אינדקס מסת הגוף בתקופת הנַעֲרוּת והסיכון לסרטן הקיבה שאינה קרדיה בעוקבה שכללה 1.79 מיליון גברים ונשים

אינדקס מסת הגוף בתקופת הנַעֲרוּת והסיכון לסרטן הקיבה שאינה קרדיה בעוקבה שכללה 1.79 מיליון גברים ונשים

קיימת דאגה הולכת וגוברת לגבי השפעת עודף משקל והשמנה בתקופת הנערות (adolescence) על מחלות מאוחר יותר בחיים. הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן (International Agency for Research on Cancer) דיווחה לאחרונה שקיימים קשרי מנה-תגובה (dose-response) חיוביים מובהקים בין אינדקס מסת הגוף (body mass index – BMI) של המבוגר לבין הסיכון לאָדֶנוֹקַרְצינוֹמָה1 של הוושט וסרטן החלק העליון של הקיבה (gastric cardia), סרטן המעי הגס, סרטן החלחולת, סרטן הכבד, סרטן כיס המרה, סרטן הלבלב וסרטן הכליות.

מטא-אנליזות לא מצאו עד כה קשר בין השמנה לבין סרטן הקיבה שאינה קרדיה2 (noncardia gastric cancer – NCGC). אולם, מחקר שהתפרסם לאחרונה, דיווח על קשר חיובי בין BMI לבין חריגות בהתפתחות או בצמיחה (dysplasia) של תאי גוף הקיבה (gastric body), ללא קשר במצב החיידק הֶליקוׄבָּאקְטֶר פּילוֹרי.

בישראל, היארעות סרטן הקיבה מתוקנן לגיל נכונה לשנת 2012, הייתה 9.7 מקרים ל-100,000, ונמצאה היארעות גבוהה של סרטן הקיבה בקרב עולים מברית המועצות לשעבר. לאור העלייה בהשמנה בקרב בני נוער בישראל, הדאגה לסרטן הקיבה בקרב העולים מברית המועצות לשעבר, והדו"ח לגבי הקשר בין BMIלבין NCGC, במחקר, שהתפרסם ב-Cancer, הרחיבו החוקרים את מחקרם הקודם על הקשר בין BMI מדוד, ארץ הלידה ומצב סוציו-אקונומי בתקופת הנערות לבין הסיכון לסרטן הקיבה בקרב גברים, וכללו גם נשים, וכמו כן עדכנו את נתוני הרשומות לגבי מקרים חדשים של NCGC, אשר מספרם גדל מ-130 ל-515.

למחקר גויסוכ-2,455,000 בני נוער בני 19-16 שנה, אשר עברו בדיקות חובה בין ינואר 1967 לבין דצמבר 2010 על מנת לקבוע את כושרם לשרת בצבא. לאחר הוצאת משתתפים מסיבות שונות, נותרו לניתוח הנתונים כ-1,795,000 בני נוער (כ-1,088,000 בנים וכ-707,000 בנות), אשר גויסו בין השנים 2002-1967. המדגם היווה מדגם לאומי מייצג עבור גברים יהודים, אך לא עבור נשים יהודיות, כיון שנשים דתיות חרדות אינן משרתות בצבא.

נתוני מקרי אדנוקרצינומה ב-NCGC נשלפו ממאגר נתוני המשרד הישראלי הלאומי לרישום סרטן (Israeli National Cancer Registry ), וחולקו לסרטן ברירית (mucinous) ולסרטן פנימי (intestinal).

נבדקו גובה ומשקל המשתתפים לצורך חישוב ה-BMI, ונרשמו נתוני המצב הסוציו-אקונומי וארץ הלידה. השכלה סווגה כ-11 או 12 שנות לימוד לעומת 9 ומטה או 10 שנות לימוד. נתוני BMI סווגו בהתאם לאחוזונים המתאימים לגיל ולמגדר [על פי סיווג המרכז האמריקאי לבקרת ומניעת מחלות (US Centers for Disease Control and Prevention – CDC)]: תת-משקל, פחות מאחוזון 5; משקל תקין, אחוזון 5 עד פחות מאחוזון 85; עודף משקל, אחוזון 85 עד פחות מאחוזון 95; השמנה, אחוזון 95 ומעלה.

ממצאים

בתחילת המחקר, 7.8% ו-3% מהמשתתפים היו בעודף משקל ושמנים, בהתאמה. במשך מעקב חציוני של כ-23 שנה, 515 משתתפים (379 גברים ו-136 נשים) אובחנו עם NCGC. בסוף המעקב, הגיל החציוני של המשתתפים היה 40.6 שנה, והגיל החציוני בעת אבחון NCGC היה 47 שנה. לא נמצא הבדל בגיל החציוני בעת אבחון NCGC בין קטגוריות ה-BMI.

קשר בין BMI וגורמים נוספים בתקופת הנערות לבין הסיכון ל-NCGC

על פי ניתוח קפלן-מאייר של הנתונים, השונות בהיארעות המצטברת של NCGC מתחילה בערך לאחר מעקב של 30 שנה, כשלאחר 40 שנה לערך, ההיארעות של NCGC בקרב שמנים היא 0.25%.

1. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים3 (מצב סוציו-אקונומי, ארץ לידה, השכלה, שנת לידה ומגדר), בהשוואה למשתתפים בעלי משקל תקין, במשתתפים שמנים אך לא כאלה בעודף משקל, הסיכון ל-NCGC היה גבוה ב-78%.

2. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (מצב סוציו-אקונומי, ארץ לידה, השכלה, שנת לידה ומגדר), בהשוואה לנשים בעלות משקל תקין, בנשים שמנות אך לא כאלה בעודף משקל, הסיכון ל-NCGC היה גבוה פי 2.55; בגברים הסיכון ל-NCGC היה גבוה, באופן בלתי מובהק, ב-62%.

3. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (מצב סוציו-אקונומי, ארץ לידה, השכלה, שנת לידה ומגדר), בהשוואה למשתתפים בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה,במשתתפים בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוךהסיכון ל-NCGC היה גבוה ב-48%; במשתתפים בעלי מצב סוציו-אקונומי בינוני, הסיכון ל-NCGC היה גבוה ב-31%.

4. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (מצב סוציו-אקונומי, ארץ לידה, השכלה, שנת לידה ומגדר), בהשוואה למשתתפים בעלי השכלה של 11 או 12 שנות לימוד, במשתתפים בעלי השכלה של 9 ומטה או 10 שנות לימודהסיכון ל-NCGC היה גבוה ב-85%.

5. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים (מצב סוציו-אקונומי, ארץ לידה, השכלה, שנת לידה ומגדר), בהשוואה למשתתפים ילידי ישראל, במשתתפים ילידי ברית המועצות לשעברהסיכון ל-NCGC היה גבוה פי 2.67.

6. בניתוח הנתונים על פי סיווג היסטולוגי4 של סוג הסרטן, בשמנים הסיכון לסרטן רירית הקיבה וסרטן פנים הקיבה היה גבוה פי מעט יותר מאשר פי 2 וב-88% , בהתאמה.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשמנה בתקופת הנערות קשורה בסיכון מוגבר ל-NCGC הן בגברים והן בנשים. מספר מנגנונים עיקריים אפשריים הוצעו כמסבירים את הקשר בין השמנה לבין התפתחות סרטן: מסלולי איתות של אינסולין וגורם דמוי-אינסולין (insulin and insulin-like growth factor signaling pathways), אדיפוקינים5, דלקת (inflammation) ותגובות מערכת החיסון והמיקרוביוטה6 במערכת העיכול (ראה כתבה 'מיקרוביום, מיקרוביוטה, פרוביוטיקה וּפְּרֶה-ביוטיקה – חלק א, חלק ב וחלק ג').

 

 


1אדנוקרצינומה – גידול ממאיר הנוצר בבלוטות ברקמת האפיתל; אפיתל הוא רקמת תאים צפופה המרפדת משטחים חיצוניים ופנימיים בגוף.

2קיבה שאינה קרדיה – החלק התחתון של הקיבה.

3גורם מבלבל (ערפלן) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

4היסטולוגיה – תחום בביולוגיה החוקר את מבנה הרקמות.

5אדיפוקינים – ציטוקינים (חומרים מתווכי דלקת) המופרשים על ידי רקמת השומן.

6מיקרוביוטה – כלל המיקרואורגניזמים בגוף.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.