לאחרונה מחקרים הצביעו על כך שאומדן הסיכון להתפתחות שבץ מוחי ומחלות לב כליליות היה נמוך מאד בקרב אנשים בעלי נטל אופטימלי של גורמי סיכון למחלות אלה בגיל העמידה ובגילאים מאוחרים יותר.
במחקר, שהתפרסם בבטאון איגוד הרופאים האמריקאי, JAMA, על פי ניתוח נתוני חמישה מחקרי עוקבה, שכללו יותר מ-120,000 משתתפים, העריכו החוקרים את מספר שנות החיים ללא מחלות בהתאם לנטל גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם בגיל העמידה ובגילאים מאוחרים יותר. גורמי הסיכון כללו את מצבי לחץ הדם, סך הכולסטרול, סוכרת ועישון. גורמי הסיכון הוגדרו כ-: 1. אופטימליים – לחץ דם תקין, סך כולסטרול תקין, אין סוכרת ולא מעשנים; 2. אחד מגורמי הסיכון מוגבר (elevated), כלומר יתר לחץ דם מתון או רמה גבולית של סך הכולסטרול או ששניהם מוגברים, ללא סוכרת ולא מעשנים; 3. גורם סיכון אחד גדול, יתר לחץ דם חמור או רמה גבוהה של סך הכולסטרול, וגם סוכרת או מעשנים; 4. שני גורמי סיכון גדולים או יותר (יתר לחץ דם חמור ורמה גבוהה של סך הכולסטרול) וגם סוכרת או מעשנים או שניהם.
מצב גורמי הסיכון נבדק החל מגיל 45, מגיל 55, מגיל 65 ומגיל 75 ועד גיל 95 או הגיל המבוגר ביותר בכל אחד מארבעה הגילים. במשך המעקב כ-20,000 מהמשתתפים מתו וכ-31% מהמשתתפים חוו ארוע קרדיו-ווסקולרי כלשהו.
ממצאים עיקריים
1. בכל הגילים 1.7% עד 7.9% מהמשתתפים היו בקטגוריית גורמי סיכון אופטימליים, כלומר לחץ דמם היה תקין, סך הכולסטרול היה תקין, לא היה להם סוכרת ולא עישנו.
2. בכל הגילים יותר מ-55% מהמשתתפים היו בקטגוריית גורם סיכון אחד גדול או שני גורמי סיכון גדולים או יותר.
3. אומדני הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות במשך החיים (lifetime risk estimates for total CVD 1) היו נמוכים יותרבקרב הנשים מאשר בקרב הגברים בכל הגילים. אומדן הסיכון במשך החיים מייצג את שיעור המשתתפים שיחוו ארוע קרדיו-ווסקולרי מהגיל בו החל המעקב אחריהם עד סוף המעקב בהינתן שהמשתתף האחרון היה אמור למות בשנה האחרונה של המעקב (גיל 95 שנה).
4. אומדני הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות במשך החיים, המסודרים על פי הגיל, הם:
א. בגיל 45 – 60.3% בקרב הגברים ו-55.6% בקרב הנשים.
ב. בגיל 55 – 60.2% בקרב הגברים ו-56.3% בקרב הנשים.
ג. בגיל 65 – 59.0% בקרב הגברים ו-56.1% בקרב הנשים.
ד. בגיל 75 – 54.5% בקרב הגברים ו-52.3% בקרב הנשים.
5. אומדני הסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות בגיל 55 בקרב הגברים והנשים בקטגוריית גורמי סיכון אופטימליים היו 40% ו-30%, בהתאמה. זאת אומרת, שגם אם לא היו לאנשים כל גורמי סיכון בגיל העמידה עדיין קיים סיכון שיחוו ארוע קרדיו-ווסקולרי בהמשך החיים, 40% מהגברים ו-30% מהנשים.
6. במשתתפים בכל הגילים ההישרדות ללא מחלות לב וכלי הדם הייתה ארוכה יותר בקרב המשתתפים בקטגוריית גורמי סיכון אופטימליים בהשוואה למשתתפים עם שני גורמי סיכון גדולים או יותר. למשל, עבור משתתפים בגיל 45 ההישרדות ללא מחלות לב וכלי הדם הייתה ארוכה יותר ב-14 שנה בהשוואה למששתתפים עם שני גורמי סיכון או יותר, כלומר שמירה על נטל נמוך של גורמי סיכון דוחה את ההתפתחות של מחלות קרדיו-ווסקולריות ב-14 שנה.
מסקנת המחברים
שמירה על רמות גורמי סיכון אופטימליים בגיל העמידה קשורה בהישרדות ארוכה יותר באופן משמעותי ללא מחלות לב וכלי הדם.
CVD1 – cardiovascular disease
