דמוי-גוף ועודף משקל – כלים לקידום בריאות ולא גודל גוף

דמוי-גוף ועודף משקל – כלים לקידום בריאות ולא גודל גוף

במהלך השנים גורמים שונים השפיעו על הרגלי צריכת המזון של האוכלוסיה בכלל ושל ילדים ובני נוער בפרט. אי-הקפדה על תזונה נבונה וירידה בפעילות גופנית, אשר נבעו משינויים סביבתיים, תרמו לסיכונים בריאותיים ולשיעורים יתירים של השמנה. שיווק מסיבי של מוצרי מזון מוכנים בעלי צפיפות אנרגטית נמוכה וערך תזונתי נמוך שינה את הרגלי התזונה ואת איכות המזון הנאכל. במקביל, התפתחות אמצעי תובלה, שאינם כרוכים במאמץ והקדשת זמן רב יותר לעבודה ובידור בישיבה, הביאו לכך  שבחירת פעילות בריאה מהווה אתגר לגבי רבים. לאור שינויים סביבתיים אלה, זקוקים הילדים להדרכה כיצד לנווט עצמם לתועלתם הבריאותית.

הפסיכותרפיסטית, קטי קֵייטֶר, בספרה, Real Kids come in all sizes, מפרטת את הסיבות להשמנה ומנסה לספק כלים לקידום בריאות מבלי להתמקד בגודל הגוף (body size). לטענתה, הרצון העז להיות רזה בכל מחיר הוא שורש הקונפליקט הבלתי-פוסק בין רעב לבין אכילה או בין הגוף עמו נולדים לבין מה שהפרסומות מבטיחות – "הגוף שתמיד רצית". במשך חמישה עשורים של דאגה חסרת תקדים לבעיית המשקל ולמאמצים להוריד אותו, יותר מאשר הוכפלה השכיחות של אלו המסווגים כבעלי עודף משקל או כשמנים. למעשה, מה שהוכח כברור למדי הוא שהתמקדות מבוססת-משקל רק החמירה את הבעיה. מייזָמֵי בריאות הציבור צמחו אמנם בשל דאגה עמוקה וחשובה לצריכה משופרת של מזון ולשיפור הכושר הגופני, ומטרתם המוצהרת – 'מניעת השמנה'. אולם, בפועל הם מעודדים את הפָּרָדיגְמה של משקל 'נכון' ו'לא נכון'. מאבק נגד 'גודל גוף' מבוסס על הכחשת השונות הביולוגית ומעודד הפליית בעלי עודף משקל וסטיגמה. בעשורים האחרונים פרדיגמה זו הביאה לדאגה חסרת תקדים לגודל גוף ולמבנהו, לסטיגמה של משקל עודף, פחד מהשמנה וחוסר שביעות-רצון ממבנה הגוף. הדאגה למבנה הגוף הוכחה כמנבאה במרבית האנשים תזונה לקויה, אכילה מופרעת ועליה במשקל. גם להורים המגיבים באופן שלילי למראה ילדיהם ומשקלם ולחוסר עיסוקם בפעילות גופנית תרומה גדולה לתופעות אלה (ראה מאמר 'שיחות הורים על אכילה בריאה ומשקל'). הורות תומכת מעודדת התפתחות בריאה של הילד. על פי תיאוריית ההתקשרות המובאית בעיתון, Attachment & Human Development, אופי ואיכות התפקוד של הילד בעולם העמיתים שלו וההערכה העצמית שלו מושפעים מאיכות יחס ההתקשרות ילד-הורה ((child-parent attachment relationship. ילד הגדל בסביבה של מטפל תומך מסוגל ליצור ציפיות חיוביות לגבי יחסיו עם העמיתים שלו ויש לו הזדמנויות ללמוד מיומנויות חברתיות הנחוצות למשאים ומתנים בעולם החברתי. ילד מטופח המקבל תמיכה עקבית לומד להאמין ביכולותיו וכן לומד להאמין שהוא אמין ואהוד. בטחון גדול יותר בקשר עם שני ההורים מביא להערכה-עצמית גבוהה יותר של הילד והערכה עצמית גבוהה יותר מביאה ליכולת חברתית גדולה יותר.

לאור הכותרות המזהירות מפני הקשר בין השמנה לבין בעיות בריאות, רופאים והורים מודאגים לא יודעים לעתים קרובות כיצד לעזור לילדים 'שמנמנים' להקטין את הסיכונים הבריאותיים. קביעת תוכנית להורדה במשקל מלמדת את הילד שהוא אינו מסוגל לסמוך ולהקשיב לתחושות מולדות של הגוף שהינן מכוילות באופן מושלם לווסת את משקלו ואת תחושת הרעב שלו, וכמו כן התוכנית מלמדת שהוא חייב להסתמך על חוקים חיצוניים על מנת להיות בריא ומקובל בעיני אחרים. בתקופה בה הילדים צריכים להרגיש בטוחים בגדילת גופם, רבים מהם לומדים להיות מודאגים לגבי משקלם וגזרתם. דימוי-גוף שלילי הוא גורם מספר אחת למחסורים תזונתיים שונים הנובעים מהרגלי אכילה לא בריאים ומופרעים. במקום להיות מונחים על ידי רעב טבעי וידע על תזונה נבונה, הילדים אוכלים או לא אוכלים על מנת להשיג גודל גוף מסויים או אוכלים כפיצוי כאשר נכשלים בהשגתו.

תפיסת הגוף הרזה כאידיאל היופי רווחת במדינות המפותחות, וילדים רבים, במיוחד בנות, פוחדים שיעלו במשקל. הלחץ לחקות את אידיאל הגוף הרזה בקרב הבנות והגוף השרירי בקרב הבנים בא מצד ההורים, החברים ואמצעי התקשורת. מה שנחשב פעם כבעיה של בני-נוער, כעת כמחצית מבנות כיתות ג' עד ו' בארה"ב אומרות ש"היו רוצות לרדת במשקל", וכשליש מהבנות אומרות ש"כבר התנסו בדיאטות לירידה במשקל". במחקר שנערך בירושלים באמצע שנות התשעים בקרב בנות בכתה י', 74% מהבנות דיווחו שהתנסו בדיאטות בעבר ו47% היו בדיאטה בהווה. על פי סקר לאומי של מצב בריאות ותזונה בכתות ז' עד י"ב בישראל,שנערך בשנים 2004-2003, 23.3% מהתלמידים (31% מהבנות ו-14% מהבנים) שמרו על דיאטה בהווה. אחוז תלמידי תיכון ששמרו על דיאטה גבוה במקצת מזה של אלו בחטיבת הביניים (24.7% לעומת 21.3%).

גם בנים אינם חסינים מפני הדאגה לדימוי-גוף, אם כי רק קומץ קטן של מחקרים בדקו את הנושא, יתכן בגלל ששיעור הבנים המפתחים הפרעות אכילה קטן ביחס לזה של הבנות. אף על פי כן, חוסר שביעות-הרצון ממבנה הגוף בקרב הבנים הוא בעלייה, ברצונם לפתח גוף שרירי בהתאם לאידיאל המופיע בפרסומות.

חוסר שביעות-הרצון ממבנה הגוף מביא לבחירות מזון לא בריאות, לפעילות גופנית מועטה, לעלייה במשקל, לבריאות פחות טובה ובמקרים קיצוניים, להפרעות-אכילה. קמפיינים למניעת השמנה מגבירים את הסטיגמה של עודף משקל ומעודדים בוז עצמי להשמנה ובוז של אחרים כלפיה, וכמו כן מעוררים פחד מהשמנה בקרב אלה שבמשקל בינוני ובמשקל נמוך. בנוסף, חוסר שביעות רצון ממבנה הגוף מפריע לילדים להתרכז בכישורי חיים אקדמיים, בפעילות בחייהם היומיומיים ובחייהם החברתיים.

לסיכום, לאור השיעורים ההולכים ועולים של השמנה, חייבים לפעול למניעת התפשטותה. במקום הפחד משומן הגוף ותיעובו, מייזמי קידום בריאות צריכים להעלות את ערך הבריאות כערך בזכות עצמו ולקדם את הדרכים והאמצעים לאכילה מודעת ולכושר גופני –  עבור כולם, ללא הבדל בגודל הגוף. אם במקום גודל הגוף, המטרה תהיה אורח חיים בריא, אזי חלק מהאנשים יישארו שמנים וחלקם יהיו רזים, אבל בפועל כולם יהיו בריאים יותר. צריך להדגיש שהתנהגויות בריאות מתגבשות במשך כל החיים החל מהשלבים המוקדמים של החיים. הילדים זקוקים כיום לסיוע שיאפשר להם לעמוד מגיל צעיר כנגד לחצים המעודדים סטיגמה של משקל גוף, חוסר שביעות-רצון ממבנה הגוף שלהם וחוסר הקשר שלהם עם בעל הברית הטוב ביותר לאורך כל חייהם להשגת בריאות טובה – הגוף של עצמם. השאיפה צריכה להיות למסגרת בה נתמכים הערכה-עצמית וקשר מודע לאותות פנימיים של הגוף, כִּבּוּד השוני בגודל הגוף, וויסות פנימי של רעב, אכילה בריאה וכושר גופני. שינוי המיקוד מ'כמה אנחנו שוקלים' ל'איך אנו חיים' מחזק אנשים בכל גודל גוף שהוא להיות במצב הטוב ביותר שהם יכולים. תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת ופעילות גופנית מספקת לגיל ולמין תביא את הילד למשקל שבריא לו ללא התעסקות-יתר בו וחרדה.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.