טיפול המפתח בתסמונת המטבולית1 הוא דיאטה להורדה במשקל המתמקדת בצריכה יומית של קלוריות ורכיבי תזונה (ראה מחקר 'הרכב גוף, הרכב דיאטה ומרכיבי התסמונת המטבולית באנשים בעודף משקל ואנשים שמנים לאחר התערבות תזונתית בת 12 שבועות המתמקדת בגודל מנה, בצפיפות אנרגטית או באינדקס גליקמי'). אולם, הראיות הנוכחיות מצביעות על כך ששעת היום, בה נאכלים רכיבי התזונה, עשויה להשפיע גם כן על התסמונת המטבולית על ידי השפעה על מקצבי השעון הביולוגי(ראה מחקר 'תִזמוּן צריכת מזון מנבא יעילות הירידה במשקל'). שיבוש מקצבי השעון הביולוגי מביא לאכילת-יתר (hyperphagia), השמנה ותנגודת לאינסולין2.
לדילוג על ארוחת הבוקר ו/או אכילה מופרזת בערב יש תפקיד חשוב בעלייה במשקל ובהשמנה.
הרכב הארוחה משפיע על הרגשת שובע. במיוחד חלבון, הנאכל בארוחת הבוקר (בהשוואה לצהריים וערב) מביא להרגשת מלאות ראשונית וממושכת, להרגשת שובע גדולה יותר ולריכוזים נמוכים יותר של ההורמון המווסת תיאבון, גְרֶלין. כמו כן, ארוחת בוקר עשירה בפחמימות מביאה להרגשת שובע גדולה יותר, ירידה בהורמון הגרלין וירידה גדולה יותר במשקל ושמירתו לאורך זמן בהשוואה לארוחת בוקר דלת פחמימות. בנוסף, הגדלת כמות הפחמימות בארוחת הבוקר נמצאה כמגנה לאורך זמן בפני התסמונת המטבולית.
במחקר שהתפרסם ב-Obesity, בדקו החוקרים האם לשינוי בזמן הארוחה, בוקר או ערב, יש השפעה שונה על ירידה במשקל, תיאבון ומאפייני התסמונת המטבולית. במחקר השתתפו נשים בעודף משקל או שמנות בנות 46 (57-30) שנים בממוצע, שסבלו מתסמונת מטבולית (לפי שלושה קריטריונים מתוך החמישה) והיו בטיפול במרפאת החוץ של בית החולים וולפסון. המשתתפות קבלו דיאטה לירידה במשקל בת כ-1.400 קילוקלוריות למשך 12 שבועות. הן חולקו לשתי קבוצות התערבות (הרכב הדיאטה היומי היה דומה בשתי הקבוצות, אך הן נבדלו בחלוקת האנרגיה (קלוריות) לאורך היום):
1. תוכנית ארוחת בוקר – 700 קילוקליוריות בבוקר; 500 קילוקלוריות בצהריים; 200 קילוקלוריות בערב.
2. תוכנית ארוחת ערב – 200 קילוקלוריות בבוקר; 500 קילוקלוריות בצהריים; 700 קילוקלוריות בערב.
המשתתפות קבלו רשימת קבוצות תחליף למזונות השונים, כדי שתגווננה בצריכת המזון. הן נתבקשו לאכול ארוחת בוקר בין 6:00 ל-9:00; ארוחת צהריים, בין 12:00 ל-15:00; ארוחת ערב, בין 18:00 ל-21:00.
כל שבועיים המשתתפות נשקלו, נמדדו להן היקף המתניים ולחץ הדם. דם נלקח לאחר 12 שעות צום ונערכה העמסת סוכר בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות. נלקחו דוגמאות דם ורידי לאחר 30, 60, 120 ו-180 דקות לאחר העמסת הסוכר לבדיקת גלוקוז ואינסולין. ביום מבחן תגר לארוחה (meal challenge) נבדקו בצום רמות הגלוקוז, אינסולין וגרלין. המשתתפות אכלו ארוחת בוקר ב-8:00, ארוחת צהריים ב-13:00 בארוחת ער ב-19:00. דוגמאות דם ורידי נלקחו לאחר 30, 60, 120 ו-180 דקות לאחר ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב לבדיקת גלוקוז, אינסולין וגרלין. תיאבון המשתתפות הוערך לפני כל ארוחה ו-30, 60, 120 ו-180 דקות לאחר כל ארוחה באמצעות סולם אנלוגי ויזואלי בין 0 ל-100 לרעב ולשובע.
בדיקות נוספות שנערכו בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות: סך כולסטרול, HDL ו-LDL כולסטרול, שומנים, מדד תנגודת לאינסולין ורגישות לאינסולין.
ממצאים עיקריים
לאחר 12 שבועות של התערבות:
1. הנשים בשתי הקבוצות ירדו במשקל, אך הירידה במשקל הייתה גדולה יותר פי 2.5 בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר מאשר בקבוצת ארוחת הערב, 8.7 ק"ג לעומת 3.6 ק"ג.
2. ה-BMI ירד ב-10% בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, ב5%.
3. היקף המתניים ירד ב-8.5 ס"מ בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, ב-3.9 ס"מ.
4. לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-6.5% ולחץ הדם הדיאסטולי ב-6.7% בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-3.4% ולחץ הדם הדיאסטולי ב-3.6%. ההבדל בין שתי הקבוצות לא היה מובהק.
5. השומנים ירדו ב-33.6% בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, עלו ב-14.6%.
6. סך הכולסטרול ירד מעט מאד ו-HDL כולסטרול עלה מעט מאד רק בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר.
7. הגלוקוז בצום ירד ב-11.5% בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, ב-4.2%.
8. האינסולין ירד ב-51% בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, ב-29%.
9. ההורמון, גרלין, ירד ב-9% בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, ב-4.9%.
10. מדד התנגודת לאינסולין ירד ב-57% בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר, ואילו בקבוצת ארוחת הערב, ב-32.5%.
11. בשתי קבוצות ההתערבות חלה עלייה ברגישות לאינסולין, אך קבוצת ארוחת הבוקר הראתה עליה גדולה יותר ברגישות לאינסולין מאשר קבוצת ארוחת הערב (163% לעומת 56%).
12. ניקוד הרעב היה נמוך יותר וניקוד השובע היה גבוה יותר בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר מאשר בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הערב.
13. התגובה היומית הכוללת במבחן תגר לארוחות בוקר, צהריים וערב הייתה נמוכה יותר בקרב הנשים בקבוצת ארוחת הבוקר מאשר בקבוצת ארוחת הערב.
מסקנות החוקרים
ארוחת בוקר עתירת קלוריות יעילה יותר מאשר ארוחת ערב עתירת קלוריות בעבור ירידה במשקל, רגישות לאינסולין ודיכוי הרעב. הימנעות מארוחות ערב גדולות עשויה להיות יעילה במיוחד בשיפור פרופיל הגלוקוז והשומנים ועשויה להביא לסיכון קטן יותר לסוכרת ולמחלות לב וכלי הדם. ארוחת הבוקר של קבוצת ארוחת הבוקר הייתה עשירה במיוחד בפחמימות, כך שבדומה לממצאים במחקרים קודמים צריכת פחמימות בארוחת הבוקר מגנה מפני השמנה בטנית (היקף מותניים גדול). המלצות תזונתיות לאנשים הסובלים מתסמונת מטבולית צריכות לכלול עצה לגבי שעת האכילה של רכיבי תזונה בנוסף לצריכת מזון כללית. התועלת לטווח רחוק של צריכת ארוחת בוקר עתירת קלוריות מחייבת אישרור של מחקרים ארוכי טווח.
