השפעת משתנים באורח חיים בריא על תוחלת החיים באוכלוסייה האמריקאית

השפעת משתנים באורח חיים בריא על תוחלת החיים באוכלוסייה האמריקאית

ארה"ב היא אחת המדינות העשירות בעולם, אולם לאמריקאים תוחלת חיים קצרה יותר בהשוואה לתושבי מרבית המדינות האחרות בעלות הכנסה גבוהה. ארה"ב דורגה בשנת 2015 במקום 31 בעולם לגבי תוחלת החיים בלידה. כיון שלא היה קיים ניתוח מקיף של השפעת אימוץ גורמי אורח חיים בעלי סיכון נמוך על תוחלת החיים באוכלוסיית ארה"ב, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בבוסטון בדקו את ההשפעה הפוטנציאלית של שילוב משתנים באורח החיים ושל כל משתנה בנפרד על מוות מוקדם (premature death) ועל תוחלת החיים באוכלוסייה האמריקאית. המחקר התפרסם ב-Circulation.

החוקרים השתמשו בנתוני מחקרי העוקבה, מחקר האחיות (The Nurses’ Health Study) ומחקר משתתפים במקצועות הרפואה (Health Professionals Follow-up Study – HPSF), על מנת לכמת את הקשר בין גורמי סיכון נמוכים הקשורים באורח החיים לבין תמותה. במחקר האחיות, שהחל בשנת 1976, השתתפו כ-121,700 נשים בגילאי 55-30, ובמחקר המשתתפים במקצועות הרפואה, שהחל ב-1986, השתתפו כ-51,530 גברים בגילאי 75-40.

המעקב אחר המשתתפים בוצע באמצעות שאלונים דו-שנתיים על היסטוריה רפואית ואורח חיים. הערכה תזונתית, כולל צריכת אלכוהול, נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (semi-quantitative food frequency questionnaire) מתוקף, אשר הוגש בשנת 1986 ולאחר מכן כל 4 שנים. המשתתפים נשאלו באיזו תדירות בממוצע הם צרכו מנה סטנדרטית של כל מזון במשך שנה קודמת. לא נכללו בניתוח המחקר נתוניהם של: א. משתתפים שדיווחו בשאלון תדירות צריכת המזונות (Food Frequency Questionnaire – FFQ) על נתוני אנרגיה (קלוריות) לא סבירים, גברים שצרכו בכניסה למחקר פחות מ-800קילוקלוריות או יותר מ-4,200 קילוקלריות, ונשים שצרכו בכניסה למחקר פחות מ-500 קילוקלוריות או יותר מ-3,500 קילוקלוריות; ב. משתתפים בעלי BMIנמוך מ-18.5 ק"ג/מ2 בתחילת המחקר; ג. משתתפים שהיו חסרים להם נתונים על BMI, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול או על מצב עישון. לבסוף, נכללו בניתוח הנתונים כ-79,000 נשים וכ-44,000 גברים.

רמות הפעילות הגופנית הוערכו באמצעות שאלון מתוקף ועודכנו כל שנתיים. נתוני משקל ועישון נתקבלו על ידי דיווח עצמי ועודכנו כל שנתיים. שאלונים דו-שנתיים שימשו לאיסוף מידע על משתנים מבלבלים1 פוטנציאליים, כגון גיל, מוצא אתני, שימוש במולטיויטמינים, שימוש קבוע באספירין, שימוש בטיפול הורמונלי חליפי לאחר הפסקת הווסת ונוכחות או העדר היסטוריה משפחתית של סוכרת, סרטן או התקף לב.

על מנת להעריך את פיזור גורמי הסיכון הקשורים באורח החיים באוכלוסייה, השתמשו החוקרים בנתוני סקר לאומי אמריקאי לבריאות ותזונה (National Health and Nutrition Surveys – NHANES),שנערך בשנים 2014-2013. ניתוח הנתונים בוצע על כ-2,130 משתתפים בני 80-50 שנה, אשר היה להם את כל המידע על תזונה, BMI, פעילות גופנית, שימוש באלכוהול ומצב עישון. לא נכללו בניתוח נתוני המחקר משתתפים בעלי אינדקס מסת גוף (body mass index – BMI) נמוך מ-18.5 ק"ג/מ2.

הערכה תזונתית, כולל צריכת אלכוהול, נערכה בסקר NHANES באמצעות שאלון שחזור מזון של 24 שעות (24h recall), אשר הועבר באמצעות סוקר מאומן שביקש מהמרואיין מידע מפורט על מה אכל ושתה ב-24 השעות לפני כן. משקל וגובה נמדדו בניידת באמצעות שיטות וציוד סטנדרטיים. המשתתפים דיווחו על מצב עישון וגם על משך ועצימות הפעילות הגופנית.

החוקרים כללו 5 משתנים הקשורים באורח החיים: תזונה, עישון, פעילות גופנית, שימוש באלכוהול ו-BMI.

איכות התזונה במחקר האחיות, מחקר הגברים במקצועות הרפואה ובסקר NHANES הוערכה באמצעות אינדקס אכילה בריאה חליפי 2010 (Alternate Health Eating Index – AHEI-2010), הקשור באופן חזק בהתפרצות מחלות קרדיו-מטבוליות (כולל מחלות לב, אירועים מוחיים וסוכרת מסוג 2) באוכלוסייה הכללית. ניקוד AHEI מבוסס על מזונות ורכיבי תזונה המנבאים סיכון למחלות כרוניות. לכל צריכה של מרכיב הוקצו נקודות בסולם מ-'0' (הכי לא בריא) עד ל-'10' (הבריא ביותר), כאשר 10 נקודות הצביעו על דבקות (adherence) במספר המנות המומלץ ליום. המרכיבים שנכללו בניקוד: צריכה גבוהה של ירקות, פירות, אגוזים, דגנים מלאים, חומצות שומן רב בלתי-רוויות ושל חומצות שומן ארוכות שרשרת אומגה-3, וצריכה נמוכה של בשר אדום ובשר מעובד, משקאות ממותקים בסוכר, שומן רווי ושל נתרן (מלח). הניקוד במחקר זה חולק לחמישונים. בכל עוקבה, דיאטה בריאה הוגדרה כניקוד ב-40% החלק העליון של הניקוד.

עבור עישון, סיכון נמוך הוגדר כאי-עישון אף פעם. עבור פעילות גופנית, סיכון נמוך הוגדר כמשך פעילות מעל 30 דקות/יום של פעילות מתונה או נמרצת (כולל הליכה נמרצת), הדורשת הוצאת אנרגיה של 23MET לפחות לשעה. עבור אלכוהול, סיכון נמוך הוגדר כצריכה מתונה של 15-5 גרם/יום עבור אישה ושל 30-5 גרם/יום, עבור גבר.עבור BMI, סיכון נמוך הוגדר בטווח הערכים 24.9-18.5 ק"ג/מ2. עבור כל גורם סיכון, המשתתף קבל '1' נקודה אם הוא עמד בקריטריון לסיכון נמוך, ואם הוא לא עמד בקריטריון הוא סווג כנמצא בסיכון גבוה וקבל '0' נקודות. סיכום 5 הגורמים הללו סיפק ניקוד בסך של 0, 1, 2, 3, 4, 5 נקודות, כאשר ניקוד גבוה יותר הצביע על אורח חיים בריא יותר.

המעקב אחר המשתתפים נמשך מהגשת השאלון בתחילת המחקר (מחקר האחיות בשנת 1980, ומחקר הגברים במקצועות הרפואה, בשנת 1986) עד תאריך פטירת המשתתף או עד סיום המחקר בשנת 2014 (מחקר האחיות 30 ביוני, ומחקר הגברים במקצועות הרפואה 30 בינואר).

ממצאים

בתחילת המחקר משתתפים בעלי מספר גבוה יותר של גורמי אורח חיים בעלי סיכון נמוך יותר היו צעירים יותר במקצת, נטו יותר להשתמש באספירין ונטו פחות לצרוך תוספי מולטיויטמינים. במשך מעקב חציוני של כ-40 שנה אחר הנשים וכ-27 שנה אחר הגברים, דווח על כ-42,170 מקרי מוות [כ-14,000 נבעו מסרטן וכ-10,700 נבעו ממחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם)].

קשרים בין גורמי אורח חיים בעלי סיכון נמוך לבין תמותה

1. שילוב של 5 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך קשור בסיכון הנמוך ב-74% לתמותה מכל הסיבות בהשוואה ל-0 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך.

2. שילוב של 5 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך קשור בסיכון הנמוך ב-65% לתמותה מסרטן בהשוואה ל-0 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך.

3. שילוב של 5 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך קשור בסיכון הנמוך ב-82% לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות בהשוואה ל-0 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך.

4. הסיכון המיוחס לאוכלוסייה לתמותה מכל הסיבות בגלל אי-דבקות ב-5 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך, גבוה בכ-61%.

5. הסיכון המיוחס לאוכלוסייה לתמותה מסרטן בגלל אי-דבקות ב-5 גורמי אורח חיים בעלי סיכון נמוך, גבוה בכ-52%.

6. הסיכון המיוחס לאוכלוסייה לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות בגלל אי-דבקות ב-5 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך, גבוה בכ-72%.

קשרים בין גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך לבין תוחלת החיים

1. תוחלת החיים בגיל 50 הוערכה כ-29 שנים עבור נשים ו-25.5 עבור גברים, אשר אימצו 0 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך.

2. תוחלת החיים בגיל 50 הוערכה כ-43 שנים עבור נשים וכ-37.6 עבור גברים אשר אימצו את כל 5 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך.

3. בהשוואה למשתתפים בעלי 0 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך, נשים בעלות כל 5 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך יכלו לזכות בתוחלת החיים בגיל 50 ארוכה יותר ב-14 שנה בממוצע, וגברים בכ-12 שנה; בקרב נשים כ-30% מתוספת השנים בתוחלת החיים יוחסה לירידה בתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות, כ-21% לירידה בתמותה מסרטן ו-48% לירידה בתמותה מסיבות אחרות; בקרב גברים השיעורים המקבילים היו כ-34%, כ-23% וכ-43%, בהתאמה.

4. נמצא קשר מנה-תגובה עקבי בין מספר הולך וגדל של משתנים באורח החיים בעלי סיכון נמוך לבין תוספת בשנים בתוחלת החיים הן בקרב מעשנים והן בקרב לא מעשנים, הן בקרב בעלי משקל תקין והן בקרב משתתפים בעודף משקל והן בקרב משתתפים עם מחלות כרוניות והן בכאלה ללא מחלות כרוניות בתחילת המחקר.

5. בניתוח נפרד של הנתונים ללא צריכה מתונה של אלכוהול, תוחלת החיים בגיל 50 הוערכה כארוכה יותר בכ-11.4 שנים בקרב נשים בעלות 4 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך מאשר בקרב נשים בעלות 0 גורמי אורח החיים בעלי סיכון נמוך; בקרב גברים הוערכה תוחלת החיים כארוכה יותר ב-10 שנים.

6. כל אחד מהמשתנים באורח החיים – פעילות גופנית מוגברת, אי-עישון או עישון מופחת במעשן, דפוס אכילה בריא, צריכה מתונה של אלכוהול ומשקל גוף אופטימלי – כל אחד מהם היה קשור בתוחלת חיים ארוכה יותר.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שאימוץ אורח חיים בריא עשוי להוריד את שיעור התמותה המוקדמת ולהאריך את תוחלת החיים של האמריקאים ולצמצם את הפער בתוחלת החיים בין ארה"ב לין מדינות מפותחות אחרות.

 

 


1משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

MET2/שעה – הוצאת אנרגיה (קלוריות) של MET (שווה ערך מטבולי, metabolic equivalent) אחד מוגדרת ככמות האנרגיה הנשרפת בזמן ישיבה במנוחה ושווה לכ-0.0175 קילוקלוריות לקילוגרם משקל גוף לדקה (או ככמות החמצן הנצרכת בישיבה במנוחה והיא 3.5.מיליליטר חמצן/ק"ג משקל גוף/דקה); עבור גבר ממוצע במשקל 70 קילוגרם זה מתבטא ב-1.2 קילוקלוריות לדקה (0.0175×70), ועבור אישה ממוצעת במשקל 56 קילוגרם, ב-1 קילוקלוריה לדקה; בפעילות בעצימות מתונה עד נמרצת הגוף שורף 6-3 METs לדקה; בפעילות נמרצת הגוף שורף יותר מ-6 METs לדקה.v

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.