גורמי סיכון ברי-שינוי למחלת האלצהיימר: מטא-אנליזה

גורמי סיכון ברי-שינוי למחלת האלצהיימר: מטא-אנליזה

מחלת האלצהיימר היא סוג השיטיון (dementia) הנפוץ ביותר והמחלה הניוונית השכיחה ביותר. סוברים כי האטיולוגיה1 של מחלת האלצהיימר מערבת חשיפה לגורמים סביבתיים ונטייה גנטית. המחלה מטילה מעמסה כבדה על הפרט והחברה כאחד. בהינתן העובדה ששכיחות המחלה ברחבי העולם נמצאת בעליה, ואין עדיין תרופה למחלה, הבנת גורמי הסיכון הסביבתיים ברי-השינוי שלה והתחקות אחר האמצעים היעילים למניעת המחלה היוו תמיד נקודה חמה בתחום. מחקרים רבים חקרו גורמי סיכון סביבתיים פוטנציאליים ברי-שינוי למחלת האלצהיימר, אך הגיעו למסקנות לא עקביות ובכך גרמו לבלבול בידע בתחום.

מטרת המטא-אנליזה, שהתפרסמה ב-Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry, הייתה להעריך באופן נמרץ את הקשר בין מחלת האלצהיימר לבין גורמי הסיכון הסביבתיים ברי-השינוי שלה. במטא-אנליזה נכללו כ-320 מחקרים. במאמר מוצגים רק הקשרים החיוביים והשליליים בין גורמי הסיכון לבין מחלת האלצהיימר שנמצאו בניתוח נתונים מאוגדים (pooled) של אוכלוסייה גדולה באופן יחסי (גדולה מ-5,000).

ממצאים

קשרים מובהקים עם נטייה להגדלת הסיכון נמצאו עבור 13 גורמי סיכון (11 בעלי עדות בדרגה 2I, ו-2 בעלי עדות בדרגה 3IIA), וקשרים מובהקים עם נטייה להורדת הסיכון נמצאו עבור 23 גורמי סיכון (18 בעלי עדות בדרגה I, ו-5 בעלי עדות בדרגה IIA).

הגורמים המגדילים את הסיכון למחלת האלצהיימר

  1.  עישון כבד – לפחות למעלה מ-55.5 חפיסות עד 156 חפיסות סיגריות לשנה (סיכון הגבוה פי כ-2.75 – עדות בדרגה I).
  2.  לחץ דם דיאסטולי – נמוך מ-70 מילימטר כספית לפחות (סיכון הגבוה בכ-80% – עדות בדרגה I) .
  3. BMI  (אינדקס מסת הגוף) גבוה בגיל הביניים – סיכון הגבוה בכ-75%– עדות בדרגה I.
  4.  עישון בהווה באוכלוסייה אסיאתית (סיכון הגבוה בכ-60%– עדות בדרגה IIA).
  5.  טרשת בעורק התרדמה (carotid) – סיכון הגבוה בכ-55%– עדות בדרגה I.
  6.  סוכרת מסוג 2 באוכלוסייה אסיאתית – סיכון הגבוה בכ-40% – עדות בדרגה I.
  7. BMI  נמוך – סיכון הגבוה בכ-40% – עדות בדרגה I.
  8.  רמת השכלה נמוכה – בית ספר יסודי או פחות מזה (סיכון הגבוה בכ-30% – עדות בדרגה (I.
  9.  רמות הומוציסטאין4 גבוהות בדם – סיכון הגבוה בכ-20% – עדות בדרגה I.
  10.  דכאון – (סיכון הגבוה בכ-20% – עדות בדרגה I).
  11.  נוירוטיות5 – סיכון הגבוה בכ-10% – עדות בדרגה IIA.
  12.  לחץ דם סיסטולי גבוה – שווה ל-160 ומעלה מילימטר כספית (סיכון הגבוה בכ-10% – עדות בדרגה I).
  13.  תשישות (frailty) – סיכון הגבוה בכ-10% – עדות בדרגה I.

הגורמים המגנים מפני מחלת האלצהיימר (גורמים המורידים את הסיכון למחלה)

  1.  תבנית אכילה בריאה (healthy dietary pattern) – סיכון הנמוך בכ-54% – עדות בדרגה IIA.
  2.  דלקת פרקים (arthritis) – סיכון הנמוך בכ-50% – עדות בדרגה I.
  3.  צריכה גבוהה של חומצה פולית – סיכון הנמוך בכ-50% – עדות בדרגה I.
  4.  שימוש בהווה בסטטינים – סיכון הנמוך בכ-48% – עדות בדרגה I.
  5.  שתיית קפה/קפאין – סיכון הנמוך בכ-46% – עדות בדרגה I.
  6.  פעילות קוגניטיבית – סיכון הנמוך בכ-42% – עדות בדרגה I.
  7.  שימוש אי-פעם באסטרוגן (טיפול הורמונלי חליפי) – סיכון הנמוך בכ-39% – עדות בדרגה I.
  8.  שתיית אלכוהול קלה עד מתונה – סיכון הנמוך בכ-40% – עדות בדרגה I.
  9.  שימוש אי-פעם באלכוהול – סיכון הנמוך בכ-37% – עדות בדרגה I.
  10.  סרטן – סיכון הנמוך בכ-37% – עדות בדרגה I.
  11.  מחלת לב – סיכון הנמוך בכ-32% – עדות בדרגה I.
  12.  יחס גבוה של Abeta42 ל-Abeta40 (סמנים ביולוגיים של עמילואיד ביתא) – סיכון הנמוך בכ-32% – עדות בדרגה IIA.
  13.  צריכת דגים – סיכון הנמוך בכ-34% – עדות בדרגה IIA.
  14.  תסמונת מטבולית6 – סיכון הנמוך בכ-29% – עדות בדרגה I.
  15.  רמת השכלה גבוהה – סיכון הנמוך בכ-28% – עדות בדרגה IIA.
  16.  פעילות גופנית – סיכון הנמוך בכ-27% – עדות בדרגה IIA.
  17.  תרופות נוגדות יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה) – סיכון הנמוך בכ-26% – עדות בדרגה I.
  18.  צריכה גבוהה של ויטמין E– סיכון הנמוך בכ-26% – עדות בדרגה I.
  19.  צריכה גבוהה של ויטמין C – סיכון הנמוך בכ-24% – עדות בדרגה I.
  20.  שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (non-steroidal anti-inflammatory drugs) – סיכון הנמוך בכ-24% – עדות בדרגה I.
  21. BMI  גבוה מאוחר בחיים – סיכון הנמוך בכ-23% – עדות בדרגה I.
  22.  עישון בהווה באוכלוסייה מערבית – סיכון הנמוך בכ-17% – עדות בדרגה I.
  23.  עישון אי-פעם – סיכון הנמוך בכ-9% – עדות בדרגה I.

לסיכום, לגורמים בעלי עדות מדרגה I הבאים קשר לסיכון לפתח את מחלת האלצהיימר:

·     4 גורמי חשיפה רפואיים, שהם טיפולים תרופתיים (אסטרוגן, סטטינים, תרופות נוגדות יתר לחץ-דם ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים), ו-4 גורמי חשיפה תזונתיים (חומצה פולית, ויטמין E או C וקפה) מקטינים את הסיכון לפתח את מחלת האלצהיימר.

·    חשיפה ביוכימית אחת (הומוציסטאין), ומצב פסיכולוגי אחד (דכאון) מגדילים את הסיכון לפתח את המחלה.

·    מחלות הרקע – תשישות, טרשת בעורק התרדמה, יתר לחץ-דם, לחץ-דם דיאסטולי נמוך, סוכרת מסוג 2 (אוכלוסייה אסיאתית) – מגדילות את הסיכון, בו בזמן שהיסטוריה של דלקת פרקים, מחלת לב, תסמונת מטבולית וסרטן, מקטינים את הסיכון לפתח את מחלת האלצהיימר.

·    אורחות חיים – השכלה נמוכה, BMI גבוה בגיל הביניים ו-BMI נמוך – מגדילים את הסיכון, בו בזמן שפעילות קוגניטיבית, עישון בהווה (אוכלוסייה מערבית), שתייה קלה עד מתונה של אלכוהול ו-BMI גבוה מאוחר בחיים, מקטינים את הסיכון למחלת האלצהיימר.

תשעה גורמי הסיכון ברי-השינוי (השמנה, עישון בהווה באוכלוסייה אסיאתית, טרשת בעורק התרדמה, סוכרת מסוג 2 באוכלוסייה האסיאתית, רמת השכלה נמוכה, רמת הומוציסטאין גבוהה, דכאון, יתר לחץ-דם ותשישות), עבורם השכיחות הגלובלית הייתה זמינה, תרמו לכ-66% מקרי מחלת האלצהיימר בעולם.

מסקנות החוקרים

לאור ממצאי המטא-אנליזה לגבי גורמי הסיכון ברי-השינוי למחלת האלצהיימר, תכניות התערבות יעילות בתזונה, טיפול תרופתי, חשיפה ביוכימית, מצב פסיכולוגי, מחלות רקע ובאורחות החיים עשויות להוות אפשרויות מבטיחות במסגרת אסטרטגיות מניעה של מחלת האלצהיימר.


1אטיולוגיה – חקר הגורמים.

2עדות בדרגה grade I evidence) I) – עדות שמקורה במטא-אנליזה של ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים; מקובלת כעדות המהימנה ביותר.

3עדות בדרגה  (grade IIA evidence)  – עדות שמקורה במחקר מבוקר אחד לפחות ללא אקראיות; דרושים מחקרים נוספים בנושא.

4הומוציסטאין – חומצת אלפא אמינו שאינה מסונתזת לחלבון; מהווה בין השאר תרכובת ביניים במעגל המאפשר את תהליכי המתילציה בתא (תוספת קבוצת מתיל לתרכובות שונות);  רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם קשורות בסיכון גבוה להפרעות בריאותיות, כגון אוטם בשריר הלב, שבץ מוחי, פקקת ורידים ומספר סוגי סרטן.

5נוירוטיות – מאפיין פסיכולוגי הכולל דכאון, פחד, דכדוך, דאגה, קנאה, תסכול ובדידות.

6תסמונת מטבולית – מאובחנת כאשר שלושה מהתסמינים הבאים קיימים: רמות גלוקוז גבוהות בדם, השמנה בטנית, יתר-לחץ דם, יתר-שומנים (טריגליצרידים) בדם ורמות נמוכות של HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') בדם.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.