חלב, מוצרי חלב והשפעותיהם על בריאות האדם – חלק ב'

חלב, מוצרי חלב והשפעותיהם על בריאות האדם – חלק ב'

השפעות פוטנציאליות נוספות של צריכת חלב ומוצריו על הבריאות:

לחץ דם

תזונה היא הגורם הסביבתי החזק ביותר המשפיע על לחץ הדם, כשלצריכה מוגבלת של מלח, צריכה מוגברת של אשלגן, והגבלת צריכת האלכוהול ההשפעה הגדולה ביותר. מחקר הגישות התזונתיות למניעת לחץ דם (The Dietary Approaches to Stop Hypertension Trial – DASH) מצא כי דיאטה עשירה בפירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן במסגרת דיאטה מופחתת שומן ושומן רווי יכולה להוריד את לחץ הדם באופן ניכר הן באנשים עם לחץ דם תקין והן באנשים עם יתר-לחץ דם (לחץ דם גבוה), ללא הגבלת צריכת נתרן (מלח) או ירידה במשקל. ראוי לציין, כי לדיאטה זו המכילה מוצרי חלב השפעה גדולה יותר מאשר לדיאטה עשירה בפירות וירקות בלבד.

למוצרי חלב פוטנציאל להשפיע על לחץ הדם, במיוחד בזכות תכולת האשלגן שבו (כ-300 מיליגרם ב-200 מיליליטר חלב; כ-470 מיליגרם ב-200 מיליליטר יוגורט; כ-100 מיליגרם ב-100 גרם גבינה/קוטג'). תכולת האשלגן בחלב הייתה אחד המניעים להמלצה של האמריקאים (Dietary Guidelines for Americans 2010) למבוגרים על צריכת שלוש מנות ליום של חלב ומוצריו, וזאת בגלל השפעתו המיטיבה של מינרל זה על לחץ הדם. בנוסף, לטְְריפֶֶּפּטידיםביואקטיביים (בעלי פעילות ביולוגית), הנוצרים במערכת העיכול מפירוק חלבוני החלב וכן אלו הנצרכים במוצרי חלב מותססים, השפעה הדומה לזו של תרופות נגד יתר-לחץ דם המעכבות את האנזים המהפך של אַנְגיוֹטֶנְסין (ACE inhibitors).

מטא-אנליזה של חמישה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בקרב כ-45,000 משתתפים, שהתפרסמה ב-Journal of Human Hypertension, דיווחה כי הצריכה הגבוהה ביותר בכל אחד מהמחקרים (757-691 גרם ליום – 3.7-3.4 מנות ליום של כלל מוצרי חלב; 615-607 גרם מוצרי חלב דלי שומן; 272-166 גרם מוצרי חלב עתירי שומן ליום; 2.7-0.5 מנות מוצרי חלב נוזליים; ו-2.1-0.7 מנות גבינה ליום) של מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-13% לעליה בלחץ הדם. ארבעה מחקרים מהמטא-אנליזה, שהִשווּ בין מוצרי חלב מחלב מלא לבין מוצרי חלב דלי שומן, מצאו קשר הפוך בין לחץ הדם לבין צריכת מוצרי חלב דלי שומן בלבד. קשר הפוך זה אושר במטא-אנליזה של תשעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בקרב כ-57,000 משתתפים, שהתפרסמה בביטאון איגוד הלב האמריקאי, Hypertension, אם כי הסיכון לעליה בלחץ הדם היה נמוך יותר רק ב-4% בצריכת מוצרי חלב דלי שומן בלבד.

ריכוזי כולסטרול, מחלת לב כלילית ומחלות קרדיו-ווסקולריות

מוצרי חלב עתירי שומן מכילים כמויות גדולות של כולסטרול ושל שומן רווי. לכן, לצריכת מוצרי מזון אלה היו צריכות, באופן תיאורטי, להיות השפעות מזיקות על ריכוזי הכולסטרול בדם. אולם, קיימת מחלוקת לגבי תרומת שומן רווי וכולסטרול לסיכון קרדיו-ווסקולרי2.  על פי סקירה שהתפרסמה לפני מספר שנים ב-Journal of the American College of Nutrition, מחקרי חתך ומחקרי עוקבה פרוספקטיביים מצביעים באופן עקבי על קשר חיובי בין צריכת שומן מוצרי החלב לבין סיכון קרדיו-ווסקולרי. לעומת זאת, סקירה סיסטֶמָטית של מחקרים תצפיתיים, שהתפרסמה מספר שנים מאוחר יותר ב-European Journal of Nutrition, ומטא-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, שהתפרסמה ב- American Journal of Clinical Nutrition, אינן תומכות בהשערה שמוצרי חלב בעלי תכולה גבוהה של שומן תורמים לסיכון קרדיו-מטבולי.

קיים הבדל בין שומן רווי שמקורו בבשר בקר לבין זה שמקורו במוצרי חלב. מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, מצא כי צריכת שומן רווי ממקור מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות. בקרב משתתפים שהחליפו 2% מסך האנרגיה משומן רווי ממקור בשר בשיעור שווה ערך של שומן רווי ממקור מוצרי חלב, הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך יותר ב-25%. החוקרים טוענים, כי שומן החלב הוא חומר מורכב המורכב מחומצות שומן שונות שחלקן בעלות יתרונות בריאותיים, כגון חומצת שומן טרנס פלמיטולאית. מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-Annals of Internal Medicine, מצא כי רמות גבוהות יותר של חומצת שומן טרנס פלמיטולאית היו קשורות ברמות נמוכות יותר של כולסטרול, סמנים של דלקת ושל אינסולין, רמות גבוהות יותר של HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') וברגישות גבוהה יותר לאינסולין. אולם, עד שהחוקרים יגיעו להסכמה לגבי השפעת שומן רווי ממוצרי חלב, אנשים בסיכון גבוה למחלת לב כלילית ולשבץ מוחי צריכים לנקוט זהירות בצריכת מוצרי חלב עתירי שומן.

למוצרי החלב השונים, כנראה, השפעה שונה על בריאות האדם. מחקרי התערבות קטנים דיווחו שגבינה אינה מעלה את רמות הכולסטרול בהשוואה לחמאה בעלת אותה תכולת שומן. מחקר דני, שתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, דיווח כי לאחר התערבות בת ששה שבועות, רמות ה-LDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הרע') היו נמוכות יותר כאשר המשתתפים צרכו גבינה מאשר כאשר צרכו חמאה ולא היו שונות מאלו שהתקבלו כאשר צרכו דיאטה רגילה. במחקר נורבגי, The Oslo Health Study, שהתפרסם ב-Journal of the American College of Nutrition, נמצא קשר חיובי בין תדירות צריכת גבינה (מכל הסוגים) לבין רמות HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') וקשר שלילי בין צריכת גבינה לבין רמות שומני הדם (טריגליצרידים). החוקרים סוברים כי קיים הבדל בהשפעת מוצרי החלב השונים, בגלל תכולה שונה של סידן, כאשר התכולה הגבוהה ביותר קיימת בגבינה. בין המנגנונים המוצעים קשירת חלק מהשומן על ידי הסידן ועל ידי כך מניעת ספיגתו, וכן זירוז פרוק השומן לחומצות שומן לצורך הפקת אנרגיה. לצריכת יוגורט, השפעות נוספות באמצעות אִפנוּן (modulation) הרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים לטובת החיידקים הידידותיים, ובעקבות כך שינוי לטובה, בין היתר, במטבוליזם הגלוקוז והשומן.

לסיכום, לצריכת מוצרי חלב השפעה מיטיבה על גורמי סיכון התורמים לתסמונת מטבולית, כולל יתר שומנים בדם (dyslipidemia), תנגודת לאינסולין3, יתר-לחץ דם והשמנה בטנית, אשר כולם מגבירים את הסיכון לסוכרת ומחלות קרדיו-ווסקולריות.

סרטן

חלב מכיל תרכובות, כגון סידן, ויטמין D וחומצת שומן לינולאית מצוּמֶדֶת (conjugated linoleic acid), אשר באופן תיאורטי עשויות להיות בעלות פעילות אנטי-סרטנית (chemopreventive). הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין סוגי סרטן שונים נבדק במספר קטן של מחקרים, שהניבו תוצאות לא עקביות, חלקם לא מצאו כל קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין סוגי סרטן שונים, חלקם מצאו קשר חיובי וחלקם קשר שלילי. בהתאם לדו"ח מומחים, שהתפרסם ב-2007 על ידי הקרן העולמית למחקר של המכון האמריקאי לחקר הסרטן, דיאטה המדגישה צריכת פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, זרעים ומוצרי חלב דלי שומן יכולה להיות מומלצת לכל האנשים המצויים בסיכון לסרטן ולאלה ששרדו את המחלה. בדומה,  סקירה של 17 מחקרים, שהתפרסמה מספר שנים לאחר מכן ב-Journal of Medicinal Food, הסיקה כי למרות שלא נמצא קשר בעל עדות חותכת בין שימוש בדיאטה ים-תיכונית לבין סוגי סרטן שונים, תבנית דיאטה המדגישה צריכה של פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, זרעים ומוצרי חלב דלי-שומן, יכולה להיות מומלצת מאד עבור כלל האוכלוסייה ובמיוחד עבור אלה המצויים בסיכון לסרטן.

סקירה של מטא-אנליזות של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, שהתפרסמה ב-Journal of the American College of Nutrition, תומכת בקשר הפוך בין צריכת חלב ומוצריו לבין הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן שלפוחית השתן, ובקשר חיובי בין דיאטות עשירות בסידן לבין סרטן הערמונית. ממצאים דומים וגם אחרים נמצאו במחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול, שהתפרסם ב-Archives of Internal Medicine. צריכת סידן ממקור מזון, מוצרי חלב ותוספים לא הייתה קשורה בהיארעות סך מקרי הסרטן בקרב גברים, ואילו בקרב נשים נמצא קשר הפוך בין סידן ממקור מזון, אך לא ממוצרי חלב או תוספים, לבין היארעות סך מקרי הסרטן. צריכת כלל סידן בקרב גברים ובקרב נשים הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-16% וב-23%, בהתאמה, להיארעות סרטן מערכת העיכול, במיוחד סרטן המעי הגס והחלחולת, ובדומה צריכת מוצרי חלב ותוספי סידן הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן מערכת העיכול. בקרב גברים נמצא קשר חיובי בין צריכת מוצרי חלב לבין סרטן הערמונית וקשר הפוך בין צריכת מוצרי חלב לבין סוגי סרטן אחרים – סרטן הראש, הצואר, הלוע, הקיבה, המעי הגס, החלחולת ושלפוחית השתן. בקרב נשים היה קשר הפוך בין צריכת מוצרי חלב לבין סרטן המעי הגס והחלחולת.

ממצאים אפידמיולוגיים אינם עקביים לגבי הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין סרטן השד. במטא-אנליזה של 18 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, שהתפרסמה ב-Breast Cancer Research and Treatmentנמצא כי הסיכון לסרטן השד היה נמוך ב-15% בצריכה גבוהה של כלל מוצרי חלב בהשוואה לצריכה נמוכה של מוצרים אלה. הקשר היה חזק יותר בצריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן בהשוואה למוצרי חלב עתירי שומן.

חלב ומוצריו מכילים לעתים הורמונים (כאלה המצויים בהם באופן טבעי וכאלה הניתנים לפרות על מנת להגדיל את תפוקת החלב), כגון ה-IGF-1, המווסת שגשוג, התמיינות ומות תאים. רמות ה-IGF-1  בחלב פחות מושפעות על ידי תהליכי הימגון ופיסטור מאשר על ידי תהליכים לייצור מוצרי חלב. יתכן כי בזמן ייצור מוצרי חלב חלק מההורמון מנוטרל. צריכה גבוהה של חלב ומוצריו עלולה לגרום לעליה ברמות ה-IGF-1 בדמם של בני אדם. IGF-1 מעורב בתהליך היווצרות סרטן. מספר מחקרים מצאו קשר בין צריכה גבוהה של חלב ומוצריו לבין התפתחות סרטן, אך ממצאי המחקרים אינם עקביים. על פי סקירה שהתפרסמה ב-Nutrition Reviews, צריכה של חלב ומוצריו בכמות המומלצת של 3 מנות ליום הינה בטוחה ואינה מגבירה את הסיכון לסרטן.

דלקת מפרקים (arthritis)

המחקר על הקשר בין חלב/מוצריו לבין דלקת מפרקים מועט למדי. דלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) מתבטאת בהיצרות המרווח במפרקים. במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך במשך שמונה שנים, והתפרסם לאחרונה ב-Arthritis Care & Research, צריכת חלב עכבה את התפתחותה של דלקת מפרקים ניוונית ואת התקדמותה בקרב נשים. נמצא קשר מנה-תגובה (dose-response) בין צריכת חלב לבין גודל ההיצרות ברוחב המרווח במפרק הירך והברך. עליה בצריכה של עשר כוסות חלב לשבוע הביאה במשך 48 שבועות לצמצום ההיצרות במרווח במפרקים בקרב הנשים. קשר הפוך זה לא נמצא בקרב הגברים. בקרב נשים צריכת גבינה בכמות של שבע מנות ומעלה לשבוע הביאה להגברת ההיצרות במרווח במפרק הירך והברך, בו בזמן שלא נמצא קשר בין צריכה כוללת של מוצרי חלב וצריכת יוגורט לבין היצרות המרווח במפרק.

תפקוד קוגניטיבי

עם הזדקנות אוכלוסיית העולם המערבי, ירידה קוגניטיבית ושִטָיוׂן (dementia) הופכים לבעיית בריאות מרכזית. קיימת עדות מחקרית המצביעה על כך שלתזונה עשוי להיות תפקיד חשוב בעיכוב הירידה הקוגניטיבית ושטיון תלויי-הגיל. קיים מידע מחקרי מועט לגבי הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין שינויים קוגניטיביים. סקירה שיטתית של 8 מחקרים תצפיתיים, שהתפרסמה ב-Dementia and Geriatric Cognitive Disorders, מצאה כי צריכה גבוהה של  מוצרי חלב עשויה להיות קשורה בסבירות נמוכה יותר לליקוי קוגניטיבי, אולם צריכה גבוהה של מוצרי חלב עתירי שומן עלולה להיות קשורה בירידה בתפקוד הקוגניטיבי. ההשפעה המיטיבה של מוצרי חלב על התפקוד הקוגניטיבי יתכן כי קשורה בשיפור תפקוד כלי הדם ובהורדת הסיכון הקרדיו-ווסקולרי המביא לשינויים מזיקים במוח. אכן, מחקר שהתפרסם ב-Hypertension, מצא קשר הפוך בין צריכת מוצרי חלב פעם ביום לפחות לבין מדדי קשיחות (stiffness) של כלי הדם.

גם בקרב ילדים נצפתה השפעה מיטיבה של הספקת חלב על קוגניציה והישגים בלימודים. מחקר מקרה-ביקורת בקרב תלמידי בית ספר עממי, שהתפרסם ב-Journal of Research in Medical Sciences, בדק את הקשר בין הספקת כוס חלב (250 מיליליטר) ליום במשך שלושה חודשים לבין מבחן אינטליגנציה והישגים בלימודים. הן ה-IQוהן ההישגים בלימודים היו גבוהים יותר בקבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת.

מסקנות

חלב ומוצריו מהווים חלק אינטגרלי מתזונה מאוזנת, כי הם מהווים מקורות מזון לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוהורכיבי תזונה חשובים נוספים, כמו סידן. לצריכת מוצרי חלב, ובמיוחד לצריכת מוצרי חלב מותססים, מספר יתרונות בריאותיים, ולא קיימת עדות חותכת לכך שצריכתם של מוצרי חלב מזיקה לבריאות. במסגרת תזונה נבונה מאוזנת ומגוונת מומלץ לצרוך שלושה מוצרי חלב לפחות ליום. אנשים הרגישים לסוכר חלב יכולים לשתות חלב דל לקטוז ולבחור מוצרי חלב מוחמצים (כגון יוגורט, גבינה צהובה), בהם חלק נכבד מסוכר החלב התפרק על ידי חיידקים. מוצרי חלב דלי שומן נמצאו כבעלי יתרונות בריאותיים לעומת מוצרי חלב עתירי שומן. אך יתכן שהסטיגמה נגד מוצרי מזון עתירי שומן רווי גרמה לתת-דיווח על צריכת מוצרי חלב עתירי שומן או מחלב מלא, ולדיווח-יתר על מוצרי חלב דלי שומן.

 


טריפפטידים – חלבונים קטנים המורכבים משלוש חומצות אמינו. שני הטריפפטידים בעלי התכונות המיטיבות על לחץ הדם הם איזולאוצין-פרולין-פרולין וואלין-פרולין-פרולין.

סיכון קרדיו-ווסקןלרי – סיכון למחלת לב או שבץ מוחי הקשורים בכלי הדם.

3תנגודת לאינסולין –  מצב בו כמות האינסולין המופרשת על ידי הלבלב יכולה להיות תקינה, נמוכה או אפילו גבוהה, אבל תפקודו מופרע.

4חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה – חלבון המספק את כל חומצות האמינו החיוניות שהגוף אינו יכול לייצר.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.