סויה ומוצריה, תוספי סויה ובריאות – חלק ב'

סויה ומוצריה, תוספי סויה ובריאות – חלק ב'

קשר בין צריכת סויה לבין בריאות – המשך

פעילות הסויה במניעת מחלות והפרעות בריאותיות נבחרות והטיפול בהן

סקירה שהתפרסמה ב-International Journal of Food Properties, טוענת כי האיזופלאבונים שבסויה פועלים ביחד עם חלבוני הסויה והתרכובות בעלות פעילות ביולוגית האחרות בהגנה מפני מחלות והפרעות בריאותיות אחרות. התומכים ביתרונותיה הבריאותיים של הסויה טוענים, כי צריכתה יכולה להקטין את הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), להגן מפני צורות מסוימות של סרטן, להגן מפני מחלת האוסטאופורוזיס ולשמש כטיפול יעיל נגד גלי-חום ותסמינים אחרים בנשים לאחר הפסקת הווסת.

סקירה, שהתפרסמה ב-Alternative Therapy in Health and Medicine, מונה חמישה יתרונות בריאותיים של מוצרי הסויה: 1. הקלה על תסמיני גלי-חום של גיל המעבר; 2. הגנה מפני סרטן השד; 3. מניעת סרטן הערמונית; 4. הגנה מפני מחלת לב כלילית; 5. מניעת אוסטאופורוזיס.

סקירות אחרות מוסיפות יתרונות נוספים.

1. תסמיני גיל המעבר – סויה נצרכת לא רק למניעת מחלות, אלא גם כטיפול במצבים מסוימים. מבין המפורסמים שבהם הוא הטיפול בגלי-חום ותסמיני גיל-מעבר אחרים. בארה"ב, 80% מהנשים בגילאי 45 עד 60 מדווחות על צריכת תרופות ללא מרשם לטיפול בתסמיני גיל המעבר. על פי מטא-אנליזה, שהתפרסמה לאחרונה ב-JAMA, בין 40% לבין 50% מהנשים בעולם המערבי משתמשות ברפואה משלימה לטיפול בתסמינים של גיל המעבר. סקירה, שהתפרסמה ב-Alternative Therapy in Health and Medicine, מציינת כי צריכת מזונות סויה ותרכיזי איזופלאבונים, במיוחד ג'ניסטאין, עשוייה להיות יעילה בהקלה על תדירות וחומרת גלי-החום בנשים סביב גיל המעבר (peri-menopausal) ובנשים לאחר הפסקת הווסת (post-menopausal). במטא-אנליזה, שהתפרסמה ב-Menopause, בניתוח נתונים מאוגדים של 17 ניסויים אקראיים מבוקרים, מתן תוספי איזופלאבונים הוריד את תדירות גלי-החום ב-20.6% ואת חומרתם ב-26.2% בהשוואה לקבוצת ביקורת. תוספי איזופלאבונים, שסיפקו 18.8 מיליגרם ג'ניסטאין (חציון הכמות של כל המחקרים) היו חזקים יותר מפי 2 בהורדת תדירות גלי-החום מאשר תוספים בעלי תכולה נמוכה יותר של ג'ניסטאין. מטא-אנליזה של נתונים מאוגדים של 15 ניסויים אקראיים מבוקרים, שהתפרסמה לאחרונה ב-JAMA, מצאה גם היא השפעה מתונה של איזופלאבונים מסויה על תדירות גלי החום, וכמו כן על יובש בנרתיק.

נייר עמדה של החברה הצפון אמריקאית למנופאוזה (North American Menopause Society), שהתפרסם לפני כשנה ב-Menopause, קובע כי טיפול לא-הורמונלי הוא בבחינת שיקול חשוב כאשר טיפול הורמונלי אינו מהווה אפשרות בגלל הוראת-נגד רפואית או בגלל בחירה אישית של האישה. החברה ממליצה, כי יש להשתמש בזהירות בנגזרות של S-equol (אגוניסט1 של קולטן ביתא של אסטרוגן) של איזופלאבונים מסויה. הניסויים באיזופלאבונים מסויה נמצאו אמנם כי הם יעילים יותר מפלצבו, בעיקר לגבי תסמינים קלים עד מתונים, אך לגבי מרבית המחקרים יש ביקורת שהם לא תוכננו כראוי. מגבלות אחרות של מחקרים אלה הן שתהליכי הייצור של האיזופלאבונים אינם מבוקרים וכתוצאה קיים שוני רב בהרכב, וכמו כן שוני בין אוצווה לאוצווה, כך שיתרונות האיזופלאבונים עלולים להופיע לאט יותר ובמידה פחותה מאשר ברפואות המסורתיות של סויה. בנוסף, תוסף המכיל S-equol פותח עבור נשים שלא יכולות להפוך דאידזאין וג'ניסטאין ל-equol. דרוש מחקר נוסף על מנת לבחון אם תוסף זה יעיל בנשים אלה. רק כ-30% מהנשים במערב מסוגלות להפוך דאידזאין מסויה (באמצעות חיידקי המעי) ל-equol בניגוד ל-60%-50% מהנשים היפניות, הקוריאניות והסיניות. בכל מקרה, במקרים של תסמינים קשים של גיל המעבר, החברה הצפון אמריקאית למנופאוזה ממליצה להשתמש בתרופות מרשם. הסוכנות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA) הסיקה בעקבות סקירת מחקרים, כי העדות המחקרית אינה מספקת על מנת לקבוע קשר סיבתי בין גלי-חום לבין צריכת איזופלאבונים מסויה.

2. סרטן – יכולת האיופלאבונים לעכב התפתחות סרטן הודגמה במודלים של בעלי חיים. מספר סקירות שהתפרסמו בין השאר, ב-Alternative Therapy in Health and MedicineEuropean Journal of Pharmacology ו-British Journal of Pharmacology, דנות בקשר בין צריכת מזונות ותוספי סויה לבין התפתחות סרטן. צריכה מסורתית של מוצרי סויה במשך החיים נחשבת כסיבה לסיכון נמוך יותר של סרטן השד וסרטן הערמונית בסין וביפן בהשוואה לארה"ב ולמדינות אירופה. העובדה ששכיחות סרטן השד בקרב בנות של יפנים מהגרים בארה"ב דומה לזו של הלבנים בארה"ב, לאחר ששינו את מנהגי האכילה שלהן, עולה בקנה אחד עם מחשבה זו.

סוגי סרטן הקשורים באסטרוגן: סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן הערמונית וסרטן הריאות.

א. סרטן השד – צריכת סויה והסיכון לסרטן השד מהווים נושא למחלוקת פופולרית. על פי סקירה, שהתפרסמה ב-Alternative Therapy in Health and Medicine, הטענה כי פיטואסטרוגנים המצויים בסויה בו-זמנית מורידים ומגדילים את הסיכון לסרטן השד הינה מוטעית. ברור כי צריכת מזונות ותוספי סויה מעלים את ריכוזי הפיטואסטרוגנים ברקמת השד לרמות בהן עלולות להופיע השפעות בריאותיות. אולם, למרות המחלוקת הנוכחית הסקירה מצביעה על קשר הפוך ברור בין צריכת סויה במשך החיים לבין היארעות סרטן השד, במיוחד סרטן בנשים לפני גיל המעבר. קיימת גם עדות כי צריכת סויה מוקדם בחיים מעניקה יתרונות בריאותיים. מטא-אנליזה, שהתפרסמה ב-PloS One, מחזקת תצפית זו, וזאת לאחר ניתוח נפרד של נתוני נשים בגיל הפוריות ונשים לאחר הפסקת הווסת. הסקירה מגיעה למסקנה כי בנשים אסיאתיות בשני המצבים (בגיל הפוריות ולאחר הפסקת הווסת) צריכת איזופלאבונים מסויה עשויה להוריד את הסיכון לסרטן השד ב-31% בנשים בגיל הפוריות, וב-41% בנשים לאחר הפסקת הווסת. לגבי נשים מערביות אין הוכחה מספקת שקיים קשר בין צריכת איזופלאבונים מסויה לבין הסיכון לסרטן השד, לא בנשים בגיל הפוריות ולא בנשים לאחר הפסקת הווסת.

ב. סרטן הערמונית – ניסויים בבעלי חיים דיווחו, כי לאיזופלאבונים מסויה תפקיד במניעת סרטן הערמונית וגרורות של סרטן הערמונית. מחקרים אפידמיולוגיים סיפקו ממצאים שונים. כמו בקרב נשים, יתכן שההבדלים נובעים משוני ביכולת להפוך את דאידזאין וג'ניסטאין לחומר הפעיל, equol, על ידי חיידקי המעי. חוקרים במספר סקירות ומטא-אנליזות, שהתפרסמו בין השאר ב-Alternative Therapy in Health and Medicine, World Journal of Surgical Oncology ו-American Journal of Clinical Nutrition, סוברים כי איזופלאבונים מסויה עשויים למנוע גם גידולים ממאירים התלויים בהורמונים בגברים. הם מניחים כי צריכה של מזונות ותוספי סויה עשויה להוריד את הסיכון לסרטן הערמונית ב-26%-20%. המטא-אנליזה, שהתפרסמה ב-American Journal of Clinical Nutrition דיווחה על השפעה חזקה יותר של מזונות ותוספי סויה בקרב גברים אסיאתיים מאשר בקרב גברים מערביים. במטא-אנליזה של ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, שהתפרסמה ב-British Journal of Urology International, צריכת איזופלאבונים במזון ובתוספים הורידה ב-51% את הסיכון לסרטן הערמונית בגברים בסיכון לסרטן הערמונית.

ג. סרטן הרחם – ממצאי מחקרים אפידמיולוגיים חלוקים לגבי השפעת צריכת סויה על סרטן הרחם. במחקר עוקבה פרןספקטיבי, שעקב במשך כ-12 שנה אחר נשים יפניות בגילאי 74-45, ושהתפרסם ב- International Journal of Obstetrics & Gynaecology, לצריכת מזונות סויה ואיזופלאבונים לא הייתה השפעה מגנה מפני סרטן הרחם. לעומת זאת, מטא-אנליזה של 10 מחקרים תצפיתיים, שהתפרסמה ב-Medicine, הראתה כי צריכה גבוהה של מזונות סויה בהשוואה לצריכה נמוכה הורידה את הסיכון לסרטן הרחם ב-19%. בניתוח נפרד של הנתונים צריכת מזונות סויה הורידה את הסיכון לסרטן הרחם בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת, נשים אסיאתיות ונשים לא-אסיאתיות ב-24%, 21% ו-17%, בהתאמה.

ד. סרטן הריאות – בסקירה שהתפרסמה לאחרונה ב-British Journal of Pharmacology, מצוין כי מחקרים אפידמיולוגיים ומחקר מקרה-ביקורת, אשר נערכו ביפן ובקוריאה, דיווחו כי צריכת איזופלאבונים עשויה להיות קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן הריאות. במטא-אנליזה של 11 מחקרים, שהתפרסמה ב-American Journal of Clinical Nutrition, בצריכה גבוהה של מזונות סויה נמצא סיכון נמוך ב-23% לסרטן הריאות. כאשר המטא-אנליזה הוגבלה ל-5 מחקרים בעלי איכות גבוהה, הסיכון לסרטן הריאות היה נמוך ב-30%. במחקר עוקבה שנערך ביפן במשך 11 שנה והתפרסם גם הוא ב-American Journal of Clinical Nutrition, בצריכת איזופלאבונים באחוזון רביעי בהשוואה לאחוזון הראשון, הסיכון לסרטן הריאות היה נמוך ב-57% בקרב גברים לא-מעשנים. לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין סרטן הריאות בקרב גברים מעשנים או שעישנו בעבר, וכמו כן לא נמצא קשר כזה בקרב נשים.

סוגי סרטן אחרים

סקירה שהתפרסמה ב-International Journal of Food Properties וסקירה שהתפרסמה ב-Advances in Nutrition, מציינות כי במחקרים שנערכו בבעלי חיים, בתרביות רקמה במבחנה ובבני אדם במדינות אסיאתיות, סין, יפן וקוריאה, צריכת איזופלאבונים מסויה קשורה, לרוב, בירידה בסיכון לסוגי סרטן שונים נוספים על אלה הקשורים באסטרוגן, ביניהם סרטן הקיבה, סרטן הושט, סרטן הכבד וסרטן המעי הגס והחלחולת.

3. מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם) וגורמי סיכון – סקירה, שהתפרסמה לאחרונה ב-British Journal of Pharmacology, מציינת כי נושא הקשר בין פיטואסטרוגנים לבין מחלות לב וכלי-הדם התעורר בעקבות המידע על גידול בתמותת ותחלואת מחלות לב וכלי-הדם בקרב נשים לאחר אובדן תפקוד השחלות בייצור אסטרוגן. רמות נמוכות יותר של אסטרוגן עלולות להשפיע על התפתחות השמנה, על פיזור השומן בגוף, על פרופיל השומנים בדם, על זרימת הדם ותפקוד טסיות הדם. תצפיות אלה מצביעות על כך שיתכן שמחסור באסטרוגן עלול לעודד מחלות לב וכלי-הדם. התצפיות עוררו כנראה את הרעיון שפיטואסטרוגנים (חומרים דמויי-אסטרוגן) עשויים להוריד את הסיכון למחלות לב וכלי-הדם. השערה זו נתמכת על ידי השיעורים הנמוכים של מחלות לב וכלי-הדם באוכלוסיות האסיאתיות, בהן קיימת צריכה גבוהה של מזונות סויה, ואובדן הגנה זו של סויה בפרטים שעברו לחיות בחברות מערביות.

ניסויים בתרביות רקמה במבחנה ובבעלי חיים הראו, כי לאיזופלאבונים השפעה נוגדת-טרשת (antiatherogenic), כנראה על ידי הפחתת רמות הכולסטרול בדם והפחתת חימצונו של LDL-כולסטרול (הכולסטרול ה'רע'), על ידי עיכוב שגשוג תאי האנדותל בכלי דם שנפגעו, על ידי עיכוב היצמדות טסיות-הדם2 (platelets) ועל ידי הגברת הפעילות הביולוגית של תחמוצת החנקן (nitric oxide – NO), הידוע כמרחיב כלי-דם. אולם, לא ברור לחלוטין אם ההשפעה המיטיבה של סויה מקורה רק ברכיבי הסויה או שגם בהיותה תחליף למזונות עתירי שומן וכולסטרול מהחי.

המסר הבריאותי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration – FDA) קבע ב-1999, כי צריכה של 25 גרם חלבון סויה ליום (4 מנות של 6.25 גרם חלבון סויה) במסגרת תזונה דלת שומן רווי וכולסטרול עשויה להוריד ב-10% את רמות ה-LDL-כולסטרול ואת הסיכון למחלת לב.

מנה של סויה היא שוות ערך ל-1 ספל חלב סויה, ½ ספל טופו, טמפה, פולי-סויה או בשרי-סויה. כמות זו היא שווה ערך גס לכ-8 עד 10 גרם חלבון סויה ו-25 מיליגרם איזופלאבונים. בשרי-סויה מעובדים נוטים להכיל יותר חלבון אבל פחות איזופלאבונים לגרם חלבון.

כיצד ניתן להגיע ל-25 גרם חלבון סויה ליום? – מוצרי סויה עשירים בחלבון: א. 120 גרם טופו מוצק מכיל 13 גרם חלבון סויה; ב. חצי ספל טמפה מכיל 19.5 גרם חלבון סויה; ג. 1 ספל חלב סויה מכיל 10 גרם חלבון סויה; ד. בורגר מסויה מכיל בין 10 ל-12 גרם חלבון סויה.

בפברואר 2016 FDA דחה מחוסר עדויות מספיקות את העתירה של קרן ללא מטרות רווח לחינוך תזונתי (Weston A. Foundation) לבטל את המסר התזונתי הקובע כי חלבון סויה עשוי להוריד את הסיכון למחלת לב, אם כי הודיעה כי תמשיך לסקור את המחקרים בנושא.

בניגוד ל-FDA, הסוכנות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA) דחתה את הבקשה למסר בריאותי עבור חלבון סויה, כי מוריד את ה-LDL-כולסטרול בדם.

סקירה שהתפרסמה לאחרונה ב-International Journal of Food Properties, מציינת כי לצריכת סויה תפקיד מכריע בסוכרת מסוג 2 (אחד מגורמי הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות), כיון שנמצא כי חלבוני סויה והפיטואסטרוגנים הורידו את רמות האינסולין בדם הן במודלים של בעלי-חיים והן במחקרים בבני אדם. לעומת זאת, סקירה, שהתפרסמה באותה שונה ב-British Journal of Pharmacology, טוענת כי חשוב לציין, כי כיום לעתים לא ברור אם את ההשפעות המיטיבות על הבריאות ניתן לייחס לפיטואסטרוגנים שבחלבון סויה.

ממצאי ניסויים קליניים על הפרופיל המטבולי בהקשר לסויה אינם עקביים. בניסוי קטן בנשים אירניות סוכרתיות, שהתפרסם ב-International Journal of Preventive Medicine, לצריכת לחם מועשר בקמח סויה לא הייתה השפעה על הפרופיל המטבולי, כולל רמות האינסולין והתנגודת לאינסולין. באותו ניסוי באותה קבוצת נשים אירניות סוכרתיות, שהתפרסם ב-International Journal of Endocrinology, לצריכת לחם מועשר בקמח סויה לא הייתה השפעה על פרמטרים אנתרופומטריים [אינדקס מסת הגוף (BMI), היקף מותניים, אחוז שומן בגוף ויחס מותניים-ירכיים] ועל לחץ הדם. גם בניסוי קליני כפול-סמיות3 אקראי מבוקר, שנערך בקרב נשים סיניות בעלות יתר לחץ-דם שלא טופל או בעלות טרום יתר לחץ-דם, אשר צרכו במשך 6 חודשים מזון סויה או תוסף סויה, ושהתפרסם ב-European Journal of Clinical Nutrition, לא הושגה השפעה מובהקת על לחץ-הדם.

לעומת זאת ניסוי קליני אקראי מבוקר כפול-סמיות, שהתפרסם ב-European Journal of Nutrition ושנערך באיטליה בקרב גברים ונשים לאחר הפסקת הווסת בגילאי 75-45, מזונות סויה שיפרו סמנים ביולוגיים הקשורים במחלות לב וכלי-הדם. במסגרת דיאטה דלת שומן על פי עקרונות תזונה ים-תיכונית (ראה כתבה 'דיאטה ים-תיכונית בבריאות וחולי – חלק א'), המשתתפים צרכו במשך 12 שבועות מזונות סויה המכילים 30 גרם חלבון סויה (כמומלץ על ידי ה-FDA) כתחליף למזונות מהחי המכילים אותה כמות של חלבון. הטיפול הביא לירידה מובהקת בערכים חציוניים של אינדקס מסת הגוף, טריגליצרידים (שומנים), LDL-כולסטרול, כולסטרול שאינו  HDLי (non-HDL cholesterol) ו-apolipoprotein B4, וזאת בהשוואה לקבוצת ביקורת שצרכה חלבון מהחי.

גם בניסוי אקראי מבוקר כפול-סמיות, שנערך בקרב נשים עם תסמונת מטבולית, ושהתפרסם ב-Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, תוסף ג'ניסטאין בכמות של 54 מיליגרם, שניתן במשך שנה, שיפר גורמי סיכון המביאים לסוכרת ולמחלות לב וכלי-הדם, כמו רמות גלוקוז בצום, רמות אינסולין, רמות LDL-כולסטרול ולחץ דם.

4. אוסטאופורוזיס – תדירות נמוכה יותר של אוסטאופורוזיס בקרב נשים אסיאתיות בהשוואה לנשים מערביות. הגדילה את ההתעניינות בהרגלי התזונה של אוכלוסיות אלה.

סקירה שהתפרסמה לאחרונה ב-Journal of Osteoporosis, מציינת כי במודלים של אוסטאופורוזיס חסרי אסטרוגן (חולדות שכרתו להן את השחלות) התקבלו ממצאים לא עקביים לגבי תפקידם המגן של איזופלאבונים וחלבון סויה בעצם. בסקירה ומטא-אנליזה של ניסויים בחולדות שעברו כריתת שחלות שהתפרסמה ב-Nutrition Research, מתן פיטואסטרוגנים הביא לצפיפות עצם גבוהה יותר מאשר בחולדות שלא קבלו פיטואסטרוגנים.

סקירה של 23 ניסויים אקראיים מבוקרים בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת, שהתפרסמה ב-Climacteric, מתארת את השפעת האיזופלאבונים על צפיפות העצם. חמישה ניסויים מתוך הסקירה דיווחו על השפעות מיטיבות בעקבות מתן 100 עד 120 מיליגרם איזופלאבונים בהשוואה לקבוצת ביקורת. בחלק מניסויים אלה הייתה השפעה רק בקרב נשים שיכולות להפוך דאידזאין ל-equol. במספר ניסויים אחרים, הכלולים בסקירה, לא נמצא הבדל בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הביקורת לגבי שיפור או שמירה על צפיפות העצם.

במסגרת אותה סקירה של 23 ניסויים קליניים, בסקירה של ניסויים שההתערבות כללה צריכת מזונות סויה המכילים איזופלאבונים, בניסוי קטן אחד, שנערך בהולנד ושהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, צריכה, במשך שנה אחת, של מזונות סויה המכילים 110 מיליגרם איזופלאבונים לא מנעה אובדן עצם ולא השפיעה על שיחלוף העצם בנשים בגיל המעבר. כמו כן, בניסוי קטן אקראי מבוקר, שנערך בארה"ב ושהתפרסם ב-Nutrition Journal, צריכה של מזונות סויה המכילים 25 גרם חלבון ו-60 מיליגרם איזופלאבונים לא מנעה אובדן עצם.

לעומת זאת, בניסוי קטן אקראי מבוקר כפול-סמיות, שנערך באיטליה בקרב נשים אוסטאופניות5 לאחר הפסקת הווסת, ושהתפרסם ב-Annals of Internal Medicine, מתן במשך שנה של תוסף המכיל 54 מיליגרם איזופלאבונים מסויה, הגדיל את מסת העצם בהשוואה לזו של קבוצת ביקורת.

הסוכנות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA), דחתה בקשה למסר בריאותי הקושר בין צריכת איזופלאבונים מסויה לבין שמירה על צפיפות העצם, בטענה כי העדות המחקרית אינה מספקת על מנת לקבוע קשר סיבתי בין צפיפות העצם לבין צריכת איזופלאבונים מסויה.

יתרון בריאותי אפשרי נוסף:

1. תפקוד קוגניטיבי – שלוש סקירות, האחת, שהתפרסמה לאחרונה ב-Journal of Steroid Biochemistry & Molecular Biology, והשנייה והשלישית, שהתפרסמו שנתיים קודם לכן, ב-Maturitas וב-European Journal of Pharmacology, בהתאמה, מתארות את השפעת צריכת סויה והתוספים שלה על התפקוד הקוגניטיבי. השפעות מגנות של הפיטואסטרוגנים מסויה נמצאו בניסויים בבעלי חיים ובניסויים בתרביות רקמה במבחנה. אולם, הן מחקרים תצפיתיים והן ניסויים אקראיים מבוקרים בבני אדם הניבו תוצאות לא עקביות, כשכ-50% מהם הצביעו על השפעות חיוביות של האיזופלאבונים על התפקוד הקוגניטיבי ובמחציתם האחרת לא נמצאה השפעה או שנתקבלו השפעות שליליות.

נמצא קשר בין צריכה גבוהה של מוצרי סויה מסוימים, כמו טופו (סויה לא מותססת) לבין ירידה קוגניטיבית, במיוחד בקרב זקנים בני 65 ומעלה, כלומר צריכה גבוהה של טופו נמצאה כקשורה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית, וזאת הן בקרב סינים, קוריאנים, פקיסטינים והן בקרב יפנים שחיים בארה"ב. צריכת טֶמְפֶּה (סויה מותססת) נמצאה בניסויים בבעלי חיים ובניסויים בתרביות רקמה במבחנה כמגנה על התפקוד הקוגניטיבי. לא נמצאו מחקרים בבני אדם על הקשר בין צריכת טמפה לבין תפקוד קוגניטיבי.

הממצאים לגבי הקשר בין צריכת תוספי איזופלאבונים לבין תפקוד קוגניטיבי אינם עקביים. במחקר, שהתפרסם ב-Journal of Nutrition Health & Aging, איזופלאבונים שנצרכו על ידי נשים בריאות לאחר הפסקת הווסת, בצורת חלב סויה או תוספים, לא שיפרו את התפקוד הקוגניטיבי. לעומת זאת, במטא-אנליזה של ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת, שהתפרסמה ב-Menopause, שימוש בתוסף איזופלאבונים במשך 6 שבועות עד 30 חודש, שיפר את התפקוד הקוגניטיבי. אולם, קיים חלון הזדמנויות קריטי להתחלת השימוש בתוסף האיזופלאבונים, כשיש להתחיל את השימוש בתחילת גיל המעבר.

המשך הדיון בקשר בין צריכת סויה לבין בריאות מובא בחלק ג'.

 


 

1אגוניסט – הוא חומר הנקשר לקולטן מסוים, ומפעיל אותו בדומה לחומר המקורי, כגון הורמון.

2טסיות-הדם – גורמים בדם התורמים לקרישתו בעת פציעה. הצטברותן אינה רצויה כתהליך תמידי כאשר אין מצב של פציעה.

3ניסוי קליני כפול-סמיות – ניסוי בו לא המשתתפים ולא החוקרים יודעים מי מקבל את הטיפול הנבדק.

apolipoprotein B4 – החלבון העיקרי ב-LDL-כולסטרול; אנשים בעלי apolipoprotein B גבוה מצויים בסיכון גבוה למחלות קרדיו-ווסקולריות.

5אוסטאופניה – מסת עצם ירודה בחומרה הנמוכה מזו שבאוסטאופורוזיס.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.