קשר בין קהילות חיידקים בחלב-אם לבין קביעת והתפתחות חיידקי המעיים בתינוק

קשר בין קהילות חיידקים בחלב-אם לבין קביעת והתפתחות חיידקי המעיים בתינוק

למושבות החיידקים במעי התינוק תפקיד חשוב בבריאות למשך כל החיים (ראה כתבה 'מיקרוביום, מיקרוביוטה, פרוביוטיקה וּפְּרֶה-ביוטיקה' – חלק אחלק ב ו-חלק ג). מחקרים רבים תעדו הבדלים בחיידקי הצואה בתקופת הינקות והבגרות בין פרטים שינקו חלב-אם לבין כאלו שלא. חלב-אם מכיל אוכלוסייה מגוונת של חיידקים, אשר משערים כי נזרעת במעי התינוק באמצעות הנקה.

מחקרים מצביעים על כך שהנקה מקנה הגנה מפני מחלות נשימה, זיהומים במערכת העיכול ומחלות אלרגיות בנוסף להורדת הסיכון למחלות כרוניות, כמו סוכרת, השמנה ומחלות מעיים דלקתיות. מרבית המחקר עד כה על השפעות הנקה על המיקרוביוטה1 התמקדו בצואת התיוק. מעט ידוע על העברת חיידקי האם לתינוק באמצעות חלב-האם.

מחקר שהתפרסם ב-JAMA Pediatrics, בדק את הקשר בין קהילת החיידקים באם לבין צואת התינוק בזוגות אם-תינוק בריאים. נבדק באיזו מידה חלב-אם והעור שסביב הפטמה (areolar skin) תורמים להתפתחות מיקרוביום2 התינוק. לצורך המחקר, גויסו אימהות ותינוקות שנולדו בזמן (full-term infants) מהקהילה שמסביב לבית חולים לילדים בלוס-אנג'לס ובפלורידה בין 1 בינואר 2010 לבין 28 בפברואר 2015. זוגות האם-תינוק סווגו ל-5 קבוצות גיל: (1) 7-0 ימים (תקופה ראשונית של התיישבות החיידקים); (2) 30-8 ימים (תקופה ראשונה של הספקה מלאה של חלב-אם); (3) 90-31 יום (לפני הצגת מזון מוצק); (4) 180-91 יום (תקופת הצגת מזון מוצק); (5) 365-181 יום (לאחר הצגת מזון מוצק). זוגות אם-תינוק הוצאו מהמחקר אם לאם היה מצב בריאותי כלשהו או שהתינוק נטל תרופה אנטיביוטית.

בביקור הראשון, צוות המחקר ראיין את האימהות על מנת לאסוף מידע קליני, כולל נתונים דמוגרפיים, הריון, אופן הלידה, תרופות שנלקחו לאחרונה ותרופות נוכחיות (כולל תרופות אנטיביוטיות), אופני הזנת התינוק [גיל בעת הצגת תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) ומזון מוצק ותדירויות הנקה, תמ"ל, ומזון מוצק]. בכל ביקורי-המעקב נשאלו האימהות על מצבים רפואיים חדשים, נטילת תרופה אנטיביוטית ואופי ההזנה.

נאספו מהאימהות חלב-אם ומשטח העור שסביב הפטמה, ונאספה צואה מחיתולי התינוקות בזמן הביקורים במרפאה או בבתי המשתתפים. האימהות שאבו את החלב באמצעות משאבה הקשורה במַחְבַּר סטרילי לבקבוק סטרילי. במידת האפשר, נאספו דגימות חלב ארוכות-טווח.

ממצאים

גויסו 228 פרטים בריאים מ-121 משפחות, כולל 107 זוגות אם-תינוק, 2 אימהות בלבד ו-12 תינוקות בלבד. הגיל החציוני של התינוקות בעת איסוף הדגימות היה 40 יום. שמונים משפחות (כ-66%) היו היספנים/ספרדים. שבעים ושמונה תינוקות (64.5%) נולדו בלידה נרתיקית. נבדקו שתי דגימות ארוכות-טווח לפחות מ-73 משפחות (כ-60%). בעת איסוף הדגימות (589), 484 דגימות (כ-85%) הצביעו על כך שהתינוקות הוזנו בעיקר בחלב-אם (מוגדר כקבלת חלב-אם ביותר מ-75% מצריכת החלב ביום), כולל 298 תינוקות (כ-52%) שהוזנו בחלב-אם באופן בלעדי (הוגדר כתינוקות שלא קבלו תמ"ל אף פעם).

קהילות חיידקים ייחודיות נכחו בחלב-אם, בעור שסביב הפטמה ובצואה, אשר נבדלו הן בהרכב והן בגיוון (diversity). חיידקי Proteobacteria(moraxellacea, enterobacteriacea and pseudomonadacea) היוו את המערכה השלטת של החיידקים בחלב. מערכת חיידקי Firmicutes(staphylococcacea and streptococcacea ) שלטה בעור שסביב הפטמה, ופּרוֹטֵאובקטריה (enterobacteriacea) ו-actinobacteria(bifidobacteriacea) היוו 50% מקהילת החיידקים בצואת התינוק. דגימות החלב והעור שנלקחו משד ימין ושמאל היו דומות. לכן, כאשר נאספו דגימות משני השדיים, השתמשו החוקרים לצורך ניתוח הנתונים בדגימות משד ימין.

• גיוון קהילות החיידקים בחלב-אם לא השתנה במשך שנת החיים הראשונה. בניתוח הנתונים על פי גזע/מוצא אתני, מגדר התינוק, אופן הלידה או מיקום גיאוגרפי של גיוס המשתתפים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בחיידקי חלב-האם ובחיידקי העור.

• גיוון החיידקים בצואת התינוק גדל עם הגיל. לקראת גיל 12 חודשים חלה התקרבות בין תינוקות אינדיבידואליים בגיוון החיידקים. עם העלייה בגיל, חיידקי אקטינובקטריה, במיוחד ביפידובקטריה, עלו בדרך כלל, ופרוטאובקטריה, במיוחד אֶנטֶרובקטריה, ירדו. גיל היווה 23% מהשוני בין דגימות הצואה של התינוקות. עיתוי הצגת התמ"ל, הצגת מזון מוצק, אחוז ההנקה במשך היום ואופן הלידה היוו גם הם, אם כי במידה מועטה יותר, גורמים בלתי תלויים בהשפעתם על המיקרוביום המתפתח של התינוק.

• באופן כללי, תינוקות שהוזנו בעיקר מחלב-אם קבלו יותר חיידקים מהחלב ומהעור שסביב הפטמה בהשוואה לתינוקות שלא הוזנו בעיקר מחלב-אם, 18.5% מהחלב לעומת 5.7%, ו-5.2% מהעור שסביב הפטמה.

• במשך 30 הימים הראשונים לחייהם, קבלו התינוקות, שהוזנו בעיקר מחלב-אם, 27.7% מהחיידקים מהחלב ו-10.4% מהעור שסביב הפטמה. יתר החיידקים (61.9%) באו ממקורות שלא אופיינו במחקר. תרומת החיידקים מחלב-אם ומהעור שסביב הפטמה הייתה הגבוהה ביותר בחודש הראשון לחיי התינוק וירדה עם עליית גיל התינוק.

• קהילות החיידקים בחלב-אם ובעור שסביב הפטמה היו ייחודיות לכל אם. המיקרוביוטה בצואת התינוק הייתה דומה יותר לזו שבחלב-אם ובעור סביב הפטמה בזוגות אם-תינוק מאשר בזוגות אקראיים. זוגות אם-תינוק שתפו יותר באופן משמעותי 26 מתוך 478 סוגי חיידקים (taxonomy) לעומת זוגות אקראיים. ניתוח הנתונים על פי מעקובות (sequences) DNA, הראה שיתוף משמעותי בחיידקי ה-streptococcus, ה-veillonella וה-rothia בזוגות אם-תינוק.

• שינויים בקהילות החיידקים במעי התינוק היו קשורים בשיעור ההנקה, וזאת בקשר של מנה-תגובה (dose-response).

• אחוז צריכת החלב היומי היה קשור בשוני בהרכב קהילת החיידקים.

• נצפה שוני בהרכב קהילות החיידקים בין תינוקות שהוזנו בעיקר בחלב-אם לבין אלה שלא הוזנו בעיקר בחלב-אם.

• הצגת מזון מוצק בגיל 6-4 חודשים הייתה קשורה בשינוי בהרכב המיקרוביום במעי התינוק אך לא בגיוון החיידקים.

• כמות חלב-האם מסך צריכת החלב ליום המשיכה להשפיע על גיוון המיקרוביום בצואת התינוק גם לאחר הצגת מזון מוצק.

• חלב-אם מכיל חיידקים בעלי צפי לשפע משפחות גנים הקשורים במעבר דרך הממברנה (קרומית התא) ובמטבוליזם הפחמימות, חומצות אמינו והאנרגיה. לתינוקות שהוזנו בעיקר בחלב-אם היה ייצוג נמוך יותר של גנים המעורבים במטבוליזם האנרגיה והספינגוליפידים3 ובביוסינתזה של גליקנים (פחמימות המכילות מספר גדול של חד-סוכרים) והמטבוליזם שלהם.

• בתינוקות בהם הוצג מוקדם מזון מוצק הייתה מיקרוביוטה בעלת תפקוד מוגבר הקשור בפירוק ביולוגי ובמטבוליזם של קְסֶנֹוביוטיקה4.

מסקנות החוקרים

חיידקי חלב-אם משפיעים על קביעת מיקרוביום התינוק והתפתחותו עם השפעה מתמשכת לאחר הצגת מזון מוצק. בנוסף, חלב-אם מספק חיידקי veillonella ו-rothia, סוגי חיידקים אשר נקשרו בהיארעות נמוכה יותר של מחלות אלרגיות ואסתמה.

 

 


1מיקרוביוטה – כלל המיקרואורגניזמים בגוף.

2מיקרוביום – הוא הגנום המצרפי של כל המיקרוביוטה, כלומר קידוד הגנים של החיידקים בדומה לקידוד הגֶנום האנושי; גנוֹם הוא מִכְלוֹל הַגֵּנִים, כלומר כלל המידע התורשתי באורגניזם המקודד ב-DNA, ובחלק מהנגיפים ב-RNA; מאמרים מדעיים לעתים מבלבלים בין שני המונחים.

3ספינגוליפידים – ליפידים (שומנים) המכילים ספינגוזין, שהוא אלכוהול אמיני; בעלי תפקוד מבני בתא וסוברים כי מגנים על פני שטח התא מפני גורמים סביבתיים מזיקים.

4חומר קסנוביוטי – חומר כימי זר המצוי באורגניזמים, אשר אינו מיוצר בו בדרך כלל או אינו צפוי להימצא בו; זה יכול להיות גם חומר המצוי בריכוזים גבוהים מהרגיל. בבני אדם תרופות, כמו תרופות אנטיביוטיות יכולות להוות חומרים קסנוביוטיים, כיוון שהגוף אינו מייצרן וגם הן אינן חלק ממזון רגיל וחומרים מזהמים, כמו דיאוקסינים (קבוצת חומרים פחמימנים ארומטיים מוכלרים המוכרים כחומרים מסרטנים).

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.