מחקר להערכת אפקטיביות של ייעוץ, חינוך וטיפול בתחום המיני-חברתי, בקרב אוכלוסיית האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית

מחקר להערכת אפקטיביות של ייעוץ, חינוך וטיפול בתחום המיני-חברתי, בקרב אוכלוסיית האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית

מאת : ד"ר אמוץ פרלמן, Ph.D, ד"ר רמי כהן, Ph.D, יותם רוזנר, MA

המחקר נעשה ביוזמה ובמימון של האגף הבכיר למחקר,תכנון והכשרה והאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

רקע למחקר. מוגבלות שכלית-התפתחותית היא תופעה חברתית, המוגדרת לפי חוק הסעד לטיפול ב"מי שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, נפגמת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא זקוק לטיפול". במדינת ישראל חיים למעלה מ-33 אלף אנשים המוגדרים כאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וזכאים לסעד מתוקף חוק זה.

לצד קשיים אחרים, אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית מתמודדים עם מגוון רחב של בעיות הקשורות במיניות. הם עשויים לחוות צרכים מיניים ככלל האוכלוסייה, אולם בשל חסמים שונים (הוריים, חינוכיים וקהילתיים), הם מתקשים להשיג מידע בנוגע להתנהגות מינית נאותה. בנוסף,ליקויים קוגניטיביים והתפתחותיים מקשים עליהם להתאים את הצרכים המיניים שהם חווים לנורמות החברתיות, דבר העלול להוביל לאי הבנות ואף לפגיעה בזולתם.לפיכך, לעתים קרובות מופנים אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לקבלת שירותי התערבות בתחום המיני ־ חברתי עקב ביצוע התנהגויות שאינן הולמות, כגון התערטלות בפומבי, ניצול מיני ואף תקיפה או אונס. מטרת תכניות ההתערבות היא להביא את המטופל לקחת אחריות על מעשיו ולהפנים את הנורמות ההתנהגותיות המצופות ממנו. שירותים אלה ממומנים על ידי האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה.

האגף מספק שירותים אלה באמצעות גופים מקצועיים הפועלים מכוח מכרז. גופים אלה מספקים מענה לצרכים המיניים והחברתיים של אנשים עם מוגבלות שכלית, באמצעות מתן שירותים ממגוון סוגים: התערבות פרטנית, התערבות קבוצתית, הדרכה לאנשי מקצוע המטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית במקרים פרטניים, הדרכה בבניית תכניות התערבות במסגרות דיור ייעודיות לאנשים עם מוגבלות שכלית וכן התערבות במקרי תקיפה מינית שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות שכלית הן כפוגעים והן כנפגעים.

מערך המחקר. מטרת המחקר היא לבחון את יעילות תכניות התערבות אלה. לשם כך, המחקר בחן את השפעת תכניות ההתערבות על שיעור ההתנהגויות שאינן הולמות מבחינה מינית-חברתית בקרב המשתתפים בהן. כמו כן, נבחנו השפעותיהם של מאפייניהם האישיים של המשתתפים בתכניות ההתערבות על שיעור השינוי בהתנהגות בנוסף בלתי הולמת, נבחנה מידת ההשפעה של מאפייני ההתערבות השונים (הגוף המטפל, אורך הטיפול, טיפולים משלימים וכיוצא בזה) על שיעור שינוי ההתנהגות המינית- חברתית הבלתי הולמת של המשתתפים בתכניות ההתערבות.

המחקר נערך במתודה אמפירית-כמותנית שבחנה את השפעת ההתערבויות הטיפוליות על שיעור התנהגות המינית-חברתית הבלתי הולמת של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שהופנו להתערבות בשנים 2015-2014: פוגעים, נפגעים ואנשים שהופנו לחינוך בעקבות מקרים . המדגם חולק לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי – אנשים שקיבלו את התערבות הטיפולית; קבוצת ביקורת – אנשים שהופנו להתערבות, אך לא קיבלו אותה בשל נסיבות שאינן קשורות להתנהגותן. איסוף הנתונים התבסס על שאלונים שמילאו העובדים הסוציאליים האחראים על התחום המיני ־ חברתי במסגרות הדיור של הנבדקים. השאלונים כללו פרטים סוציו־ דמוגרפיים, התנהגויות המטופל בתחום המיני־ חברתי בעת מילוי השאלון, מאפייני ההתערבות ושאלות בדבר שביעות רצון המשיבים מתכניות ההתערבות. השאלונים מולאו בשלוש נקודות זמן: בתחילת תכנית ההתערבות, עם סיומה ומספר חודשים לאחר סיומה.

ממצאים. ממצאי המחקר מצביעים על מספר מגמות:

א. נמצאה ירידה מובהקת בשיעור ההתנהגויות הבלתי הולמות של הנבדקים במחקר, בין נקודת תחילת ההתערבות לבין נקודת סיום ההתערבות. הממצא תקף לכל אחת משלוש תתי הקבוצות שנבדקו: פוגעים, נפגעים ואנשים שהופנו לחינוך מיני-חברתי.

ב. בבדיקת השינוי ההתנהגותי שנערכה שישה חודשים לאחר סיום ההתערבות, לא נמצא שינוי בשיעור ההתנהגויות הבלתי הולמות, ביחס לנקודת סיום ההתערבות. הדבר תקף לכל אחת מתתי הקבוצות שנבדקו: פוגעים, נפגעים ואנשים שהופנו לחינוך מיני ־ חברתי.

ג. שיעור זהה בשינוי לטובה בהתנהגות נמצא הן בקרב נבדקים שעברו את ההתערבות – קבוצת הניסוי, והן בקרב נבדקים שלא עברו התערבות – קבוצת הביקורת. כלומר, השינוי ההתנהגותי החיובי אינו בהכרח נובע מההתערבות שבחן המחקר.

ד. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין טיפולים מקבילים שקיבלו הנבדקים במסגרת הדיור (לא על ידי הגופים המטפלים), לבין השינוי בשיעור ההתנהגות הבלתי הולמת של הנבדקים. טיפולים אלה מסבירים חלק מן השינוי החיובי בהתנהגות של הנבדקים.

הממצאים מעידים על ירידה משמעותית בשיעור ההתנהגויות המיניות ־ חברתיות הבלתי הולמות של מקבלי ההתערבות כשנה לאחר תחילת ההתערבות, הן בקרב קבוצת הפוגעים, הן בקרב קבוצת הנפגעים והן בקרב אנשים שהופנו לחינוך מיני ־ חברתי עקב התנהגות בלתי הולמת. שיעור זה נשאר באותו המצב גם כשישה חודשים לאחר סיום ההתערבות. אולם לא ברור מה מידת ההשפעה של תכניות ההתערבות שנבדקו על הפחתת שיעור ההתנהגויות הבלתי הולמות. בבחינת תתי הקבוצות של אוכלוסיית המחקר – בקרב קבוצת המופנים לטיפול החינוך המיני ־ חברתי נמצא שיעור הפחתה דומה בהתנהגויות הבלתי הולמות, הן בקרב קבוצת הטיפול והן בקרב קבוצת הבקרה. משמע, לא ניתן להצביע על ההתערבות החינוכית כגורם משמעותי בשינוי ההתנהגות. בנוסף, לא נמצאה השפעה של הדרכות צוות או הדרכות הורים על שיעור השינוי בהתנהגויות הבלתי הולמות.

מסקנות החוקרים. למרות ההפחתה המובהקת שנמצאה בשיעור ההתנהגויות הבלתי הולמות של קבוצת הנבדקים, ממצאי המחקר אינם מצביעים באופן חד משמעי על השפעה של הטיפולים על שיעור ההתנהגויות המיניות – חברתיות הבלתי הולמות בקרב מקבלי הטיפול. היות והמחקר בחן מספר קטן יחסית של נבדקים שסיימו את ההתערבות, לאורך פרק זמן קצוב, יומלץ לבצע הערכה נוספת – על בסיס דגימה רחבה יותר ולמשך פרק זמן ארוך יותר במטרה לבסס את מידת ההשפעה של ההתערבויות הטיפוליות שנבחנו במחקר זה.

 

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.