מחזורים של תנודות במשקל (דיאטות יו-יו) – האם יש להן השפעה שלילית על הבריאות?

מחזורים של תנודות במשקל (דיאטות יו-יו) – האם יש להן השפעה שלילית על הבריאות?

תנודות במשקל (weight cycling) מוגדרות כמחזורים חוזרים ונשנים של אובדן משקל ועליה במשקל. כאשר התנודות במשקל הן תוצאה של דיאטות רזון התופעה מכונה דיאטות יוֹ-יוֹ. המונח דיאטת יו-יו הוטבע על ידי ד"ר קֶלי בְּראוּנֶל, כשהתנודות מטה-עלה של משחק היו-יו שימשו לו כדימוי. התנודות במשקל יכולות להיות קטנות ולנוע בין 3 ל-5 קילוגרם למחזור או שהשינויים במשקל גדולים ועלולים להגיע ל-25 קילוגרם ואף יותר למחזור.

דיאטות יו-יו מבוצעות לא רק על ידי מבוגרים בעודף משקל או שמנים, אלא גם על ידי ילדים ובני נוער, מבוגרים במשקל תקין, אשר אינם מרוצים מהופעתם, ספורטאים ורקדנים, דוגמנים ואומנים בתחום הבידור, אשר עבורם הדימוי של 'הרזה' מהווה יתרון מקצועי.

השינויים החלים בהרכב הגוף

משקל הפרט תלוי באיזון בין צריכת אנרגיה (קלוריות) לבין הוצאתה. בבני אדם תנודות קטנות במשקל הגוף מתרחשות במשך היום והשבוע ואינן גורמות בדרך כלל לעליה משמעותית במשקל. כאשר צריכת האנרגיה גבוהה מהוצאתה לאורך זמן חלה עליה במשקל. אנשים בעודף משקל מגבילים לעתים את הצריכה הקלורית ויורדים במשקל. אולם, שמירה לאורך זמן על המשקל לאחר דיאטה הינה קשה ליישום (במיוחד כאשר חלה ירידה גדולה במשקל), ואנשים רבים עורכים לעתים קרובות דיאטות חוזרות, כי אינם מצליחים לשמור על תוצאות הדיאטה.

במרבית הניסויים במודלים של בעלי חיים נמצא כי מחזורים של הרעבה והאכלה מחדש הביאו לזרוז הצטברות של תאי שומן ברקמת השומן, במיוחד רקמת השומן הבטנית, שהוכחה כגורם מנבא עצמאי למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם).

במאמר סקירה, שהתפרסם ב-International Journal of Exercise Science, הודגמו השינויים הפיסיולוגיים במודל של חולדה. כאשר זו נחשפה למזון עד לשובע העלתה את כל המשקל שאיבדה בזמן ההגבלה הקלורית ואף יותר. העליה במשקל הייתה מלווה בעליה ב-30% בריכוז השומן ברקמת השומן. בכל מחזור של ירידה ועליה במשקל שיעור השומן גדל ביחס לשעור הגוף הכחוש. כמו כן, שיעור הירידה במשקל קטן עם כל מחזור נוסף של ירידה ועלייה במשקל.

בבני אדם נערכו מחקרים מעטים בנושא וממצאיהם הניבו תוצאות לא אחידות. מספר מחקרים קטן בבני אדם הצביע על הבדלים בהרכב הגוף (עודף שומן) ופיזורו בגוף (נטיה להצטברות באזור הבטן) בין אנשים שבצעו דיאטות יו-יו לבין כאלה שלא. יש הטוענים כי הצטברות שומן באזור הבטן זו נטייה גנטית, כך שלא בכולם זה יתרחש.

תיאוריית 'פער האנרגיה' (energy gap), המובאת במאמר שהתפרסם ב-Journal of the American Dietetic Association, מנסה להעריך את השינויים בחילוף החומרים בגוף הקורים בזמן השינויים במשקל. המונח הוטבע, כדי להעריך את השינוי בהתנהגות צריכת האנרגיה (קלוריות) והוצאתה הדרוש על מנת להשיג משקלי גוף שונים בפרטים ובאוכלוסיות, במילים אחרות, כדי להעריך את היקף השינוי בנקודת האיזון של האנרגיה (צריכת האנרגיה המירבית וההוצאה המירבית בה מושג איזון; בנקודת האיזון המשקל יציב) הדרוש להצלחת היעדים של משקל הגוף.

'פער האנרגיה' למניעת עליה במשקל הוא היקף השינוי בנקודת האיזון של האנרגיה הדרוש למניעת עליה נוספת במשקל. שינויים קטנים בהתנהגות המביאים לשינויים קטנים בנקודת האיזון מספיקים לצורך מניעת עליה נוספת במשקל בפרטים ובאוכלוסיה.

'פער האנרגיה' לשמירה על המשקל שהושג לאחר דיאטה הוא היקף השינוי בנקודת האיזון של האנרגיה הדרוש לשמירה על היקף אובדן המשקל. עם הירידה במשקל דרישות הגוף לאנרגיה יורדות (בשל הירידה במסת השריר, שמהווה את הרקמה הפעילה מבחינה מטבולית), כך שיש צורך לשמור על נקודת איזון חדשה. ככל שהירידה במשקל גדולה יותר 'פער האנרגיה' גדול יותר, ולכן בירידה גדולה במשקל דרושים שינויים גדולים יותר בהתנהגות, כדי לשמור על היקף אובדן המשקל. בנוסף, יתכן שהקשיים בשמירה על נקודת איזון חדשה בירידה גדולה במשקל נגרמים בחלקם על ידי שינויים פיסיולוגיים שהשמנה יוצרת על מנת לשמור על מצב ההשמנה. הגוף עלול לראות בצמצום קיצוני בהספקת קלוריות 'איום' לקיומו ולאגור שומן כאמצעי הישרדות, מה שלא קורה במצב של תנודות קלות במשקל, כאשר הגוף צריך להתמודד עם שינוי קטן בנקודת האיזון, כדי למנוע עליה במשקל.

סיכון להתפתחות מחלות

קיימת מחלוקת לגבי השפעות ארוכות טווח של תנודות מחזוריות במשקל, ולא ברור אם שינויים אלו גורמים לסיכון גדול יותר לתחלואה מאשר שמירה על מצב יציב של השמנה. כיון שרקמת השומן היא רקמה פעילה מבחינה מטבולית, האחראית לייצור לפטין, ציטוקינים ואדיפונקטין וגם מגיבה למערכת ההורמונלית המסורתית (כגון אינסולין, הורמוני מין והורמון גדילה), יתכן שהעליה במשקל כתוצאה מדיאטות יו-יו גוררת אחריה תהליכים שונים מאלו המתרחשים בה במצב השמנה יציב. אולם, בדיקת מצב גורמי הסיכון, כגון יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), דופק, סוכר ושומנים בדם, בזמן שהאנשים במצב יציב, אינה משקפת את תמונת המצב בזמן תנודות במשקל. עם העליה במשקל כל הפרמטרים הללו עולים ועם הירידה במשקל יורדים. התנודות הללו גורמים לעומס יתר על המערכת הקרדיו-ווסקולרית ועם מחזורים חוזרים ונשנים של עליות וירידות עלולים לתרום לתחלואה קרדיו-ווסקולרית.

בסקירה, שהתפרסמה ב-Cancer Prevention Research, לא נמצא קשר בין תנודות מחזוריות במשקל לבין סוגי סרטן שונים. החוקרים ציינו שהמחקרים שנערכו בעבר על תנודות מחזוריות במשקל התבססו על ההנחה שתנודות אלה מעודדות תוספת במשקל (weight gain). ההשערות הספציפיות שנבחנו במחקרים אלה כללו:

  1. התנודות פוגעות בירידה במשקל בעתיד ומעודדות עליה במשקל.
  2.  התנודות גורמות לנצילות גדולה יותר של אנרגיה/מזון.
  3. התנודות מגדילות השמנה בכלל, וְ/או השמנה בטנית.
  4. התנודות מגבירות את ההעדפה לצריכת שומנים.
  5. התנודות מקטינות את ההוצאה האנרגטית.
  6. התנודות מזרזות אנזימים המביאים לאגירת שומן בגוף.
  7. התנודות גורמות לתנגודת לאינסולין.

התפיסה שלתנודות מחזוריות במשקל יש השלכות שליליות על הבריאות התבססה על דוחות שקשרו תנודות אלה לתחלואה ותמותה. לתנודות חוזרות במשקל השפעות בריאותיות מזיקות פוטנציאליות, כגון השמנה, הפרעות אכילה והפרעות פסיכוליוגיות אחרות, סרטן, סיכון לשבירת עצם, תנגודת לאינסולין וסוכרת מסוג 2, יתר שומנים בדם, היפרכולסטרולמיה1 ויתר לחץ דם (לחץ דם גבוה).

הקשר בין תנודות מחזוריות במשקל לבין הסיכון למחלות לב וכלי הדם ולתמותה נחקר יותר מאשר הקשר להשמנה ולמחלות אחרות, אך גם לגביו אין ממצאים אחידים מבוססים. ההבדלים בממצאים נובעים, כנראה, מאי-הפרדה בין אובדן משקל לא-רצוני (הנובע ממחלות) לבין ירידה רצונית מכוונת במשקל. לדוגמא, ירידה רצונית במשקל הייתה קשורה בירידה של 25% בתמותה מכל הסיבות בו בזמן שירידה לא-רצונית במשקל הייתה קשורה בסיכון הגבוה בשליש. על פי מחקר, שהתפרסם  ב-Journal of Gerontology Biological Sciences and Medical Sciences, בהשוואה לקשישים שלא חוו תנודות לא-רצוניות במשקל, בקשישים שחוו תנודות במשקל, הירידה בתפקוד היומיומי הייתה גדולה יותר והיו להם יותר מגבלות בתנועה ושיעור גבוה יותר של תמותה.

לעומת זאת, במחקר האחיות (Nurses' study), בו בוצעו לפחות שלושה מחזורים של דיאטות רצוניות ואשר התפרסם ב-Archives of Internal Medicine , לא נמצא קשר בין תנודות במשקל לבין תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה מכל הסיבות. נתוני מרבית המחקרים המוזכרים בדיון של מאמר זה לא הצביעו על השפעות מזיקות של תנודות במשקל על הבריאות, כאשר הוצאו מהמחקר נתונים הקשורים בירידה לא-רצונית במשקל. אנשים שיורדים במשקל באופן לא-רצוני יתכן שזה קורה בגלל מחלה, כמו סרטן, דכאון.

ההבדלים בממצאי המחקרים נובעים גם משוני בהגדרת היקף האובדן או העליה במשקל (כגון 5 קילוגרם ומעלה, 9.1 קילוגרם, 3 יחידות ומעלה של BMI, 5% מהמשקל, 10% מהמשקל), שוני במספר המדידות שנערכו בזמן המעקב ושוני במספר דיאטות יו-יו שערכו המשתתפים ותדירותן. כמו כן, בחלק מהמחקרים הסתמכו על משקל מדווח על ידי המשתתף ובחלקם המשקל נמדד. בנוסף, לא כל המחקרים לקחו בחשבון פעילות גופנית המגדילה את אחוז הגוף הכחוש (השריר) ביחס לרקמת השומן. צמצום הירידה במסת השריר באמצעות פעילות גופנית משמר את הוצאת האנרגיה ועל ידי כך מונע, לפחות באופן חלקי, עליה ניכרת במשקל לאחר הפסקת הדיאטה. פעילות גופנית כשלעצמה משמרת תפקוד פיזי ומקטינה את הסיכון למחלות כרוניות שונות, ביניהן מחלות קרדיו-ווסקולריות.

ההבדלים בממצאי מחקרים על תנודות במשקל יכולים לנבוע גם משוני במשך תקופות המעקב. למשך זמן המעקב עלולה להיות השפעה על תחלואה ותמותה.

לסיכום, ידוע כי משקל עודף ביחס לגובה מהווה גורם סיכון למספר מחלות כרוניות הקשורות בהשמנה. המידע הזמין אינו מספק נתונים חותכים שלדיאטות יו-יו השפעות מיטיבות או מזיקות על הבריאות, שאינן קשורות בהשפעות ה-BMI.  תנודות במשקל בבני אדם אינן מוגדרות כהלכה וקשה לחקרן. על פי הממצאים הקיימים, הגבלות קלוריות קיצוניות, הגוררות בעקבותיהן אכילה מוגברת מפצה שתוצאתה השמנה, כנראה, שאינן מיטיבות עם הבריאות, ובודאי שכך אם הן נערכות במחזוריות ובתכיפות רבה.

מסקנות והמלצות

  1. אנשים בעודף משקל ללא גורמי סיכון נוספים, כגון יתר לחץ דם וסוכרת, עדיף שישמרו על משקל יציב, אם כמובן זה לא מפריע להם מבחינה אסתטית ומשפיע על בריאותם הנפשית. כדי לשמור על משקל יציב יש לעבור לאורח חיים בריא, הכולל תזונה נבונה מאוזנת ומגוונת בשילוב פעילות גופנית.
  2. דיאטות רזון עדיף שתהיינה מתונות, כדי להרגיל באופן הדרגתי את המטבוליזם בגוף לנקודת איזון חדשה בין צריכת אנרגיה להוצאתה. יש לשלב פעילות גופנית, כדי לשמר את מסת השריר ולמנוע עד כמה שאפשר ירידה גדולה במטבוליזם הבסיסי. בדרך זו יש סיכוי גדול יותר לשמור לטווח ארוך על המשקל שהושג בעזרת הדיאטה.
  3. השמירה על המשקל החדש תעשה על ידי תזונה נבונה מאוזנת ומגוונת בשילוב פעילות גופנית.
  4. התמקדות בדיאטה או בפעילות גופנית בנפרד אינה יעילה לא בירידה במשקל ולא בשמירה על משקל יציב.
  5. האכילה צריכה להתבסס על עקרונות התזונה הנבונה.
  6. מומלץ לאכול במשך היום שלוש ארוחות עיקריות – בוקר, צהרים וערב – ועוד 2-3 ארוחות ביניים קטנות.
  7. אין לפסוח על ארוחת הבוקר.

1היפרכולסטרולמיה – יתר כולסטרול, יתר LDL-כולסטרול וירידה ב-HDL-כולסטרול.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.