קשר בין עישון קל במשך תקופה ארוכה לבין תמותה מכל-הסיבות וממחלות ספציפיות במחקר משותף של מכון הבריאות הלאומי ושל חברה אמריקאית לגמלאים – חלק א'

קשר בין עישון קל במשך תקופה ארוכה לבין תמותה מכל-הסיבות וממחלות ספציפיות במחקר משותף של מכון הבריאות הלאומי ושל חברה אמריקאית לגמלאים – חלק א'

עישון טבק מציב אתגר בריאותי גדול ברחבי העולם, וגורם ל-5 מיליון לערך של מקרי מוות בשנה. מודעות גוברת והולכת לנזקי העישון ומדיניות הגבלת עישון (כמו חוקי איסור עישון) הביאו לירידה ממשית בשכיחות העישון בארה"ב ובמדינות רבות אחרות. בנוסף, שיעור המעשנים פחות מ-10 סיגריות ליום עלה מ-16% בשנת 2005 ל-27% בשנת 2014, ושיעור האנשים שלא עישנו אף פעם עלה מ-19% ל-23%. עישון קל (low intensity) היה נחשב באופן מסורתי כירידה בעישון בתקופת מעבר בניסיון להפסיק לעשן. אולם, מחקרים מצביעים על כך שאנשים רבים ממשיכים בדפוס עישון זה במשך שנים רבות במשך חייהם.

קיימים נתונים מועטים על ההשפעות הבריאותיות של עישון קל ממושך. קיימת תפיסה, במיוחד בקרב הצעירים, שרמה כזו של עישון הינה בטוחה. מחקרים בדרך כלל בדקו אינטנסיביות עישון סיגריות בנקודת זמן אחת ולא במשך החיים. מחקר משותף של מכון הבריאות הלאומי ושל חברה אמריקאית לגמלאים (National Institutes of Health and American Association of Retired Persons), שהתפרסם ב-JAMA Internal Medicine, בדק את הקשר בין עישון ממושך של פחות מסיגריה או 1 עד 10 סיגריות ליום (עישון קל) לבין תמותה מכל-הסיבות ותמותה ממחלות ספציפיות בקרב מעשנים בהווה ומעשנים בעבר.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



משתתפי המחקר היו גמלאים, בגילאי 82-59 שנה מ-6 מדינות בארה"ב (קליפורניה, פלורידה, פנסילבניה, ניו ג'רסי, צפון קרולינה ולואיזיינה) או תושבי שתי ערי מטרופולין – אטלנטהבג'ורג'יה  ומיצ'יגן בדטרוייט. כ-566,000 גמלאים קבלו שאלון בדואר בשנים 2004-2005, שמתוכם כ-313,00 מלאו אותו, ונתונים אלה היוו את נתוני תחילת המחקר. ניתוח נתוני המחקר נערך לגבי כ-,290,000 משתתפים. המשתתפים דיווחו בשאלון על עישון סיגריות במשך החיים, עישון מקטרת ועל נתונים אחרים, כמו מגדר, מוצא אתני, אורח החיים (פעילות גופנית, צריכת אלכוהול), היסטוריה רפואית, השכלה, גובה ומשקל (לחישוב ה-BMI).

לצורך הערכת השימוש בסיגריות, בנוסף לשאלה האם אי-פעם המשתתף עישן או מעשן בהווה, נתבקשו המשתתפים להיזכר במספר הממוצע של סיגריות שהם עישנו בתשע תקופות גיל: א. לפני גיל 15 שנה; ב. בתקופת גיל 19-15; ג. בתקופת גיל 24-20; ד. בתקופת גיל 29-25; ה. בתקופת גיל 39-30; ו. בתקופת גיל 49-40; ז. בתקופת גיל 59-50; ח. בתקופת גיל 69-60; ט. אחרי גיל 70 שנה.

לצורך הערכת מספר הסיגריות ליום, המשתתף בחר באחת מהאפשרויות של מספר סיגריות ליום בכל תחום גילאים: א. 0; ב. פחות מ-1; ג. 10-1; ד. 20-11; ה. 30-21; ו. יותר מ-30 סיגריות ליום. לצורך ניתוח הנתונים, מספר הסיגריות המדווח חולק לאותן 6 קטגוריות.

כדי להעריך שינויים בעישון במשך החיים, גיל 20 נלקח כגיל להתחלת הערכת השינוי. מעשנים בעבר, אשר עישנו בעקביות סיגריה אחת או 10-1 סיגריות ליוםחולקו על פי גיל הפסקת העישון: א. מתחת לגיל 20; ב. בגיל 29-20; ג. 39-30; ד. 49-40; ה. מעל גיל 50.

מעקב אחר תמותה נתקבל מאינדקס תמותה לאומי ובוצע עד 31 מדצמבר שנת 2011. מוות ממחלות הוגדר על פי סיווג בינלאומי של מחלות והפרעות בריאותיות.

ממצאים

מתוך 290,000 המשתתפים שמילאו את השאלון בתחילת המחקר בין השנים 2005-2004, כ-58% היו גברים. מרבית המשתתפים היו בשנות ה-60 לחייהם (כ-44%) או בשנות ה-70 לחייהם (כ-55%). הגיל הממוצע של המשתתפים היה 71 שנים. מתוך המשתתפים 7.7% (22,337 משתתפים) עישנו בהווה, 53.9% עישנו בעבר ו-38.4% לא עישנו אף פעם. מתוך 19,857 מעשנים בהווה שמילאו את כל המידע בשאלון לגבי אינטנסיביות העישון בגילאים השונים, 6.8% דיווחו על עישון של פחות מסיגריה אחת ליום, ו-30.4% דיווחו על עישון של 10-1 סיגריות ליום, אולם מרביתם דיווחו על כמות גדולה יותר של סיגריות מוקדם יותר בחייהם.

מבין המשתתפים שעישנו בהווה פחות מסיגריה אחת ליום, רק 13.7% (184 משתתפים) דיווחו שעישנו פחות מסיגריה אחת ליום במשך חייהם, ו-31.8% (1922 משתתפים) דיווחו שעישנו בין סיגריה אחת לבין 10 סיגריות ליום במשך חייהם. מרבית המשתתפים שעישנו בהווה פחות מסיגריה אחת ליום או 10-1 סיגריות, דיווחו שעישנו מספר גדול יותר של סיגריות מוקדם יותר בחייהם. למרות זאת, 9.1% (159 משתתפים) מהם דיווחו שעישנו באופן עקבי פחות מסיגריה אחת ליום בכל תקופת גיל בה עישנו, ו-22.5% (1493 משתתפים) דיווחו שעישנו באופן עקבי 10-1 סיגריות ליום בכל תקופת גיל בה עישנו.

מעשנים בהווה אשר עישנו באופן עקבי במשך חייהם פחות מסיגריה אחת ליום או 10-1 סיגריות נטו יותר להתחיל לעשן בגיל מבוגר יותר מאשר מעשנים בהווה אשר לא היו עקביים בעישון כמות זו של סיגריות, ומוקדם יותר בחייהם עישנו כמויות שונות אחרות של סיגריות.שיעור גדול יותר של מעשנים בהווה אשר עישנו באופן עקבי במשך חייהם פחות מסיגריה אחת ליום או 10-1 סיגריות היו היספנים ולא-היספנים ממוצא אפריקני והיו בעלי רמת השכלה נמוכה יותר ושימוש נמוך יותר באלכוהול, והיה להם פחות היסטוריה של התקף לב או נפחת1 (emphysema). שיעור גבוה יותר של מעשנים בהווה אשר עישנו באופן עקבי פחות מסיגריה אחת ליום (18.2%) מאשר מעשנים אשר עישנו באופן עקבי 10-1 סיגריות ליום, עישנו אי-פעם באופן סדיר מקטרת או סיגרים.

במשך מעקב ממוצע של 6.6 שנים, כ-37,000 משתתפים נפטרו.

 

לחלק ב'

 


 

1נפחת (emphysema) – מחלה בה שקי האוויר הזעירים בריאות (נאדיות) מוגדלים וניזוקים, נוצרים חללים גדולים, וכתוצאה מכך קטן שטח הפנים לחילוף בין חמצן לדו-תחמוצת הפחמן. נפחת קשה מביאה לקוצר נשימה ויש מצבים שהחולה זקוק לאספקת חמצן. קיים קשר בין נפחת לבין דלקת סימפונות (ברונכיט) כרונית, עישון וגיל מתקדם.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם