צריכת ארוחת קח-ולך והסיכון לסמנים ביולוגיים של מחלות לב כליליות, סוכרת מסוג 2 והשמנה בקרב ילדים בגילאי 10-9 שנים: מחקר חתך

צריכת ארוחת קח-ולך והסיכון לסמנים ביולוגיים של מחלות לב כליליות, סוכרת מסוג 2 והשמנה בקרב ילדים בגילאי 10-9 שנים: מחקר חתך

מחקרים קודמים דיווחו כי במבוגרים, אכילה בקביעות של ארוחות קח-ולך (takeaway meals) קשורה בהיארעות גבוהה יותר של השמנה (adiposity), תנגודת לאינסולין, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב כליליות. כמו כן, הן למבוגרים והן לילדים שאוכלים בקביעות ארוחות קח-ולך יש תזונה ירודה יותר, צריכה גבוהה יותר של שומן וצריכה נמוכה יותר של פירות וירקות.

צריכה גבוהה של מזון קח-ולך הולכת וגדלה בקרב ילדים והיא מדאיגה במיוחד לאור השיעורים הגבוהים של השמנת ילדים וההופעה המוקדמת של הסיכונים לסוכרת מסוג 2. אולם הקשרים בין תדירות צריכת ארוחת קח-ולך לבין הסיכון לסמנים ביולוגיים של מחלות לב כליליות ושל סוכרת מסוג 2 נחקרו מעט בקרב ילדים. מחקר גדול באוכלוסייה מולטי-אתנית של ילדים שהתפרסם ב-Archives of Disease in Childhood, בדק את הקשרים בין צריכת ארוחת קח-ולך לבין הסיכון לסמנים ביולוגיים של מחלות לב כליליות, של סוכרת מסוג 2 ושל השמנה.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



המחקר התבסס על מחקר לב ובריאות הילד באנגליה (Child Heart and Health Study in England – CHASE) אשר בדק באוכלוסייה מולטי-אתנית של ילדים בני 10-9 שנה סמנים של מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) ושל סוכרת מסוג 2 ושל הגורמים הקובעים (determinants) אותם. מספר מאוזן של ילדים ממוצא דרום אסיאתי, אפריקני-קריבי ולבנים ממוצא אירופאי ממדגם אקראי מרובד של 200 בתי-ספר יסודיים בלונדון, בירמינגהם ולֶסְטֶר, הוזמן להשתתף במחקר.הקשרים בין צריכת ארוחת קח-ולך לבין הסיכון לסמנים ביולוגיים של מחלות לב כליליות, של סוכרת מסוג 2 ושל השמנה התבססו על 85 בתי ספר, אשר ביקרו בהם בין פברואר 2006 לבין פברואר 2007, ונאסף בהם מידע מפורט על דפוסי אכילה וצריכת רכיבי תזונה. המשתתפים נשאלו שאלות לגבי דפוסי האכילה שלהם, כולל השאלה 'באיזה תדירות אתה אוכל ארוחה ממסעדת קח-ולך. ארבע התשובות האפשריות היו: (1) אף פעם או בקושי אי-פעם; (2) פחות מפעם אחת בשבוע; (3) פעם אחת בשבוע; (4) יותר מפעם אחת בשבוע. הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון שחזור צריכת מזון של 24 שעות. הילדים נתבקשו לדווח על המקור של כל מזון (בית, בית הספר, מזון קח-ולך או מסעדה).

נערכו המדידות הבאות: גובה, משקל, היקף מותניים, עובי קפלי-העור1, הרכב הגוף באמצעות מכשיר Bioelectrical Impedance ולחץ דם בישיבה. בדיקת דם נלקחה בצום לכל הסמנים, כולל סך הכולסטרול, HDL-כולסטרול, טריגליצרידים (שומנים), אינסולין , גלוקוז (סוכר), המוגלובין מסוכרר2 (HbA1C), והוערכה התנגודת לאינסולין (insulin resistance).

הורים סיפקו מידע לגבי עיסוקם, הגדרה עצמית של מוצאם האתני וזה של ילדם.

ממצאים

השתתפו במחקר כ-2,530 ילדים. ניתוח נתוני המחקר מבוסס על כ-1950 ילדים אשר סיפקו שאלונים מלאים, והיה להם דגימות דם בצום. הגיל הממוצע היה 10 שנים. רק 499 ילדים (26%) דיווחו כי אף פעם או בקושי אי-פעם אכלו ארוחת קח-ולך, בו בזמן ש-894 ילדים (46%) דיווחו כי אכלו ארוחת קח-ולך פחות מפעם בשבוע, ו-555 ילדים (28%) דיווחו שעשו כן פעם בשבוע ולמעלה מזה. בנים דיווחו כי אכלו ארוחת קח-ולך בתדירות גבוהה יותר מהבנות. כמו כן, ילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר עשו כן יותר מאשר ילדים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות יותר. לפי ניתוח הנתונים על פי מוצא אתני, לא היה הבדל בין הילדים בתדירות הצריכה של ארוחות קח-ולך. אינדקס מסת השומן3, סכום עובי קפלי-העור, סך הכולסטרול ו-LDL-כולסטרול נטו להיות גבוהים יותר בקרב ילדים בעלי תדירות גבוהה יותר של צריכת ארוחות קח-ולך. ההבדלים בסך הכולסטרול וב-LDL-כולסטרול היו דומים בקבוצות האתניות השונות. לא נמצאו הבדלים בין תדירויות הצריכה של ארוחות קח-ולך בתנגודת לאינסולין, בלחץ הדם או בכל יתר הסמנים בסיכון.

קשרים בין תדירות צריכת ארוחות קח-ולך לבין צריכת רכיבי תזונה

לאחר תקנון לגיל, מגדר, קבוצה אתנית, מעמד סוציו-אקונומי ובית הספר, בהשוואה לתדירות הנמוכה של צריכת ארוחות קח-ולך (אף פעם או בקושי אי-פעם), בתדירות הגבוהה של צריכה (1 פעם בשבוע ולמעלה מזה):

1. צריכת האנרגיה (קלוריות) הייתה גבוהה יותר (1,950 לעומת 1,723 קילוקלוריות).

2. הצפיפות האנרגטית4 הייתה גבוהה יותר (7.3 לעומת 6.7).

3. אחוז צריכת השומן מסך צריכת האנרגיה היה גבוה יותר (34.8% לעומת 33.5%).

4. אחוז צריכת שומן רווי מסך צריכת האנרגיה היה גבוה (13.1% לעומת 12.2%).

5. אחוז צריכת חלבון מסך צריכת האנרגיה היה נמוך יותר (13% לעומת 13.6%).

6. צריכת ויטמין C הייתה נמוכה יותר (76.2 לעומת 83.7 מיליגרם).

7. צריכת סידן הייתה נמוכה יותר (681 לעומת 748 מיליגרם).

8. צריכת חומצה פולית הייתה נמוכה יותר (195 לעומת 207 מיקרוגרם).

על פי ניתוח ארוחות הערב שבשאלון שחזור צריכת מזון של 24 שעות, ארוחות קח-ולך היו בעלות צפיפות אנרגטית גבוהה יותר עם צריכה גבוהה יותר של אנרגיה, צריכה גבוהה יותר של שומן ושומן רווי מאשר ארוחות שהוכנו בבית.

מסקנות החוקרים

ריכוזי סך הכולסטרול וה-LDL-כולסטרול שנצפו במחקר בקבוצת התדירות הגבוהה של צריכת ארוחות קח-ולך, אם יתמשכו לאורך זמן עלולים להגדיל את הסיכון למחלות לב כליליות. דרושים מחקרים פרוספקטיביים נוספים בנושא הקשרים בין צריכת ארוחות קח-ותן לבין הסיכון לסמנים ביולוגיים של מחלות לב כליליות בילדים, כמו גם דרושים מחקרים שיוכיחו סיבתיות.

 

 


1עובי קפלי העור – מספק הערכה של גודל משקע השומן התת-עורי, אשר באמצעותו מעריכים את סך שומן בגוף על ידי שימוש בטבלאות סטנדרטיות.

2המוגלובין מסוכרר – בודק את רמת הגלוקוז (הסוכר) הממוצעת בדם במשך 3-2 חודשים אחרונים.

3אינדקס מסת השומן – מהווה סמן פוטנציאלי להשמנה (adiposity); הוא מחושב על ידי חלוקת מסת שומן הגוף (הנמדדת באמצעות Bioelectrical Impedance) בגובה (במטרים) בריבוע.

4צפיפות אנרגטית – מתקבלת על ידי חלוקת צריכת אנרגיה מהמזון במשקל המזון).


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם