השפעת פעילות גופנית על הקשר בין עודף משקל והשמנה לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות: מחקר רוטרדם

השפעת פעילות גופנית על הקשר בין עודף משקל והשמנה לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות: מחקר רוטרדם

בו בזמן שהשמנה קשורה בסיכון מוגבר למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית קשורות בסיכון נמוך יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות. אולם, לא ברור באיזו מידה פעילות גופנית יכולה לאזן/להוות משקל נגד (counterbalance) הסיכון הקשור בעודף משקל והשמנה. מרבית המחקרים נערכו באנשים בגיל הביניים ומצאו כי פעילות גופנית הורידה את הסיכון.

מחקרים מועטים על השפעת פעילות גופנית במחלות קרדיו-ווסקולריות הקשורות בעודף משקל נערכו באנשים זקנים. מחקר עוקבה פרוספקטיבי רב-היקף מבוסס אוכלוסייה, שהתפרסם ב-European Journal of Preventive Cardiology, בדק את תפקידה של הפעילות הגופנית בקשר שבין BMI לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות באנשים בגיל הביניים ובאנשים זקנים. המחקר נערך במסגרת מחקר רוטרדם בכ-7,800 משתתפים בני 55 ומעלה בשטח השיפוט המוניציפלי של רוטרדם. הוצאו מניתוח הנתונים, משתתפים חולים במחלות קרידיו-ווסקולריות, משתתפים בתת-משקל וכאלה שהלכו לאיבוד במעקב. בסופו של דבר נותרו לניתוח נתוניהם של כ-5,340 משתתפים. המשתתפים רואיינו בבתיהם, בתחילת המחקר, על ידי סוקרים מאומנים.

נתונים לגבי היארעות מקרים חדשים של מחלות קרדיו-ווסקולריות, כולל התקף לב קטלני (fatal) ולא-קטלני (non-fatal) ותמותה ממחלות לב כליליות אחרות, כמו גם שבץ מוחי קטלני ולא-קטלני, נתקבלו באמצעות קישור אוטומטי למרפאות הרופאים הכלליים באזור, בו בוצע המחקר. מידע התקבל גם ממשרד מרשם מרכזי של עיריית רוטרדם.

נמדדו משקל וגובה של המשתתפים. המשתתפים מילאו שאלון לגבי ביצוע פעילות גופנית. נאספו נתונים לגבי משתנים מבלבלים1: צריכת אלכוהול, השכלה ועישון והיסטוריה משפחתית של התקף לב מוקדם (premature) בגיל 65 ומטה בקרב הורים, אחים, אחיות או ילדים. הערכה תזונתית נעשתה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ) בן 170 פריטי מזון. חושב ניקוד של מידת הדבקות בתזונה בריאה על פי הנחיות התזונה ההולנדיות.

המשתתפים סווגו לבעלי פעילות גופנית ברמה גבוהה או נמוכה מחציון הפעילות של כלל המשתתפים. משתתפים במשקל תקין, בעודף משקל ושמנים סווגו כבעלי פעילות גופנית גבוהה או נמוכה, כך שנוצרו 6 קבוצות.

ממצאים

רמת הפעילות החציונית הייתה 79.3 MET/hour/week2. רמת הפעילות הגופנית החציונית הגבוהה והנמוכה הייתה 111.3 ו-54.6 MET/hour/week, בהתאמה. מספרים אלה מתאימים לפעילות גופנית בעצימות מתונה במשך 4 שעות ושעתיים ליום (4 MET). בהשוואה למשתתפים בעלי פעילות גופנית ברמה גבוהה, משתתפים בעלי פעילות גופנית ברמה נמוכה היו לעתים קרובות יותר גברים, מבוגרים יותר ומעשנים בהווה. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 68.5 שנה וכ-60% היו נשים. במשך מעקב חציוני של כ-10 שנים, אירעו 866 מקרים חדשים של מחלות קרדיו-ווסקולריות.

קשרים בין פעילות גופנית ו-BMI לבין הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות

1. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (גיל, מגדר, השכלה, איכות תזונה, צריכת אלכוהול ועישון), בהשוואה למשתתפים במשקל תקין, משתתפים בעודף משקל ושמנים לא היו בסיכון מוגבר באופן מובהק למחלות קרדיו-ווסקולריות.

2. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (גיל, מגדר, השכלה, איכות תזונה, צריכת אלכוהול ועישון), בהשוואה למשתתפים בעלי פעילות גופנית ברמה גבוהה,משתתפים בעלי פעילות גופנית ברמה נמוכה היו בסיכון גבוה יותר ב-22% למחלות קרדיו-ווסקולריות ללא קשר להשמנה.

3. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (גיל, מגדר, השכלה, איכות תזונה, צריכת אלכוהול, עישון, והיסטוריה משפחתית של התקף לב מוקדם), בהשוואה למשתתפים בעלי משקל תקין ופעילות גופנית ברמה גבוהה, במשתתפים בעודף משקל ושמנים בעלי פעילות ברמה גבוהה, הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות לא נבדל באופן מובהק.

4. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (גיל, מגדר, השכלה, איכות תזונה, צריכת אלכוהול, עישון, והיסטוריה משפחתית של התקף לב מוקדם), בהשוואה למשתתפים במשקל תקין בעלי פעילות גופנית ברמה גבוהה, משתתפים בעודף משקל ושמנים בעלי פעילות גופנית ברמה נמוכה היו בסיכון מוגבר למחלות קרדיו-ווסקולריותמשתתפים בעודף משקל היו בסיכון הגבוה ב-33% ושמניםבסיכון הגבוה ב35%.

מסקנות החוקרים

פעילות גופנית ברמה גבוהה מִתְנָה את הסיכון למחלות קרדיו-סקולריות בקרב משתתפים בעודף משקל ושמנים. ממצאים אלה מרמזים על כך שפעילות גופנית קבועה מורידה את הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות בקרב מבוגרים בגיל מבוגר יותר, וששמירה על משקל תקין עשויה להעניק יתרונות בריאותיים נוספים.

 


 

1משתנים מבלבלים (ערפלנים ) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע), כגון גיל, מגדר, היקף מותניים, BMI.

MET/hour/week2 – הוצאת אנרגיה (קלוריות) של MET (שווה ערך מטבולי, metabolic equivalent) אחד מוגדרת ככמות האנרגיה הנשרפת בזמן ישיבה במנוחה ושווה לכ-0.0175 קילוקלוריות לקילוגרם משקל גוף לדקה (או ככמות החמצן הצרכת בישיבה במנוחה והיא 3.5.מיליליטר חמצן/ק"ג משקל גוף/דקה); עבור גבר ממוצע במשקל 70 קילוגרם זה מתבטא ב-1.2 קילוקלוריות לדקה (0.0175×70), ועבור אישה ממוצעת במשקל 56 קילוגרם, ב-1 קילוקלוריה לדקה; בפעילות בעצימות מתונה עד נמרצת הגוף שורף 6-3 METs לדקה; בפעילות נמרצת הגוף שורף יותר מ-6 METs לדקה.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.