גורמי סיכון התנהגותיים לתמותה מכל הסיבות בקרב מבוגרים בגילאי הביניים ומבוגרים יותר: עדות ממחקר עוקבה אוסטרלי רב-היקף מבוסס-אוכלוסייה

גורמי סיכון התנהגותיים לתמותה מכל הסיבות בקרב מבוגרים בגילאי הביניים ומבוגרים יותר: עדות ממחקר עוקבה אוסטרלי רב-היקף מבוסס-אוכלוסייה

מחלות לא מדבקות (non-communicable diseases) הן הגורם המוביל למוות ברחבי העולם. מחלות לא מדבקות רבות, כגון מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), מספר סוגי סרטן וסוכרת, ניתן לייחס במידה רבה לגורמי סיכון של אורחות חיים ברי-שינויי. גורמי סיכון התנהגותיים אחראים לחלק גדול ממעמסת התחלואה ברחבי העולם. אי-לכך, ניתן למנוע מחלות משמעותיות, תמותה ומעמסה כלכלית  באמצעות שינוי התנהגויות של אורח החיים.

גורמי הסיכון שנחקרו היו בעיקר עישון, חוסר פעילות גופנית, צריכת-יתר של אלכוהול, התנהגות אכילה ושילובים שונים ביניהם. מטא-אנליזה של 15 מחקרים מצאה כי דבקות בארבעה גורמי אורחות חיים בריאים לפחות הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-66% לתמותה מכל הסיבות.

לאחרונה, נמצא גם קשר בין התנהגות יושבנית1 (sedentary behavior) ומשך שינה לבין מחלות מטבוליות ומחלות קרדיו-ווסקולריות כמו גם תמותה. מחקר עוקבה אוסטרלי רב היקף, שהתפרסם ב-PLoS Medicine, בדק את הקשר בין אינדקס אורח החיים, הכולל ששה גורמי סיכון – עישון, אלכוהול, פעילות גופנית, תזונה, התנהגות יושבנית ומשך שינה – לבין תמותה מכל הסיבות. כמו כן, הוא בדק את הקשר בין שילובי גורמי הסיכון לבין תמותה מכל הסיבות.

המחקר עקב במשך שש שנים אחר כ-230,000 משתתפים בגילאי 45 ומעלה במסגרת מחקר 45 and Up Study. מקרי המוות נדלו מתוך מרשם לידות, מוות ונישואין. הפרטים הדמוגרפים, ששימשו  בניתוח נתוני המחקר, היו גיל, מגדר, השכלה, מצב משפחתי, ארץ לידה, ואזור מגורים. המשתתפים נשאלו לגבי מחלותיהם והטיפול בהן. גורמי סיכון של אורחות החיים נאספו באמצעות שאלון, שכלל שאלות על עישון בעבר ובהווה, צריכת אלכוהול ועל פעילות גופנית. כמו כן, נשאלו המשתתפים כמה זמן במשך יממה בילו בישיבה וכמה זמן בשינה. לצורך הערכת התנהגות אכילה (dietary behavior), בוצעה הערכה תזונתית, אשר נערכה באמצעות אינדקס המבוסס על הנחיות תזונתיות לאוסטרלים, שכלל 5 פריטי מזון (ירקות, פירות, דגים, בשר מעובד וסוגי חלב).

כל התנהגות בסיכון קבלה נקודה וכל התנהגות שלא הייתה בסיכון קבלה 0, כך שהניקוד הכולל נע בין 6-0. ככל שהניקוד גבוה יותר הסיכון ההתנהגותי גבוה יותר.

ניקוד גורמי הסיכון באינדקס הסיכון ההתנהגותי מוצג בטבלה:

התנהגות בריאותית

ניקוד

עישון

1 = מעשן בהווה

שימוש באלכוהול

1 = צריכת למעלה מ-14 משקאות לשבוע (1 משקה = כוס יין, מחצית כוס בירה, או 30 מילילטר משקה חריף

התנהגות אכילה

1 = ניקוד נמוך מ-6 מתוך 10 באינדקס התזונתי המבוסס על הנחיות תזונתיות לאוסטרלים

פעילות גופנית

1 = פחות מ-150 דקות לשבוע של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת

התנהגות יושבנית

1 = ישיבה במשך למעלה מ-7 שעות ביום

משך שינה

1 = שינה במשך פחות מ-7 שעות או יותר מ-9 שעות ביום

ממצאים

בתחילת המחקר 36% מהמשתתפים היו בגיל 65 ומעלה, כ-53% היו נשים, 76% היו נשואים או גרו עם אדם נוסף, כ-24% היו בעלי תואר אקדמי, כ-46% גרו בערים גדולות וכ-75% היו ילידי אוסטרליה. כ-7% מהמשתתפים עישנו בהווה, כ-19% צרכו יותר מ-14 משקאות אלכוהוליים לשבוע, כ-23% לא עמדו בהמלצות לביצוע פעילות גופנית, כ-17% סווגו כבעלי תזונה לקויה (poor diet), כ-25% ישבו יותר מ-7 שעות ביום, וכ-23% ישנו פחות מדי או יותר מדי. לכ-31% מהמשתתפים לא היה אף סיכון התנהגותי (אינדקס הסיכון הבריאותי = 0), לכ-37% היה סיכון התנהגותי אחד, ולכ-21%, לכ-8%, לכ-2%, ל-0.4% ול-0.04% היו 2, 3, 4, 5, ו-6 סיכונים התנהגותיים באורח החיים, בהתאמה. ניקוד גבוה יותר באינדקס הסיכון ההתנהגותי של אורח החיים היה נפוץ יותר בקרב גברים, בקרב משתתפים בגיל הגבוה מ-80, בקרב משתתפים שלא היו נשואים או שלא גרו עם אדם נוסף ובקרב משתתפים בעלי השכלה נמוכה יותר.

כאשר ששת הסיכונים ההתנהגותיים הוכנסו לניתוח כמשתנים מנוגדים (כן ולא) לחמישה מהסיכונים ההתנהגותיים היה קשר בלתי תלוי עם תמותה מכל הסיבות:

  1.  עישון בהווה קשור בסיכון הגבוה ב-94% לתמותה מכל הסיבות.
  2.  חוסר פעילות גופנית קשור בסיכון הגבוה ב-72% לתמותה מכל הסיבות.
  3.  ישיבה ממושכת קשורה בסיכון הגבוה ב-33% לתמותה מכל הסיבות.
  4.  משך זמן שינה נמוך או גבוה מדי קשור בסיכון הגבוה ב-31% לתמותה מכל הסיבות.
  5.  תזונה לקויה קשורה בסיכון הגבוה ב-11% לתמותה מכל הסיבות.

לאחר תקנון לגיל, מגדר, השכלה, מצב משפחתי, ארץ לידה ואזור מגורים, בהשוואה למשתתפים שלא היה להם אף סיכון התנהגותי (אינדקס הסיכון הבריאותי = 0):

  1.  קיים קשר חיובי בין אינדקס הסיכון ההתנהגותי לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות.
  2.  בקרב אלו עם סיכון התנהגותי אחד, הסיכון לתמותה מכל הסיבות גבוה ב-27%.
  3.  בקרב אלו עם שני סיכונים התנהגותיים, הסיכון לתמותה מכל הסיבות גבוה ב-73%.
  4.  בקרב אלו עם שלושה סיכונים התנהגותיים, הסיכון לתמותה מכל הסיבות גבוה בכמעט פי 2.5.
  5.  בקרב אלו עם ארבעה סיכונים התנהגותיים, הסיכון לתמותה מכל הסיבות גבוה בכמעט פי 3.
  6.  בקרב אלו עם חמישה סיכונים התנהגותיים, הסיכון לתמותה מכל הסיבות גבוה פי יותר מ-3.5.
  7.  בקרב אלו עם ששה סיכונים התנהגותיים, הסיכון לתמותה מכל הסיבות גבוה פי יותר מ-5.
  8.  לאחר תקנון נוסף ל-BMI, מחלות קרדיו-ווסקולריות ומחלות מטבוליות מאובחנות על ידי רופא, אבחון סרטן בעשר השנים האחרונות וסך מספר המחלות הכרוניות/המצבים הכרוניים, ההבדל בסיכון לתמותה מכל הסיבות היה מזערי, פחות מ-2%.

באופן כללי, אינדקס הסיכון ההתנהגותי מהווה גורם מנבא טוב לתמותה מכל הסיבות. במידה שכל יתר המשתנים היו נשארים קבועים ובתנאי שהאינדקס ההתנהגותי היה שווה ל-0 בקרב כל המשתתפים, ההישרדות הייתה גבוהה בכ-31%.

בניתוחים נפרדים על פי משתנים שונים נמצאו הקשרים הבאים בין אינדקס התנהגותי לבין תמותה מכל הסיבות:

1.    בחלוקה על פי גיל או על פי נוכחות מחלה קרדיו-ווסקולרית או נוכחות מחלה מטבולית או לא, לא נמצאו הבדלים בקשר שבין אינדקס התנהגותי לבין תמותה מכל הסיבות.

2.    בחלוקה על פי מגדר נמצא קשר חזק יותר בין אינדקס התנהגותי לבין תמותה מכל הסיבות בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

3.    בחלוקה על פי השכלה, נמצא קשר חזק יותר בין אינדקס התנהגותי לבין תמותה מכל הסיבות בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר.

4.    בחלוקה על פי משקל גוף, נמצא קשר חזק יותר בין אינדקס התנהגותי לבין תמותה מכל הסיבות בקרב בעלי משקל תקין/תת-משקל.

5.    בחלוקה על פי מחלת הסרטן, נמצא קשר חזק יותר בין אינדקס התנהגותי לבין תמותה מכל הסיבות בקרב משתתפים שלא אובחנו כחולי סרטן בעשר השנים האחרונות.

קשרים על פי שילובים של סיכונים התנהגותיים

גורם הסיכון ההתנהגותי הבודד המעלה ביותר את הסיכון לתמותה מכל הסיבות הוא עישון. עישון בהשוואה לאי-עישון מעלה את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ב-90%. הורכבו 96 שילובים של סיכונים התנהגותיים לא חופפים (mutually exclusive), אשר מתוכם 30 השילובים הנפוצים ביותר נצפו בקרב 90% מהמשתתפים. בהשוואה להעדר סיכון התנהגותי בריאותי (האינדקס ההתנהגותי שווה ל-0), מרבית השילובים של סיכונים התנהגותיים היו קשורים בסיכון מוגבר לתמותה מכל הסיבות. השילוב הנפוץ ביותר היה חוסר פעילות גופנית וישיבה ממושכת, כשלאחריו השילוב של תזונה לקויה וישיבה ממושכת.

מספר דוגמאות לקשרים בין שילובים של סיכונים התנהגותיים לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות:

  1.  בשילוב של חוסר פעילות גופנית וישיבה ממושכת, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה בכמעט פי 2.5.
  2.  בשילוב של חוסר פעילות גופנית ושינה ממושכת, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה בכמעט פי 2.7.
  3.  בשילוב של צריכה גבוהה של אלכוהול, חוסר פעילות גופנית וישיבה ממושכת, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה פי 2.5.
  4.  בשילוב של חוסר פעילות גופנית, ישיבה ממושכת ומשך זמן שינה קצר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה בכמעט פי 2.6.
  5.  בשילוב של חוסר פעילות גופנית, ישיבה ממושכת ומשך זמן שינה ממושך, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ביותר מפי 4.
  6.  בשילוב של עישון וצריכת אלכוהול גבוהה, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה פי 2.8.
  7.  בשילוב של עישון, צריכת אלכוהול גבוהה ומשך זמן שינה קצר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה בכמעט פי 4.7.

מסקנות החוקרים

התרומה הייחודית של המחקר הנוכחי היא הכללת 'ישיבה ממושכת' ו'משך זמן קצר/ארוך של שינה' כגורמי סיכון התנהגותיים לתמותה מכל הסיבות. לישיבה ממושכת כגורם בודד הייתה השפעה מועטה על הסיכון לתמותה מכל הסיבות, אולם בשילוב עם חוסר פעילות גופנית הסיכון עלה, דבר המצביע על כך שישיבה ממושכת נוטה להזיק במיוחד לאנשים שאינם פעילים מבחינה גופנית.

שני גורמי הסיכון ההתנהגותיים הנוספים שנחקרו כאן נתן להוסיף למדדים התנהגותיים או לתשלובת של גורמי סיכון התנהגותיים כדי לכמת סיכון בריאותי. השילובים הנפוצים של גורמי סיכון התנהגותיים מציעים אסטרטגיה חדשה שמטרתה למנוע מחלות כרוניות.

בחלוקה לפי גיל לא נמצא הבדל בהשפעת גורמי הסיכון על תמותה מכל הסיבות, בחלוקה לפי מגדר ההבדל היה קטן ולאחר תקנון למשתנים נוספים ההבדלים בהשפעה על תמותה מכל הסיבות היו זעומים. ממצאים אלה מביאים מסר חשוב לבריאות הציבור ולפרקטיקה קלינית והוא שדבקות באורחות חיים בעלי סיכון נמוך עשויים להוות גורמים מגנים בכלל האוכלוסייה.


1התנהגות יושבנית – התנהגות המתייחסת לפעילויות בזמן ערות שאינן כמעט מגדילות את הוצאת האנרגיה מעבר לרמת האנרגיה הממוצעת הנצרכת במנוחה (פי 1.5-1.0) וכוללות ישיבה ושכיבה.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.