כורכום ובריאות – חלק א'

כורכום ובריאות – חלק א'

כורכום (curcumin) הוא תרכובת כימית טבעית המצויה בתבלין הכורכום (turmeric) ומהווה כ-5%-2% ממנו. לעיתים מחליפים בין שני המונחים. כורכום שייך לקבוצת הפיטוכימיקלים1 הקרויים כּוּרְכּוּמינוֹאידים, שהם פיגמנטים (צבענים) פוליפנוליים2 מסיסי שומן בעלי צבע צהוב בהיר. תרכובת הכורכום בודדה בשנת 1842 על ידי פוגל, והמבנה שלה אוּפיין בשנת 1910 על ידי לָמפֶּה ומילוֹבֶּדֶסקָה. כורכום הוא הכורכומינואיד העיקרי בתבלין הכורכום ונחשב למרכיבו הפעיל ביותר.

תבלין הכורכום מופק משורש הצמחCurcuma Longa  השייך למשפחת הזנגביל (ginger). מקורו של הצמח, Curcuma Longa, בדרום ודרום-מזרח אסיה הטרופית. במטבח ההודי משתמשים בתבלין הכורכום , כשהתפריט היומי מכיל כ-1 כפית תבלין בממוצע. הכורכום הפך לבעל ערך לבני אדם, כאשר נתגלה כחומר משמר טריות והערך התזונתי של מזון. בשל תכונותיו המשמרות הוא נחשב יותר מזהב ואבנים טובות. מאוחר יותר כורכום הוחלף בחומרי שימור סינתטיים זולים יותר.

בהודו העתיקה כורכום שימש גם כקמע להברחת שדים ולהעניק סגולות ריפוי לאדם העונד חרוזים משורש מיובש של תבלין הכורכום.

במשך יותר מ-2000 שנה שורש צמח הכורכום רוסק לאבקה והשתמשו בו במטבח האסיאתי, ברפואה, בקוסמטיקה ולצביעת בדים. בכורכום משתמשים מ-1,900 לפני הספירה עד היום ברפואה ההודית המסורתית אָיוּרווֶדה (Ayurveda) בת 5,000 השנה, כשמשחת התבלין משמשת לטיפול בזיהומי עיניים נפוצים, לחבישת פצעים, לטיפול בעקיצות, כוויות, אקנה ומחלות עור שונות. חברת התרופות האמריקאית, Johnson & Johnson אף מייצרת אִספלניות (plasters) עם כורכום עבור השוק ההודי. השימוש דרך הפה נעשה בצורה של מיצים, תה, תמיסות ואבקה.  אבקת כורכום בחלב משמשת לטיפול בשיעול ומחלות בדרכי הנשימה, וכורכום צלוי משמש לטיפול בשלשולים בילדים. בתרופה עתיקה זו משתמשים גם לטיפול במחלות שיניים, הפרעות במערכת העיכול, כגון, קלקולי קיבה, גזים בבטן וכיבים במערכת העיכול, הפרעות בכיס המרה ובכבד, כמו גם להקלת הזיות לאחר שימוש בחשיש ותרופות פְּסיכוֹטְרוֹפּיות (תרופות המשפיעות על המצב הנפשי) אחרות. חוקרים אירופאים הביאו את התבלין החשוב הזה לעולם המערבי במאה ה-14. מרקו פולו תאר את תבלין הכורכום בכתביו המדווחים על סיוריו בסין במאה ה-13 לספירה. כיום משמש הכורכום כתבלין במטבח ובתעשייה וכתוסף מזון (food additive) מוכר באבקת קארי ובחרדל, וכמו כן כחומר צבע טבעי וכחומר ריח בבשמים. תבלין הכורכום מוכר כתוסף מזון במרבית המדינות המערביות וקבל את הקוד E100.

פעילויותיו הביולוגיות של הכורכום

הדגש המושם על השימוש בתרופות טבעיות ומשלימות ברפואה המערבית הסב את תשומת לבה של הקהילה המדעית לתרופה עתיקה זו. ניסויים בתרביות תאים במבחנה וניסויים בבעלי חיים, אשר סללו את הדרך לניסויים קליניים בבני אדם, גילו כי לכורכום מגוון רחב של תכונות מיטיבות. מחקרים שונים הצביעו על כך שכורכום מווסת מטרות שונות בגוף, הכוללות גורמי גדילה, רצפטורים לגורמי גדילה, גורמי שעתוק, ציטוקינים (חומרים מתווכי דלקת), אנזימים וגנים המווסתים מות תאים (apoptosis). ההשפעות הביולוגיות של כורכום נובעות בעיקר מיכולתו להיקשר לחלבונים שונים, כמו אנזימים מווסתים (regulatory enzymes) ויכולתו לווסת מצבי חמצון-חיזור3. כורכום משפיע על החסינות (immunity) המולדת והנרכשת, במיוחד במצבים פתולוגיים (מצבים הסוטים ממצב גופני/נפשי תקין). הוא מווסת את תפקודי הלימפוציטים, בין היתר תאי T ותאי B, מונוציטים, מקרופאגים וניוטרופילים.

בין הפעילויות הביולוגיות של הכורכום נמנות:

1.      פעילות נוגדת חמצון – כורכום הוא לוכד יעיל (scavenger) של חומרים מחמצנים פעילים (reactive oxygen species) בתוך מבחנה (in vitro), והוא מספר מונים חזק יותר מוויטמיןE, אך לא ברור אם כורכום פועל באופן ישיר כחומר נוגד-חמצון באורגניזם החי (in vivo). המחקרים בבני-אדם מועטים ונערכו בקנה-מדה קטן. למשל, במחקר שהתפרסם ב-British Journal of Cancer, תוספת כורכום דרך הפה בקרב 12 חולים בכמות של 3.6 גרם ליום במשך שבוע הקטינה את תוצרי החמצון של ה-DNA ברקמה סרטנית של המעי הגס והחלחולת (malignant colorectal tissue) אך לא בגרורותיו בכבד. בנוסף לפעילותו הנוגדת-חמצון הישירה, כורכום עשוי להשפיע באופן בלתי ישיר על ידי עיכוב פעילותם של אנזימי דלקת והגברת ייצורו של הגְלוּטָתיון (נוגד-חמצון תוך-תאי חשוב).

2.       פעילות אנטי-דלקתית – כורכום נמצא כמעכב פּרוֹסְטָגְלַנְדינים (חומרים יוצרי דלקת), במיוחד ציקלו-אוקסיגֶנאז (COX-2) בתרביות תאים, וכמו כן כמעכב תרכובות חנקן פעילות בתרביות תאים ובניסויים בבעלי חיים. כורכום מעכב גם ציטוקינים, כמו אינטרלוקין-8 (IL-8), אינטרלוקין-1ביתא (IL-1beta) ו-tumor necrosis factor alpha  TNF-alpha, המיוצרים על ידי המונוציטים (אחד מתאי הדם הלבנים, שתפקידו לבלוע חלקיקים זרים, כגון חיידקים). יתכן, כי במנגנון זה כורכום מספק הגנה מפני נזקי ההקרנות המבוצעות לטיפול בסרטן.

3.         מניעת היצמדות טסיות דם – במחקרים, שהתפרסמו ב-Biochemical Pharmacology וב-Prostaglandins Leukotrienes and Essential Fatty Acids, כורכום נמצא כמעכב סינתזה של תְרוֹמְבּוֹקְסָנים (חומרים המעורבים ביצירת קרישי דם) בתאים של בני אדם במבחנה. במחקר אחר, שהתפרסם מספר שנים לאחר מכן ב-Prostaglandins Leukotrienes and Essential Fatty Acids, כורכום גרם לעיכוב של 43% בהצטברות טסיות-דם של בני אדם, שהושרתה במבחנה.

4.         פעילות נוגדת סרטן – כורכום פועל נגד סרטן בשלוש רמות: א. איתחול (initiation); ב. עידוד (promotion); ג. התקדמות (progression). פעילויות נוגדות התפתחות ושגשוג גידולים סרטניים, כולל הפעילויות המוזכרות מעלה, מתוארות בפרוטרוט בסקירה שהתפרסמה ב-Cellular and Molecular Life Sciences:

א. השפעה על מסלולי העברת אותות (signaling pathways) – כורכום נמצא כמעכב בעל יכולת רבה בחסימת  מפל האותות התוך-תאיים הקשורים בחלוקה ושגשוג תאים.

ב. השפעה על אנזימים המעורבים במטבוליזם והפרשה של גורמים מחוללי סרטן – כורכום נמצא כמעכב פעילות ביולוגית מחוללת סרטן בבעלי חיים.

ג. השראת מות תאים– אחרי שהתא מתחלק הוא עובר שורה של שלבים, הקרויים מחזור התא לפני שהוא יכול להתחלק שוב. וויסות לקוי של התא עלול להביא למוטציות התורמות להתפתחות סרטן. כורכום נמצא כמשרה עצירה של מחזור התא ומות תאים בשורה של תאי סרטן שגודלו בתרבית במבחנה (כגון סרטן מח העצם, סרטן השד, סרטן צוואר הרחם וסרטן הערמונית). המנגנונים באמצעותם כורכום משרה מות תאים הם מגוונים ועשויים לכלול השפעה על מסלולי העברת אותות.

ד. עיכוב פלישתו של סרטן לרקמה תקינה והתפתחות כלי דם חדשים (angiogenesis) – תאי סרטן פולשים לרקמה תקינה באמצעות אנזימים הקרויים מטלופרוטאינזות. כורכום עיכב את פעילותם של אנזימים אלה במחקרים בתרביות תאים. למשל, כורכום עיכב בעכברים גרורות של סרטן העור, מלנומה, כנראה באמצעות עיכוב פעילותן של מטלופרוטאינזות. על מנת לזרז את שגשוגו ולפתח גרורות, הגידול מפתח כלי דם חדשים בתהליך המכונה angiogenesis. כורכום נמצא כמעכב תהליך זה בתאי אנדותל4 של כלי דם בתרבית תאים ובמודלים של בעלי חיים.

פעילות הכורכום במניעת מחלות נבחרות והטיפול בהן

במדינות אסיה, במיוחד בהודו, סין יפן וקוריאה, קיימת מסורת ותרבות ארוכת שנים של ייחוס תכונות ריפוי למזונות ולצמחים. פיטוכימיקלים בצמחי תבלין, המשמשים בעיקר בהגנת הצמחים, נחשבים על פי סקירה שהתפרסמה ב-Asia Pacific Journal of Clinical Nutrition, לוויטמינים של המאה ה-21.

החוקרים בסקירה, שהתפרסמה ב-Current Opinion on Clinical Nutrition and Metabolic Care, טוענים כי למרות שממצאים נרחבים נתקבלו בניסויים במבחנה ובבעלי חיים, ולמרות שכורכום מהווה חלק מהרגל יומי בתזונה ולמרות שהשימוש בו בכמויות גדולות בזמן עתיק הוכיח את בטיחותו, קיים פער בין מחקר בסיסי לבין היישום הקליני שלו בבני אדם.

בין המחלות והמצבים שהטיפול בכורכום נחקר:

1.       מצבים דלקתיים, בצקת ומחלות דלקתיות – במחקר מוקדם במודל של דלקת שהושרתה בכף הרגל של עכברים וחולדות, כורכום בכמויות של 200-50 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף צמצם בצקת ודלקת. כמו כן, כורכום בכמות של 40 מיליגרם לקילוגרם גוף עיכב דלקת מפרקים שהושרתה בחולדות, ונמצאה פעילות הדומה לזו של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (non-steroidal anti-inflammatory drugs – NSAID). מתן כורכום בכמות של 50 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף ליום, 10 ימים לפני השריית דלקת כיבית של המעי הגס (ulcerative colitis) בעכברים, הקל על השלשול, שיפר את מבנה המעי, והוריד באופן משמעותי את חדירת הניוטרופילים ואת חמצון השומנים ברקמת המעי. דווח גם על ירידה בתחמוצת החנקן וברדיקלים חופשיים5 של חמצן ברירית המעי.

על פי סקירה שהתפרסמה ב-Alternative Medicine Review, ניסויים קליניים בבני-אדם, שבאו בעקבות ממצאים חיוביים בניסויים במבחנה ובבעלי חיים, מצביעים על כך שלכורכום פוטנציאל ריפויי במצבים דלקתיים ובמחלות דלקתיות, כגון מחלות מעי דלקתיות (inflammatory bowel disease), דלקת לבלב, תסמונת המעי הרגיז, זיהום הליקובקטר, דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis), דלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) ודלקת ענביה קדמית כרונית (chronic anterior uveitis), שזו דלקת בעין.

המסמך המתועד הראשון לגבי השימוש הרפואי בכורכום בבני אדם התפרסם ב-Lancet בשנת 1937. מובאים שלושה תיאורי מקרה של חולים בדלקת כיס המרה שטופלו בהצלחה בכורכום.

בניסוי מבוקר-פלצבו בקרב 45 גברים, אשר עברו ניתוח לטיפול בבקע מפשעי (inguinal hernia) או צינור הזרע, תוספת כורכום דרך הפה בכמות של 400 מיליגרם 3 פעמים ביום במשך 6 ימים לאחר הניתוח הייתה יעילה יותר מפלצבו בצמצום הבצקת שלאחר הניתוח, רגישות וכאב, והשפעתה הייתה דומה לזו של NSAID במינון של 300 מיליגרם ליום.

דלקת מפרקים היא מחלה כרונית הפוגעת במפרק אחד או יותר. בניסוי התערבות ראשוני כפול-סמיות אקראי מבוקר בקרב 18 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, מתן תוספת כורכום בכמות של 1200 מיליגרם ליום במשך 12 שבועות שיפר נוקשות המפרקים בבוקר, זמן הליכה ונפיחות המפרקים בדומה להשפעת NSAID במינון של 300 מיליגרם ליום. במחקר אחר בקרב 45 חולים בדלקת מפרקים פעילה, שהתפרסם ב-Phytotherapy Research, נמצא כי טיפול בכורכום בכמות של 500 מיליגרם ליום במשך 8 שבועות היה יעיל יותר בהורדת הניקוד של המחלה הפעילה, הנפיחות, הפחתת הקשיחות והדלקת מטיפול בווֹלְטָרֶן6, אם כי שילוב הטיפול בכורכום ביחד עם התרופה היה היעיל ביותר.

על פי סקירה שהתפרסמה ב-British Journal of Pharmacology, בניסוי ב-50 חולי דלקת מפרקים ניוונית, לאחר שלושה חודשי טיפול בתרכובת המכילה כורכום בכמות של 200 מיליגרם ליום ופוספטידילכולין מסויה, ירד מדד WOMAC לכאב ב-58%, מרחק ההליכה על משטח הליכה גדל מ-76 ל-332 מטר, ובקרב חולים עם חלבון מגיב C (c-reactive protein – CRP) גבוה ירדו רמותיו באופן משמעותי. בקבוצת הביקורת השיפור היה מזערי בכל התסמינים. בניסוי, שהתפרסם ב-Alternative Medicine Research, אותו החוקר בחן את השפעת תרכובת הכורכום עם פוספטידילכולין בקרב 100 חולים במשך 8 חודשים, ומצא כי חל שיפור דומה במדד הכאב, מרחק ההליכה עלה מ-77.3 ל-344.4 מטר ובנוסף ירדו הסמנים הביולוגיים של דלקת, כמו IL-1beta ו-IL-6. השתפרו גם תצפיות אחרות, כששיעור הפניות לבית החולים, שיעור הבדיקות ומתן ייעוץ ירדו ב-44.4%, שיעור צריכת תרופות נוגדות כאב ירד ב-63.4%, שיעור צריכת תרופות אחרות ירד ב-42.2% ושיעור הסיבוכים במערכת העיכול ירד ב-66.7%. בקבוצת הביקורת השיפור בכל התסמינים היה מזערי.

מועטים המחקרים על השפעת כורכום על מחלות דלקת מעיים בקרב בני אדם. בניסוי קטן בקרב חמישה חולי קְרוֹן וחמישה חולי דלקת כיבית של המעי הגס, שהתפרסם ב-Digestive Diseases and Sciences, חל שיפור בעקבות טיפול בן חודשיים בכורכום (550 מיליגרם פעמיים ביום בקרב חולי דלקת כיבית של המעי הגס; 360 מיליגרם פעמיים ביום בקרב חולי קרון). בעקבות צריכת הכורכום, מתוך חמישה חולי דלקת כיבית של המעי הגס שהיו בטיפול בקורטיקוסטרואידים וב-sulfasalazine, שניים הפסיקו טיפול בתרופת sulfasalazine,  שניים הקטינו את המינון שלה, וחולה אחד הפסיק את הטיפול בקורטיקוסטראידים. בחולי קרון חל שיפור בתסמיני המחלה, כמו הפחתה בתנועת מעיים, פחות שלשולים ופחות כאבי בטן. החוקרים המליצו על מחקרים כפולי-סמיות מבוקרים אקראיים בהיקף גדול יותר על מנת לבסס את הממצאים.

על פי סקירה, שהתפרסמה ב-Cochrane Database Systematic Reviews, בקבוצת ההתערבות (45 חולים בדלקת כיבית של המעי הגס), לאחר 6 חודשי טיפול ב-2 גרם כורכום ליום, אינדקס פעילות המחלה היה נמוך יותר מאשר בקבוצת הביקורת, אם כי מספר קטן יותר של חולים בקבוצת ההתערבות מאשר בקבוצת הביקורת השיגו הפוגה במחלה (remission). החוקרים הסיקו כי כורכום בשילוב עם תרופה מקובלת, כמו mesalazine (Pentasa) עשוי להוות טיפול יעיל לשמירה על ההפוגה במחלה.

בניסוי בקרב 106 חולים עם דלקת ענביה קדמית נשנית (recurrent anterior uveitis), שהתפרסם ב-Clinical Ophthalmology, לאחר מתן כדור המכיל כורכום בכמות של 400 מיליגרם בשילוב עם פוספטידילכולין מסויה פעמיים ביום כטיפול נלווה לטיפול תרופתי מקובל, במשך שנה, מספר החולים עם הישנות המחלה ירד ל-19. כמו כן, ירד מספר הישנויות המחלה לשנה. למשל, בקרב 6 החולים עם 4 הישנויות של המחלה, לא הייתה אף הישנות ומתוך 58 חולים עם 3 הישנויות לשנה, רק בקרב שלושה מספר ההישנויות לא השתנה. בנוסף, חל שיפור בתסמיני המחלה, כמו כאב עיניים, טשטוש ראיה והתלקחות בקרב 42% מהחולים.

המשך הדיון בפעילות הכורכום במניעת מחלות והטיפול בהן מובא בחלק ב'.


פיטוכימיקלים  – חומרים בעלי פעילות ביולוגית בצמחים.

פוליפנולים – הם תרכובות כימיות טבעיות המיוצרות על ידי צמחים כתוצרי משנה של תהליכים שונים בצמח והמשמשות כחומרים נוגדי חימצון.

מצבי חימצון-חיזור (redox states) – ריאקציות כימיות בהן חומר אחד מחומצן (מפסיד אלקטרון) וחומר אחד מחוזר (מקבל אלקטרון).

אנדותל – שכבת תאי חיפוי המרפדת את דפנות כלי הדם וחדרי הלב.

רדיקלים חופשיים – רדיקלים חופשיים בעודף יוצרים עקה חימצונית ועלולים לגרום לנזק חימצוני למולקולות, כגון שומנים ו-DNA, ועל ידי כך להגביר את הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות, כגון טרשת העורקים, סרטן, מחלות לב וכלי הדם ושבץ מוחי.

וולטרן – תרופה לטיפול, בין היתר, בדלקת מפרקים.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.