תופעת השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים מלווה את האנושות עוד משחר ימי ההיסטוריה. אולם, במרוצת העשורים האחרונים אנו עדים לעלייה גלובאלית חסרת תקדים בהיקף הייצור, הסחר והשימוש בחומרים הפסיכואקטיביים (באופן חוקי ואסור). בהתאמה לכך מתועדת היטב גם עליה בשכיחות ההשפעות השליליות של חלק מחומרים אלה, כמו נזקים רפואיים, נפשיים ופסיכולוגיים, מעורבות בפשיעה ואלימות, רצח, התאבדות ומקרי מוות בשל נטילת מנת יתר ועוד – כאשר כל אחד מהם קשור לקשת רחבה של השלכות אישיות, משפחתיות וחברתית (Drucker et al., 2016).
גישת 'מזעור נזקים' (Harm reduction) בהקשר של שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים החלה להתפתח באמצע – סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת באירופה ובהמשך בארה"ב, כאסטרטגיה להתמודדות עם התפרצויות של נגיף ה- HIV וצמצום הפצתם של זיהומים אחרים כמו HBVו-HCV. הפרקטיקה המרכזית בה נעשה שימוש באותם שנים היא פיתוח והפעלה של תוכניות להחלפת מזרקים (Syringe Exchange Program – SEP) בקרב משתמשי סמים בהזרקה, זאת בשל השכיחות הגבוהה של מחלות ונגיפים אלה בקרב אוכלוסייה זו (Inciardi & Harrison, 1999).
הגישה מתייחסת למדיניות וחקיקה וכן לפיתוח תוכניות ופרקטיקות שמטרתן למזער את ההשפעות השליליות, הבריאותיות והמשפטיות הקשורות לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. גישת 'מזעור נזקים' מבוססת על ערכים אוניברסאליים של צדק וזכויות אדם והיא מתמקדת בעבודה עם אנשים ללא שיפוטיות, כפייה, אפליה או דרישה להפסיק להשתמש בסמים כתנאי מקדים לתמיכה. זאת ועוד, בשונה מגישות אחרות- גישה זו אינה מתיימרת למגר באופן מוחלט את תופעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים – ואף טוענת כי מיגור מוחלט של התופעה, הן ברמה הפרטנית והן ברמה החברתית קרובה לבלתי אפשרית – אך עם זאת היא בהחלט ניתנת לבקרה וניהול וכי בעבודה נכונה ומותאמת- ניתן לצמצם את הנזקים וההשפעות הכרוכים בה – הן עבור אוכלוסיית המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים והן עבור הקהילה כולה(International Harm Reduction Association, 2010).
גישת מזעור נזקים כוללת בתוכה מגוון רחב של שירותי בריאות ושירותים חברתיים, כמו:
- תמיכה בשינויים במדיניות הסמים– קידום שינויים בחקיקה ובמדיניות האכיפה, הפחתת עונשים בעבירות הקשורות לסמים ופיתוח אלטרנטיבות לכליאה.
- התערבויות הקשורות לנגיף ה- HIV וצמצום הפצתם של זיהומים אחרים כמו HBVו-HCV– תוכניות להחלפת מזרקים ומחטים, חלוקה של אמצעי מניעה, תוכניות מניעה/התערבות, הפניה לבדיקות וטיפול רפואי והפניות לטיפול במקרים פסיכו-סוציאליים.
- טיפול תרופתי ממושך– טיפול באמצעות מתדון, בופרנורפין ותרופות נוספות במסגרת מרפאות ייעודיות, תוכניות להחלפת הרואין וטיפולים חדשניים נוספים.
- מתן ייעוץ ותוכניות קליניות המקדמות בטיחות ואחריות בשימוש בסמים– הפעלת מתקני הזרקה בפיקוח, תוכניות למניעת מנת יתר והרעלות.
- התערבויות נלוות– יוזמות דיור ותעסוקה, סיוע במיצוי זכויות, הפעלת מרכזי סיוע, קבוצות תמיכה (Inciardi & Harrison, 1999; Drucker et al., 2016 ).
תוכניות להחלפת מזרקים
תוכניות החלפת מזרקים פועלות כיום בכל רחבי העולם, כחלק מרכזי באסטרטגיות מזעור הנזקים בקרב משתמשי סמים, בדגש על משתמשי סמים בהזרקה תוך ורידית. כאשר המטרה הבסיסית של תוכניות אלו היא להפחית את הפצת המחלות המועברות בדם בקרב מזריקי סמים ומהם לכלל האוכלוסייה. לצד שירות החלפת המזרקים, תוכניות אלה מספקות מגוון רחב של שירותי בריאות נוספים שכוללים: חלוקת קונדומים, הפניות לטיפול, ייעוץ ובדיקות ומתן נלוקסון (Des-Jarlis, 2017).
בישראל – בשנת 1998, התכנסה ועדה בכנסת שדנה בנושא מזעור נזקי מחלות זיהומיות בקרב משתמשי סמים בהזרקה. הנושא עלה לדיון בעקבות עליה ניכרת במספר המשתמשים החולים במחלות זיהומיות (HIV והפטיטיס). הועדה כללה את פרופ' ש. מעיין, ד"ר ד. שם טוב, ד"ר מ. רייטר וד"ר ח. מהל. המלצת הועדה הייתה להקים תוכנית ניסיונית של החלפת מזרקים למשתמשים בסמים בשתי ערים מרכזיות. מחד גיסא, להחלטה היו תומכים רבים. מאידך, היו שטענו שיש סתירה בין המאבק בסמים לבין "עידוד" להזרקה. התוכנית קרמה עור וגידים, תחילה במתכונת מצומצמת בירושלים, בהובלת משרד הבריאות והרשות הלאומית למלחמה בסמים, ובהמשך הורחבה לערים נוספות בשיתוף האגודה לבריאות הציבור, קרן רש"י, הועד למלחמה באיידס והרשויות המקומיות (שם טוב ואחר', 2005).
כיום, תוכנית יזהר- התוכנית הלאומית למזעור נזקי סמים, פרוסה בחמישה מוקדים ברחבי הארץ: ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד ובאר שבע. התוכנית מעניקה מגוון שירותים ייעודי לאוכלוסיות בקצה רצף הסיכון: נפגעי סמים, בדגש על משתמשי סמים בהזרקה תוך ורידית, דרי רחוב ונפגעי.ות מעגל הזנות ותעשיית המין. התוכנית פועלת במסגרת האגודה לבריאות הציבור, בתקצוב ופיקוח של משרד הבריאות- המח' לשחפת ואיידס והמשרד לביטחון הפנים – הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול, אגף טו"ש.
שתפו אותי
