 51% פחמימות, ן-16% חלבון. לכל קבוצת דיאטה הייתה הפסקה בת שבועיים כל פעם לפני מעבר לדיאטה אחרת.

שלוש הדיאטות להורדת כולסטרול היו:
(1) דיאטה מופחתת שומן (24% שומן, 59% פחמימות ו-16% חלבון;
(2) דיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן (34% שומן, 49% פחמימות ו-16% חלבון), אשר כללה אבוקדו האס אחד (136 גרם);
(3) דיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן (34% שומן, 49% פחמימות ו-16% חלבון), אשר תאמה את הרכב חומצות השומן של דיאטת אבוקדו, אך במקום אבוקדו כללה שמנים גבוהים של חומצה אוֹלֵאית. בשלוש דיאטות הניסוי, שיעור השומן הרווי הופחת ל-%6 עד 7% מהאנרגיה, בדיאטה האמריקאית על ידי החלפתו בפחמימות שמקורן בגרעיני דגנים, בדיאטת אבוקדו על ידי החלפתו בחומצות שומן חד בלתי-רוויות שמקורן באבוקדו ובדיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן על ידי החלפתו בעיקר בחומצות שומן גבוהות של חומצה אוליאית

משקל המשתתפים ורמות הפעילות הגופנית נשמרו במשך המחקר. בדיקות הדם בצום התבצעו בזמן הביקורים במרפאה, לאחר תקופת הדיאטה האחידה שנמשכה שבועיים ובסוף כל דיאטת ניסוי. נמדדו בפלסמה ריכוזי LDL-כולסטרול מחומצן וריכוזי חומרים נוגדי-חימצון (טוקופרולים [6], קרוטן [7], לוטאין [8] ורטינול [9]). בנוסף, נמדדו פעילויותיהם של חלבונים מעבירי שומנים (CETP, LACT ו-PLTP). נבדקו גם, אחרי כל תקופת דיאטת ניסוי, רמות יחסיות של ביטוי גנים מעודדי-דלקת והושוו לרמות בתחילת המחקר (לאחר הדיאטה האמריקאית).

ממצאים                                                                                                                                                                                                                                                                         

בעקבות צריכת שלוש הדיאטות רמותיהם בפלסמה של חומרים נוגדי-חימצון ושל LDL-כולסטרול מחומצן בהשוואה לרמותיהם לאחר הדיאטה האמריקאית בתחילת המחקר:

  1. רק רמות לוטאין ואלפא-קרוטן עלו באופן מובהק

    א. בעקבות דיאטת אבוקדו, רמות הלוטאין עלו ב-19.6 ננומול/ליטר, מ-33.6 ננומול /ליטר ל-53.2 ננומול/ליטר; העלייה בריכוזו הייתה גבוהה יותר בדיאטת אבוקדו מאשר בדיאטה מופחתת שומן (עלייה ב-1.1 ננומול/ליטר) ודיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן (עליה ב-7 ננומול/ליטר).

    ב. בעקבות דיאטת אבוקדו רמות האלפא-קרוטן עלו ב-17.2 ננומול/ליטר, מ-39.7 ננומול/ליטר ל-56.9 ננומול/ליטר, ובעקבות דיאטה בעלת תכולת שומן בינונית ב-30.2 ננומול/ליטר.
  1. לא נמצא הבדל בין שלוש הדיאטות בהשפעתם על עליית ריכוזי ביתא-קרוטן, אשר עלו באופן לא מובהק.
  2. לא נמצא הבדל בין שלוש הדיאטות בהשפעתם על עליית ריכוזי רטינול ואלפא- גמא- ודלתא טוקופרול, אשר עלו באופן לא מובהק.
  3. בעקבות דיאטת אבוקדו רמות ה-LDL-כולסטרול המחומצן ירדו ב-7.8 יחידות/ליטר, מ-65.8 יחידות/ליטר ל-58 יחידות/ליטר; הירידה ברמותיו הייתה גבוהה יותר באופן מובהק בדיאטת אבוקדו מאשר בדיאטה מופחתת שומן ודיאטה בעלת תכולה בינונית של שומן.
  • השינוי בריכוזי LDL-כולסטרול מחומצן בעקבות דיאטת אבוקדו נמצא במִתאָם (correlation) עם מספר חלקיקי LDL-כולסטרול צפופים קטנים, אך לא נמצא במתאם עם מספר חלקיקי LDL-כולסטרול גדולים או גדולים צפים (buoyant).
  • לא נמצא מתאם בין ריכוזי חומרים נוגדי-חימצון לבין ריכוזי LDL-כולסטרול מחומצן.
  • פעילות החלבון מעביר השומנים, CETP, ירדה הן בדיאטה מופחתת שומן והן בדיאטת אבוקדו בהשוואה לדיאטה אמריקאית בתחילת המחקר.
  • רק בדיאטת אבוקדו נמצא מתאם בין השינוי בפעילות החלבון מעביר השומנים, CETP , לבין השינוי במספר חלקיקי ה-LDL-כולסטרול הצפופים הקטנים.
  • רק בדיאטת אבוקדו נמצא מתאם בין השינוי בפעילות החלבון מעביר השומנים,CETP , לבין השינוי בחלקיקי HDL-כולסטרול גדולים.
  • אף אחת מ-3 הדיאטות לא שינתה את פעילות החלבונים מעבירי השומנים, PLTP ו-LCAT.
  • לא נצפו שינויים מובהקים בביטוי הגנים מעודדי-דלקת לאחר 3 הדיאטות בהשוואה לדיאטה אמריקאית בתחילת המחקר.

מסקנות החוקרים

ההשפעות המיטיבות של האבוקדו בהשוואה לדיאטה מערבית טיפוסית (הדיאטה האמריקאית), נובעות מהתרכובות הפעילות באופן ביולוגי (bioactive) המצויות באבוקדו מעבר לחומצות השומן. מספר גורמים עלולים להשפיע על רגישות ה-LDL-כולסטרול לחימצון, כולל גודלו של החלקיק והרכבו כמו גם נוכחות חומרים נוגדי-חימצון אֶנְדוֹגֶניים (בתוך הגוף), המורידים את העקה החימצונית.

השפעת האבוקדו על הורדת ריכוזו של ה-LDL המחומצן לא נבעה כנראה מתכולת חומצות השומן, כיוון שדיאטה בעלת פרופיל דומה של חומצות שומן לא הורידה את רמות ה-LDL-כולסטרול המחומצן. השינוי ברמות ה-LDL-כולסטרול המחומצן היה במתאם עם מספר חלקיקי LDL-כולסטרול צפופים קטנים, אך לא עם חלקיקים גדולים או חלקיקים גדולים צפים, וזאת במיוחד לאחר דיאטת אבוקדו. ממצאים אלה מצביעים על כך שיתכן שאבוקדו מוריד את מספר חלקיקי LDL-כולסטרול צפופים קטנים באמצעות מנגנון המערב הורדה של מספר חלקיקים אלה.

דרושים מחקרי התערבות ומחקרים פרוספקטיביים נוספים על מנת להעריך את השפעת צריכת אבוקדו על תוצאים קליניים של מחלות קרדיו-ווסקולריות ועל מנת לקבוע איזה תפקיד עשוי אבוקדו לשחק במניעה ראשונית ושניונית של מחלות קרדיו-ווסקולריות.

 

[1] מקרופאג – תא בלען (פגוציט) המשתייך למערכת החיסון; מקרופאגים מסלקים מנוזלי הגוף חלקיקים זרים ופתוגנים (מחוללי מחלות)  על ידי בליעתם ופירוקם.

[2] ליפופרוטאינים – ליפופרוטאין הוא תרכובת ביוכימית המורכבת מחלבונים ושומנים (כמוHDL-כולסטרול, LDL-כולסטרול), המאפשרת לשומנים להיות מועברים באמצעות הדם לחלקי הגוף השונים.

[3] אנדותל – שכבת תאי חיפוי המרפדת את דפנות כלי הדם וחדרי הלב.

[4] עקה חימצונית – עקה חימצונית, הנוצרת על ידי רדיקלים חופשיים, מוגדרת כחוסר שיווי משקל בין הפעילות החימצונית המתבצעת לצורך הרחקת גורמים מזיקים לבין הפעילות הנוגדת חימצון, כאשר מתרחשת פעילות-יתר חימצונית.

[5] רמות תקינות של LDL-כולסטרול בקרב אנשים בעלי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות הן מתחת ל-100 מיליגרם לדציליטר.

 [6]טוקופרולים – תרכובות בעלות פעילות של ויטמין E.

[7] קרוטן – שייך לקבוצה של קרוטנואידים המצויים ברקמות של צמחים, בעיקר פירות וירקות; הקרוטנאידים הם חומרים נוגדי-חימצון וחלקם משמשים כחומר מוצא לויטמין A. 

[8] לוטאין – שייך לקבוצת קסנתופילים (קבוצה אחת בתוך הקרוטנואידים).

[9] רטינול – נגזרת פעילה של ויטמין A.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.