קשר בין צריכת כולסטרול וביצים בתזונה לבין הסיכון להיארעות מקרי שיטיון או מחלת האלצהיימר

קשר בין צריכת כולסטרול וביצים בתזונה לבין הסיכון להיארעות מקרי שיטיון או מחלת האלצהיימר

ריכוז גבוה של כולסטרול בדם ידוע כגורם סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם). ביצים באופן מסורתי הושמצו בתוספת אזהרות, בשל התכולה הגבוהה של הכולסטרול בהן. אולם, מחקרים אחרונים חַלקו על תפקידן של צריכת כולסטרול מהתזונה או צריכת ביצים באטיולוגיה (מערך הסיבות) של מחלה. באוכלוסייה הכללית כולסטרול וביצים לא נמצאו כקשורים בסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות. השפעת כולסטרול מהתזונה על רמות הכולסטרול בדם מוגברת בקרב אנשים נשאי APOE-41, אולם, גם בקרב נשאים אלה צריכת כולסטרול או ביצים לא נמצאה כקשורה בסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות.

קיים מספר מוגבל של מחקרים הדנים בהשפעת כולסטרול על הסיכון לשיטיון (dementia). למיטב ידיעתם של חוקרי המחקר, שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, השפעת צריכת ביצים על הסיכון להיארעות מקרי שיטיון לא נחקרה, אם כי מספר מחקרים הראו קשר מיטיב בין צריכת ביצים לבין ליקוי קוגניטיבי קל (mild cognitive impairment). המחקר הנוכחי נערך בקרב כ-2,680 גברים בגילאי 42, 48, 54 או 60 שנה במזרח פינלנד במסגרת מחקר עוקבה פרוספקטיבי, Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor Study – KIHD , אשר תוכנן לחקור גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, טרשת עורקים (atherosclerosis) והתוצאים הכרוכים בהם. גברים עם היסטוריה של בעיות נפשיות (mental problems) בתחילת המחקר, כולל שיטיון וכן גברים שחסרו להם נתונים תזונתיים הוצאו מניתוח המחקר, כך שנותרו כ-2,500 גברים לניתוחי היארעות מקרי שיטיון. בתום 4 שנים נערכו בדיקות חוזרות בקרב כ-1,500 גברים.

בדיקות פנוטיפAPOE נקבעו בקרב 1033 גברים, אשר השתתפו במעקב 4 השנים וכן נתקבלו מ-307 גברים שהבדיקות שלהם היו זמינות בתחילת המחקר. מתוך 1340 גברים אלה הוצאו נתוני גברים שהיו להם בעיות נפשיות או שהמידע התזונתי אצלם היה חסר, כך שנותרו כ-1260 גברים לניתוח היארעות מקרי שיטיון. בדיקות תפקוד קוגניטיבי לא היו בנמצא בתחילת המחקר, ונערכו בסיום המעקב בקרב כ-520 גברים (בני 54 ו-60 בתחילת המחקר), שהיו במעקב 4 שנים. הוצאו מתוכם פרטים שהיו להם בעיות נפשיות או שחסרים היו להם נתונים תזונתיים או נתוני APOE, כך שנותרו 480 איש לניתוח הנתונים.

מקרי דמנציה ומחלת האלצהיימר נשאבו מתוך רשומות בריאות לאומיות. סיבות המוות נלקחו מתוך רשומות שחרור של בתי החולים.

הערכה תזונתית נערכה בתחילת המחקר על ידי דיווח צריכת מזון במשך 4 ימים, כשאחד מהם נערך בסוף השבוע. גודל מנה הוערך באמצעות ספר תמונות, שהכיל 126 מזונות ומשקאות הנצרכים בתדירות הגבוהה ביותר בפינלנד. נתוני רכיבי התזונה נותחו על פי תוכנה פינית. נתוני רכיבי התזונה תוקננו לצריכת אנרגיה (קלוריות). צריכת ביצים כללה גם ביצים במנות מעורבות ובמתכונים.

המדידות שנערכו בתחילת המחקר: (1) בדיקות דם לשומנים, חלבון מגיב סי (C-reactive protein – CRP) ופנוטיפ APOE; (2) 5 מבחנים נוירופסיכולוגיים, כולל מבחן מיני מנטל, אשר נערכו באמצעות מראיינים מיומנים, שאומנו לערוך הערכה נוירופסיכולוגית.

המשתנים הבלתי תלויים שנאספו: גיל, שנות השכלה, BMI, היסטוריה רפואית, היסטוריה משפחתית של מחלות, שימוש בתרופות, עישון, שימוש באלכוהול, צריכת פירות וירקות, לחץ דם ופעילות גופנית.

ממצאים

מאפייני המשתתפים בתחילת המחקר

צריכת כולסטרול ממוצעת מתוקננת לאנרגיה הייתה 401 מיליגרם ליום. צריכה ממוצעת של ביצים הייתה 32 גרם ליום (כ-4 ביצים בינוניות לשבוע). צריכת כולסטרול מביצים (110 מיליגרם ליום) היוותה 27% מסך צריכת הכולסטרול. ארבעים ושמונה אחוז מהגברים צרכו 0.5 ומעלה ביצים (27 גרם ומעלה) ליום, רק 27 (כ-1%) גברים לא צרכו ביצים כלל ו-3 גברים דיווחו על צריכת חלבון ביצה בלבד.

גברים בעלי צריכה גבוהה יותר של כולסטרול (למעלה מ-458 מיליגרם ליום) היו פחות פעילים מבחינה גופנית, פחות משכילים, נטו יותר לעשן ולהיות בעלי יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה). הם היו בעלי רמות גבוהות יותר של סך כולסטרול, LDL-כולסטרול ו-HDL-כולסטרול, אבל בעלי רמות נמוכות יותר של טריגליצרידים (שומנים). רמות חומצות השומן אומגה-3 אצלם היו גבוהות יותר. הייתה להם צריכה גבוהה יותר של חלבון, חומצות שומן רוויות וחד בלתי-רוויות ובשר אדום מעובד, וצריכה נמוכה יותר של פחמימות, סיבים תזונתיים, חומצות שומן רב בלתי-רוויות, חומצות שומן טרנס, פירות, אוכמניות וירקות.

גברים בעלי צריכה גבוהה של ביצים (למעלה מ-43 גרם ליום) היו צעירים יותר ונטו פחות לעשן, וכן נטו פחות להיות בעלי יתר לחץ-דם או להיות בעלי היסטוריה של מחלת לב כלילית, ובנוסף היה להם רמות CRP נמוכות יותר בדם וכן לחץ דם דיאסטולי נמוך יותר. כמו כן, היה להם רמות גבוהות יותר של HDL-כולסטרול ורמות נמוכות יותר של טריגליצרידים. לגברים אלה הייתה צריכה גבוהה יותר של אנרגיה, סיבים תזונתיים, חומצות שומן רוויות, חומצות שומן חד בלית-רוויות, כולסטרול, מוצרי חלב וקפה, וצריכה נמוכה יותר של פחמימות וחמצות שומן רב בלתי-רוויות.

קשרים בין צריכת כולסטרול וביצים לבין הסיכון להיארעות מקרה כלשהו של שיטיון

במשך מעקב של כ-22 שנה, 337 גברים (13.5%) אובחנו כסובלים מהיארעות שיטיון כלשהו.

1. צריכת כולסטרול לא נמצאה כקשורה בסיכון להיארעות שיטיון כלשהו.

2. בהשוואה בין צריכת ביצים ברביעון הראשון (פחות מ-14 גרם ליום), בצריכה ברביעון הרביעי (למעלה מ-43 גרם ליום), הסיכון להיארעות שיטיון כלשהו נטה להיות נמוך יותר ב-26%; אולם, לאחר תקנון לצריכת כולסטרול הקשר הפך ללא מובהק.

3. כל עלייה ב-100 מיליגרם ליום של כולסטרול או עלייה ב-0.5 גרם ביצה ליום (27 גרם ליום) לא נמצאה כקשורה בסיכון להיארעות שיטיון.

קשרים בין צריכת כולסטרול וביצים לבין הסיכון למחלת האלצהיימר

1. נתקבלו תוצאות דומות לאלה שנתקבלו עבור הסיכון לשיטיון, כלומר, לא נמצא קשר בין צריכת כולסטרול או ביצים לבין הסיכון למחלת האלצהיימר.

2. בנשאי APOE-4 נתקבלו תוצאות דומות לאלה שנתקבלו עבור הסיכון לשיטיון, כלומר לא נמצא קשר בין צריכת כולסטרול או ביצים לבין הסיכון למחלת האלצהיימר, למרות שבקרב נשאי APOE-4, הסיכון למחלת האלצהיימר היה גבוה פי כ-2.3.

קשרים בין צריכת כולסטרול וביצים לבין תפקוד קוגניטיבי

1. בקרב קבוצת הגברים, שהייתה במעקב בן 4 השנים (480 איש), לא נמצא קשר בין צריכת כולסטרול בתחילת המחקר לבין התפקוד הקוגניטיבי שנמדד בסיום המעקב בן 4 השנים.

2. בקרב קבוצת הגברים, שהייתה במעקב בן 4 השנים (480 איש), צריכת ביצים הייתה קשורה בביצוע טוב יותר ב-2 מבחנים קוגניטיביים, כלומר צריכת ביצים הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר; פנוטיפ APOE-4 לא שינה את הקשר בין כולסטרול או צריכת ביצים לבין תפקוד קוגניטיבי.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על כך שבמחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה בקרב גברים בגיל העמידה ומבוגרים יותר, צריכה של כולסטרול או צריכה מתונה של ביצים אינה קשורה בסיכון גדול יותר להיארעות של מקרי שיטיון. להיפך, לצריכה מתונה של ביצים עשוי להיות קשר חיובי עם תחומי תפקוד קוגניטיבי מסוימים. דרושים מחקרים נוספים באוכלוסיות שונות על מנת להבהיר את השפעת צריכת כולסטרול וביצים על ירידה קוגניטיבית.

 

 


 

1 apolipoprotein E) APOE – APOE-4) מעביר ליפופרוטאינים, ויטמינים מסיסי מים וכולסטרול למערכת הלימפה ולאחר מכן לדם; ה-alle, APOE-4, שלו קשור, בין השאר במחלות קרדיו-ווסקולריות; ליפופרוטאין הוא תרכובת ביוכימית המורכבת מחלבונים ושומנים (כמוHDL-כולסטרול, LDL-כולסטרול), המאפשרת לשומנים להיות מועברים באמצעות הדם לחלקי הגוף השונים.

2 פנוטיפ – התכונות שנראות בבן אדם, הנובעות מיחסי-הגומלין בין הגנים (גנוטיפ) שלו לבין הסביבה.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.