קשר בין חשיפה בבית החולים לתרכובת מזון לתינוקות ושיטות הזנה לאחר מכן לבין מיקרוביוטה המעי והסיכון לעודף משקל בשנה הראשונה לחיים

קשר בין חשיפה בבית החולים לתרכובת מזון לתינוקות ושיטות הזנה לאחר מכן לבין מיקרוביוטה המעי והסיכון לעודף משקל בשנה הראשונה לחיים

השמנה מתהווה מוקדם בחיים. הנקה נראית כגורם מגן מפני השמנה. המנגנונים המשוערים להגנה זו כוללים: (1) קידום וויסות עצמי (self-regulation) של אכילה בתינוקות יונקים לעומת תינוקות מוזנים בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל);  (2) צריכה נמוכה יותר של חלבון בתינוקות יונקים לעומת תינוקות מוזנים בתמ"ל; (3) אפנון (modification) התפתחות המיקרוביוטה1 במעי, התורמת להשגת רכיבי תזונה, וויסות אנרגיה (קלוריות) ואגירת שומן. הנקה היא בין הגורמים המשפיעים ביותר בעיצוב מיקרוביום2 מעי התינוק, כיון שחלב אם מכיל אוליגוסוכרים3 (oligosaccharides) פרה-ביוטיים ואורגניזמים פרוביוטיים, כולל ביפידובקטריה4 (ראה מאמר 'קשר בין קהילות חיידקים בחלב -אם לבין קביעת והתפתחות חיידקי המעיים בתינוק ', וכתבה 'מיקרוביום, מיקרוביוטה, פרוביוטיקה וּפְּרֶה-ביוטיקה  – חלק אחלק ב וחלק ג ).

אולם, למרות הראיה לעיל, לא לגמרי מבינים כיצד שיטות הזנת התינוק משפיעות על התפתחות המיקרוביוטה ועל עלייה במשקל. מחקר עוקבה פרוספקטיבי קנדי, שהתפרסם ב-JAMA Pediatrics, בדק שיטות הזנת התינוק והקשר שלהן למיקרוביוטה המעי ולסיכון לעודף משקל בשנה הראשונה לחיים. המחקר נערך בקרב כ-1090 תינוקות (כ-510 בנות ו-580 בנים) במסגרת מחקר קנדי אורכי (longitudinal) של בריאות התינוק [Canadian Healthy Infant Longitudinal Development (CHILD)]. התינוקות מהווים קבוצה מייצגת של תינוקות אשר נלקחו מהם דגימות צואה (שבהן אופיינה המיקרוביוטה במעי) בגיל 3 עד 4 חודשים ו/או בגיל 12 חודשים או בשתי התקופות. התינוקות נשקלו ונמדדו בגיל 12 חודשים, וחושבו ערכי z-core5 של משקל/גובה [(weight for length z-scores (WFLz] ספציפיים לגיל ולמגדר בהתאם לתקנים של ארגון הבריאות העולמי. ניקוד WFLz הגבוה מהאחוזון ה-97 נחשב לעודף משקל, וניקוד הגבוה מאחוזון ה-85 נחשב לסיכון לעודף משקל. שני התוצאים חוברו יחד בניתוחי רגרסיה לוגיסטית.

האמהות מלאו שאלונים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים אחרי הלידה לגבי הנקה והצגת תמ"ל ומזונות משלימים. בגיל 3 חודשים הנקה סווגה לְ-: (1) הנקה בלעדית (חלב אם בלבד); (2) הנקה חלקית (חלב אם ותמ"ל); אף לא אחת  מאפשרויות ההנקה (תמ"ל בלבד). תוך שימוש בנתוני בית-החולים, התינוקות סווגו למוּזנים בהנקה בלבד לאחר שחרור מבית החולים (אם זמן קצר קבלו תמ"ל בבית החולים אך הוזנו בהנקה לאחר השחרור). בגיל 6 חודשים שיטת ההזנה הוגדרה כ-: (1) הנקה בלעדית (חלב אם בלבד); (2) הנקה חלקית בתוספת תמ"ל (חלב אם ותמ"ל עם מזונות משלימים או בלעדיהם); (3) הנקה חלקית ללא תוספת תמ"ל (חלב אם בתוספת מזונות משלימים); (4) ללא הנקה (תמ"ל בתוספת מזונות משלימים או בלעדיהם).

משך ההנקה נקבע מהדיווח המוקדם ביותר על הפסקת ההנקה. עבור ניתוחי המיקרוביוטה סטסוס ההנקה נקבע ביום איסוף הצואה. הנקה מתייחסת במחקר זה הן להנקה מהשד והן מבקבוק.

המשתנים המבלבלים6 במחקר שנתקבלו מרשומות בית החולים: אופן הלידה, מספר לידות (parity), סוכרת הריונית, מין הילוד, משקל לידה ותרופה אנטיביוטית סופקה על ידי בית החולים לאם או לוָלד בבית החולים. תזונת האם הוערכה על ידי השימוש באינדקס אכילה בריאה (Healthy Eating Index). האם דיווחה על נתוני ה-BMI לפני ההריון, גזע/מוצא אתני, מצב עישון, רמת ההשכלה, ובעלות על חית מחמד.

ממצאים

מרבית האימהות היו לבנות (כ-76%) וילדו בלידה רגילה (כ-74%); 408 אימהות (כ-40%) היו בעודף משקל או שמנות. שיעור התחלות ההנקה היה כ-96%. בגיל 3 חודשים כ-54% מהתינוקות הוזנו בהנקה בלעדית, כולל כ-37% שהוזנו בהנקה בלעדית מהלידה וכ-17% שבמשך זמן קצר הוזנו בבית-החולים  בתמ"ל. שאר התינוקות הוזנו בהנקה חלקית (30%) או לא הוזנו בהנקה (כ-16%). בגיל 6 חודשים שיעור ההנקה הבלעדית ירד לכ-18% ושיעור ההנקה החלקית גדל לכ-55%, כולל כ-28% שקבלו תוספת תמ"ל בתוספת מזונות משלימים וכ-26% שקבלו תוספת מזונות משלימים ללא תוספת תמ"ל. בגיל 12 חודשים כ-42% מהתינוקות הוזנו עדיין בהנקה. כ-30% מהתינוקות היו בעודף משקל או בסיכון לעודף משקל.

קשר בין שיטת ההזנה לבין עודף משקל

1. הנקה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לעודף משקל בגיל 12 חודשים.

2. בגיל 3 חודשים, מבין התינוקות אשר הוזנו בהנקה בלעדית, כ-19% היו בעודף משקל או בסיכון לעודף משקל בגיל 12 חודשים בהשוואה לכ-28% אשר הוזנו בהנקה חלקית וכ-33% אשר הוזנו בתמ"ל.

א. לאחר תיקנון לגורמים מבלבלים, תינוקות שהוזנו בהנקה חלקית בגיל 3 חודשים היו בסיכון הגבוה ב-63% לעודף משקל בגיל 12 חודשים, ואלו שהוזנו בתמ"ל, בסיכון הגבוה במעט יותר מפי 2 מאשר תינוקות אשר הוזנו בהנקה בלעדית.

ב. לא נמצאה עליה בסיכון לעודף משקל בתינוקות אשר הוזנו בהנקה בלעדית ואשר הוזנו זמן קצר בתמ"ל בבית החולים.

3. תינוקות שהוזנו בגיל 6 חודשים בהנקה חלקית בתוספת תמ"ל, לאחר תקנון לחלק מהגורמים המבלבלים היו בסיכון הגבוה ב-65% לעודף משקל בגיל 12 חודשים; לאחר תקנון לכלל הגורמים המבלבלים מובהקות הקשר לא נשמרה.

4. תינוקות שהוזנו בגיל 6 חודשים בהנקה חלקית בתוספת מזונות משלימים ללא תמ"ל, לא היו בסיכון לעודף משקל בגיל 12 חודשים.

5. הפסקת הנקה לפני גיל  6 חודשים הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-64% לעודף משקל בגיל 12 חודשים בהשוואה להנקה במשך 12 חודשים ומעלה.

6. הפסקת הנקה בין 6 ל-12 חודשים הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-47% לעודף משקל בגיל 12 חודשים בהשוואה להנקה במשך 12 חודשים ומעלה.

קשר בין שיטת ההזנה לבין  המיקרוביוטה במעי

1. על פי המצופה, בגיל 3 ו-4 חודשים הנקה הייתה קשורה באופן חזק יותר בעושר (richness), בגיוון (diversity) ובהרכב (composition) של המיקרוביוטה במעי, עם קשר מנה-תגובה (dose-response) ברור בהתאם לבלעדיות ההנקה.

א. עליה בבלעדיות ההנקה הייתה קשורה בעליה יחסית בשפע (abundance) חיידקי –7Bifidobacteriaceae וחיידקי Enterobacteriaceae וירידה בחיידקי 8Lachnospiraceae, בחיידקי Veillonellaceae ובחיידקי 9Ruminococaceae; השפע היחסי של חיידקי ה-Bifidobacteriaceae היה נמוך יותר ושפע חיידקי ה- Enterobacteriaceae היה גבוה יותר בקרב תינוקות אשר הוזנו זמן קצר בתמ"ל בבית החולים מאשר בתינוקות שהוזנו בהנקה הן בבית החולים והן לאחר שחרורם מבית החולים.

2. בגיל 6 חודשים עושר החיידקים היה גדול יותר בקרב תינוקות שהוזנו בתמ"ל (בין אם הם קבלו חלב אם או לאו) בהשוואה לתינוקות שהוזנו בהנקה (בין אם קבלו מזונות משלימים או לאו).

א. השפע היחסי של חיידקי Actinobacteriaי(Bifidobacteriaceae) וחיידקי Proteobacteriaי(Enterobacteriaceae) היה גדול ביותר בקרב תינוקות שהוזנו בהנקה והנמוך ביותר בקרב תינוקות שלא קבלו הנקה.

ב. באופן כללי, השפע היחסי  של המיקרוביוטה של תינוקות שהוזנו בהנקה חלקית בתוספת מזונות משלימים ולא קבלו תמ"ל היה דומה לזה של תינוקות שהוזנו בהנקה בלעדית, בו בזמן ששפע המיקרוביוטה של תינוקות שהוזנו בהנקה חלקית בתוספת תמ"ל היה דומה יותר לזה של תינוקות שלא הוזנו בהנקה.

ג. תמונה דומה של השפע היחסי של החיידקים לזו שבגיל 6 חודשים התקבלה בגיל 12 חודשים.

3. עושר החיידקים וגיוונם היו הנמוכים ביותר בקרב תינוקות שעדיין הוזנו בהנקה בגיל 12 חודשים בהשוואה לתינוקות שנגמלו לפני גיל 6 חודשים.

א. חיידקי Bifidobacteriaceae, חיידקי Veillonellaceae וחיידקי Proteobacteria היו מוּעשרים (enriched) ביותר בקרב תינוקות שהוזנו עדיין בהנקה בגיל 12 חודשים, ולא נמצאו כלל בקרב תינוקות שלא הוזנו בהנקה אף פעם.

ב. חיידקי Lachnospiraceae, חיידקי Ruminococaceae וחיידקי Porphyromonadaceae היו מוּעשרים ביותר בקרב תינוקות שלא הוזנו בהנקה בגיל 12 חודשים.

קשר בין המיקרוביוטה במעי לבין עודף משקל

1. לתינוקות בעודף משקל או בסיכון לעודף משקל בגיל 12 חודשים היה עושר גדול יותר של מיקרוביוטה בגיל 4-3 חודשים.

א. הקשר החזק ביותר היה בהעשרה בחיידקי Lachnospiraceae בקרב תינוקות שלאחר מכן בגיל 12 חודשים נמצאו בעודף משקל (שפע יחסי חציוני של כ-6% מכלל המיקרוביוטה) או בסיכון לעודף משקל (שפע יחסי חציוני של כ-5% מכלל המיקרוביוטה), וזאת בהשוואה לתינוקות במשקל תקין (שפע יחסי חציוני של כ-2% מכלל המיקרוביוטה).

2. כל עלייה ברביעון היחס Firmicutes  ל-10Bacteroidetes בגיל 4-3 חודשים הייתה קשורה בעלייה ב-12% בסיכון לעודף משקל בגיל 12 חודשים.

3. כל עלייה ברביעון עושר המי'קרוביוטה בגיל 4-3 חודשים הייתה קשורה בעלייה ב-24% בסיכון לעודף משקל בגיל 12 חודשים.

4. כל עלייה ברביעון גיוון המיקרוביוטה בגיל 4-3 חודשים הייתה קשורה בעלייה ב-21% בסיכון לעודף משקל בגיל 12 חודשים.

5. הקשרים לעיל לא נמצאו בין מצב המיקרוביוטה בגיל 12 חודשים לבין הסיכון לעודף משקל.

על מנת לבדוק האם מיקרוביוטה תורם לסיכון המוגבר לעודף משקל הקשור בהזנה בתמ"ל ובמשך הנקה קצר יותר, החוקרים בחנו את הקשרים במודלים מתוקננים הדדית. תקנון לעושר המיקרוביוטה, גיוון המיקרוביוטה והשפע היחסי של חיידקי Lachnospiraceae, החליש את ההערכה של השפעת הפסקת ההנקה לפני גיל 3 חודשים על עודף משקל. תקנון בו-זמני לעושר המיקרוביוטה ולשפע חיידקי Lachnospiraceae החליש את ההערכה של השפעת הפסקת ההנקה לפני גיל 3 חודשים על עודף משקל מסיכון הגבוה פי כ-2 לסיכון הגבוה ב-33%. בניגוד לכך, תקנון למצב המיקרוביוטה בגיל 12 חודשים לא הייתה השפעה על הקשרים בין שיטות ההזנה לבין המשקל.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על כך שהנקה מגנה מפני השמנה, ומרמזים שהמיקרוביוטה תורמים להשפעה זו. העשרה בחיידקי Lachnospiraceae נמצאה כקשורה בחשיפה לתמ"ל בקשר מנה-תגובה ביחד עם עושר וגיוון המיקורביוטה. תקנון למאפיינים הללו של המיקרוביוטה מסביר באופן חלקי את הקשר בין חשיפה לתמ"ל לבין הסיכון לעודף משקל.

לתוספת תמ"ל לפני גיל 3 חודשים אף לזמן קצר בבית החולים השפעה על הקשר בין המיקרוביוטה לבין עודף משקל בגיל 12 חודשים. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הינקות המוקדמת כתקופה מכריעה בה שיבוש חולף באיזון המיקורביוטה במעי (gut dysbiosis) קשור בסיכון להתפתחות עודף משקל לאחר מכן.

 

 

 


1מיקרוביוטה – כלל המיקרואורגניזמים בגוף.

2מיקרוביום – הוא הגֶנום המצרפי של כל המיקרוביוטה, כלומר קידוד הגנים של החיידקים בדומה לקידוד הגֶנום האנושי; גנוֹם הוא מִכְלוֹל הַגֵּנִים, כלומר כלל המידע התורשתי באורגניזם המקודד ב-DNA, ובחלק מהנגיפים ב-RNA; מאמרים מדעיים לעתים מבלבלים בין שני המונחים.

3אוליגוסוכרים – סוג של פחמימות המצויות בכמויות קטנות במזונות צמחיים, ואשר חלקם אינם מעוכלים במעי הדק של האדם, בגלל חוסר באנזימים מתאימים; הם מגיעים למעי הגס במצב בלתי מפורק ושם הם משמשים מזון לחיידקים; הם בעלי יכולת לזרז שגשוגם של חיידקים ידידותיים נבחרים (בּיפידוֹבקטריה ולַקטוֹבַּצילוּס).

4ביפידובקטריה – חיידקים טובים המפרקים אוליגוסוכרים שאינם נעכלים במעי האדם, ופועלים באופן חיובי על בריאותו, כלומר משפרים את הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי.

5ערכי z-score – ערכי z-score של BMI הינם מֵמדים של משקל יחסי המתוקנן לגיל ולמגדר; הערך המחלט של z-score מציין בכמה סטיות תקן הפרט סוטה מהממוצע.

6משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

7חיידקי Bifidobacteriaceae – חיידקים גרם-חיוביים מיטיבים; רמות נמוכות של חיידקים אלו נמצאו כקשורות בהשמנה.

8חיידקי Lachnospiraceae –  נמצאו כקשורים בהשמנת האם ומצויים בשפע גדול יותר בצואה הראשונית (meconium) הירוקה כהה של ילודים שנולדו לאימהות חולות סוכרת.

9חיידקי Ruminococaceae – נמצאו כקשורים בהשמנה בעכברים.

10יחס Firmicutes  ל-Bacteroidetes – נמצא כקשור להשמנה; השמנה מלווה בעלייה בכמות היחסית של חיידקי ה- Firmicutesוירידה בכמות חיידקי ה-Bacteroidetes.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.

דילוג לתוכן