סויה ומוצריה, תוספי סויה ובריאות – חלק ג'

סויה ומוצריה, תוספי סויה ובריאות – חלק ג'

קשר בין צריכת סויה לבין בריאות – המשך

השפעות רעילות, אינטראקציות והתוויות-נגד

ההתלהבות מסויה רחוקה מלהיות אוניברסלית. הפיטואסטרוגנים נחשבים לחומרים הגורמים להפרעות במערכת ההורמונלית. חוקרי הסקירה, שהתפרסמה לאחרונה, ב-British Journal of Pharmacology, מסיקים כי לאור הסיכונים הבריאותיים של הפיטואסטרוגנים, לא בטוח שיתרונותיה הבריאותיים של הסויה עולים על הסיכונים הפוטנציאליים, וזאת כיוון שהנתונים הנוכחיים אינם מספקים עדות מספקת לניתוח סיכון-תועלת. לכן, לא ניתן להסיק מסקנות ברורות לגבי השפעותיהם הבריאותיות המיטיבות האפשריות.

סויה מצויה כיום כמעט בכל מוצרי המזון המעובדים, וצריכת סויה היא למעשה בלתי נמנעת, אלא אם כן מתאמצים לבדוק בדקדקנות את הסימון התזונתי. העולם המערבי מפוצץ בצורות חדשות של סויה מעובדת וצורות אלה של סויה נצרכות כיום בכמויות גדולות יותר מאשר נצפו בדיאטות אסיאתיות נוכחיות או דיאטות אסיאתיות מסורתיות. השפעות צריכת מזונות סויה על בריאות האדם שנויות במחלוקת. למרות המחלוקת לגבי יתרונותיה הבריאותיים של סויה, צריכתה בארה"ב הולכת וגדלה. באירופה צריכת סויה נמוכה באופן יחסי.

סקירה שהתפרסמה ב-Alternative Therapy in Health and Medicine, מציינת כי צריכת סויה מעובדת בארה"ב מתחילה לעתים קרובות זמן קצר לאחר לידת התינוק וכ-20% מהתינוקות ניזונים מתרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה. לא ברורות השפעות ארוכות-הטווח של חשיפת הילודים לחומרים המצויים בסויה –אנזימים מעכבי עיכול1, רמות גבוהות של פיטואסטרוגניםותרכובות אחרות המתערבות בספיגת רכיבי תזונה או בשימוש בהם (antinutrients), כמו ספונינים ופיטאטים. צריכת סויה מעובדת נמשכת בתקופת הנערות עד לבגרות, בעיקר בקרב מספר הולך וגדל של אמריקאים הנוהים אחר דיאטות צמחוניות וטבעוניות. אמריקאים רבים מעוּדָדים גם לצרוך סויה, כי היא נחשבת כבעלת יתרונות במניעת מחלת האוסטאופורוזיס והשברים הנובעים ממנה. לכן, השפעת סויה על הבריאות מצדיקה התייחסות מצד החוקרים בבריאות הציבור.

בסקירה מפורטים חמישה סיכונים בריאותיים של מוצרי סויה:

1. סיכון מוגבר לסרטן השד, הרחם והשחלות – ישנם מחקרים המעריכים כי צריכה של סויה, מוצריה והתוספים שלה עלולה לשבש את מאזן הורמוני המין בבני אדם, שכן היא מכילה פיטואסטרוגן, נגזרת הדומה בפעילותה לאסטרוגן. סקירה, שהתפרסמה לאחרונה ב-JAMA, טוענת כי כיוון שלפיטואסטרוגנים מבנה דומה לזה של אסטרוגן, טיפול באמצעותם בגלי-חום ובסמנים אחרים של גיל הבלות, עלול לגרום להיפרפלזיה2 ברקמת הרחם. הסוכנות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA) העריכה את הקשר האפשרי בין צריכת איזופלאבונים מתוספים בקרב נשים סביב גיל המעבר ונשים לאחר הפסקת הווסת לבין השפעות מזיקות אפשריות על בלוטות החלב ועל הרחם. במרבית המחקרים בנשים ובחולדות לא נמצאה השפעה שלילית, אולם בשני ניסויים בחולדות מתן תוספי איזופלאבונים גרם לשגשוג תאים בדומה לממצאי ניסויים שנערכו בארה"ב, בהם נמצאה היארעות גבוהה יותר של אָדֶנוֹמָה3ואָדֶנוֹ-קַרְצינוֹמָה4 של בלוטות החלב. EFSA מציינת, כי אמנם מחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם אינם מצביעים על סיכון מוגבר לסרטן השד בנשים בגיל המעבר, אבל יחד עם זאת לא ניתן להרחיב ולהסיק ממחקרים אלה לגבי נשים לאחר הפסקת הווסת עם היסטוריה של סרטן תלוי-אסטרוגן או כאלה שאובחנו כבעלות סרטן תלוי-אסטרוגן הנוטלות תוספי איזופלאבונים. מחקרים בבני אדם ובחיות מעבדה, שנסקרו על ידיEFSA , תומכים בכך שלתוספי איזופלאבונים בנשים לאחר הפסקת הווסת אין השפעות מזיקות על הרחם והשחלות. אולם, לא ניתן להסיק מסקנות לגבי הקשר בין צריכת תוספי איזופלאבונים לבין סרטן הרחם בקרב נשים סביב גיל המעבר (peri-menopausal).

לפי סקירה, שהתפרסמה ב-Advances in Nutrition, צריכת סויה בקרב נשים בעלות רצפטור חיובי לאסטרוגן (ER+), ששרדו את סרטן השד ומטופלות בטָמוֹקסיפֶן מצויה במחלוקת, כי בחלק מהניסויים בעכברים ובתרביות רקמה במבחנה נמצא כי האיזופלאבון, ג'ניסטאין, המצוי בסויה, עלול להתערב בפעילות התרופה.

במחקר עוקבה בנשים סיניות, שהתפרסם ב-JAMA, נמצא כי בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של מזונות סויה (אחוזון ראשון), צריכה גבוהה ביותר של מזונות סויה (אחזון רביעי) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה ולהישנות המחלה ב-33% וב-34% בהתאמה ללא קשר בשימוש בטמוקסיפן. הממצאים המקבילים עבור צריכת איזופלאבונים היו סיכון נמוך יותר לתמותה ולהישנות המחלה ב-24% וב-26% בהתאמה.

על פי הסקירה, שהתפרסמה ב-Advances in Nutrition, ג'ניסטאין, המצוי בסויה, אמנם מראה התנהגות סינרגיסטית עם תרופות נוגדות-סרטן ידועות, כמו אַדריאָמיצין, דוֹסֶטָקסֶל וטָמוֹקסיפֶן, אבל במספר ניסויים בבני אדם תוספת ג'ניסטאין גרמה לשגשוג תאי סרטן ברקמת השד. לכן, חוקרי הסקירה סוברים, כי יש לשקול בזהירות מתן ג'ניסטאין לנשים בעלות רצפטור חיובי לאסטרוגן (ER+), מסקנה דומה לזו שהגיעו אליה ב-EFSA.

2. סיכון לחוסר מאזן הורמונלי בגברים – בניגוד למחקרים בבעלי חיים, שתי סקירות ומטא-אנליזה, שהתפרסמו ב-Fertility and Sterility ו-European journal of Pharmacology וב-British Journal of Urology International, בהתאמה, מראות כי לא מוצרי סויה עשירים באיזופלאבונים ולא תוספי איזופלאבונים משפיעים על רמות הטסטוסטרון והאסטרוגן בגברים. המטא- אנליזה, שהתפרסמה ב-British Journal of Urology International, מראה כי גם לחלבון סויה אין השפעה על מאזן הורמונלי בגברים.

3. השריית היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס) – בניסויים במבחנה ובבעלי חיים ובמספר מחקרים בבני אדם נמצא כי פיטואסטרוגנים עלולים לשבש את פעילות בלוטת התריס בגברים ובנשים ולגרום לתת-פעילות בלוטת התריס ולהתפתחות זפק (goiter), כי איזופלאבונים עלולים לעכב את האנזים, thyroid peroxidase, המעורב בסינתזה של הורמוני בלוטת התריס. מחקר חתך מתוך Adventist's Health Study 2, בקרב מאמינים השייכים לכנסיית 7th Day Adventist (כת פרוטסטנטית), שהתפרסם לאחרונה ב-Public Health Nutrition, נמצא כי בנשים, אך לא בגברים, בצריכה בחמישון העליון של איזופלאבונים מסויה (צריכה חציונית של כ-25 מיליגרם ליום), הורמון מגרה בלוטת התריס5 (thyroid stimulating hormone – TSH) היה גבוה ביותר מפי 4 מאשר בנשים בחמישון התחתון של הצריכה (צריכה חציונית של 0.002 מיליגרם ליום). כמו כן, בנשים בצריכה בחמישון העליון של חלבון סויה (צריכה חציונית של כ-6.9 גרם ליום), הורמון מגרה בלוטת התריס היה גבוה פי כ-2.7 מאשר בצריכה בחמישון התחתון (צריכה חציונית של כ-0.004 גרם ליום). החוקרים הסיקו כי לנשים בעלות צריכה גבוהה מאד של סויה יש סיכון לריכוז מוגבר של TSH (גבוה מ-5 מילי-יחידות לליטר). אולם, סקירה שהתפרסמה ב-Thyroid, טוענת כי באנשים בעלי רמות תקינות של יוד, אין עדות לכך שלצריכת מזונות סויה או תוספי איזופלאבונים יש השפעה שלילית על פעילות בלוטת התריס.

4. השפעות בלתי רצויות של תרכובות המתערבות בספיגת רכיבי תזונה או בפעילותיהם (antinutrients) – כאמור, סויה מכילה כמויות גדולות של תרכובות המתערבות בספיגת רכיבי תזונה או בפעילותיהם (לֶקטינים, ספונינים, פיטאטים ואוקסלאטים). סקירה שהתפרסמה ב- Alternative Therapy in Health and Medicine, מציינת כי לא נערכו מחקרים מבוקרים רבי-היקף להערכת השפעותיהם הספציפיות של תרכובות הללו במזונות סויה.

לקטינים הם חלבונים המתקשרים בעיקר לסוכרים וגורמים להצמדות תאי דם. כמו כן, לקטנים הם חומרים אלרגניים. הם נהרסים כמעט לגמרי בחום. סויה מכילה גם ריכוזים גבוהים של ספונינים. ספונינים נמצאו, במחקרים במבחנה, כחומרים המגבירים את חדירות המעיים, דבר העלול לתרום להתפתחות מחלות אוטואימוניות6 על ידי הגברת הרגישות לאנטיגנים7 תזונתיים. ספונינים אינם מסולקים על ידי חימום או תהליכי עיבוד וריכוזם במוצרים התעשייתיים דומה לזה שבסויה גולמית. סויה מכילה גם מעכבי אנזימים הפוגעים בעיכול חלבון ומגבירים את תפקוד הלבלב, וכתוצאה מכך מוגברת היפרפלזיה (התרבות תאים) בלבלב. בעקבות חימום, כ-25% ממעכבי אנזימים נשארים במוצרי הסויה.

סויה עשירה מאוד בחומצה פיטית (אף יותר מן החיטה), ולכן היא עלולה לפגוע בספיגת מינרלים (במיוחד הדו-ערכיים, כגון סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ, נחושת ומנגן). מחסור באבץ גורם לעיכוב בגדילה ופוגע במערכת החיסון ובריפוי פצעים. מחסור בברזל גורם לעייפות, פוגע בתפקוד קוגניטיבי ועלול לגרום לעיכוב בתפקוד מוטורי. מחסור בסידן קשור בסיכון מוגבר לרככת ולהתרככות עצמות. חומצה פיטית נהרסת בתהליך תסיסה אך ריכוזה אינו יורד בחימום. לכן, חומצה פיטית מצויה בריכוזים גבוהים בחלב סויה ובטופו. סויה מכילה גם ריכוזים משמעותיים של אוקסלטים הקושרים סידן, ברזל ומינרלים אחרים ועלולים לגרום למחסורים תזונתיים. צריכה תכופה של מוצרי סויה עלולה לגרום להפרשה גבוהה של אוקסלטים, העלולה להביא להיווצרות אבני כליה. כמות האוקסלטים בפולי-סויה ובמוצרי סויה גבוהה מהמלצות לצריכה (60-50 מיליגרם) בחולים עם אבני כליה.

5. נזקים פוטנציאליים של תוצרי לוואי של עיבוד סויה – אותה סקירה, שהתפרסמה ב- Alternative Therapy in Health and Medicine, מתארת את הנזקים של תהליכי עיבוד הסויה לחלבון מעובד (textured), חלבון מבודד (protein isolate) וחלבון מפורק (hydrolyzed). בין השאר, נוצרות חומצות-אמיניות לא טבעיות המקשות על עיכול הסויה. בנוסף, למיצוי השמן מסויה משתמשים בחומר הנקרא הֶקסאן, אשר נמצא כבעל השפעות רעילות על מערכת העצבים (neurotoxic). מחקרים מועטים העריכו את כמות שאריות הקסאן במזונות סויה. אחד מהמחקרים המועטים שבוצעו, מצא בקמח סויה 21 חלקים למיליון. למרות שה-FDA אינו מסדיר את כמויות שאריות ההקסאן במוצרי הסויה, הוא מגביל את שאריות ההקסאן בחלבון מבודד מדגים ל-5 חלקים למיליון בלבד.

התזונאית, דר' דניאל קאאילה (Daniel Kaayla), בספרה משנת 2012,The Whole Soy Story: The Dark Side of America’s Favorite Health Food, מנסה להפריך את המיתוס, כי סויה היא מזון בריאות. היא מסתמכת על מסקנות מחקרים ועל מסקנות ואזהרות גופים שונים, כמו משרד הבריאות הישראלי8וגופים אמריקאיים ואירופאיים שונים, וטוענת כי קיימת מחלוקת לגבי יתרונותיה הבריאותיים של סויה, ולעומת זאת, קיימים סיכונים בריאותיים פוטנציאליים. על חמישה הסיכונים המוזכרים ב-Alternative Therapy in Health and Medicine, היא מוסיפה מספר סיכונים:

1. אלרגיה לחלבון סויה – סויה מהווה מרכיב מזון במזונות רבים, כולל כאלה שלא מצופה כי תהיה קיימת בהם, כמו לחם, שימורי טונה, המבורגר, נקניקיות. עובדה זו מכבידה על אנשים רגישים או אלרגיים לסויה. סויה נמנית על שמונה האלרגנים הראשונים במזון, ונראה כי בקרוב תמנה על ארבע המקומות הראשונים. דר' קאאילה סוברת כי העלייה בשיעור האלרגיות באוכלוסייה נובעת מעלייה בצריכת סויה מהונדסת גנטית (genetically modified – GMO). מעבדות תזונה יוֹרק באנגליה מצאו עליה של 50% באלרגיות לסויה בשנת 1998, השנה בה סויה מהונדסת הוצגה בשוק העולמי. חוקרי מעבדות יורק ציינו כי אחד מ-16 החלבונים שנמצאו כאלרגנים בסויה, נמצא בסויה מהונדסת בריכוז הגבוה ב-30%.

2. השפעה על מערכת הרבייה – בגלל תכולת הפיטואסטרוגנים בסויה, העלו חוקרים שונים השערה כי תרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה קשורות להתבגרות מוקדמת בילדות ולעיכוב או עצירה של התבגרות בבנים. בניסויים בבעלי חיים, למתן איזופלאבונים, הייתה השפעה שלילית על אברי הרבייה. קיימים מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים מועטים בבני אדם על השפעת פיטואסטרוגנים על התפתחות מערכת הרבייה ותפקודיה והממצאים אינם עקביים. מחקר שעקב במשך 5 שנים אחר תינוקות שניזונו מתרכובות מזון לתינוקות, ושהתפרסם ב-Journal of Nutrition, לא מצא הבדלים בהתפתחות אברי המין של הילדים שהוזנו תרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה, כשהם הגיעו לגיל 5 שנים, לבין ילדים שניזונו בינקותם מחלב אם או מתרכובות מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה.

אולם, סקירה שהתפרסמה ב-Molecular and Cellular Endocrinology, מצדיקה באופן עקיף את אזהרותיהם של גופים שונים לגבי צריכת סויה, בטענה כי גם אם לא נמצאה השפעה שלילית בחלק מהמחקרים, חוסר הוכחות מוחלט להעדר השפעות שליליות אינו מהווה הוכחה להעדר השפעות כאלה.

3. השפעה על גדילה – דר' קאאילה טוענת כי המחסורים התזונתיים העלולים להיגרם בעקבות צריכת תרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה עלולים לפגום בגדילה. אולם, בסקירה ומטא-אנליזה של 14 ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, שהתפרסמה שנתיים לאחר פרסום ספרה, ב-British Journal of Nutrition, בה הושוו השפעות תזונתיות של תרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה לאלה של חלב אם ושל תרכובות מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה, שנתנו במשך השנה הראשונה לחיי התינוקות, לא נמצא הבדל במשקל ובגובה התינוקות. כמו כן, לא נמצא הבדל ברמות ההמגלובין, החלבון, האבץ והסידן. יתר על כן, לא נמצא גם הבדל בצפיפות המינרלים בעצם.

אינטראקציות עם תרופות (על פי סקירה של מכון פּאולינג למחקר)

א. אינטראקציה עם תרופות אנטיביותיות – כיון שחיידקי המעיים משחקים תפקיד חשוב במטבוליזם האיזופלאבונים מסויה, טיפול אנטיביוטי עלול להוריד את פעילותם הביולוגית של האיזופלאבונים.

ב. אינטראקציה עם נוגדי קרישה – על פי תיאור מקרה אחד, צריכה גבוהה של חלבון סויה עלולה להתערב ביעילות הפעילות של התרופה נוגדת הקרישה, קוּמָדין. בתיאור המקרה, יעילות התרופה חזרה לרמתה הקודמת לאחר הפסקת הצריכה של חלב סויה.

ג. אינטראקציה עם לבוטירוקסין (תרופה לטיפול בתת-פעילות בלוטת התריס) – בילדים עם תת-פעילות בלוטת התריס מולדת, שניזונו בתרכובת מזון לתינוקות על בסיס סויה, נדרש מינון גבוה יותר של לבוטירוקסין על מנת להתאזן. כמו כן, מבוגרים עם תת-פעילות של בלוטת התריס, שצרכו תוסף חלבון סויה היו זקוקים למינון גבוה יותר של לבוטירוקסין.

לסיכום, בהיות הסויה מקור תזונתי לרכיבי תזונה רבים, מומלץ לצרוך את מוצריה במסגרת תזונה נבונה ומגוונת, אך אין להפריז בצריכתה בשל השפעותיה המזיקות האפשריות. צריכה מתונה של מזונות סויה והשלמה מושכלת של המחסורים (שהיא עלולה ליצור) על ידי צריכת מגוון מזונות אחרים, לא תגרום ברוב המקרים לנזקים.

הנחיות של מספר מדינות, כולל ההנחיות לאמריקאים משנת 2020-2015, ממליצות על מזונות סויה כחלק מתזונה בריאה.

כדי לקבוע את כמות הסויה הדרושה על מנת להעניק השפעות בריאותיות דרושים מחקרים נוספים.

הדיאטנית, דר' קאאילה, ממליצה, גם כיום, לכלל האוכלוסייה לצרוך מזונות סויה מותססים (נאטו, מיזו וטמפה), הנחשבים בעיניה כמזונות בריאים כאשר נאכלים במסגרת תזונה מגוונת, בה אוכלים הכל (omnivorous). היא ממליצה להימנע ממזונות, כמו חלב סויה, תחליפי סויה למוצרי חלב, תחליפי סויה למוצרי בשר, חלבון סויה מבודד וחלבון צמחי מפורק (hydrolyzed). טופו, לפי דעתה, ניתן לאכול מדי פעם מבלי לגרום נזק לבריאות מרבית האוכלוסייה. אנשים אלרגיים לסויה צריכים להימנע מאכילתה.

סקירה ,שהתפרסמה פרסום מוקדם ב-Journal of Pediatric Gastoenterology and Nutrition, טוענת כי הערך התזונתי של חלבון סויה מוגבל על ידי תכולה נמוכה יותר של שתי חומצות אמיניות, מֶתיונין (חומצה אמינית חיונית9) וציסטֶאין (חומצה אמינית מותנית10). כמו כן, חלב פרה הינו בעל ערך תזונתי גבוה יותר מזה של משקאות שאינם חלב פרה (non-dairy beverages), כולל חלב סויה. חלב פרה מכיל גם חלבונים בעלי פעילות ביולוגית, כולל אנזימים, אימונוגלובולינים (נוגדנים), גורמים נוגדי-חיידקים (bactericides), הורמונים, מתווכים (mediators) וגורמי גדילה. סידן ואבץ הינם זמינים יותר מחלב פרה מאשר ממשקאות שאינם ממקור חלב.

חלב פרה מומלץ כמשקה מועדף עבור ילדים על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, משרד החקלאות האמריקאי (US Department of Agriculture) והמרכז לבקרת מחלות. הם מדגישים כי אין להוציא את חלב הפרה מתזונת ילדים צעירים, אלא אם כן קיימת הוראה רפואית לעשות כן.

משרד הבריאות הישראלי המליץ, בשנת 2005, כי ילדים עד גיל 18 צריכים להגביל את צריכת הסויה שלהם לשלוש מנות בשבוע בלבד ובכל מקרה לא לצרוך יותר ממנה אחת של סויה ביום.

 

 

 


 

1אנזימים מעכבי עיכול – חומרים המתערבים בעיכול חלבון, על ידי עיכוב פעילות טריפסין ואנזימים אחרים הדרושים לעיכול החלבון.

2היפרפלזיה – התרבות חריגה של תאים באיבר או ברקמה, שעלולה להביא להתפתחות סרטן.

3אדנןמה – גידול שפיר ברקמת בלוטה.

4אדנו-קרצינומה – גידול ממאיר של תאי אפיתל של בלוטות.

5הורמון מגרה בלוטת התריס – הורמון המשוחרר מבלוטת יותרת המוח ומגרה את בלוטת התריס להפריש את ההורמוניםT4 ו-T3, המווסתים חילוף החומרים בגוף. כאשר רמת הורמונים אלה יורדת, רמת הורמון מגרה בלוטת התריס עולה וכאשר רמת הורמוני בלוטת התריס יורדת, רמת הורמון מגרה בלוטת התריס עולה.

6מחלה אוטואימונית – מצב שבו המערכת החיסונית תוקפת איבר, חומר או מערכת בגוף.

7אנטיגן – חומר המעורר יצירת נוגדנים.

8אזהרת משרד הבריאות הישראלי – בשנת 2005 משרד הבריאות הזהיר, כי אם אין צורך רפואי, אל לתינוקות להשתמש בתרכובות מזון לתינוקות המבוססות על סויה, על ילדים מתחת לגיל 18 אין לצרוך מזונות סויה יותר מפעם ביום ולא יותר מ-3 פעמים בשבוע, ושעל מבוגרים להיזהר בצריכת סויה בשל השפעות שליליות על פוריות ועל הסיכון לסרטן השד. בהנחיות המשרד משנת 2013 למשפחות צמחוניות וטבעוניות רשום: תינוקות שאינם יונקים או שנגמלו יוזנו בתרכובות מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה עד גיל שנה. במשפחות המסרבות להשתמש בחלב מהחי ומוצריו, יוזן התינוק בתרכובת מזון לתינוקות על בסיס סויה. תכשירים, כגון חלב סויה, חלב אורז או חלב שקדים אינם מהווים תחליף לחלב-אם או לתרכובות מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה. מזונות אלה עלולים לפגוע קשות בגדילה ולגרום למצבים קשים של חסר תזונתי.

9חומצה אמינית חיונית – חומצות אמיניות חיוניות אינן מיוצרות בגוף, ויכולות להתקבל רק ממזון.

10חומצה אמינית מותנית – חיונית במצבים מסוימים, כמו פגים וילדים במצב גדילה.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.