בקרב מבוגרים בגילאים 54-35 בארה"ב יש האטה בירידה בתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי דם), למרות שבארבעה העשורים האחרונים כלל שיעורי התמותה ממחלת לב כלילית, נמצאים בירידה מתמדת. מדאיגות במיוחד העובדות ששיעורי התמותה בקרב נשים בנות 44-35 עלו בממוצע ב-1.3% לשנה בין השנים 1997 ו-2002 ושהייתה מאז ירידה מתונה בלבד בתחזית לסיכון למחלת לב כלילית בקרב מבוגרים צעירים ונשים. חוסר ירידה משמעותית יותר בהיארעות מחלת לב כלילית ובתמותה בקרב מבוגרים צעירים יכול להיות מוסבר בחלקו על ידי אפיונים גרועים של גורמי הסיכון. יתכן כי למרות ששיעורי יתר לחץ-הדם ירדו ורמות הכולסטרול השתפרו, וכן למרות ששיעורי עישון הטבק ירדו, השינויים החיוביים האלה קוזזו על ידי העלייה בשכיחות ההשמנה וסוכרת מסוג 2.
לאחרונה יש ראיות מחקריות, שקיים קשר חזק בין שמירה על אורח חיים בריא בתקופת הבגרות הצעירה (young adulthood) לבין אפיון נמוך של הסיכון למחלות קרדי-ווסקולריות. מניעה ראשונית של מחלת לב כלילית, המוגדרת כמניעה של גורמי סיכון קליניים באמצעות שמירה או אימוץ אורח חיים בריא, תשמור נשים באפיון סיכון נמוך למחלות קרדיו-ווסקולריות, וכתוצאה מכך תקטין אצלן את שיעור ההיארעות של מחלת לב כלילית.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-Journal of the American College of Cardiology, העריך את החלק היחסי של מקרי מחלת לב כלילית וגורמי סיכון קליניים למחלות קרדיו-ררסקולריות (סוכרת, יתר לחץ דם, ורמות גבוהות של כולסטרול) בנשים צעירות, אשר ניתן ליחסו לדבקות לא מספקת באורח חיים בריא. המעקב אחר הנשים נערך מ-1991 עד 2011 במסגרת מחקר האחיות II (Nurses' Health Study II), שכלל כ-89,000 נשים בגילאי 42-25 לגבי מחלת לב כלילית וכ-70,000 נשים באותם גילאים, לגבי גורמי סיכון קליניים למחלות קרדיו-ווסקולריות. במחקר עקבו אחר נשים שענו על השאלות בשאלון שנשלח אליהן בתחילת המחקר. השאלון כלל שאלון שחזור תדירות צריכת מזונות, שאלות על משקל וגובה ועל אורח החיים, כולל עישון ופעילות גופנית בשעות הפנאי. אבחון רופא לגבי היארעות המחלה התקבל כל שנתיים. אורח החיים נבדק ב-1991, 1997, 2001, 2005 ו-2009. שאלון תדירות צריכת מזונות הועבר כל 4 שנים.
ששה גורמים הגדירו אורח חיים אופטימלי: (1) עישון – לא מעשנת בהווה; (2) תזונה – צורכת מגוון מזונות על פי אינדקס אכילה בריא (Healthy Eating Index), ראה מאמר 'קיים קשר הפוך בין איכות התזונה לבין גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים במבוגרים'; הניקוד האופטימלי נבחר על פי 40% הציונים הגבוהים ביותר מתוך פיזור ציוני הנשים באינדקס; (3) פעילות גופנית – עוסקת בפעילות גופנית לפחות 2.5 שעות בשבוע בפעילות מתונה עד נמרצת; (4) צפייה בטלויזיה – צופה בטלויזיה שבע שעות או פחות בשבוע; (5) BMI– 24.5-18.5; (6) צריכת אלכוהול – צורכת משקה אלכוהולי אחד ביום (14.9-0.1 גרם).
גורמים אלה נבחרו על בסיס הראיות לגבי הקשר שלהם עם מחלת לב כלילית ועל בסיס ההמלצות העדכניות למניעת מחלות קרדיו-ווסקולריות. התוצא העיקרי שנבדק היה דיווח עצמי על מקרי מחלת לב כלילית (התקף לב לא קטלני ומחלת לב כלילית קטלנית), שארע לאחר חזרת השאלון משנת 1991 ולא יאוחר מיוני 2011.
גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים קליניים נבדקו לאחר חזרת השאלון משנת 1991 ובמשך כל התקופה עד לשנת 2011 והתבססו על דיווח עצמי.
ממצאים
במשך 20 שנות המעקב, 456 נשים דיווחו כי חלו במחלת לב כלילית, וכ-32,000 נשים דיווחו על אבחון על ידי רופא של גורם סיכון קליני אחד או יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות. הגיל הממוצע של הנשים בכניסה למחקר היה כ-37, בשעת אבחון מחלת לב כלילית וגורמי סיכון קליניים למחלות קרדיו-ווסקולריות היה כ-50 וכ-47 שנה, בהתאמה.
קשרים בין אורח חיים בריא לבין מחלת לב כלילית וגורמי סיכון קליניים למחלות קרדיו-ווסקולריות
בניתוח רב-משתני של הנתונים נמצא כי:
- אי-עישון, פעילות גופנית גבוהה יותר, ציון גבוה יותר באינדקס אכילה בריאה ו-BMI נמוך יותר היו קשורים בסיכון יחסי נמוך יותר למחלת לב כלילית ולגורמי סיכון קליניים למחלות לב וכלי הדם.
א. עם אלכוהול נתקבל קשר בצורת J1, הן לגבי מחלת לב כלילית והן לגבי גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, כאשר הסיכון היחסי הנמוך ביותר למחלת לב כלילית ולמחלות קרדיו-ווסקולריות היה בצריכה של 15.0 עד 29.9 גרם ליום ו-5.0 עד 14.9 ליום, בהתאמה. חשוב להדגיש כי צריכה אופטימלית של אלכוהול מתייחסת למחלות קרדיו-ווסקולריות, ואלכוהול עלול להגדיל את הסיכון למחלות אחרות.
ב. נמצא קשר הפוך בין משך הצפייה לשבוע בטלויזיה לבין גורמי סיכון קליניים למחלות לב קרדיו-ווסקולריות, אך לא נמצא קשר בין משך הצפייה לשבוע בטלויזיה לבין הסיכון למחלת לב כלילית.
ג. אי-עישון קשור בסיכון יחסי נמוך יותר למחלת לב כלילית ולגורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים ב-77% ב-9%, בהתאמה.
ד. BMI תקין קשור בסיכון יחסי נמוך יותר למחלת לב כלילית ולגורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים ב-28% וב-74%, בהתאמה.
- לנשים שדבקו בכל ששת ההרגלים הבריאים בהשוואה לנשים בקטגוריה הנמוכה ביותר של כל אחד מההרגלים הבריאים, הסיכון למחלת לב כלילית ולגורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-92% וב-66%, בהתאמה.
- אילו כל הנשים, בעוקבה זו של נשים צעירות, היו בקטגוריה האופטימלית של כל אחד מששת הרגלי הבריאות:
א. ניתן היה למנוע כ-75% מכלל אירועי מחלת הלב הכלילית.
ב. ניתן היה למנוע כ-46% מגורמי הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות.
ג. ניתן היה למנוע כ-93% ממקרי סוכרת.
ד. ניתן היה למנוע 57% ממקרי יתר לחץ דם.
ה. ניתן היה למנוע 40% ממקרי היפרכולסטרולמיה2.
- עבור מספר נתון כלשהו של הרגלים בריאים, נשים בעלות סיכון אחד או יותר למחלות קרדיו-ווסקוריות היו בסיכון גדול יותר למחלת לב כלילית מאשר נשים ללא כל סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות.
- בהשוואה לאפס דבקות בהרגלים בריאים, דבקות בארבעה הרגלים בריאים ומעלה הייתה קשורה בסיכון יחסי נמוך יותר באופן ממשי למחלת לב כלילית (סיכון יחסי של 2.06 לעומת 17.1), אף בנשים שאובחנו כבעלות גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות.
מסקנות החוקרים
אורח חיים בריא, בקרב נשים צעירות, היה קשור בירידה מובהקת בהיארעות מחלת לב כלילית וגורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות (סוכרת, יתר לחץ-דם, ורמות גבוהות של כולסטרול). לקידום הדבקות באורח חיים בריא פוטנציאל להוות אסטרטגיה פשוטה אבל חשובה לצמצום התחלואה ומוות מוקדם (premature) בקרב נשים צעירות ונשים בגיל העמידה.
שתפו אותי
