תזונה ובריאות השן

תזונה ובריאות השן

כיצד מזון משפיע על שיניך? מה שאתה אוכל והתדירות בה אתה אוכל משפיעים מאד על בריאות שיניך. בכוחו של מזון לבנות שינים חזקות, לשמור על בריאותן לאחר שבקעו או לחילופין לגרום להרס השיניים ומחלות חניכיים. עקרונות תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת (ראה כתבה 'תזונה נבונה במעגל החיים')) נכונים גם לגבי בריאות השן. שיניים פגועות ומחלות חלל הפה, מצדן, עלולות לגרום לשינויים בצריכת מזון ולהשפיע על מצבו התזונתי של הפרט.

כשאנו אוכלים נדבקות על פני אמייל[1] השן שאריות מזון ונוצר פלאק (plaque).  פלאק הינו רובד חיידקים המצטבר על פני השיניים ומקורו באותן שאריות המזון שנדבקו ורוק. רובד חיידקים זה, כאשר מצטבר ואינו מוסר באמצעות צחצוח שגרתי, יכול לגרום לדלקות חניכיים, עששת[2], ואף למחלות דרכי הנשימה.

מזונות שגורמים להרס השיניים מכונים מזונות קָריוגֶניים (יוצרי עששת). המזונות המזיקים ביותר לבריאות השיניים הם מזונות עתירי פחמימות. מזונות קריוגניים מורכבים מסוכרים פשוטים וחלק מפחמימות מורכבות (עמילנים) המתפרקות על ידי עמילאז[3] המצוי ברוק. סוכרים פשוטים כוללים סוכרוז, פרוקטוז, לקטוז, מלטוז וגלוקוז (ראה כתבה 'שימוש מושכל בסוכר'). מכל אלה, לקטוז (סוכר החלב) הוא הפחות קריוגני מכולם. עמילנים מצויים במזונות, כגון לחם, דגנים, אורז, פסטות וחלק מהירקות (כגון תפוחי אדמה, תירס, דלעת, שעועית יבשה). בהשוואה לסוכר, יצירת החומציות על ידי העמילנים אורכת זמן רב יותר, כיון שהם צריכים להתפרק על ידי הרוק למלטוז. ההשפעה הקריוגנית של העמילנים תלויה בהיותם גולמיים, מבושלים או מלוטשים (refined) ובנוכחות סוכר לבן. דגנים מלוטשים ואפויים בייצור הלחם והקרקרים, למשל, מתפרקים ביתר קלות על ידי הרוק למלטוז. תערובות של סוכר ועמילנים, כפי שמצויות בדגני בוקר, חלק מהלחמים, דברי מאפה, ומזונות ארוזים מוכנים (convenience foods) רבים, נשארים בפלאק בין השיניים זמן רב יותר, והופכים מזונות אלה לקריוגניים יותר מהסוכר הנאכל בנפרד. לאמיתו של  דבר, מזונות בעלי תכולה גבוהה של סוכר מסולקים במהירות רבה יותר ויוצרים חומציות למשך זמן קצר יותר מאשר מזונות עמילניים. הקריוגניות של עמילנים גולמיים המצויים בירקות נמוכה. לפירות טריים (מכילים תערובת של עמילנים וסוכרים), למרות התכולה הגבוהה של סוכרים, פוטנציאל נמוך לקריוגניות, במיוחד כשהם נאכלים בזמן ארוחות. זאת כנראה בשל התכולה הגבוהה של מים בפירות בכלל  ובפירות הדר, גם בשל נוכחות חומצת לימון המזרזת הפרשת הרוק, המנטרל את חומציות הפלאק ומספק מינרלים לאזור הפגוע.

למרכיבי מזון שונים עשויות להיות השפעות מגנות על אמייל השן. חומרים ההופכים את אמייל השן לפחות רגיש להרס כוללים פלואור (מצוי במידה זו או אחרת במים ובחלק ממשחות השיניים), קקאו וחלבוני החלב (בעיקר קזאין). בחלב חומרים מגנים נוספים:  סידן, מגנזיום, ויטמין D, פוספאט ושומן. רכיבי תזונה אלה מגנים מפני הרס אמייל השן ובמקרה הצורך, מסייעים בתיקונו. למרות החשש ששוקו עלול לתרום להיווצרות עששת, אין לכך כל בסיס מדעי. להיפך, המשקה מכיל גם קקאו בנוסף לרכיבים המגנים, המצויים בחלב. כמו כן, הוא במצב נוזלי, ומסולק מהפה במהירות רבה יותר מאשר מזונות מוצקים המכילים פחמימות. לכן, תרומת שוקו לעששת קטנה מזו של חטיפים, כגון צ'יפס, עוגיות וצימוקים.

מוצרי המזון האנטיקריוגניים[4] היעילים ביותר הם גבינות קשות. גבינות קשות, כמו גבינת צ'דאר, מוצרלה, בְרי, גבינה מותכת, מגבירות הפרשת הרוק, סותרות את החומציות, הנוצרת מפרוק סוכרים, ומספקות מינרלים לאזור הפגוע. הן יעילות במיוחד כשהן נאכלות בסוף הארוחה או בשילוב עם מזונות הגורמים לעששת. יתכן שמכאן נובע מנהג הצרפתים לסיים (לרוב כנראה מבלי לדעת) את הארוחה בגבינות קשות.

במחקרים in vitro[5] ובמחקרים בבעלי חיים נתגלה תה (מכיל פלואור בכמות הדומה לזו שבמים) כבעל תכונות מגנות על אמייל השן. מחקרים מועטים נערכו בבני אדם על השפעת תה על בריאות השן. במחקר חתך, שנערך באנגליה ב-6000 ילדים בני 14, היה לילדים ששתו תה באופן מובהק פחות עששת מאשר לאלה שלא שתו, וזאת באופן בלתי תלוי בהיות התה ממותק או לא. אולם, תוצאות אלה חייבות להיות מאומתות בניסויים קליניים מבוקרים. בכל מקרה, לא כדאי להסתמך על תה כאמצעי יחיד שיגן על שיננו מפני עששת, כיון שאין להפריז בשתייתו, כי תה ידוע כמקטין ספיגה של ברזל.

מספר גורמים משפיעים על מידת הקריוגניות של מזונות. מרקם המזון, כגון מידת הדביקות (stickiness) קובע את זמן החשיפה של הפחמימות לרובד החיידקים. מזונות אשר נדבקים למשטח השן וברווחים שבין השיניים כוללים, בין השאר, סוכריות דביקות, פירות יבשים, ומוצרי מזון ממותקים העשויים מקמח. מזונות בעלי מרקם גס/מחוספס עדיפים על מזונות שחלקיקיהם חלקים, כיון שהאחרונים נוטים להיתקע ברווחים שבין השיניים.  באופן כללי, מזונות מוצקים קריוגניים יותר מנוזלים, שכן זמן חשיפת אמייל השן למזון מוצק ארוכה יותר, כי הם נוטים להידבק לשיניים. אולם, שתייה תדירה של מיצי פירות ומשקאות ממותקים בין הארוחות שוטפת את השיניים בסוכרים המעלים את הסיכון להיווצרות עששת. גם להרכב הארוחה עשויה להיות השפעה. שילוב מזונות קריוסטאטיים[6] ואנטיקריוגניים בארוחה המורכבת ממזונות המכילים סוכרים ועמילנים עשויה להקטין את מדת הקריוגניות של הארוחה, כאשר הסוכרים והעמילנים נאכלים ראשונים. אכילת ארוחות עיקריות, ארוחות ביניים וחטיפים המכילים פחמימות בתדירות גבוהה קריוגנית יותר מאכילת שלוש ארוחות ביום. סביבה חומצית המעודדת עששת נוצרת תוך 15-5 דקות לאחר אכילת פחמימות ונשארת למשך זמן של עד 30 דקות, עד שהרוק מנטרל את חומציות הפלאק. סידן, זרחן ופלואור המצויים ברוק מעודדים השבת המינרלים לאזור הפגוע בשן ומונעים על ידי כך את הרס האמייל. אולם, אם החומציות, בעקבות פרוק הסוכרים על ידי רובד החיידקים, מתרחשת לעתים קרובות מדי ולפרקי זמן ארוכים, לא יהיה מסוגל הרוק לשמור על אמייל השן מפני הרס.

 

לסיכום, כיון שפחמימות מספקות בדרך כלל יותר ממחצית כמות האנרגיה הדרושה לגוף, יהא זה לא מציאותי להימנע מצריכתן. אולם, נתן לבחור את סוגי הפחמימות וסדר צריכתן ולצמצם את תדירות אכילתן, על מנת להקטין את הסיכון להתפתחות עששת.

 

[1] אמייל השן – שכבת הציפוי החלקה והחזקה שמצפה את כותרת השן.

[2] עששת – ריקבון של חומר השן, הנגרם על ידי פירוק הסוכרים שעל גבי השיניים על ידי חיידקים לחומצות ההורסות את אמייל השן ובהמשך באופן הדרגתי את כל שכבות השן.

[3] עמילאז – אנזים, המצוי  ברוק ובלבלב ומפרק עמילנים למלטוז וגלוקוז (סוכר פשוט).

[4] מזונות אנטי קריוגניים –  מזונות המגנים  על אמייל השן אם על ידי מניעת פרוק הסוכרים על ידי רובד החיידקים ואם על ידי הספקת המינרלים לאזור הפגוע . אלה כוללים בעיקר גומי לעיסה הממותק על ידי קסיליטול (ממתיק מלאכותי) וגבינות קשות, כגון גבינת צֶ'דָאר או גבינה שוויצרית. מזונות ללא סוכר הממותקים על ידי סוכרים אלכוהוליים (כגון קסיליטול, סורביטול, מניטול, מלטיטול, לקטיטול, איזומלט) הוכרו על ידי ה-FDA האמריקאי כמזונות ש'אינם מעודדים עששת'. הסמכות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA) אישרה מסר בריאותי האומר ש'גומי לעיסה הממותק על ידי קסיליטול מוריד את הסיכון לעששת בשיני ילדים'.

[5] In vitro – במבחנה.

[6] מזונות קריוסטטיים – מזונות שאינם תורמים להרס השן. אלה כוללים חלבונים, שומנים, מרבית הירקות, וגומי לעיסה ללא סוכר.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.