חלבון בתזונה ובריאות העצם: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מטעם הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס

חלבון בתזונה ובריאות העצם: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מטעם הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס

חלבון מהווה כ-50% מנפח העצם וכשליש ממסת העצם. הוא מספק את המצע המבני (structural matrix) של העצם, בו בזמן שהסידן הינו המינרל העיקרי במצע זה. קולגן1 ומגוון חלבונים שאינם קולגן יוצרים את המצע האורגני של העצם, כך שצריכה מספקת של חלבון נראית כחיונית להשגת מסת עצם מספקת ולשימורה בגיל המבוגר.

השפעת צריכת חלבון על בריאות שנויה במחלוקת (ראה כתבה, 'השפעת התזונה על בריאות העצם במעגל החיים'). מספר מחקרים מוקדמים טענו כי הגדלת צריכת חלבון גורמת לעלייה בהפרשת סידן בשתן ושיערו כי הכמות העודפת של סידן בשתן באה מפירוק העצם. מחקרים מאוחרים יותר מצאו באמצעות בדיקת איזוטופים של סידן, כי הגברת צריכת חלבון מביאה לספיגה מוגברת של סידן במעי, כך שניתן לייחס כמעט את כל העלייה בכמות הסידן בשתן לשיפור היעילות של ספיגת הסידן במעי.

מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת חלבון לבין בריאות העצם הינם מוגבלים. יתר על כן, השפעות צריכה בו-זמנית של חלבון וסידן לא נחקרו בהרחבה. כיון שהגוף סופג בכל פעם כמויות מוגבלות של שני רכיבי התזונה החיוניים האלה, ניתן לשער כי צריכה בו-זמנית בכמויות מתונות של חלבון וסידן בכל ארוחה עשויה להיות מועילה. מחקר שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, ניסה להבהיר, באמצעות מטא-אנליזה, את השפעת צריכת חלבון וצריכת חלבון במשולב עם סידן או במשולב עם סידן וויטמין D על צפיפות המינרלים בעצם (bone mineral density), על סמנים ביולוגיים של העצם (bone biomarkers) בדם ובשתן ועל שברים באנשים בריאים.

במטא-אנליזה נכללו 36 מאמרים (16 ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים ו-20 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים). חוזק העדות (evidence strength) – להשפעה של הגברת צריכת חלבון וצריכת חלבון במשולב עם סידן או במשולב עם סידן וויטמין D על צפיפות המינרלים בעצם (bone mineral density), סמנים ביולוגיים של העצם (bone biomarkers) בדם ובשתן ועל שברים – חולק למספר קטגוריות: (1) A – עדות חזקה; (2) B – עדות בינונית (moderateי); (3) C – עדות מוגבלת (limitedי); (4) D – עדות לא מספקת (inadequateי); (5) E – הסכמה כללית של מומחים או של בעלי ניסיון קליני (expert consensus or clinical experienceי); (6) NA – לא ישים (not applicable). חוזק העדות של כל מאמר שנכלל במטא-אנליזה נבדק על ידי מומחים.

ממצאים

1. על פי ניתוח מאוגד (combined) של נתוני ארבעה מתוך חמישה ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, לצריכה גבוהה יותר של חלבון הייתה השפעה מגנה מתונה (moderate) על צפיפות המינרלים בעמוד השדרה המתני (lumbar spine), כשצפיפות המינרלים בעצם עלתה ב-0.52% בממוצע; בשני מחקרים צריכה גבוהה יותר של חלבון (למעלה מ-90 גרם ליום) הושגה בדיאטה, והושוותה לצריכה נמוכה יותר (פחות מ-80 גרם ליום), ובשלושה מחקרים, על ידי צריכת תוספי חלבון מבוססי-חלב (בכמות של 45 גרם ליום במשך 7 ימים בשבוע ו-30 גרם ליום במשך 5 ימים בשבוע), והושוותה לאי-צריכה כלל של תוספי חלבון.

2. על פי ניתוח מאוגד של נתוני ששה מתוך שבעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת חלבון לבין שינוי בצפיפות המינרלים בעצם בעמוד השדרה המתני; אם כי, על פי מחקר אחד באנשים מבוגרים יותר נמצא כי הירידה בצפיפות המינרלים בעצם הייתה הגבוהה ביותר בקטגוריות בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של חלבון [(13.5%-7.3% ו-15.49%-9.64% מכלל צריכת האנרגיה (קלוריות) ליום)], והירידה בצפיפות המינרלים בעצם הייתה הקטנה ביותר בקטגוריית הצריכה הגבוהה ביותר של חלבון (27.4%-17.9% מכלל צריכת האנרגיה ליום).

3. על פי ניתוח מאוגד של נתוני שבעה מתוך שמונה ניסויים קליניים אקראיים מבוקריםבעקבות צריכה גבוהה יותר של חלבון, חלה עליה של 0.30% בצפיפות המינרלים הכללית בירך (total hip bone mineral density); במחקר אחד, שלא נכנס למטא-אנליזה, בצריכה נמוכה יותר של חלבון בהשוואה לצריכה גבוהה יותר, נמצאה לאחר שנה ירידה גדולה יותר בצפיפות המינרלים בירך; בארבעה מחקרים צריכה גבוהה יותר של חלבון (למעלה מ-90 גרם ליום) הושגה בדיאטה, והושוותה לצריכה נמוכה יותר (פחות מ-80 גרם ליום), ובארבעה אחרים, על ידי צריכת תוספי חלבון מבוססי-חלב (בכמות של 45-13.2 גרם ליום), והושוותה לאי-צריכה כלל עד 2.1 גרם של תוספי חלבון ליום.

4. ממצאי שלושה מחקרי העוקבה הפרספקטיביים שבחנו את הקשר בין צריכה גבוהה יותר של חלבון בהשוואה לצריכה נמוכה יותר לבין צפיפות המינרלים בירך, לא היו עקביים; באף אחד מהמחקרים לא נמצא קשר בין צריכה גבוהה יותר של חלבון בהשוואה לצריכה נמוכה יותר לבין צפיפות המינרלים בירך.

5. על פי ניתוח מאוגד של נתוני ששה ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, לא נמצא הבדל בהשפעה על צפיפות המינרלים בצוואר הירך (femoral neck) בין צריכה גבוהה של חלבון לבין צריכה נמוכה; בשלושה מחקרים צריכה גבוהה יותר של חלבון הושגה בדיאטה (למעלה מ-90 גרם ליום) והושוותה לצריכה נמוכה יותר (פחות מ-80 גרם ליום), ובשלושה אחרים, על ידי צריכת תוספי חלבון מבוססי-חלב (בכמות של 45-13.2 גרם ליום) והושוותה לאי-צריכה כלל עד 2.1 גרם של תוספי חלבון ליום.

6. בשלושה מתוך חמישה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, לא נמצא קשר בין צריכה גבוהה יותר של חלבון בהשוואה לצריכה נמוכה יותר לבין צפיפות המינרלים בצוואר הירך; בשני מחקרי עוקבה באנשים מבוגרים יותר נמצא כי הירידה בצפיפות המינרלים בצוואר הירך הייתה הגבוהה ביותר בקטגוריות בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של חלבון [(13.5%-7.3% ו-15.49%-9.64% מכלל צריכת האנרגיה (קלוריות) ליום)], והירידה בצפיפות המינרלים בצוואר הירך הייתה הקטנה ביותר בקטגוריות הצריכה הגבוהה ביותר של חלבון (27.4%-17.9% ו-29.14%-18.16% מכלל צריכת האנרגיה ליום).

7. לגבי צפיפות מינרלים כללית בגוף (total body mineral density) לא היו מספיק נתונים על מנת לערוך מטא-אנליזה של נתוני ניסויים קליניים מבוקרים; במחקר עוקבה פרוספקטיבי יחיד שבדק תכולת מינרלים בעצם (bone mineral content). צריכה גבוהה יותר של חלבון הייתה קשורה בכלל תכולה גבוהה יותר של מינרלים בעצם.

8. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת חלבון לבין הסיכון לשברים (כלל שברים, שברים בעמוד השדרה, שברים בירך ושברים באמה).

9. לגבי הקשר בין ריכוזי אוסטיאוקלצין2 בדם לבין צריכת חלבון נתקבלו ממצאים לא עקביים: ששה ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים לא מצאו הבדל מובהק בשינויים נטו בריכוזי האוסטיאוקלצין בין צריכה גבוהה לנמוכה של חלבון; בשני מחקרים חלה עלייה בריכוזי האוסטיאוקלצין בצריכה גבוהה יותר של חלבון בהשוואה לצריכה נמוכה יותר, בו בזמן שבמחקר אחד ריכוזי האוסטיאוקלצין ירדו יותר באופן מובהק בצריכה גבוהה יותר של חלבון מאשר בצריכה נמוכה של חלבון; במטא-אנליזה של שמונה ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים נמצא כי לצריכת חלבון גבוהה אין השפעה על לריכוזי האוסטיאוקלצין בדם; צריכת חלבון גבוהה יותר של חלבון הושגה בשבעה מחקרים על ידי תוספי חלבון מבוססי-חלב בכמות של 10 עד 45 גרם ליום, והושוותה לאי-צריכה כלל של תוספי חלבון, ובשני מחקרים, על ידי צריכה גבוהה יותר בדיאטה (למעלה מ-90 גרם ליום), והושוותה לצריכה נמוכה יותר (פחות מ-80 גרם ליום); הקשר בין צריכת חלבון לבין ריכוזי האוסטיאוקלצין בדם לא נבדק באף אחד ממחקרי העוקבה הפרוספקטיביים שנבחנו.

10. שלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים לא מצאו קשר מובהק בין אינטראקציה בין צריכת חלבון וצריכת סידן וויטמין D לבין כלל צפיפות המינרלים בעצם בגוף; מחקר אחד מצא ירידה נמוכה יותר בכלל צפיפות המינרלים בעצם בגוף רק בקבוצת הנבדקים שצרכו יותר חלבון והשתמשו גם בתוספי סידן וויטמין D, אך לא בקבוצת הביקורת שלא נטלה את התוסף.

רמת עדות B הוקצתה עבור הקשר בין צריכת חלבון גבוהה בהשוואה לצריכה נמוכה לבין צפיפות המינרלים של עמוד השדרה המתני (lumbar spine), של כלל צפיפות המינרלים בירך (total hip) ושל כלל צפיפות העצם בגוף (total body), ויתכן גם לגבי ירידה קטנה יותר של צפיפות המינרלים בעמוד השדרה המתני.

מסקנות החוקרים

למרות שנמצאה מגמה חיובית לגבי הקשר בין צריכה גבוהה של חלבון בהשוואה לצריכה נמוכה לבין צפיפות המינרלים בעצם ו/או תכולת המינרלים בעצם כמעט בכל אתרי העצם בגוף, רק לגבי הממצאים בעמוד השדרה המתני חוזק העדות המחקרית הינו ברמה B, חוזק עדות בינוני (moderate), כשצריכה גבוהה יותר של חלבון עשויה להביא לירידה קטנה יותר בצפיפות המינרלים בעצם באנשים מבוגרים יותר.

ככלל, הראיות מצביעות על כך שהשפעת צריכת החלבון על עמוד השדרה נראית כחיובית במידה מועטה ואינה מזיקה. אולם, ממצאי המחקרים הקיימים הינם הטרוגניים מדי מכדי להצדיק הנחיות ולהמליץ על העלאת צריכת חלבון כפרוטוקול טיפול סטנדרטי.

 

 


1קולגן – חלבון מבני המהווה מרכיב עיקרי של רקמת חיבור סיבית לבנה (כמו בגידים). קולגן נמצא גם בעור, בעצמות, בסחוס וברצועות.

2אוסטיאוקלצין – חלבון לא-קולגני המצוי במצע העצם ובשיניים; אוסטאוקלצין נפרש לדם בזמן פירוק העצם (bone resorption), ולכן נחשב לסמן ביולוגי לשִחלוּף החלבון בעצם (bone turnover); רמות האוסטיאוקלצין עולות בדם במחלות, כמו אוסטיאופורוזיס, ויורדות בעקבות טיפול יעיל במחלה.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.