צריכת מגנזיום בתזונה והסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, סוכרת מסוג 2 ותמותה מכל הסיבות: מטא-אנליזה של מנה-תגובה במחקרי עוקבה פרוספקטיביים

צריכת מגנזיום בתזונה והסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, סוכרת מסוג 2 ותמותה מכל הסיבות: מטא-אנליזה של מנה-תגובה במחקרי עוקבה פרוספקטיביים

מגנזיום הוא מינרל בעל פעילות ביולוגית החיוני לחיים. הוא מהווה קופקטור1 למאות אנזימים2 המעורבים במטבוליזם הפחמימות, ייצור חלבון, וסינתזה של חומצות גרעין3 והוא דרוש לכל התאים בגוף. בגופו של מבוגר טיפוסי יש כ-26-22 גרם של מגנזיום, כשכ-60% מתוכם מצוי ברקמת העצם, 39% בתאים וכ-1% בנוזל החוץ-תאי (בעיקר דם). בשל אובדן יומי של מגנזיום בצואה, בשתן ובזיעה, בני אדם זקוקים לצריכת מגנזיום (למשל על ידי צריכת מזונות עשירים במגנזיום, כמו דגנים מלאים, ירקות עליים ירוקים ואגוזים), על מנת לשמור על רמות תקינות של מגנזיום בדם. למרות הזמינות של מזונות עשירים במגנזיום, מחסור (פחות מ-1.8 מיליגרם לדציליטר) במגנזיום הינו שכיח באופן יחסי, כששכיחותו נעה באוכלוסייה הכללית בין 2.5% לבין 15%.

מגנזיום משחק תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שרמות נמוכות של מגנזיום עלולות להגדיל את הסיכון לטווח רחב של מחלות, כולל מחלת ריאות חסימתית כרונית, תסמונת מטבולית4 (ראה מאמר, 'מגנזיום ותסמונת מטבולית: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה')סוכרת סוג 2, מחלת אלצהיימר ומחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם). אולם, מחקרים אלה נבדלו בגודל המדגם, מינון צריכת מגנזיום ומאפיינים אחרים.

לכן, חוקרי המחקר, שהתפרסם ב-BMC Medicine, ביצעו מטא-אנליזה5 מקיפה של נתוני כלל מחקרי העוקבה הפרוספקטיביים שהתפרסמו משנת 1999 עד 31 במאי 2016, על מנת לכמת קשר מנה-תגובה בין צריכת מגנזיום בתזונה לבין הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, סוכרת מסוג 2 ותמותה מכל הסיבות.

במטא-אנליזה נכללו 40 פרסומים, שכללו 70 מחקרים עם למעלה ממיליון משתתפים. עשרים ושניים מחקרים נערכו בארה"ב, 6 בסין, 5 ביפן, 2 בשבדיה ומחקר אחד בכל אחת מהמדינות – הממלכה המאוחדת, ספרד, אוסטרליה, פינלנד וגרמניה. המעקב אחר המשתתפים נע בין 4 ל-30 שנה.

הערכת צריכת מגנזיום נערכה בכל המחקרים, פרט לאחד, באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ).

ממצאים

במשך תקופת המעקב זוהו כ-7,680 מקרי מחלות קרדיו-ווסקולריות, כ-6,850 מקרי מחלת לב כלילית, כ-700 מקרי אי-ספיקת לב (heart failure), כ-14,760 מקרי שבץ מוחי, כ-26,300 מקרי סוכרת מסוג 2 וכ-10,980 מקרי מוות מכל-הסיבות.

קשרים בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון למחלות שנחקרו על פי נתונים מאוחדים (pooled) של המחקרים שנכללו במטא-אנליזה

1. קשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות – עשרה דוחות בלתי-תלויים מתוך שמונה מחקרים חקרו את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות, ולא נמצא קשר מובהק. כמו כן, לא נמצא קשר מנה-תגובה בין כל עליה של 100 מיליגרם ליום של מגנזיום לבין הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות.

2. קשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון למחלת לב כלילית – תשעה דוחות מתוך שמונה מחקרים חקרו את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין מחלת לב כלילית.

א. בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של מגנזיום, בצריכה הגבוהה ביותר, הסיכון למחלת לב כלילית היה נמוך ב-10%.

ב. לא נמצא קשר מנה-תגובה בין כל עליה ב-100 מיליגרם ליום של מגנזיום לבין הסיכון למחלת לב כלילית.

3. קשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לאי-ספיקת לב – על פי ניתוח מאוחד של נתוני שלושה מחקרים:

א. בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של מגנזיוםבצריכה הגבוהה ביותרהסיכון לאי-ספיקת לב היה נמוך ב-31%.

ב. כל עליה ב-100 מיליגרם ליום של מגנזיום, הייתה קשורה בירידה ב-22% בסיכון לאי-ספיקת לב.

4. קשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לשבץ מוחי – ארבעה עשר מחקרי עוקבה פרוספקטיביים העריכו את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לשבץ מוחי.

א. בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של מגנזיוםבצריכה הגבוהה ביותרהסיכון לשבץ מוחי היה נמוך ב-12%.

ב. כל עליה ב-100 מיליגרם ליום של מגנזיום, הייתה קשורה בירידה ב-7% בסיכון לשבץ מוחי.

5. קשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 – עשרים ושניים מחקרים העריכו את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2.

א. בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של מגנזיוםבצריכה הגבוהה ביותרהסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך ב-26%.

ב. כל עליה ב-100 מיליגרם ליום של מגנזיום, הייתה קשורה בירידה ב-19% בסיכון לסוכרת מסוג 2.

6. קשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לתמותה מכל-הסיבות – שבעה מחקרים העריכו את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לתמותה מכל -סיבות.

7. בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של מגנזיום, בצריכה הגבוהה ביותר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה נמוך באופן בלתי מובהק ב-12%.

8. כל עליה ב-100 מיליגרם ליום של מגנזיום, הייתה קשורה בירידה ב-10% בסיכון לתמותה מכל הסיבות.

 

מסקנות החוקרים

במטא-אנליזה נצפו קשרים הפוכים בין צריכת מגנזיום בתזונה לבין הסיכון לשבץ מוחי, אי-ספיקת לב, סוכרת מסוג 2 ותמותה מכל הסיבות. בניגוד לכך, לא נמצא קשר בין צריכת מגנזיום לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות. הממצאים מדגישים את הרעיון שמזונות עשירים במגנזיום עשויים באופן כללי להיטיב עם הבריאות. בעתיד, ניסויים קליניים פרוספקטיביים אקראיים מבוקרים רבי-היקףיסייעו בזיהוי תפקידו של המגנזיום כגורם סיבתי בהורדת היארעות מחלות אלה.

 

 


 

1קופקטור – הוא חומר שחייב להיות נוכח בכמות מתאימה כדי שאנזים מסוים יוכל לפעול (בהיקשרו לאנזימים מפעיל אותם).

2אנזימים – אנזים הוא חלבון אשר בכמות קטנה גורם או מזרז תהליך ביוכימי, בלי שהוא עצמו יהיה מעורב בו.

3חומצות גרעין – DNA או RNA, חומצות המצויות בגרעין התא; הן מעורבות בסינתזה של חלבון ובתורשה.

4תסמונת מטבולית – מאובחנת כאשר קיימים שלושה או יותר מהתסמינים הבאים: רמות גלוקוז גבוהות בדם, השמנה ביטנית, יתר-לחץ דם, יתר-שומנים (טריגליצרידים) בדם ורמות נמוכות של HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') בדם.

5מטא-אנליזה – במטה-אנליזה מנתחים את כלל הנתונים הגולמיים של כל המחקרים (pooled data) שעמדו בקריטריונים להיכלל במטה-אנליזה, ומחשבים את חוזק הקשר (RR או OR – סיכון יחסי) בין הפרמטרים הנחקרים.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.